לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א): הבדלים בין גרסאות בדף
דוד קורצוג (שיחה | תרומות) (←התמונה השנייה: תיקון קישורים) |
|||
| שורה 98: | שורה 98: | ||
===התמונה השנייה=== | ===התמונה השנייה=== | ||
כשנשלחה משלחת ל[[רוסיה]] בשנת [[תנש"א]] על ידי הרבי, בין היתר לגאולת ספרי ה[[רבותינו נשיאנו|רביים]], וביניהם ספרי ר' לוי יצחק{{הערה|1=ראה ביומן שיצא לאור לאחר מכן לספר '[[יומן השליחות המיוחדת]]' שכתב הרב שלום דובער לוין | כשנשלחה משלחת ל[[רוסיה]] בשנת [[תנש"א]] על ידי הרבי, בין היתר לגאולת ספרי ה[[רבותינו נשיאנו|רביים]], וביניהם ספרי ר' לוי יצחק{{הערה|1=ראה ביומן שיצא לאור לאחר מכן לספר '[[יומן השליחות המיוחדת]]' שכתב הרב שלום דובער לוין [https://col.org.il/news/105928 כאן]}}, הצליחו{{הערה|1=ראו אודות כך ביומן השליחות המיוחדת [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=23760&st=&pgnum=265 עמוד רס"ד והילך]}} חברי המשלחת להשיג את תיק החקירות של ר' לוי יצחק, ובו שתי תמונות שלו משני זוויות שצולמו בשנת תרצ"ט, כפי שהיה נהוג בימים ההם לצלם כל אסיר עם קבלתו לכלא{{הערה|1=ראה אודות הנס שארע ל[[אדמו"ר הריי"צ]] בקשר לכך ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] י"ב י"ג תמוז [[תשי"א]] – [[תורת מנחם]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25035&st=&pgnum=193 חלק ג', תשי"א, חלק ב' - עמוד 195], התוועדות י"ב י"ג תמוז [[תשכ"א]] – [[תורת מנחם]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25063&st=&pgnum=141 חלק ל"א, תשכ"א - חלק ג', עמוד 119]}}. התמונות צולמו רק לאחר שהצליחו החוקרים להסיר מר' לוי יצחק את הכיפה בכוח, ומהם נשלחו צילומים אל הרבי במוצאי [[אחרון של פסח]]{{הערה|1=התמונה (של רבי לוי יצחק אביו של הרבי בעת שנלקח למאסר והיא מתיק החקירות שלו) והעתקיה התקבלו בהצלחה, ואתמול בלילה שלחנו את המקור לרבי. במכתב המצורף כתבנו (אני והרב יוסף-יצחק אהרונוב) בין השאר: מצורף-בזה תמונה המקורית של אבי כ"ק אדמו"ר שליט"א, שנלקחה בשתי פוזות בעת האסרו בשנת תרצ"ט. תקוותנו חזקה שגם שאר המסמכים של ארכיון המאסר ייגאלו בקרוב", [[יומן השליחות המיוחדת]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=23760&st=&pgnum=266 עמוד רס"ה בהערות]}} ולאחר מכן הועברו לרבי באופן רשמי בחודש [[אלול]] של [[תנש"א|אותה שנה]] יחד עם תיק החקירה בחדרו של הרבי מידי הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]] והרב [[שלמה קונין]]{{הערה|בהתחלה חיכו הם לרבי בפתח '[[גן עדן התחתון]]', אולם הרבי סימן להם להיכנס לתוך [[גן עדן העליון|חדרו]].}}. הרבי העיר כי גם בתמונה זו '''"קוקט אויס ניט געזונט"''' [={{כתב קטן|"הוא נראה לא בריא"}}]. | ||
לקראת הדפסת הספר '[[תורת מנחם - תפארת לוי יצחק]]' על חלק שמות, ביקשו [[ועד הנחות בלשון הקודש]] רשות מהרבי להדפיס את התמונה בספר שהולך לצאת לאור, כדוגמת מה שנעשה בתמונה הראשונה עם גילויה, יחד עם תמונתו לאחר הגלות, כשהם מתחייבים שהתמונה תתוקן על ידי צייר מומחה שיוסיף כיפה לראשו של ר' לוי יצחק. הרבי אישר זאת והורה שיש לציין תחת כל תמונה את עת צילומה, וכך הודפס הספר כששני התמונות מופיעות בו עם ציון עת צילומן{{הערה|1=בעמודים 6 ו-7, ראה [https:// | לקראת הדפסת הספר '[[תורת מנחם - תפארת לוי יצחק]]' על חלק שמות, ביקשו [[ועד הנחות בלשון הקודש]] רשות מהרבי להדפיס את התמונה בספר שהולך לצאת לאור, כדוגמת מה שנעשה בתמונה הראשונה עם גילויה, יחד עם תמונתו לאחר הגלות, כשהם מתחייבים שהתמונה תתוקן על ידי צייר מומחה שיוסיף כיפה לראשו של ר' לוי יצחק. הרבי אישר זאת והורה שיש לציין תחת כל תמונה את עת צילומה, וכך הודפס הספר כששני התמונות מופיעות בו עם ציון עת צילומן{{הערה|1=בעמודים 6 ו-7, ראה [https://tablet.otzar.org/book/book.php?book=27250 כאן]}}{{הערה|1= ראו על כך [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=740&ArticleID=2265 כאן]}}. | ||
==הנהגותיו הק'== | ==הנהגותיו הק'== | ||
גרסה מ־11:23, 17 בנובמבר 2021
| רבי לוי יצחק שניאורסאהן | |
|---|---|
[[קובץ: |250px]]
| |
| ר' לוי'ק | |
| לידה | י"ח בניסן תרל"ח |
| פודוברנקה (רוסיה הלבנה) | |
| פטירה | כ' במנחם אב תש"ד |
| אלמא אטא | |
| מקום פעילות | רוסיה |
| רבותיו | אדמו"ר הרש"ב, הרב יואל חייקין |
| חיבוריו | ליקוטי לוי יצחק, תורת לוי יצחק, פניני לוי יצחק, ילקוט לוי יצחק על התורה |
הרב לוי יצחק שניאורסון (כונה גם ר' לויק; י"ח בניסן תרל"ח (1878) – כ' במנחם אב תש"ד (1944)) אביו של הרבי, רבה של דנייפרופטרובסק, מקובל ואחד המנהיגים היהודים הבולטים בברית המועצות. נאסר והוגלה על פעולתו בהפצת היהדות והסתלק במקום גלותו.
צעירותו
נולד ביום י"ח ניסן תרל"ח (1878 למניינם) בעיירה פודוברנקה הנמצאת ליד העיר הומיל שברוסיה הלבנה, להוריו הרה"ג רבי ברוך שניאור שניאורסון ולרבנית מרת זלדה רחל. רבי לוי יצחק נקרא על שם סבו רבי לוי יצחק, שהיה בנו של רבי ברוך שלום (בן אדמו"ר הצמח צדק) ונפטר בדמי ימיו.
אמו הרבנית מרת זלדה רחל הייתה בתו של החסיד רבי זלמן חייקין, שהיה ממקושרי אדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר מהר"ש.
בצעירותו למד תורה אצל דודו זקנו הרב יואל חייקין רבה של פודוברנקה. בגיל צעיר ניכר היה כבר בגדלותו ובגאונותו. בצעירותו הוסמך להוראה מאת גאוני הדור בזמנו, ביניהם הגאון הרב רבי חיים מבריסק[1] והגאון רבי אליהו חיים מייזל מלודז'. בהמשך אף קיבל כתב-רבנות מיפו למשרת רב ראשי[2].
לפי עדויות של בני דורו, למד בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש במשך זמן קצר בשנים הראשונות[3].
נישואין
כשהגיע רבי לוי יצחק לעונת השידוכין הציע לו אדמו"ר הרש"ב את השידוך בינו לבין הרבנית חנה שהייתה בתו של הגאון החסיד רבי מאיר שלמה ינובסקי רבה של העיר ניקולייב. מועד החתונה נקבע ליום חמישי שלאחר חג השבועות, אך בשל מחלתה של הכלה, רצה אביה לדחות את החתונה. אבי הכלה רבי מאיר שלמה ינובסקי שלח שליח מיוחד לאדמו"ר הרש"ב, בכדי לקבל את הסכמתו לדחיית החתונה, אך הרבי הורה לקיים את החתונה בזמנה ונתן את ברכתו. החתונה התקיימה ביום שישי י"א בסיוון תר"ס. (1900 למניינם), בעיר ניקולייב בביתו של יהודי אמיד בשם בריזובסקי[4][5],
בזכרונותיה, ציינה הרבנית חנה ג' פעמים את י"א סיון כיום נישואיהם[6].
לאחר החתונה שיגר אדמו"ר הרש"ב מכתב ברכה לאבי החתן רבי ברוך שניאור שניאורסון, וזאת נוסף למברק ששלח ביום החתונה עצמו.
החל משנת תרס"ב השתתף בכל האסיפות לעניני הכלל שארגן אדמו"ר הרש"ב, בימי מלחמת רוסיה-יפן נטל חלק גדול בשליחת מצות לחיילים יהודים בשדה הקרב וכן, באיסוף החומר להגנת בייליס במשפט הידוע[7].
מאסרו
רבי לוי יצחק היה סמוך על שולחן חותנו רבי מאיר שלמה ינובסקי רבה של ניקולייב, במשך 10 שנים עד לשנת תרס"ט (1909 למניינם), וישב ועסק בתורה יומם ולילה. לאחר מכן מונה לרבה של העיר יקטרינוסלב ומסר את נפשו על התורה (נגלה וחסידות) ומצותיה, נלחם על שמירת התורה למרות האיסור שהטילו השלטונות.
בליל ט' ניסן תרצ"ט[8] (1939 למניינם) בשעה שלוש לפנות בוקר, הגיעו ארבעה אנשי נ.ק.וו.ד. (המשטרה החשאית) לביתו אשר ברחוב באריקאדנע 13 ובידם צו חיפוש, הם שאלו את הרבנית היכן בעלה ובשעה שהלכה לבשר לו על "האורחים" שהגיעו לביתם, הבחינה היא כי נעמדו הם כשומרים בכל דלתות הבית וחלקם אף צעדו אחריה. כשראו הם את רבי לוי"צ הודיעו לו כי עורכים הם חיפוש בביתו והציגו לפניו צו מעצר. החיפוש נערך בכל ספריו שעמדו בחמישה ארונות גדולים, מבלי לדלג ולו על ספר אחד. אחד מן השוטרים היה איש יודע ספר, וכשלאחד מהם התעוררה שאלה - קראו לו כמומחה.
בארון נפרד, בין ספרים יקרי ערך, היה מונח ספר שבו שורה בכתב-ידו של אדמו"ר הזקן, וכן "ביכל" חסידות שלם בכתב-ידו של הצמח-צדק. הם החתימו ספרים אלו במספר חותמות והותירו אותם במקומם. באשר לכתבי החסידות שלו עצמו - שמנו אלפי דפים - הם התלבטו ביניהם, ולבסוף ארזו אותם בחבילה והשאירו אותה במקום. שלשה מהם עבדו כל העת, מבלי להפסיק לרגע. בשעה שש בבוקר (כשלוש שעות לאחר תחילת החיפוש), לאחר שעברו וחיפשו בכל החדרים, אמר המבוגר שבהם: רבי, התלבש ובוא!
מאחר ואותם הימים היו ימי ערב פסח, איפשרו לו סוכני המשטרה החשאית לאחר שביקש בכך, לקחת עימו חבילה קטנה של 2 ק"ג מצות. לשאלת הרבנית כיצד תדע את מקום הימצאו כדי שתוכל להעביר לו מעט כסף ומזון, נענתה הרבנית שתגיע למחרת בשעה שתיים בצהריים אל מפקדת המשטרה ושם יודיעו לה.
כאשר באה הרבנית ביום המחרת למטה המשטרה החשאית להביא לבעלה את האוכל, נדחתה בהתחמקויות שהוא אינו נמצא במקום. רק לאחר מספר ימים היא התבשרה שבעלה נמצא בבית הסוהר המקומי ושיש באפשרותה להעביר לבעלה אוכל וכסף, אך בכל פעם שביקשה היא לראותו, נענתה שהוא איננו, וזאת על אף שהתובע אמר שהוא אכן נמצא שם.
לאחר מספר ימים העבירו השלטונות את רבי לוי יצחק לבית הסוהר בקייב לפושעים אשר נשפטו על עוונות חמורים. ר' לוי יצחק נאסר על ידי השלטונות, אשר ראו בו כמי שעומד במקומו של אדמו"ר הריי"צ ואשר מדרבן ומניע את כל הפעילות היהודית ברוסיה.
אנשי המשטרה החשאית שעצרו את רבי לוי יצחק ניסו בכל דרך לאלצו להודות בכך שהוא פעל נגד השלטונות, וזאת על ידי תנאי מאסר קשים ביותר, והיו מעבירים אותו מבית סוהר אחד למשנהו. פעם אחת אף הכניסו אותו לצינוק למשך 32 יום, אך רבי לוי יצחק עמד בתוקף ולא הודה בשום אשמה אשר יוחסה לו.
גלותו
בתום מספר ימי חקירה, נגזר דינו לחמש שנות גלות בקזחסטן. במשך חודש ימים עשה רבי לוי יצחק את מסעו ברכבת אסירים, מבית הכלא בעיר יקטרינוסלב. למרות תנאי הנסיעה הקשים הדבר היחיד אשר הפריע לו ביותר היה המחסור במים לנטילת ידיים של שחרית. במשך אחד עשר יום לא היה מים בכלל. גם מים לשתייה ניתן לאסירים במשורה. רבי לוי יצחק אשר גם במצב קשה זה היטיב להקפיד על מצוה קלה כבחמורה, ויתר על מיי השתייה המועטים שקיבל לטובת קיום מצוות נטילת הידיים בלבד.
בהגיעם לאלמא-אטא ניתן לאסירים חופש מוגבל. מיד בהגיעם נשלחו האסירים כשהם הולכים בקבוצות למקומות נידחים בקזחסטן, שם נגזר עליהם לחיות שנים אחדות בגלות. בי"ט שבט ת"ש (1940 למניינם) הגיע רבי לוי יצחק למקום גלותו בצ'יאלי במדינת קזחסטן. בימים הראשונים שהה אצל גוי שריחם עליו יחד עם עוד יהודי שנשלח למקום.
עינויים שעבר במאסרו, תלאות הדרך, תנאי המקום הקשים ובדידותו ערערו מאוד את בריאותו, מצבו הוקל כאשר הגיעה הרבנית חנה לבקרו בצ'יאלי.
גם בהיותו בצ'יאלי המשיך בהפצת היהדות, דאג לקבורה יהודית לנפטרים יהודים רבים וכן לתפילות במנין.
הסתלקותו
למעלה מארבעה שנים היה רבי לוי יצחק בגלותו בצ'יאלי. לאחר חג הפסח תש"ד (1944 למניינם) הגיע רבי לוי יצחק תשוש וחלוש ממקום גלותו בצ'יאלי לעיר אלמא אטא בירת קזחסטן, גם בה פעל רבות להפרחת חיי היהדות ואף שימש כרב בבית הכנסת המקומי.
לאחר זמן קצר התפרצה אצלו מחלה ממארת (שקיננה בו שנים רבות ודוכאה על ידי היסורים שעבר), מצבו הידרדר מיום ליום עד שביום רביעי כ' במנחם אב תש"ד עלתה נשמתו השמימה. ההלווייה נערכה למחרת, בהשתתפות קהל לא גדול, בשל הפחד מהשלטונות.
על קברו, הוקם 'ציון', ובמשך השנים הוחלפה המצבה במבצע מיוחד. הרבי מסביר[9] כי יום כ' במנחם אב הוא יום נדבת העצים למזבח של משפחת "בני פחת מואב בן יהודה", ולסייע לבני ישראל לכפר על עוונותיהם, ואותה העבודה נעשתה בשמחה גדולה כעין יום טוב, למרות הקושי שבמציאת עצים כשרים בתקופה זו של השנה. וסוג עבודה זה מתאים לעבודתו של בעל ההילולא, שלמרות גדולתו העצומה בגליא דתורה ובפנימיות התורה מסר עצמו להרבצת התורה והחזקת היהדות גם בין אנשים פשוטים, ובשמחה.
עניין נוסף ביום זה, שהוא ארבעים יום קודם ראש השנה, ומהווה הכנה לקראתו - כשם ראש חודש אלול הוא ארבעים יום קודם יום הכיפורים (שנקרא גם-כן ראש השנה ב ספר יחזקאל[10]), ובו מתחילה העבודה המתאימה[11].
שיפוץ הציון
בשנת תשל"ב שיגר הרבי את הרב מנחם מענדל גורליק להקים מצבה חדשה על ציונו של רבי לוי יצחק ונתן הוראות מפורטות בקשר לעבודת השיפוץ. במהלך השליחות הפלאית אירעו מספר מופתים[12].
מי שבנה את המצבה היה ר' גבריאל אוחנוב[13].
הנצחתו
במשך השנים נוסדו פעולות שונות להנצחתו, את חלקן יזם הרבי בעצמו, ולחלקן העניק הרבי חביבות מיוחדת, בין הפעולות והיוזמות ניתן למנות:
- רשת כוללים 'תפארת זקנים לוי יצחק'
- ספרית לוי יצחק - ספרייה חסידית בקראון הייטס לעיון והשאלה
- קהילת לוי יצחק ליובאוויטש, הולנדייל פלורידה[14]
- קרן הצדקה שהקים הרבי על שמו ומסייעת ותומכת בחינוך יהודי כשר - "קרן לוי יצחק"
תמונתו
התמונה הראשונה
כשהוציאו בשנת תש"ל את שני ספריו הראשונים של ר' לוי יצחק - "ליקוטי לוי יצחק" על ספר הזוהר וספר התניא, הודפסה בספר[15] תמונה שצולמה בעת גלותו בצ'יאלי[16] והוברחה מרוסיה בגודל של תמונת דרכון. כשהובאה תמונה זו לפני הרבי[17], כתב הרבי בגב דף הכרומו אאז"ל? [=אדוני אבי זכרונו לברכה?]. רבים טעו לחשוב כי כתיבה זו ביטאה את הקושי בזיהוי הרב לוי יצחק אחר היסורים הרבים שעבר בצ'יאלי[18]. אך ההסבר הפשוט הוא שהרבי ציין את המצולם (שם אביו - המצולם בתמונה), וה'סימן שאלה' הוא על השנה שבה צולמה התמונה.
התמונה השנייה
כשנשלחה משלחת לרוסיה בשנת תנש"א על ידי הרבי, בין היתר לגאולת ספרי הרביים, וביניהם ספרי ר' לוי יצחק[19], הצליחו[20] חברי המשלחת להשיג את תיק החקירות של ר' לוי יצחק, ובו שתי תמונות שלו משני זוויות שצולמו בשנת תרצ"ט, כפי שהיה נהוג בימים ההם לצלם כל אסיר עם קבלתו לכלא[21]. התמונות צולמו רק לאחר שהצליחו החוקרים להסיר מר' לוי יצחק את הכיפה בכוח, ומהם נשלחו צילומים אל הרבי במוצאי אחרון של פסח[22] ולאחר מכן הועברו לרבי באופן רשמי בחודש אלול של אותה שנה יחד עם תיק החקירה בחדרו של הרבי מידי הרב יוסף יצחק אהרונוב והרב שלמה קונין[23]. הרבי העיר כי גם בתמונה זו "קוקט אויס ניט געזונט" [="הוא נראה לא בריא"].
לקראת הדפסת הספר 'תורת מנחם - תפארת לוי יצחק' על חלק שמות, ביקשו ועד הנחות בלשון הקודש רשות מהרבי להדפיס את התמונה בספר שהולך לצאת לאור, כדוגמת מה שנעשה בתמונה הראשונה עם גילויה, יחד עם תמונתו לאחר הגלות, כשהם מתחייבים שהתמונה תתוקן על ידי צייר מומחה שיוסיף כיפה לראשו של ר' לוי יצחק. הרבי אישר זאת והורה שיש לציין תחת כל תמונה את עת צילומה, וכך הודפס הספר כששני התמונות מופיעות בו עם ציון עת צילומן[24][25].
הנהגותיו הק'
בשנת תשע"ב עם פרסומם של רשימות הרבנית חנה, שפורסמו על ידי המכון ועד הנחות בלה"ק, נחשפו הנהגות רבות של רבי לוי יצחק. כמו"כ, חלק מהנהגותיו הק' לוקטו ופורסמו בקובץ הערות התמימים ואנ"ש לוד גליון צדי"ק שהופיע לאור לרגל יום הבהיר י"א ניסן תשע"א.
מספריו
- ליקוטי לוי יצחק, קה"ת, תש"ל ואילך.
- תורת לוי יצחק - חידושים ובאורים לש"ס משנה וגמרא, קה"ת, תשל"א והוצאה חדשה בתשס"ד.
- פניני לוי יצחק - פנינים ערוכים בתורתו, בעריכת הרב אלתר אליהו פרידמן.
- תורת מנחם תפארת לוי יצחק - מביאורי הרבי על תורתו, קה"ת, תש"נ הוצאה חדשה תש"פ - 5 כרכים.
- ילקוט לוי יצחק - על התורה, בעריכת הרב דוד דובוב, נכון לשנת תשפ"א יצאו לאור 4 כרכים.
- טיפה מן הים - רעיונות ערוכים ומעובדים מתורתו של רבי לוי יצחק, בעריכת הרב אליהו וולף.
משפחתו
- אשתו: מרת חנה שניאורסון
- בניו: הרבי, ר' דובער שניאורסון ור' ישראל אריה ליב שניאורסון.
- נכדתו: גב' דליה רוטמן.
לקריאה נוספת
- הרב נפתלי צבי גוטליב, תולדות לוי יצחק, מאת שלושה כרכים בהוצאת קה"ת.
- אברהם שמואל בוקיעט פאר לוי יצחק, יצא לאור על ידי איגוד השלוחים לארץ הקודש.
- ארצות הברית מכבדת את הרב, זה כבוד בשבילנו, על ההכרה בציונו של רבי לוי יצחק כאתר מורשת לאומי, שבועון כפר חב"ד גליון 1871 עמוד 73
- דוני אבי מורי ורבי, לקט תמונות מהרבי מהתוועדויות שערך לכבוד אביו, במדור ו'הבט פני משיחך', שבועון בית משיח גליון 1224 עמוד 40
- מבצע נועז לחילוץ הספרים הקדושים, שבועון בית משיח גליון 1224 עמוד 44
- עשר עובדות על רבי לוי יצחק, שבועון בית משיח גליון 1224 עמוד 47
- אבא שלך המלך, מוסף העוסק בדמותו והגותו, מצורף לשבועון בית משיח ערב כ' מנחם אב תש"פ
- חכם הרזים, ראיון עם הרב אלתר אליהו פרידמן, שבועון כפר חב"ד גליון 1870 עמוד 25
- צהבו פניו, במדור 'חיי רבי', שבועון כפר חב"ד גליון 1870 עמוד 32
- לטעום מהגילויים של הגאולה, ראיון עם הרב אליהו וולף, שבועון כפר חב"ד גליון 1870 עמוד 40
- המלאך גבריאל, אודות שיפוץ המצבה וזהותו של היהודי שזכה לעסוק בכך, שבועון כפר חב"ד גליון 1919 עמוד 23
קישורים חיצוניים
- כתבות
- לילה קייצי ביקטרינוסלב • סיפור מטלטל ואקטואלי מאמר מיוחד באתר חב"ד אינפו לכבוד יום הולדתו בח"י ניסן.
- 'גאון יעקב' של רבי לוי יצחק • מרתק צרור אפיזודות מרתקות אודות אבי הרבי באתר חב"ד אינפו.
- ועד חיילי בית דוד, תולדות חייו של רבי לוי יצחק שניאורסאהן
- 
(הקישור אינו פעיל, י"ח מנחם אב תשפ"א). - לאור המדורה הוקמה מצבת אביו של הרבי - מתוך שבועון בית משיח
- מדור אודות רבי לוי יצחק באתר בית חב"ד קזאחסטן.
- סיפור מופת מרבי לוי יצחק, שאול שיף, עיתון 'הצופה'.
- ידיעה אודות אנדרטת הנצחה לזכרו
- זכרונות הרבנית חנה באתר ועד הנחות בלה"ק.
- מעיינותיך גליון 34. תורת חב"ד לבני הישיבות, תשע"ב. (הקישור אינו פעיל, י"ח מנחם אב תשפ"א).
- סקירה על תורתו של ר' לוי יצחק, קובץ ירחי כלה תשע"ג עמ' 14, ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד
- שניאור ברגר, מדוע אביו של הרבי ומשפחתו לא הגיעו לארץ ישראל?, בתוך שבועון בית משיח פרשת לך לך תשע"ח
- מנדי גולדמן, רבי לוי יצחק במעגל השנה, שבועון בית משיח, י"ט אב התשע"ג (26.07.2013)
- כך נשרפו ספריו של רבי לוי-יצחק ● מיוחד
- שניאור זלמן ברגר, תחקיר: מי הביא לרבי את תמונת אביו הרב לוי יצחק שניאורסון?
- במסירות ונחישות
תולדות חב"ד באתר בית חב"ד - "אדוני אבי מורי ורבי ז"ל?" מאת הרב מרדכי מנשה לאופר באתר
- מקום מנוחתו כבוד - בגלות, סקירה על הציון בתוך קובץ בהוצאת 'התאחדות החסידים', אב ה'תש"פ
- הרב דוד דובוב, השליח שמנגיש את תורתו של רבי לוי יצחק, בראיון מיוחד
(אנגלית) - כך נשרפו ספריו של רבי לוי-יצחק • מיוחד
- מנחם זיגלבוים, 500 פעמים ככה, גליון מיוחד לכבוד יום ההילולא תשפ"א
- מדיה
- אלה תולדות לוי יצחק: מסע מטלטל במקומות בהם חי ופעל
הפקת וידאו לרגל יום ההילולא כ"ף מנחם אב תש"פ, פליישמן וקמינצקי - הרבי מתפלל בעמוד ביום היארצייט של אביו וידאו מתאריך כ' מנחם אב תשל"ה
י"ז בשבט תשע"ד - הרבי מספר על אביו מתוך מגזין הוידאו השבועי של jem
- לדמותו של איש מסירות הנפש
| בית רבי | ||
|---|---|---|
| הבעל שם טוב - המגיד ממזריטש | ||
| משפחת אדמו"ר הזקן | זקניו/זקנותיו: שניאור זלמן · אברהם · ברוך בטלן · רחל | הורים: ישראל ברוך · רבקה | חמיו: יהודה ליב | אשתו: סטערנא | אחים/יות: יהודה לייב · מרדכי · משה · שרה | גיסים/ות: ישראל קאזיק · עקיבא פרדקין | בנים/ות: דובער · חיים אברהם · משה · פריידא · דבורה לאה · רחל | חתנים/כלות: אליהו · שלום שכנא אלטשולר · אברהם שיינס | שיינא · שפרה | |
| משפחת אדמו"ר האמצעי | הורים: שניאור זלמן · סטערנא | אשתו: שיינא | חמיו: ר' יעקב מינוביץ' | אחים/יות: חיים אבהם · משה · פרידא · דבורה לאה · רחל | גיסים/ות: אליהו · שלום שכנא אלטשולר · אברהם | בנים/ות: מנחם נחום · ברוך · שרה · ביילא · חיה מושקא · דבורה לאה · ברכה · מנוחה רחל סלונים · חיה שרה · אסתר מרים | חתנים/כלות: יקותיאל זלמן ולס · מנחם מענדל · יעקב ישראל טברסקי · יונה מז'יטומיר · יעקב כולי סלונים · אהרן אלכסנדרוב · שרה פריידא · אהרן זסלבסקי | |
| משפחת אדמו"ר הצמח צדק | הורים: שלום שכנא אלטשולר · דבורה לאה | אשתו: חיה מושקא | חמיו: דובער חמותו: שיינא | אחים/יות: דבורה | גיסים/ות: חיים חייקיל | בנים/ות: ברוך שלום · יהודה לייב · חיים שניאור זלמן · ישראל נח · יוסף יצחק · יעקב · שמואל · ראדע פריידא · דבורה לאה | חתנים/כלות: שניאור · לוי יצחק זלמנוביץ · לוי יצחק מסיראטשין | |
| משפחת אדמו"ר המהר"ש | הורים: מנחם מענדל · חיה מושקא | אשתו: רבקה (בזיווג ראשון: שטערנא) | חמיו: אהרון אלכסנדרוב חמותו: חיה שרה (בזיווג ראשון: חמיו: חיים שניאור זלמן) | אחים/יות: ברוך שלום · יהודה לייב · חיים שניאור זלמן · ישראל נח · יוסף יצחק · יעקב · ראדע פריידא · דבורה לאה | גיסים/ות: שניאור · לוי יצחק זלמנוביץ | בנים/ות: שניאור זלמן אהרן · שלום דובער · אברהם סנדר · מנחם מענדל · דבורה לאה · חיה מושקא | חתנים/כלות: משה אריה לייב גינזבורג · משה הורנשטיין | |
| משפחת אדמו"ר הרש"ב | הורים: שמואל · רבקה | אשתו: שטערנא שרה | חמיו: אדמו"ר יוסף יצחק | חמותו: חנה | אחים/יות: שניאור זלמן אהרן · אברהם סנדר · מנחם מענדל · דבורה לאה · חיה מושקא | בנים: יוסף יצחק | גיסים: משה אריה לייב גינזבורג · משה הורנשטיין | כלות: נחמה דינה | |
| משפחת אדמו"ר הריי"צ | הורים: שלום דובער · שטערנא שרה | אשתו: נחמה דינה | חמיו: אברהם שניאורסון חמותו: יוכבד שניאורסון | בנות: חנה · חיה מושקא · שיינא | חתנים: מנחם מענדל שניאורסון · שמריהו גוראריה · מנחם מענדל הורנשטיין | נכדים: שלום דובער גוראריה | |
| משפחת אדמו"ר שליט"א | הורים: לוי יצחק שניאורסון · חנה שניאורסון | אשתו: חיה מושקא | חמיו: יוסף יצחק | חמותו: נחמה דינה | אחים: דובער שניאורסון · ישראל אריה לייב שניאורסון (מרק גוראריה) | גיסים/ות: שמריהו גוראריה · מנחם מענדל הורנשטיין · חנה · שיינא · גניה שניאורסון | |
הערות שוליים
- ↑ לקו"ש ח"ט ע' 91 ואילך. ובכ"מ
- ↑ ריש רשימת הרבנית חנה. וכן ראה "תולדות לוי יצחק" ח"א ע' 189.
- ↑ מבית הגנזים עמוד עא. היכל הבעל שם טוב גליון מ' עמוד שצד.
- ↑ "בביתו של נגיד העיירה מר ברישקובסקי", ספר תולדות לוי"צ חלק א', עמוד 71
- ↑ תגליות היסטוריות במסע התמימים תשע"ו
- ↑ ראו בחוברות ל"ד ול"ה.
- ↑ הרב מנחם מענדל ברופמן ברבעון מעיינותיך גליון 34 עמ' 20.
- ↑ כך כותב ר' לוי יצחק עצמו. ראה בהקדמה ללקוטי לוי"צ עלצ ספר התניא, על ספר הזהר ועוד... וכן כתבה רעיית ר' לוי"צ (אם הרבי) הרבנית חנה בריש רשימתה.
- ↑ לקו"ש ח"ד ע' 1103 ואילך. ח"ט ע' 86 ואילך.
- ↑ פרק מ', פסוק א'
- ↑ לקו"ש ח"ד שם הערה 1. סה"מ מלוקט ח"ב ע' סז בהערה.
- ↑ תיאור פרשיית שיפוץ המצבה בתוך תשורה מנישואי משפחת מרינובסקי.
- ↑ הוא סרב להניח, אולם אז הסתבר שסבו בנה את מצבת אבי הרבי.
- ↑ מכתב הרבי לקהילה – שבועון כפר חב"ד גליון 1898 עמוד 11
- ↑ בעמוד VII
- ↑ לפי הערת הרבי בהקדמה להדפסה הזו
- ↑ התמונה הודפסה על נייר כרומו חלק, בניגוד לשאר דפי הספר ממפוספסים, והודבקה אליו בגבה.
- ↑ היו שניסו לומר כי לא ייתכן שינוי כה גדול עד כי ישתנו פניו עד כדי כך, אך הדבר ייתכן שכן כשראה הרבי את התמונה השנייה (שצולמה זמן רב לפני כן, עוד בעת קבלת הרב לוי יצחק למאסר ראו בהמשך) העיר כי "אינו נראה בריא", כך שבאמת ייתכן כי לאחר הייסורים הרבים שעבר בגלותו השתנה ביותר, וראה 'תולדות לוי-יצחק', תשנ"ה, חלק ג' עמוד 965 . מלבד זאת, למעיין היטב יהיה ניכר בבירור כי אכן ישנו דמיון בין שני התמונות.
- ↑ ראה ביומן שיצא לאור לאחר מכן לספר 'יומן השליחות המיוחדת' שכתב הרב שלום דובער לוין כאן
- ↑ ראו אודות כך ביומן השליחות המיוחדת עמוד רס"ד והילך
- ↑ ראה אודות הנס שארע לאדמו"ר הריי"צ בקשר לכך בהתוועדות י"ב י"ג תמוז תשי"א – תורת מנחם חלק ג', תשי"א, חלק ב' - עמוד 195, התוועדות י"ב י"ג תמוז תשכ"א – תורת מנחם חלק ל"א, תשכ"א - חלק ג', עמוד 119
- ↑ התמונה (של רבי לוי יצחק אביו של הרבי בעת שנלקח למאסר והיא מתיק החקירות שלו) והעתקיה התקבלו בהצלחה, ואתמול בלילה שלחנו את המקור לרבי. במכתב המצורף כתבנו (אני והרב יוסף-יצחק אהרונוב) בין השאר: מצורף-בזה תמונה המקורית של אבי כ"ק אדמו"ר שליט"א, שנלקחה בשתי פוזות בעת האסרו בשנת תרצ"ט. תקוותנו חזקה שגם שאר המסמכים של ארכיון המאסר ייגאלו בקרוב", יומן השליחות המיוחדת עמוד רס"ה בהערות
- ↑ בהתחלה חיכו הם לרבי בפתח 'גן עדן התחתון', אולם הרבי סימן להם להיכנס לתוך חדרו.
- ↑ בעמודים 6 ו-7, ראה כאן
- ↑ ראו על כך כאן