תהלים צ"ב

		ערך זה נמצא בעיצומה של עבודה ממושכת. הערך פתוח לעריכה.
		אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך.

תהלים צב מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת
א מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת: ב טוֹב לְהֹדוֹת לַה' וּלְזַמֵּר לְשִׁמְךָ עֶלְיוֹן: ג לְהַגִּיד בַּבֹּקֶר חַסְדֶּךָ וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת: ד עֲלֵי עָשׂוֹר וַעֲלֵי נָבֶל עֲלֵי הִגָּיוֹן בְּכִנּוֹר: ה כִּי שִׂמַּחְתַּנִי ה' בְּפָעֳלֶךָ בְּמַעֲשֵׂי יָדֶיךָ אֲרַנֵּן: ו מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ ה' מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ: ז אִישׁ בַּעַר לֹא יֵדָע וּכְסִיל לֹא יָבִין אֶת זֹאת: ח בִּפְרֹחַ רְשָׁעִים כְּמוֹ עֵשֶׂב וַיָּצִיצוּ כָּל פֹּעֲלֵי אָוֶן לְהִשָּׁמְדָם עֲדֵי עַד: ט וְאַתָּה מָרוֹם לְעֹלָם ה': י כִּי הִנֵּה אֹיְבֶיךָ ה' כִּי הִנֵּה אֹיְבֶיךָ יֹאבֵדוּ יִתְפָּרְדוּ כָּל פֹּעֲלֵי אָוֶן: יא וַתָּרֶם כִּרְאֵים קַרְנִי בַּלֹּתִי בְּשֶׁמֶן רַעֲנָן: יב וַתַּבֵּט עֵינִי בְּשׁוּרָי בַּקָּמִים עָלַי מְרֵעִים תִּשְׁמַעְנָה אָזְנָי: יג צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח כְּאֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּה: יד שְׁתוּלִים בְּבֵית ה' בְּחַצְרוֹת אֱלֹקֵינוּ יַפְרִיחוּ: טו עוֹד יְנוּבוּן בְּשֵׂיבָה דְּשֵׁנִים וְרַעֲנַנִּים יִהְיוּ: טז לְהַגִּיד כִּי יָשָׁר ה' צוּרִי וְלֹא (עלתה) עַוְלָתָה בּוֹ:

"מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת" הוא מזמור צ"ב (הפרק ה-92) בספר תהלים הנאמר בקבלת שבת לאחר שירת הפיוט לכה דודי. הוא נאמר גם בתפילת שחרית של שבת ושל חגים.

חיבורו

אדם הראשון חיבר את המזמור כשבח על כך שניצל ממיתה בחטא עץ הדעת בזכות השבת שסינגרה עליו. לאחר מכן לפי רבי ישמעאל המזמור נשכח ומשה רבנו חידש אותו.

במזמור זה קרא אדם לכל הברואים לשבח לה', ובכך החל לפעול את תפקידו בעולם הזה, לגלות אלוקות בתוך ההעלמות והסתרים.

תוכן המזמור

תוכן המזמור הוא תיאור שמחתו של המשורר במעשיו של הקדוש ברוך הוא ובסיפור שבחיו. המזמור מדבר על הצדיקים והצלחתם, לעומת הרשעים שהצלחתם היא רגעית וחולפת. מזמור שיר ליום השבת היה מושר על ידי הלויים בעת הקרבת קרבן התמיד של יום השבת. חז"ל נתנו את טעמם לאמירת מזמור זה בשבת; "מזמור שיר לעתיד לבוא ליום שכלו שבת ומנוחה לחיי העולמים".

זמן אמירתו

המזמור נאמר בקבלת שבת שבמעריב, והוא מנהג ארץ ישראלי קדום.

מזמור זה הוא גם שיר של יום של שבת.

הקשר לחב"ד

אדמו"ר האמצעי בספרו פירוש המילות מסביר שמזמור זה נאמר בשבת במקום מזמור לתודה, ששניהם הם מלשון הודאה אלא שמזמור זה הוא לשבת ומזמור לתודה זה ליום חול.

בשנת תשנ"ד הולחן מזמור זה על ידי החסיד הרב שלום ברוכשטט לכבוד יום הולדתו של הרבי.

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.