יוסף אברהם פיזם: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 9: | שורה 9: | ||
בשנת [[תשל"ט]] נמנה על קבוצת בחורים מהישיבה בלוד שנשלחו לחצי שנה לחזק את ישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]]. בסיום תקופה זו נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] ולאחר מכן בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]]. עם סיום מסלול לימודיו בשנת [[תשמ"ב]], עוד קודם חתונתו, החל בהוראת הרבי לנהל את [[תלמוד תורה צבאות מנחם]] ב[[קרית שמואל]]. לאחר כשנה בה ניהל את התלמוד תורה בהצלחה רבה, בתור שנת שליחות, והעלה אותו על דרך המלך, השתדך עם מרת עדינה, בתו של הרב [[אליעזר פרלשטיין]]. על פי הוראת [[הרבי]], המשיך הרב פיזם בניהול התלמוד תורה אף לאחר חתונתו. במקביל, ניהל במשך תקופה גם את בית הספר החב"די המקומי לבנות ואת גני הילדים, כשנתבקש לעזוב את הקריות על מנת לכהן כרב ישוב ענה על כך הרבי: "ישתדל להמשיך במשרותיו עתה והרי הצליח בהם". | בשנת [[תשל"ט]] נמנה על קבוצת בחורים מהישיבה בלוד שנשלחו לחצי שנה לחזק את ישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]]. בסיום תקופה זו נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] ולאחר מכן בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]]. עם סיום מסלול לימודיו בשנת [[תשמ"ב]], עוד קודם חתונתו, החל בהוראת הרבי לנהל את [[תלמוד תורה צבאות מנחם]] ב[[קרית שמואל]]. לאחר כשנה בה ניהל את התלמוד תורה בהצלחה רבה, בתור שנת שליחות, והעלה אותו על דרך המלך, השתדך עם מרת עדינה, בתו של הרב [[אליעזר פרלשטיין]]. על פי הוראת [[הרבי]], המשיך הרב פיזם בניהול התלמוד תורה אף לאחר חתונתו. במקביל, ניהל במשך תקופה גם את בית הספר החב"די המקומי לבנות ואת גני הילדים, כשנתבקש לעזוב את הקריות על מנת לכהן כרב ישוב ענה על כך הרבי: "ישתדל להמשיך במשרותיו עתה והרי הצליח בהם". | ||
ביום ה' אלול | ביום [[ה' אלול]] [[תשע"ז]], קיבל הרב פיזם, כמנהל יחד עם צוות התלמוד תורה, תעודת הצטיינות ארצית, יחידה במחוז חיפה, על הצטיינות בית החינוך צבאות מנחם בתחום הערכי, בתחום החברתי ובתחום הרוחני. התעודה היוקרתית הונפקה על ידי המפקח הארצי הרב אוריאל עובדיה, המחמ"ד י. אלון והמפקחת ג. משיח. | ||
ב[[חודש סיון]] [[תשע"ח]] קיבל סמיכה לרבנות (גם) ממכון סמיכה למעשה,חב"ד. | |||
משנת [[תשל"ט]] החל לארגן מידי שנה את [[כינוס תורה|כינוסי התורה]] בקריות, ולאחר חתונתו משמש גם כמנחה כינוסי התורה, ומשתתף בהם לעיתים גם בשיעוריו בנגלה ובחסידות ובתורת הגאולה. | משנת [[תשל"ט]] החל לארגן מידי שנה את [[כינוס תורה|כינוסי התורה]] בקריות, ולאחר חתונתו משמש גם כמנחה כינוסי התורה, ומשתתף בהם לעיתים גם בשיעוריו בנגלה ובחסידות ובתורת הגאולה. | ||
שורה 22: | שורה 22: | ||
בנוסף, מכהן הרב פיזם כ[[משפיע]] ומגיד שיעורים בקהילת חב"ד ב[[קרית שמואל]], לצידו של הרב [[שלום בער רייכמן]] והרב [[אסף חנוך פרומר]],כמו כן הוא משמש כ"בעל תפילה" המתפלל ברגש, במיוחד בימים נוראים ובימים טובים, וה' חנן אותו ב[[קול]] נעים וערב. | בנוסף, מכהן הרב פיזם כ[[משפיע]] ומגיד שיעורים בקהילת חב"ד ב[[קרית שמואל]], לצידו של הרב [[שלום בער רייכמן]] והרב [[אסף חנוך פרומר]],כמו כן הוא משמש כ"בעל תפילה" המתפלל ברגש, במיוחד בימים נוראים ובימים טובים, וה' חנן אותו ב[[קול]] נעים וערב. | ||
עם פטירתו של אביו הרב [[יגאל פיזם]] | עם פטירתו של אביו הרב [[יגאל פיזם]] ב[[י' ניסן]] [[תשע"ט]], התמנה על פי צוואתו לרב הקהילה, את הצוואה הקריא בשעת הלוויה הרב [[דוד מאיר דרוקמן]] רב קהילת חב"ד הקריות וחיזק את המינוי כממלא מקום אביו ברבנות קהילת חב"ד קריית שמואל וראש ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש הקריות. | ||
בחורף [[תש"פ]] התמנה להיות חבר ההנהלה הרוחנית של [[מכון הלכה חב"ד]]. | בחורף [[תש"פ]] התמנה להיות חבר ההנהלה הרוחנית של [[מכון הלכה חב"ד]]. |
גרסה מ־17:37, 2 ביוני 2020
הרב יוסף אברהם פיזם (יליד שנת תשכ"ב, 1962) הינו רב קהילת חב"ד קרית שמואל, מנהל תלמוד תורה חב"ד צבאות מנחם קריות, ראש ישיבת תומכי תמימים חב"ד ליובאוויטש הקריות, ומחבר ספרים.
תולדות חיים
הרב יוסף אברהם פיזם נולד בארץ הקודש בא' טבת תשכ"ב לאביו הרב יגאל פיזם, ולאמו מרת חנה. בילדותו למד בתלמוד תורה 'תורת אמת' בחיפה.
כשהגיע לגיל ישיבה נכנס ללמוד בישיבת תומכי תמימים לוד, שם שימש כעורך ראשי ואחראי מערכת הערות התמימים ואנ"ש בישיבה, תחת פיקוחו והכוונתו של המשפיע הגה"ח הרב יוסף ישעיה אייברהמס.
בשנת תשל"ט נמנה על קבוצת בחורים מהישיבה בלוד שנשלחו לחצי שנה לחזק את ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת. בסיום תקופה זו נכנס ללמוד בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד ולאחר מכן בישיבת תומכי תמימים מגדל העמק. עם סיום מסלול לימודיו בשנת תשמ"ב, עוד קודם חתונתו, החל בהוראת הרבי לנהל את תלמוד תורה צבאות מנחם בקרית שמואל. לאחר כשנה בה ניהל את התלמוד תורה בהצלחה רבה, בתור שנת שליחות, והעלה אותו על דרך המלך, השתדך עם מרת עדינה, בתו של הרב אליעזר פרלשטיין. על פי הוראת הרבי, המשיך הרב פיזם בניהול התלמוד תורה אף לאחר חתונתו. במקביל, ניהל במשך תקופה גם את בית הספר החב"די המקומי לבנות ואת גני הילדים, כשנתבקש לעזוב את הקריות על מנת לכהן כרב ישוב ענה על כך הרבי: "ישתדל להמשיך במשרותיו עתה והרי הצליח בהם".
ביום ה' אלול תשע"ז, קיבל הרב פיזם, כמנהל יחד עם צוות התלמוד תורה, תעודת הצטיינות ארצית, יחידה במחוז חיפה, על הצטיינות בית החינוך צבאות מנחם בתחום הערכי, בתחום החברתי ובתחום הרוחני. התעודה היוקרתית הונפקה על ידי המפקח הארצי הרב אוריאל עובדיה, המחמ"ד י. אלון והמפקחת ג. משיח.
בחודש סיון תשע"ח קיבל סמיכה לרבנות (גם) ממכון סמיכה למעשה,חב"ד.
משנת תשל"ט החל לארגן מידי שנה את כינוסי התורה בקריות, ולאחר חתונתו משמש גם כמנחה כינוסי התורה, ומשתתף בהם לעיתים גם בשיעוריו בנגלה ובחסידות ובתורת הגאולה.
בקיץ של שנת תשנ"א, בעקבות הוראתו של הרבי להוסיף בלימוד עניני גאולה ומשיח, החל להרצות בנושאים אלה תוך ניצול הידע המקיף שלו, ואף ערך חוברות הסברה בנושא.
בשלהי שנת תשנ"ז, התקיימה אסיפת עסקנים חב"דיים באזור קרית שמואל בביתו של הרב פיזם, ובעקבות מכתב מהרבי נפלה במקום ההחלטה להקים את ישיבת תומכי תמימים קרית שמואל. תוך שבועות ספורים הצליחו העסקנים לארגן את הבסיס להקמתה של הישיבה, והרב פיזם מונה כחבר ההנהלה הרוחנית של הישיבה. עם הקמתו של קעמפ 'אורו של משיח' בשנת תשנ"ו, מונה הרב פיזם לחבר ההנהלה החינוכית של הקעמפ.
בנוסף, מכהן הרב פיזם כמשפיע ומגיד שיעורים בקהילת חב"ד בקרית שמואל, לצידו של הרב שלום בער רייכמן והרב אסף חנוך פרומר,כמו כן הוא משמש כ"בעל תפילה" המתפלל ברגש, במיוחד בימים נוראים ובימים טובים, וה' חנן אותו בקול נעים וערב.
עם פטירתו של אביו הרב יגאל פיזם בי' ניסן תשע"ט, התמנה על פי צוואתו לרב הקהילה, את הצוואה הקריא בשעת הלוויה הרב דוד מאיר דרוקמן רב קהילת חב"ד הקריות וחיזק את המינוי כממלא מקום אביו ברבנות קהילת חב"ד קריית שמואל וראש ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש הקריות.
בחורף תש"פ התמנה להיות חבר ההנהלה הרוחנית של מכון הלכה חב"ד.
ספרים וחוברות בעריכתו
בחנוכה תשע"ח יצא לאור כרך ב' של פניני הפרשה החסידית מספריית בית משיח, ובו 327 עמ' נוספים העוסקים במאה נושאים בפרשיות השבוע, במדור הפרשה החסידית בבית משיח בשנים תשע"ה - תשע"ז.
במקביל לעיסוקיו הרבים בתחום החינוך, עוסק הרב פיזם בעריכת ספרים וחוברות רבים. הוא משמש כעורך הראשי של גליון 'פנימיות' שבהוצאת מרכז את"ה בארץ הקודש. בשנים תשמ"א -תשמ"ב כתב וערך את חוברות 'ופרצת - בטאון צעירי חב"ד קריות' בהוצאת רשת מפעלי חב"ד בקריות, תחת שמות עט שונים. כמו כן כותב טורים שבועיים בבטאון הפנימי של ישיבת חב"ד בקריות. בשנת תש"נ פירסם סדרת מאמרים בחינוך והוראה, בבטאון "כפר חב"ד".
במהלך השנים, יצאו לאור בעריכתו הספרים והחוברות:
- ברכת יוסף - כולל שיעורים בנגלה, בהלכה ובתורת הנגלה של רבותינו נשיאנו. הנושאים הנידונים בספר כוללים את הסוגיות: א. כיבוש מלחמה. ב. "תורה לא בשמים". ג. חנניה בן עזור. ד. זכירת וסיפור יציאת מצרים. ה. מצות "תשביתו". ו. "משיח בעל חכמה יהיה יותר משלמה" - עיון בדברי הרמב"ם והגר"ח מבריסק. ז. מחלוקת הרמב"ם והראב"ד בדין "פסח שני". ח. שמיעת קריאת התורה כדינה - עפ"י מכתב הרבי הרש"ב. ט. פלפול בענין קושית הבית יוסף בנושא שמונת ימי חנוכה. י. טעמי מצות משלוח מנות. יא. בקשת הגאולה בקידוש לבנה. יב. באור המנהג לבקש עצה וברכה באגרות קודש - גילוים חדשים ומקורות בנושא. יג. לטעמי השמיטה - בפרד"ס התורה. יד. שמיטה וגאולה. טו. גאולה ומשיח במשנת הרמב"ם. טז. גאולה ומשיח במשנת אברבנל. יז. גאולה ומשיח במשנת המהר"ל.
- נשמות בסבך - ספר בו סיפור עלילתי לילדים בנושא חשיבות שמירת התורה ומצוות וקירוב רחוקים.
- ליקוטי אור - ליקוט פרפראות וגימטריאות מתוך הספרים 'תורה אור' ו'לקוטי תורה' (תשס"ג- ספר בראשית, התשע"ה - לספר שמות ומגילת אסתר).
- גאולה ומשיח באור ההלכה - ביאור משולב על פרקים י"א וי"ב בהלכות מלך המשיח בספר הרמב"ם.
- אמונה שלמה בביאת המשיח - חוברת הסברה תורנית.
- סדר קידוש לבנה - במהדורת ברכון עם פירוש "בקשת הגאולה".
- מאמר ד"ה איתא במדרש תהילים - עם ביאור מפורש.
- פניני הפרשה החסידית - לקט פתגמים מלוקטים מתורת רבותינו נשיאנו בקשר עם פרשת השבוע שהתפרסמו בשנים תשע"ב-תשע"ד בשבועון בית משיח (תשע"ד)[1].
- בקיצער - ספר כיס המכיל 125 עמ'. עוסק בנקודות חסידיות ומשמש מעין מדריך לתמים החסידי בישיבת תומכי תמימים. יצא לאור בתחילת זמן הלימודים אלול תשע"ז לרגל פתיחת שנת הלימודים ה'תשע"ח. יצא לאור על ידי את"ה בישיבת תות"ל הקריות.
"תפארת יגאל" 130 עמודים ובהם סיפור חיים חסידי ומתורתו ופתגמיו של אביו, הרב יגאל פיזם. יצא לאור ביום סיום אמירת הקדיש - ט' אדר תש"פ.
חוברות לימוד לבתי ספר:
- המאורות הגדולים - מורשתם של הבעל שם טוב ובעל התניא (תשמ"ג).
- רבינו יוסף קארו - חייו ופועלו (תשמ"ח).
- באור האמונה - לימוד ועיון בשלושה עשר עיקרי האמונה (תשמ"ט).
- אמרינו לרצון - תרבות הדיבור ושמירה על שפה נקיה (תשנ"א).
- פירוש מצוייר לפרק אלו מציאות בגמרא, בצירוף ציורים שיטתיים לכל מהלך בגמרא. הציורים מאת הרב חיים מזרחי.
- 300 שנה להולדת הבעל שם טוב - משנת הבעל שם טוב ותולדות חייו.
- הדרך הישרה - חוברת סיכומי שיחות ה"דבר מלכות" מותאם במיוחד לילדים - כולל דפי עבודה מגוונים לכל שיחה.
- הצמח צדק - חייו ופעלו: חוברת לימוד ועבודה, המחזיקה 85 עמודים. יצאה לאור בסיון ה'תשע"ו - שנת הקהל, לרגל 150 שנה להסתלקות- הילולא של הצמח צדק (תרכ"ו - תשע"ו)
לקראת שנת 'הקהל' תשס"ט ערך הרב פיזם חוברת בנושא 'הקהל' הכוללת נקודות משיחותיו של הרבי. על פי הוראתו של המפקח האזורי מר יעקב ויזל, נלמדה חוברת זו בשנת תשס"ט בכל בתי הספר הממלכתיים דתיים באזור חיפה. בשנת הקהל תשע"ו יצאה חוברת זו מחדש, והודפסה מחדש.
החל משנת תשע"ב, החל הרב פיזם לערוך את המדור השבועי "פתגמים חסידיים" בשבועון 'בית משיח'.
בחודש מנחם אב תשע"ט יצא לאור בעריכתו הספר "בדרך לחסידות" בהוצאת מרכז את"ה כפר חב"ד. בספר 200 עמ' ורובו עוסק בסיפורי אישים חבדיים בוגרי ישיבות שונות וחוגים שונים על התקרבותם לחב"ד. סוחף ומרתק.
משפחתו
- בנו, הרב דב בער פנחס פיזם - מנהל אגף הפעילות של מוסדות 'נפש חיה' בקריות, מנהל מרכז צבאות ה', מחנך ומרכז לימודי אחה"צ בתלמוד תורה. מכהן כרב בית הכנסת "בית אברהם" בקריית חיים המערבית.
- בנו, הרב מנחם מענדל פיזם - קרית שמואל.
- בנו, הרב אליעזר פיזם - קרית שמואל.
- בנו, הרב משה חיים פיזם - מנהל מכון סמיכה- למען ילמדו בקריות.
חתניו:
- חתנו, הרב יוסף יצחק אסמן - שליח הרבי בקייב, אוקראינה.
- חתנו, הרב לוי יצחק אזדאבא - ר"מ בישיבה לחוזרים וכולל אברכים "נפש חיה" קרית שמואל.
קישורים חיצוניים
- החוברת 'ליקוטי אור' - באתר אוצר החכמה.
- 'גאולה ומשיח באור ההלכה' - באתר אוצר החכמה.
- כתב שטורעם, 'מילה של חסיד': "אסור לקטלג תלמידים" - באתר שטורעם
- ראיון מרתק: תפקידו של רב חב"די בדור השביעי
הערות שוליים
- ↑ חדש על המדף: פניני הפרשה החסידית כ"ד אלול תשע"ד (19.09.2014)