הבדלים בין גרסאות בדף "תענית תשעה באב"
(←קישורים חיצונים: קישור) |
מ (הגהה, קישור) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:הרבי בתשעה באב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בתשעה באב]] | [[קובץ:הרבי בתשעה באב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בתשעה באב]] | ||
{{פירוש נוסף|נוכחי=יום התענית|אחר=יום בלוח השנה העברי|ראו=ט' במנחם אב}} | {{פירוש נוסף|נוכחי=יום התענית|אחר=יום בלוח השנה העברי|ראו=ט' במנחם אב}} | ||
| − | '''תשעה באב''' הוא יום [[תענית]] לזכר כמה מאורעות פורענות שאירעו בו, ובראשם חורבן [[בית המקדש הראשון]] ו{{קח|בית המקדש |השני}}. יום זה הוא החמור ביותר מבין הצומות ש[[מדרבנן]], והוא נוהג החל מהלילה. | + | '''תשעה באב''' הוא יום [[תענית]] לזכר כמה מאורעות פורענות שאירעו בו, ובראשם חורבן [[בית המקדש הראשון]] ו{{קח|בית המקדש |השני}}. יום זה הוא החמור ביותר מבין הצומות ש[[מדרבנן]], והוא נוהג החל מהלילה. כאשר [[ט' במנחם אב]] חל ב[[שבת]], נדחה התענית ליום ראשון, [[י' במנחם אב]]. |
| − | == | + | יום זה הוא גם יום לידתו של [[משיח]]. ב[[ביאת המשיח]], יהפך תשעה באב - עם כל הצומות - [[ביטול הצומות לעתיד לבוא|ליום שמחה ומועד]]. |
| + | |||
| + | ==אירועי היום== | ||
ב[[משנה]]{{הערה|תענית פ"ד משנה ו.}} נמנים חמישה מאורעות שבגללם נקבע תשעה באב ליום צום: | ב[[משנה]]{{הערה|תענית פ"ד משנה ו.}} נמנים חמישה מאורעות שבגללם נקבע תשעה באב ליום צום: | ||
| שורה 11: | שורה 13: | ||
*טורנוסרופוס הרשע חרש את שטח [[הר הבית]]. | *טורנוסרופוס הרשע חרש את שטח [[הר הבית]]. | ||
*חורבן העיר ביתר על ידי הרומאים וסיום מרד בר כוכבא. 580 אלף יהודים נרצחו. | *חורבן העיר ביתר על ידי הרומאים וסיום מרד בר כוכבא. 580 אלף יהודים נרצחו. | ||
| − | |||
| − | |||
==מנהגי תשעה באב== | ==מנהגי תשעה באב== | ||
| − | ביום זה נהוגים מנהגי אבל, חלק מהמנהגים נהוגים עד חצות היום של תשעה באב וחלק עד חצות היום של [[י' באב]]. | + | ביום זה נהוגים מנהגי אבל, ואסורים אכילה ושתיה, וכן רחיצה, סיכה, נעילת הסנדל ותשמיש המיטה - כמו ב[[יום הכיפורים]]. חלק מהמנהגים נהוגים עד חצות היום של תשעה באב וחלק עד חצות היום של [[י' באב]]. |
* יושבים על כיסאות נמוכים, עד חצות היום. | * יושבים על כיסאות נמוכים, עד חצות היום. | ||
| − | |||
| − | |||
* ב[[תפילת שחרית]] לא מניחים תפילין, ולא אומרים תחנון, לפני [[מנחה]] מניחים [[תפילין]] ואומרים [[קריאת שמע]]. | * ב[[תפילת שחרית]] לא מניחים תפילין, ולא אומרים תחנון, לפני [[מנחה]] מניחים [[תפילין]] ואומרים [[קריאת שמע]]. | ||
* קוראים בתורה ב[[שחרית]] ובמנחה. | * קוראים בתורה ב[[שחרית]] ובמנחה. | ||
| שורה 43: | שורה 41: | ||
== קישורים חיצונים == | == קישורים חיצונים == | ||
| + | *'''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15874&st=&pgnum=132&hilite= ביאורי הרבי על תשעה באב] בספר 'שערי המועדים - חודש אב'''' | ||
*[http://chabad.co.il/?template=topic&topic=140 תשעה באב, הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים] - {{חב}} | *[http://chabad.co.il/?template=topic&topic=140 תשעה באב, הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים] - {{חב}} | ||
*[http://chabad.info/files/eycha.pdf המאמר של אדמו"ר הצ"צ ללימוד בתשעה באב]{{PDF}} - {{אינפו}} | *[http://chabad.info/files/eycha.pdf המאמר של אדמו"ר הצ"צ ללימוד בתשעה באב]{{PDF}} - {{אינפו}} | ||
גרסה מ־01:23, 15 באוגוסט 2016
ערך זה עוסק ביום התענית. אם התכוונתם ליום בלוח השנה העברי, ראו תשעה באב הוא יום תענית לזכר כמה מאורעות פורענות שאירעו בו, ובראשם חורבן בית המקדש הראשון והשני. יום זה הוא החמור ביותר מבין הצומות שמדרבנן, והוא נוהג החל מהלילה. כאשר ט' במנחם אב חל בשבת, נדחה התענית ליום ראשון, י' במנחם אב.
יום זה הוא גם יום לידתו של משיח. בביאת המשיח, יהפך תשעה באב - עם כל הצומות - ליום שמחה ומועד.
תוכן עניינים
אירועי היום
במשנה[1] נמנים חמישה מאורעות שבגללם נקבע תשעה באב ליום צום:
- בליל תשעה באב עם ישראל בכה על דברי המרגלים, ונגזר שלא יכנסו לארץ ישראל.
- בית המקדש הראשון נחרב על ידי הבבלים.
- בית המקדש השני נחרב על ידי הרומאים.
- טורנוסרופוס הרשע חרש את שטח הר הבית.
- חורבן העיר ביתר על ידי הרומאים וסיום מרד בר כוכבא. 580 אלף יהודים נרצחו.
מנהגי תשעה באב
ביום זה נהוגים מנהגי אבל, ואסורים אכילה ושתיה, וכן רחיצה, סיכה, נעילת הסנדל ותשמיש המיטה - כמו ביום הכיפורים. חלק מהמנהגים נהוגים עד חצות היום של תשעה באב וחלק עד חצות היום של י' באב.
- יושבים על כיסאות נמוכים, עד חצות היום.
- בתפילת שחרית לא מניחים תפילין, ולא אומרים תחנון, לפני מנחה מניחים תפילין ואומרים קריאת שמע.
- קוראים בתורה בשחרית ובמנחה.
בשנת תשל"ג עורר הרבי לערוך כינוס ילדים ביום זה בכותל המערבי[2].
לימוד תורה בתשעה באב
בתשעה באב חל איסור ללמוד דברי תורה המשמחים את הלב, ביום זה נהוג ללמוד דברים שאינם מעוררים שמחה כגון על חורבן בית המקדש ופירושים על מגילת איכה.
את לימודי החת"ת של ח' באב יש ללמוד לפני חצות היום. את החת"ת של ט' באב ללמוד מצהרי הצום. אבל, את שיעור הרמב"ם היומי של תשעה באב יש ללמוד רק מצאת הצום.
הרבי הורה להוסיף בלימוד בתשעה באב, בענינים המותרים ללמוד ביום זה. הרבי אף הציע ללמוד את רשימת אדמו"ר הצ"צ למגילת איכה (מתוך ספר אור התורה), שם נתבארו כמה מאמרי חז"ל שבמשנה, ובפרט שיש בהם חיבור פנימיות התורה עם נגלה דתורה. הרבי הציע לסדר משמרות מעת לעת שילמדו בשלשה או בעשרה יחד.
לידת המשיח
ביום זה, סמוך לשקיעת החמה נולד משיח ששמו מנחם[3], כמובא במדרש איכה, ומסיבה זו על פי ההלכה יש קולות ביום זה במנהגי אבלות רבים, כמו בישיבה על ספסל, והדלקת האורות.
אף מובא בהלכה כי אין לומר תחנון ביום זה מכיון שהוא נקרא "מועד", וכתוב "קרא עלי מועד לשבור בחורי[4]". דבר זה מרמז על קירוב ביאת המשיח ביום זה. ה'ישמח משה מאוהל' אמר, כי לולי היה מתבייש, היה צועד בריש גלי עם שטריימלך ביום זה.
הרבי כותב שהיות ומשיח נולד בתשעה באב ומזלו גובר הרי שמהדרים, באם אפשרי לקדש את הלבנה תיכף במוצאי תשעה באב, להראות את חוזק אמונתינו בביאת הגואל.
תשעה באב שחל בשבת
כאשר תשעה באב חל בשבת, התענית נדחית ליום ראשון ומתחילה במוצאי שבת. בשבת עם קביעות כזאת, ראו על הרבי שמחה מיוחדת יותר מכל שבתות השנה, ואף בשיחות רבות ביאר את מעלת התענית כשנופל בשבת, מכיוון שכל ענין התענית הוא חיובי, כי החורבן והירידה היא בעצם בשביל העלייה המחודשת והיותר נעלית, לכן כאשר התענית חל בשבת, החלק השלילי שביום נדחה למחרת והחלק החיובי נשאר, ולכן השמחה גדולה.
קישורים חיצונים
- ביאורי הרבי על תשעה באב בספר 'שערי המועדים - חודש אב'
- תשעה באב, הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים - תבנית:חב
- המאמר של אדמו"ר הצ"צ ללימוד בתשעה באב
- 
- דיני ומנהגי תשעה באב
- הסיבה לקידוש לבנה במוצאי הצום – כיון שהיום נולד משיח - מכתב מהרבי
- הרב יצחק ערד, "פנימיות החורבן"
- הרב יהודה לייב נחמנסון, הלכות ומנהגי תשעה באב
- 8 טיפים לצום קל
- מכתב הרבי הריי"צ המתאר את אירועי תשעה באב ● מטלטל - באתר
י' אב תשע"ו
- וידאו מהרבי
- תשעה באב אצל הרבי, שנת תשמ"ז
- תשעה באב אצל הרבי, שנת תשמ"ט
- תשעה באב אצל הרבי, שנת תש"נ
- תשעה באב אצל הרבי, שנת תשנ"א
| חגים וזמנים | ||
|---|---|---|
| מדברי תורה | שבת · פסח · שביעי של פסח · פסח שני · שבועות · ראש השנה · עשרת ימי תשובה · יום הכיפורים · ימים נוראים · סוכות · הושענא רבה · שמיני עצרת · שמחת תורה | |
| מדברי חכמים | חנוכה · פורים · יום טוב שני של גלויות · עירוב תבשילין | |
| תעניות | צום גדליה · עשרה בטבת · תענית אסתר · שבעה עשר בתמוז · תשעה באב · תענית בכורות · תענית בה"ב · ימי השובבי"ם | |
| מנהג ישראל | חמשה עשר בשבט · פורים קטן · ל"ג בעומר · חמשה עשר באב | |
| שבתות מיוחדות | שבת מברכים · שבת חזק · שבת שובה · שבת בראשית · שבת שירה · שבת שקלים · שבת זכור · שבת פרה · שבת החודש · שבת הגדול · שבת של שמחה · שבת חזון · שבת נחמו · שבת סליחות | |
שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ==הערות שוליים==
