אמירת קדושה: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
ג. קדושה שובו לציון. | ג. קדושה שובו לציון. | ||
את הפסוק קדוש וברוך כבוד אומרים גם המלאכים, אך את הפסוק ימלוך אין הם אומרים, ולכן ישנה מחלוקת בשולחן ערוך, האם כשמפסיקים לאמירת קדושה באמצע תפילה, אם מפסיקים גם לאמירת הפסוק ימלוך, ישנה דיעה שאין מפסיקים, ואנו קיי"ל שמפסיקים. | את הפסוק קדוש וברוך כבוד אומרים גם המלאכים, אך את הפסוק ימלוך אין הם אומרים, ולכן ישנה מחלוקת בשולחן ערוך, האם כשמפסיקים לאמירת קדושה באמצע תפילה, אם מפסיקים גם לאמירת הפסוק ימלוך, ישנה דיעה שאין מפסיקים, ואנו קיי"ל שמפסיקים{{הערה|1=[[אדמו"ר הצמח צדק]], [[אור התורה]] במדבר, [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/zz/oht/otb4/1/34/1212a&search=%D7%95%D7%91%D7%90+%D7%9C%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F פרשת פנחס].}}. | ||
לפני אמירת הקדושה נוטלים המלאכים רשות זה מזה. [[אדמו"ר הזקן]] מסביר, כי כל מלאך עבודתו הוא באופן אחר, למשל [[המלאך מיכאל]] עבודתו ב[[אהבה]] וה[[מלאך גבריאל]] עבודתו ביראה, וכאשר רוצים לשבח להקדוש ברוך הוא ולומר "קדוש" שמהותו הוא כלות הנפש מאהבה או מיראה להקב"ה, הם נוטלים רשות זה מזה כדי שאמירת הקדושה יהיה כלול מכל הבחינות של כלות הנפש{{הערה|ליקוטי תורה בתחילת פרשת ויקרא.}}. | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[אדמו"ר | |||
[[קטגוריה:תפילה]] | [[קטגוריה:תפילה]] | ||
גרסה מ־06:32, 11 בספטמבר 2011
אמירת קדושה היא אמירת הפסוק קדוש קדוש קדוש ה' צבקות מלא כל הארץ.
בפסוק זה אומרים כי הקב"ה קדוש בשמי השמים, קדוש על הארץ, וקדוש לעולמי עולמים, כמו שאומרים בארמית בקדושה שבובא לציון: קדיש בשמי מרומא, קדיש על ארעא עובד גבורתיה, קדיש לעלם ולעלמי עלמיא.
ישנן שלוש קדושות:
א. קדושה מיושב שביוצר אור.
ב. קדושה מעומד שבחזרת הש"ץ.
ג. קדושה שובו לציון.
את הפסוק קדוש וברוך כבוד אומרים גם המלאכים, אך את הפסוק ימלוך אין הם אומרים, ולכן ישנה מחלוקת בשולחן ערוך, האם כשמפסיקים לאמירת קדושה באמצע תפילה, אם מפסיקים גם לאמירת הפסוק ימלוך, ישנה דיעה שאין מפסיקים, ואנו קיי"ל שמפסיקים[1].
לפני אמירת הקדושה נוטלים המלאכים רשות זה מזה. אדמו"ר הזקן מסביר, כי כל מלאך עבודתו הוא באופן אחר, למשל המלאך מיכאל עבודתו באהבה והמלאך גבריאל עבודתו ביראה, וכאשר רוצים לשבח להקדוש ברוך הוא ולומר "קדוש" שמהותו הוא כלות הנפש מאהבה או מיראה להקב"ה, הם נוטלים רשות זה מזה כדי שאמירת הקדושה יהיה כלול מכל הבחינות של כלות הנפש[2].
הערות שוליים
- ↑ אדמו"ר הצמח צדק, אור התורה במדבר, פרשת פנחס.
- ↑ ליקוטי תורה בתחילת פרשת ויקרא.