הבדלים בין גרסאות בדף "פוקינג"
| שורה 5: | שורה 5: | ||
==התיישבות במחנה והקמת הישיבה== | ==התיישבות במחנה והקמת הישיבה== | ||
| − | במחנה פוקינג התרכזו 40,000 יהודים פליטי שואה, מתוכם כשלש מאות מ[[אנ"ש]] רובם יוצאי [[סמרקנד]]. הם הגיעו במשך החודשים [[תמוז]]-[[אלול]] [[תש"ו]] לאחר הברחת הגבול מצ'כיה השכנה וממדינות נוספות. מן הבולטים שבהם: הרב ה[[משפיע]] הנודע ר' [[ניסן נמנוב]] - מנהל ישיבת [[תומכי תמימים סמרקנד]]. הגה"ח הר"ר [[אברהם אליהו פלאטקין]] - מראשי הישיבה בסמרקנד. ה[[משפיע]] הרב [[זלמן לוויטין]]. הרב המפורסם ר' [[ישראל לוין (נעוועל)|ישראל נעוולער]] ועוד. המחנה היה בשליטת האמריקאים ומשם היה קל יותר להשיג ויזות ל[[ארצות הברית]]. | + | במחנה פוקינג התרכזו 40,000 יהודים פליטי שואה, מתוכם כשלש מאות מ[[אנ"ש]] רובם יוצאי [[סמרקנד]]. הם הגיעו במשך החודשים [[תמוז]]-[[אלול]] [[תש"ו]] לאחר הברחת הגבול מצ'כיה השכנה וממדינות נוספות. מן הבולטים שבהם: הרב ה[[משפיע]] הנודע ר' [[ניסן נמנוב]] - מנהל ישיבת [[תומכי תמימים סמרקנד]]. הגה"ח הר"ר [[אברהם אליהו פלאטקין]] - מראשי הישיבה בסמרקנד. ה[[משפיע]] הרב [[זלמן לוויטין]]. הרב המפורסם ר' [[ישראל לוין (נעוועל)|ישראל נעוולער]] ועוד. המחנה היה בשליטת האמריקאים ומשם היה קל יותר להשיג ויזות ל[[ארצות הברית]], אליה שאפו החסידים להגיע כדי להסתופף בצילו של הרבי הריי"צ. |
| − | כאשר ראשוני אנ"ש התיישבו בפוקינג החלו בארגון חיי קהילה חבדי"ת על אף זמניות וארעיות שהותם שם: ביום הבהיר ט"ו [[אלול]] [[תש"ו]] כינס ר' [[ניסן נמנוב]] אסיפה של כל אנ"ש ובחר מתוכם ועד שינהל את עניני 'אגודת חסידי חב"ד פוקינג'. כן הקימו מוסדות [[תומכי תמימים פוקינג]], ו[[בית רבקה]]. | + | כאשר ראשוני אנ"ש התיישבו בפוקינג החלו בארגון חיי קהילה חבדי"ת על אף זמניות וארעיות שהותם שם: ביום הבהיר ט"ו [[אלול]] [[תש"ו]] כינס ר' [[ניסן נמנוב]] אסיפה של כל אנ"ש ובחר מתוכם ועד שינהל את עניני 'אגודת חסידי חב"ד פוקינג'. כן הקימו מוסדות [[תומכי תמימים פוקינג]], ו[[בית רבקה פוקינג]]. |
==החיים במחנה== | ==החיים במחנה== | ||
גרסה מ־23:26, 2 ביוני 2024
פוקינג (בגרמנית Pocking) הוא כפר קטן ליד מינכן שבגרמניה. לאחר מלחמת העולם השנייה האמריקאים הקימו לידו מחנה לפליטים יהודים. מאות משפחות חסידי חב"ד שיצאו את רוסיה במסגרת 'הבריחה הידועה' בשנת תש"ו-תש"ז התיישבו במחנות העקורים באירופה ורובם השתכנו במחנה פוקינג ופיתחו במקום קהילה ומוסדות חינוך בראשות הרב אברהם אליהו פלוטקין והרב ניסן נמנוב. ובאותה תקופה היתה זו הקהילה החב"דית הגדולה ביותר. אדמו"ר הריי"צ והרבי היו בקשר עם החסידים בפוקינג וסייעו להם רבות באמצעות הוראות והכוונה, וגם שלחו אליהם שליחים ומשלוחים[1].
תוכן עניינים
התיישבות במחנה והקמת הישיבה
במחנה פוקינג התרכזו 40,000 יהודים פליטי שואה, מתוכם כשלש מאות מאנ"ש רובם יוצאי סמרקנד. הם הגיעו במשך החודשים תמוז-אלול תש"ו לאחר הברחת הגבול מצ'כיה השכנה וממדינות נוספות. מן הבולטים שבהם: הרב המשפיע הנודע ר' ניסן נמנוב - מנהל ישיבת תומכי תמימים סמרקנד. הגה"ח הר"ר אברהם אליהו פלאטקין - מראשי הישיבה בסמרקנד. המשפיע הרב זלמן לוויטין. הרב המפורסם ר' ישראל נעוולער ועוד. המחנה היה בשליטת האמריקאים ומשם היה קל יותר להשיג ויזות לארצות הברית, אליה שאפו החסידים להגיע כדי להסתופף בצילו של הרבי הריי"צ.
כאשר ראשוני אנ"ש התיישבו בפוקינג החלו בארגון חיי קהילה חבדי"ת על אף זמניות וארעיות שהותם שם: ביום הבהיר ט"ו אלול תש"ו כינס ר' ניסן נמנוב אסיפה של כל אנ"ש ובחר מתוכם ועד שינהל את עניני 'אגודת חסידי חב"ד פוקינג'. כן הקימו מוסדות תומכי תמימים פוקינג, ובית רבקה פוקינג.
החיים במחנה
המצאותם של אנ"ש בפוקינג בכלל ושל הישיבה בפרט השפיעו מאוד על האוירה במחנה. בכלל, הייתה האוירה במחנה עצובה ומדכאת עקב מצבם העגום כפליטים, ולאחר המאורעות הקשים שעברו בשואה. אף השמועות שהיו מגיעות מרוסיה על מאסרים ורדיפות שנעשו על ידי הנ.ק.וו.ד. הוסיפו על האוירה הנכאה. אולם המצאותם של חסידי חב"ד יחד עם הידיעה שכעת נפתח פתח האפשרות להתראות עם הרבי ונוסף לכך פעולותיהם בקרב שאר פליטי המחנה - הקלו במעט את סאת צרותיהם.
להתוועדויות של ר' ניסן היו מגיעים גם יהודים רבים שאינם חסידים.
במחנות העקורים בגרמניה פעלו אנשי הג'וינט ונציגי ועד ההצלה. הם ערכו שם אסיפות וכינוסים וחסידי חב"ד קיבלו מהם כספים עבור משפחות אנ"ש ועבור הישיבות.
הרבנית חנה
הרבנית חנה שניאורסון, אם הרבי, שהתה תקופה במחנה פוקינג וכמה מתוך משפחות החסידים שהכירוה, תמכו בה וסייעו לה בדרכים רבות.
הרבי פעל באותם ימים להביא את אמו אליו לניו יורק, ולאחר תקופה בפוקינג עברה לפריז לשם הגיע הרבי ונסע איתה לניו יורק.
אדמו"ר הריי"צ והרבי תומכים בפוקינג
פעילות רוחנית רבה בוצעה במחנות לפי הוראות רבותינו. במחנה פוקינג הוקמו מוסדות חינוך חב"דיים - ישיבת תומכי תמימים ובית רבקה, וסניפים קטנים של תומכי תמימים ובית רבקה הוקמו בעוד מחנות עקורים.
אדמו"ר הריי"צ והרבי היו בקשר עם החסידים במחנות העקורים ובהם פוקינג וסייעו להם רבות בגשמיות וברוחניות, באמצעות הוראות והכוונה, וגם שלחו אליהם שליחים ומשלוחים[2].
הרבי מספר על מנהג פוקינג
בהתוועדות שבת נשא תש"כ סיפר הרבי אודות המנהג בפוקינג להשכים את כולם ללמוד תורה:
"מספרים אודות מנהג טוב שהיה בפּאָקינג [אני בעצמי לא הייתי שם, אבל כך מספרים], שהיו מעירים את כולם בכל בוקר כדי ללמוד תורה, והסדר היה – לא כבמקומות שהיה ה"שמש" מקיש על החלון ויוצא ידי חובה, מבלי שיהיה נוגע לו אם הלה אכן קם משנתו, אלא היו דופקים ודופקים עד שהיו מוציאים אותו ("ביז מ'האָט יענעם אַרויסגעשלעפּט")... הוא היה מוכרח לקום משנתו בגלל הדפיקות, כדי שלכל-הפחות בני-הבית יוכלו להמשיך לישון"[3].
ביקור ר' בנימין גורודצקי והרש"ג
בחורף תש"ז שלח אדמו"ר הריי"צ את הרב בנימין אליהו גורודצקי מנהל 'הלשכה האירופאית לעזרת הפליטים' לבקר במחנה פוקינג ולמסור לו מהם פרישת שלום.
תקופה קצרה לאחר מכן, לפני חג הפסח תש"ז, שלח אדמו"ר הריי"צ את חתנו הרש"ג לביקור באירופה.
בגרמניה כיבדו את הרש"ג מאד וערכו לו קבלת פנים נאה. הוא אמר בפניהם מאמרי חסידות, והקהל נהנה ממנו מאד.
באותה הזדמנות [דרושה הבהרה] שלח אדמו"ר הריי"צ גם ספרי קודש שונים אשר היו נחוצים לישיבה ולפליטי פוקינג.
תקוותם החזקה של אנ"ש והתמימים בפוקינג להתראות עם אדמו"ר הריי"צ לא התממשה לצערם. רובם עברו לפריז ונשתקעו בה, חלקם עלו לארץ ישראל (והיו בין המקימים של כפר חב"ד) והחלק הנוסף שהיגרו לארצות הברית הגיעו לשם לאחר הסתלקותו של אדמו"ר הריי"צ.
ארכיון היציאה מרוסיה
הרב שלמה מטוסוב סגן מנהל תומכי תמימים בפוקינג, שמר מסמכים ותמונות המתעדים את תקופת היציאה מרוסיה ובעיקר את החיים החב"דיים בפוקינג.
בארכיון ישנה מחברת בה תיעד יומן-מסע של חסידי חב"ד במחנה העקורים פוקינג ובו הרב מטוסוב העלה על הכתב כל תזוזה בפוקינג מהתקופה בה החלו לעזוב לצרפת ובמשך למעלה משנה. ביומן מתועדים נושאים רבים כגון:
- חסידים שהגיעו לפוקינג
- חסידים שיצאו מפוקינג ליעדים אחרים
- תקציבי הג'וינט
- תרומות
- מכתבים שנשלחו אל אדמו"ר הריי"צ, אגרות מאדמו"ר הריי"צ
- מכתבים שנשלחו אל הרבי
- מענות הרבי
- משלוחי ספרים ותשמישי קדושה שהגיעו מהרבי כמנהל מרכז לענייני חינוך.
מסתבר כי מחברת זו נועדה ברובה לצורך דיווח השוטף אל אדמו"ר הריי"צ ואל חתנו, הרבי על כל פרט ופרט במהלך התיישבותם של החסידים אחרי יציאתם מרוסיה. תמליל וצילומי יומן-המסע מפורסמים בספר היציאה מרוסיה בו מתועדים חיי החסידים בתקופת היציאה מרוסיה ומחנות העקורים. בספר התפרסמו כ-200 תמונות נדירות המתעדות את חיי החסידים בזמן הבריחה, ובזמן שהותן במחנות.
חסידי חב"ד בפוקינג
- הרב זאב אברבוך
- הרב יונה איידלקופ
- הרב זאוויל איידלקופ
- הרב משה בייטש
- הרב יחזקאל ברוד
- הרב דוד ברוומן
- הרב זאב וולף ברונשטיין (כפר חב"ד)
- הרב אהרן גופין
- הרב ישעיה גופין
- הרב שמואל גורביץ' (לוד)
- הרב שלמה גלפרין
- הרב חיים מאיר גרליק
- הרב זלמן שמעון דבורקין
- הרב מאיר דוברבסקי
- הרב יהושע דוברבסקי
- הרב מנחם מענדל דוברבסקי
- הרב אברהם דרייזין
- הרב שניאור זלמן אליעזר הורביץ
- הרב זלמן וילנקין
- הרב רפאל וילשאנסקי
- הרב העניך זקליקובסקי
- הרב משה זליבנסקי
- הרב מאיר זרחי
- הרב שלמה זרחי
- הרב חייקל חנין
- הרב שניאור זלמן טייבל
- הרב מיכאל טייטלבוים
- הרב נפתלי יוניק
- הרב מאיר יוניק
- הרב דובער יוניק
- הרב שמעון יעקובסון
- הרב זלמן כץ
- הרב יעקב כץ
- הרב ברוך לבקיבקר
- הרב ישראל לוין נעוולער
- הרב ישראל יהודה לוין ליפאוויצער
- הרב ישראל ליבוב
- הרב זלמן לויטין
- הרב אברהם ליסון
- הרב אלעזר ליפש
- הרב יוסף יהודה ליפש
- הרב ישעיה ליפש
- הרב צבי הירש ליפש
- הרב יהושע ליפש
- הרב אורי עזרא ליפש
- הרב משה ליפש
- הרב יעקב נח שטרסברג (לישנר)
- הרב דובער לויטין
- הרב משה שלמה לויטין
- הרב מרדכי לוין
- הרב יצחק מענדל ליס
- הרב שלום דובער ליין
- הרב שלום דובער מוצ'קין
- הרב שלמה מיידנצ'יק
- הרב אלכסנדר סנדר מנקין
- הרב שלום מרוזוב
- הרב פרץ מוצ'קין
- הרב שלמה מטוסוב
- הרב ניסן נמנוב
- הרב דובער נפרסטק
- הרב נחמן סודק
- הרב שלום דובער סלוין
- הרב ישראל נתן סלווין
- הרב שניאור זלמן סלוין[4]
- הרב נחמן סודק
- הרב יצחק פייגינסון
- הרב פרץ פייגינסון
- הרב יהושע פינסון
- הרב יחזקאל פינסון
- הרב שמריהו פלדמן
- הרב אברהם אליהו פלוטקין
- הרב יהושע העשיל צייטלין
- הרב נטע צפתמן
- הרב משה צפתמן
- הרב משה קרסינסקי
- הרב אברהם קיובמן
- הרב שלום דובער קיבמן (כפר חב"ד)
- הרב אברהם קארף
- הרב יהושע קארף
- הרב פנחס קארף
- הרב ישראל קוק (לאש)
- הרב ישראל שמעון קלמנסון
- הרב שלום דובער קלמנסון
- הרב שלום מענדל קלמנסון
- הרב זאב וולף קסלמן
- הרב שלמה חיים קסלמן
- הרב מיילך קפלן
- הרב משה בנימין קפלן
- הרב זלמן קצנלבויגן
- הרב דב בעריש רוזנברג
- הרב אליהו חיים רויטבלט
- הרב יעקב יוסף רסקין
- הרב מנחם מענדל רסקין
- הרב אלחנן יהודה לייב רייצס
- הרב שמואל יצחק רייצעס
- הרב דוד רסקין
- הרב יהודה לייב רסקין
- הרב ברוך שלום שווי
- הרב אייזיק שווי
- הרב יעקב שפערלין
- הרב אהרון יעקב שוויי
- הרב מרדכי שוסטרמן
- הרב יעקב נח שטרסברג
- הרב שלמה שימנוביץ
- הרבנית חנה שניאורסון
- הרב לוי יצחק שפירא
- הרב ליפא שפירא
- הרב נחום שפירא
ראו גם
לקריאה נוספת
- הרב שלום דובער לוין, תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית.
- הרב אליהו מטוסוב, הרב שניאור זלמן ברגר, היציאה מרוסיה (ספר).
- שניאור זלמן ברגר, קהילה חב"דית במחנה העקורים, שבועון בית משיח, גיליון 620 עמוד 38 - 47 (י"ד חשוון תשס"ח)
- הרב שלום דובער פרידלנד, פעילות חוצה גבולות
- כתבי אברהם אליהו
קישורים חיצונים
- שניאור זלמן ברגר, חיי החסידים ב'תֶּפֶר' החיים, שבועון בית משיח, גיליון 1190 עמוד 32 ואילך (תש"פ)
- שניאור זלמן ברגר, הרבנית חנה במחנה העקורים פוקינג, שבועון בית משיח, גיליון 1198 עמוד 38 ואילך (תש"פ)
- פרסום ראשון: חסידי חב"ד במחנות הפליטים -
- צפו: שני תמימים ממחנה פוקינג נפגשו בכפר חב"ד
- הפליטים החב"דיים: כך נראו החיים במחנה פוקינג לאחר הבריחה
הערות שוליים
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ואגרות קודש הרבי משנים אלו
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ואגרות קודש הרבי משנים אלו
- ↑ תורת מנחם חלק כ"ח עמוד 138
- ↑ על מציבתו נכתב שלמד בתומכי תמימים בפוקינג
