ניגון לר' מיכל'ע מזלוטשוב

תווי הניגון כפי שהובאו בספר הניגונים

ניגון התעוררות רחמים רבים (או ניגון לר' מיכל מזלוטשוב) הוא ניגון של ר' יחיאל מיכל מזלוטשוב, שהיה ממסדרי הניגונים לפני הבעל שם טוב.

חיבור ומהות הניגון

ר' מיכל היה מבחירי תלמידי הבעל שם טוב, באחת השנים נמנע ממנו לנסוע לרבו עקב חולשת בריאותו, אז חיבר את ניגון הגעגועים, שביטא את געגועיו לרבו, הניגון מחולק לשלוש 'בבות' (חלקים) אשר כל אחד מהם מבטא שלב והתקדמות בגעגועיו של ר' מיכל לרבו הבעל שם טוב: החלק הראשון מביע את התשוקה העזה לחזות את פני רבו, החלק השני מביע את גודל השמחה והאושר האינסופי כאשר הוא מגיע סוף סוף אל רבו הבעש"ט, והחלק השלישי מביע את ההתמסרות וההתקשרות המוחלטת שלו לאחר הגעתו לרבו.

לפני פטירתו של הבעש"ט, ביקש מתלמידיו לשיר ניגון זה. לאחר שניגנו אמר הבעש"ט:

"הנני מבטיח לדורותיכם, אשר היכן, מתי, ומי שינגן את ניגון התעוררות-רחמים-רבים מתוך התעוררות של תשובה, אשמע זאת באיזה היכל שאמצא בו – ישנם מלאכים המעבירים ידיעות ובשורות לנשמות – ואצטרף לשירה, ואעורר רחמים רבים על בעלי התשובה המנגנים".

ובהזדמנות אחרת התבטא הבעל שם טוב אודות ר' מיכל, "ר' מיכל הוא אורח קבוע בהיכל השיר, הוא נכנס כאשר חפץ ובוחר ניגוני תשוקה והתעוררות.

באחד הפעמים היה אדמו"ר הזקן בשמחה מופלגה וניגנו במעמד מיוחד את הניגון של ר' מיכעלע מזלוצ'וב.

אדמו"ר הצמח צדק היה מנגן ניגון זה בזמנים הרציניים בתפילתו‏‏‏‏.

אדמו"ר הרש"ב אמר על הניגון:

"הניגון, פועל פתיחת הלב, יראת כבוד חסידית, געגוע ותקווה"^{[דרוש מקור]}.

באלבום 'רחמים רבים - זלאטשוב' שהופק על ידי 'מכון שירי דוד' רשום ש"הניגון היה מפורסם בשעתו בקרב חצרות הצדיקים צאצאי המגיד הקדוש במדינת וואהלין. חיבה יתירה נודעת לניגון זה אצל צדיקי בית זוויעל, והיו מזמרים אותו בזמני רחמים ועת רצון". הניגון מופיע שם בשינויים "כמו שמזמרים אותו אצל צאצאי רבינו לבית זוויעל".

ניגון זה נרשם כפי הנוסח ששרו אותו המנגנים בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש . אמנם, בספר הניגונים כרך ב' (חלק א'), רשום ניגון זה כפי הנוסח שמסר ר' מיכאל דבורקין . על נוסח זה העיד אדמו"ר הרש"ב שהוא הנוסח האמיתי, וזה הנוסח המקובל כיום בחב"ד.

דברי אדמו"ר מהר"ש על הניגון

אדמו"ר מהר"ש אמר לבנו אדמו"ר הרש"ב: הרעיון של ניגון זה מתבטא בפסוק "אשה קשת רוח אנכי" ותוכנו "ואשפוך את נפשי לפני ה'". אשה קשת רוח אנכי מוסב על כנסת ישראל, מלכות דאצילות, אלא שכמו שהיא עדיין באצילות היא בבחינת חדוה ושמחה בלבד, ואילו למטה הרי בנשמות ישראל הנמשכות מכנסת ישראל כפי שהיא באצילות, שייך הענין של קשת רוח ממש. ותוכנו של הניגון הוא "ואשפוך את נפשי לפני הויה", התעוררות רחמים רבים להמשיך חדווה ושמחה שבכנסת ישראל שתהיה שמחה בנשמות ישראל.

הניגון אצל הרבי

ימים ספורים לפני כ"ח סיון תש"א, נערכה התוועדות, שבה אדמו"ר הריי"צ שאל האם מישהו מכיר את הניגון לר' מיכל מזלוטשוב, ואמר שיש בזה 2 נוסחאות. וניגן את שניהם.

הקהל שלא הכיר נוסח זה נשאר בשקט. הרבי הקודם אמר שבימים הקרובים יגיע חתני הרמ"ש (לימים כ"ק אדמו"ר שליט"א) והוא בעל מנגן וילמד את הניגון ^{[דרוש מקור]}.

וכך היה, בהתוועדות שבת פרשת קרח ג' תמוז, שאל אדמו"ר הריי"צ, האם מישהו מכיר את הניגון בנוסח של ר' מיכאל דווארקין, והרבי שליט"א התחיל לנגן ניגון זה . הרב יהודה לייב גרונר סיפר, שעד חג שמחת תורה תש"ג לא ידעו החסידים שהרבי בקי ניגונים (מלבד ניגון ריקוד).

בהתוועדות כ"ח סיוון תשמ"ו ב-770 סיפר ר' יהודה לייב פוזנר סיפור זה, אודות ניגונו של ר' מיכל'ע.

הסיפור התפרסם בעיקר בשנת תנש"א, בשעה שחילק הרבי את "קובץ כ"ח סיון - יובל שנים". הקונטרס הכיל בין היתר בין היתר יומן מהצלת הרבי ובו סופר בין היתר שהרבי לימד ניגון זה. למחרת כשנכנס הרבי לתפילת שחרית בזאל הגדול ניגן הרב ראובן מטוסוב את הניגון לאחר לילה שלם שהתוועד ב-770, והרבי עודד בידיו את השירה בכניסתו לתפילה. היה זה מאורע מיוחד ונדיר מסוגו שבשעה שהרבי נכנס לתפילה ינגנו ניגון דבקות במקום ניגון שמחה.

כמו כן, בי"א שבט תשל"ח השמיע ר' יעקב כץ לרבי הקלטה של ר' מיכאל דבורקין מנגן את הניגון, והרבי הורה (בהמשך, בחודש אדר) להכניס את הקלטה זו לתוך הקלטת של ניחו"ח.

קישורים חיצוניים

• לשמיעת הניגון בביצועים שונים: היכל נגינה  •  ר' דוד הורביץ (ניגון כ"ב)  •  לשמיעת ר' דוד הורביץ (קפ"ג)  •  ר' אלאור ולנר  • ניח"ח  •  עצם הנשמה  •  שמחה פרידמן ומרדכי ברוצקי (וידאו)
• לשמיעת הניגון מתוך פרוייקט געגועים
• הניגון מושר בחופה בחתונת בת האדמו"ר תולדות אהרן
• לשמיעת הניגון בביצוע ילד הפלא ארי רייך ואמן הקלרינט אברהם בלטי

לקריאה נוספת

• תורת שמואל ספר השיחות עמ' 144