788 איסטרן פארקווי

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
(הופנה מהדף 784 איסטרן פארקווי)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבניין

בניין המשרדים 784-788 איסטרן פארקווי הינו בניין המשרדים בן ארבע קומות הממוקם צמוד ל-770, בו מרוכזים משרדים רבים של תנועת חב"ד, ובמרתפו שוכן הזאל הגדול המשמש לתפילות ולהתוועדויות עם הרבי.

בעבר, שכנו בבנין משרדי הועד להפצת שיחות ובית הדפוס של הועד, שנועד לאפשר הוצאה לאור מהירה של קונטרסים וחוברות על פי בקשתו של הרבי, ולספק את הצורך בהדפסה בשעות ובזמנים לא נוחים.

הארגונים הפועלים מבניין משרדים זה כיום: מרכז לעניני חינוך, jem, ועד הנחות בלה"ק, ועד שיחות באנגלית, דפוס עזרא, ועד תלמידי התמימים העולמי, ועוד.

היסטוריית הבניין[עריכה | עריכת קוד מקור]

בניין 788 מפוצל במקורו ל-2 בנינים נפרדים, כשהצד הימני שלו הצמוד ל-770 נושא את מספר 784, והשמאלי את מספר 788.

עד שנת תשכ"ה שימש הבניין כמבנה מגורים רגיל, ואיכלס משפחות ממוצא אפרו-אמריקאי.

בחורף שנת תשכ"ה נקנו המבנים. הקניה התבצעה על ידי ר' אהרון קליין שאף השתתף חלקית במימון הרכישה. שאר הכסף הגיע מהרבי עצמו, שלא רצה שותפים ובעלים נוספים על 770.

יוזמת הרכישה הגיעה על ידי ר' אהרן קליין שנכנס לרבי ליחידות והעלה את הצעתו להרחיב את 770 עד לרחוב קינגסטון. הרבי שאל: "אתה בטוח שנצטרך כזה בית הכנסת גדול?!" ר' אהרן ענה לרבי בביטחון: "יצטרכו עוד גדול מזה" והרבי הסכים.

הבניינים נרשמו על שמו הפרטי של ר' אהרן ולא על שם ועד הבניין שעסק בפועל בהרחבת 770. בסיום ההרחבה הועברה הבעלות למרכז לעניני חינוך.

לאחר פינוי הדיירים יישרו את הקומה הראשונה של בניין 784 הצמוד ל-‏770 משמאלו ובבניין הימני (788) שכנו באופן זמני בחורי הישיבה ומשפחות שונות מאנ"ש.

השימוש בבניין[עריכה | עריכת קוד מקור]

קומת המרתף והראשונה[עריכה | עריכת קוד מקור]

אולם בית הכנסת לאחר ההרחבה
ה'זאל הגדול' בהתוועדות של הרבי לאחר הרחבה נוספת

בחודש אלול שנת תשכ"ז החלה העבודה להכשרת מרתף בניין 784 לשמש כבית כנסת, אך הפועלים לא הצליחו להתקדם בקצב מספק והיה נדמה שלא יוכלו בחודש תשרי של אותה שנה להשתמש במרתף המורחב, אך ביוזמתם של מספר בחורים הסתיימה העבודה בערב חג הסוכות של שנת תשכ"ח[1], וברגעים האחרונים שקודם החג הספיקו לפנות את השיריים של עבודות ההרחבה ולהעביר את ארון הקודש ובימת הרבי לקדמת המרתף, וכאשר הרבי נכנס לתפילה ראו שמחה גדולה על פניו.

בהרחבה השניה שהתקיימה בסוף שנת תשל"ג, במהלכה הוסרה ריצפת הקומה הראשונה של הבניין בחלק שמעל המרתף, על מנת ליצור חלל גבוה שיאפשר הקמת פירמידות בשעת ההתוועדויות, ויעניק שדה ראיה רחב יותר.

בשאר הקומה, נבנו מחיצות עם חלונות שקופים-אטומים, והיא הוסבה לעזרת נשים.

בנוסף לכך, בקומה הראשונה של הבניין ממוקם חדר המשמש את כולל תפארת זקנים בקראון הייטס כשהכניסה אליו היא מרחוב קינגסטון.

הקומה השניה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בקומה זו שוכן חדר, שנבנה על מנת לשמש חדר טיפולים עבור הרבי בשנים תשנ"ג-תשנ"ד, לצורך זה אף נבנתה מעלית מיוחדת שמחברת בין חדרו של הרבי (דרך המסדרון שליד משרדו של המזכיר הרב יהודה לייב גרונר) לחדר. למעשה הרבי לא השתמש בחדר טיפולים זה מעולם. כיום החדר משמש כחדר הישיבות של מרכז לענייני חינוך וארגונים נוספים השוכנים בבניין. בשבתות חדר זה משמש כבית כנסת פעיל, ונערכות בו התוועדויות במועדים חסידיים וכדומה. המקום מכונה חדר הועידות ("קאנפרענץ רום").

בקומה זו שוכנים המשרדים המרכזיים של מחנה ישראל, מרכז לענייני חינוך, הוצאת ספרים קה"ת, מחנה גן ישראל, חדר הדואר, ומשרדו של הרב שלמה יהודה סגל. בעבר שכנו בקומה זו משרדי ועד רבני ליובאוויטש, משרד התמים פינטו גרינברג, משרד קרן לפיתוח - מחנה ישראל, ועוד.

בנוסף בקומה זו שוכנים משרדים רבים, ביניהם משרדו של הרב יהודה קרינסקי, הרב משה קוטלרסקי והרב יוסף ברוך פרידמן.

הרבי ביקר בקומה זו בחדר המכירות של קה"ת בשנת תשל"ט, בתערוכת התמונות של הצייר ר' ברוך נחשון, שהיו באותו מיקום מדוייק של המשרדים החדשים של הוצאת ספרים קה"ת. ככל הידוע, זו הפעם היחידה שהרבי ביקר בבנין זה.

הקומה השלישית[עריכה | עריכת קוד מקור]

מעלתו של הבניין שהיה צמוד ל-770, איפשרה להקים במקום בית דפוס מקומי, ששימש לצורכי הדפסת תורתו של הרבי וכותרי דפוס שהודפסו בהוראתו בלבד. באותם שנים, הרבי הוציא את הגהותיו על השיחות ועל המאמרים בבוקרו של יום שישי, ובמהלך השעות המעטות שעד לכניסת השבת היו חברי המערכת צריכים להספיק לסדר את כל השיחה מחדש, ולהדפיס אותה במאות עותקים.

מכיון שלא היה בנמצא אף בית דפוס שהיה יכול לשרת באופן מיידי את צוות ההוצאה לאור של תורת הרבי, הוכשרה חצי מהקומה השלישית לשמש כבית דפוס, שפעל בבניין עד שנת תשס"ה.

שימושים נוספים בבית הדפוס היו כאשר הרבי התחיל לחלק קונטרסים בכמויות גדולות שמעולם לא היה ניתן לאמוד את המספרים מראש, ובמשך כל זמן החלוקה עמלו המדפיסים בקומה השלישית להדפיס חוברות נוספות, וכך במהלך החלוקה היו מעבירים ארגזים נוספים של קונטרסים טריים דרך החלון של עזרת נשים קינגסטון עד לסיום החלוקה.

בנוסף, בעבר שכנו בקומה זו (בין השאר) משרדו של החוזר הרב יואל כהן, ארכיון המזכירות בניהול המזכיר הרב שלום מענדל סימפסון, ועוד.

כיום בקומה זו שוכנים, בין השאר, משרדי מרכז 302, משרד החינוך ומשרד הבטחון של מרכז לעניני חינוך, משרדי כינוס השלוחים העולמי, אנשי התקשורת, ומשרד ועד הנחות התמימים.

הקומה רביעית[עריכה | עריכת קוד מקור]

בצידה החיצוני של הקומה הרביעית הפונה לרחוב קינגסטון שוכנים משרדי ועד הנחות בלה"ק. משרדים אלה עברו שיפוץ מאסיבי בשנת תשס"ז. ולצידם משרדי שיחות אין אינגליש, משרדי ועד תלמידי התמימים העולמי ומשרדי jem ומשרדי חב"ד.אורג אשר עברו שיפוץ מסיבי בשנת התשע"ז.

בעבר שכנו בקומה זו (בין השאר) ספריית ועד להפצת שיחות, משרד הוועדה לדוברי עברית, משרדו של הרב יצחק שפרינגר.

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

שריפה בבנין[עריכה | עריכת קוד מקור]

מראה הבניין לאחר השריפה

באור ליום חמישי כ"א בטבת תשמ"ג, פרצה שריפה מסתורית בבית הדפוס של ועד להפצת שיחות הממוקם בבניין, ומכיון שהשריפה פרצה בשעת לילה מאוחרת מכבי האש קיבלו דיווח מאוחר על השריפה, ועד שהם הצליחו להשתלט על הלהבות, כילתה האש את כל מכונות הדפוס, אך באורך פלא אלפי העתקים מהליקוט השבועי שהיו מונחים על מכונת ההדפסה שנשרפה כליל, לא שלטה בהם האש.

כאשר הודיעו לרבי על מה שהתרחש, השיב הרבי: "יהי רצון שיקויים בהם מאמר קדושי עליון (שאחרי שריפה מתעשרים) המפורסם וכו' ויבשרו טוב בטוב הנראה והנגלה ובפרט מהצלחתם רבה בהפצת המעינות חוצה וכו'".

בהתוועדות שהתקיימה בשבת שלאחר מכן, הרבי קישר את השריפה עם עיכוב בבניית מקווה טהרה חדש לנשים, שהובטח על ידי מספר עסקנים בשכונת קראון הייטס, שעוד לפני שבנו את המקווה החדש מיהר אחד העסקנים להרוס את המבנה שסביב המקווה הישן, ולאחר מכן בניית המקווה החדשה התעכבה למעלה משנתיים, דבר שגרם למספר נשים להיפצע בעקבות טבילה במקווה מסוכן הנתון בתהליכי בנייה[2].

שימושים נוספים בבניין[עריכה | עריכת קוד מקור]

חזית בניין 788 (משמאל ל-770) מעוטרת בכרזות ושלטים בעת תהלוכת ל"ג בעומר תשמ"ז
דגל משיח פרוס על הבנין

בעת מעמדי תהלוכות ל"ג בעומר הנערכים ברחוב איסטרן פארקווי, משמש הבניין כחזית ענק לתליית שלטים וכרזות הקשורות עם נושא התהלוכה, ולתליית י"ב הפסוקים. כך גם במעמדים וכינוסים שונים המתקיימים ברחבת 770, משמשת חזית הבנין כבסיס לתליית שלטים ודגלים גדולים.

במשך שנים היו בחזית הבניין מדריגות חירום מברזל עליהם נתלו השלטים כאמור. בשנות הסמ"כים המדריגות הוסרו ובשנת תש"פ נעשה בחזית הבניין ניקיון ותיקונים.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • ב. אלקנה, המרכז העולמי, בתוך בטאון 'כי קרוב' גליון 27, פרשת תולדות תש"פ


הערות שוליים

  1. הבחורים הסירו את עמודי התמיכה של הבניין, מה שהפועלים לא העזו לעשות בעצמם מבלי אישור של מהנדס. בעקבות כך, עד היום הבניין ממשיך לעמוד עד היום מבלי עמודי התמיכה שלו.
  2. הקטע הרלוונטי מהשיחה: "ישנו עניין עליו אני זועק עליו כבר יותר ממאה פעמים ואחת. כבר שלוש שנים שאני מדבר בקשר לבניית המקווה, ולפועל, עושים אסיפות וטוחנים את העניין שוב ושוב, אבל לסיים בפועל את בניית המקווה - לא סיימו. לאחר שכל זה לא עזר - אירע מקרה לא טוב עם אחת הנשים, ואף על פי כן - לא נגע ולא פגע! אחר-כך אירע מקרה דומה עם אשה שנייה, ולא נגע ולא פגע! גם כאשר אירע מקרה כזה עם אשה שלישית - לא נגע ולא פגע! אחר כך פרצה שריפה גדולה רחמנא ליצלן, ואף על פי כן... לא נגע ולא פגע!"