שושלת נדבורנה

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי יששכר בער מנדבורנא בני ברק אצל הרבי ביחידות
האדמו"ר רבי ישכר בער פינחס לייפער מנדבורנא צפת שליט"א בסיום הרמב"ם, תשס"ט
האדמו"ר מנדבורנא בפ רבי שלמה לייפער בחלוקת דולרים

שושלת נדבורנא, מסתעפת מהצדיק הקדוש רבי מאיר הגדול מפרמישלאן, שהיה תלמיד חבר של הבעל שם טוב הקדוש. נולד לאביו רבי יעקב בן רבי דוד בן רבי משה "השרף".

בנו היה רבי אהרן אריה לייב, אביו של רבי מאיר מפרמישלאן. רבי מאיר היה ידוע בעבודתו הטמירה בפזרנותו לצדקה בענוותנותו המופלגת, הוא היה קורא לעצמו בשם "מאיר", כאשר היה מספר על עצמו לא היה אומר "אני" הלכתי "אני" דברתי, אלא "מאיר" הלך, "מאיר" דבר. בעיקר התפרסם רבי מאיר בגלל רוח קודשו זוכה להערצה מופלגה מכל צדיקי דורו, ביניהם מהרה"ק מנסכיז, רבי ישראל מרוז'ין רבי חיים מצאנז ועוד.

מסופר כי פעם היה הר גדול תלול ביותר, וכל מי שהיה הולך שם היה נופל מטה כשאיבריו מתפרקים, אבל רבי מאיר הלך שם בנחת ולא קרה לו מאומה, ואף הגיע בשלום מעבר ההר לקצהו. את הנס הסביר במילים: כשקשורים למעלה לא נופלים למטה[1].

אחרי פטירתו של רבי אהרון לייב המשיך את דרכו בנו רבי יצחק מקאליש. אחריו המשיך בנו ר' ישכר בער מנדבורנא, אחריו בנו ר' מרדכי מנדבורנא, ואחריו כל אדמו"רי בית נדבורנא, קרעטשניף, פרמישלאן, עד היום.

קשריהם עם נשיאי חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

רבי מרדכי לייפער[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרבי ציטט ובאר את פירושו על מאמר חז"ל: "הכל מודים בעצרת דבעינן נמי לכם" - נמי לכם בגימטריה: קץ[2].

רבי אהרן יחיאל לייפער[עריכה | עריכת קוד מקור]

בדור האחרון, עמדו רבים משושלת זו בקשר מיוחד ותמידי עם הרבי. ביניהם היה רבי אהרן יחיאל לייפער מנדבורנא-צפת, שאף כיהן אחר המלחמה כרב קהילת חב"ד לעספעס. כמו כן, חתם על הפסק דין שהרבי מלך המשיח. גם בנו האדמו"ר מנדבורנא צפת שליט"א ממשיך את המסורת ומקיים קשר חם עם חסידי חב"ד בעיר צפת, וכן בנו האדמו"ר מנדבורנא באניא שליט"א מקיים קשר חם עם חסידות חב"ד, מוסר מדי שבוע שיעור בספר התניא ומשתתף בסיומי הרמב"ם.

בחורף תשכ"ג שהה בלוד, קבוצת ילדים חסידי חב"ד ביקרו במקום בו שהה וערך את שולחנו ולבקשתו ניגנו את הניגון אדיר הוא, הוא הביע את קורת רוחו מהניגון ולאחר השבת ביקש מהרב אפרים וולף הקלטה של הילדים מנגנים את הניגון[3].

רבי חיים מרדכי רוזנבוים[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תשכ"ז חתם רבי חיים מרדכי רוזנבוים מנדבורנא בני ברק על מכתב קריאה לעידוד מבצע התפילין על ידי הרבי, כאות תודה לה' על הניסים הגלויים במלחמת ששת הימים.[4] אף חתנו רבי צבי הירש רוזנבוים מקרעטשניף סיגעט, ובנו ממשיך דרכו רבי יששכר בער רוזנבוים האדמו"ר מנדבורנא בני ברק, עמדו בקשרים חמים ותמידיים על הרבי.

רבי שלמה לייפער[עריכה | עריכת קוד מקור]

רבי שלמה לייפער, האדמו"ר מנדבורנא בבורו פארק. תלמיד חכם עצום ועובד ה' מופלא.

ביקר אצל הרבי בחלוקת הדולרים בתש"ן, וסיפר לרבי כי בא לאוסטרליה, שם פגש את חסיד הרבי יוסף יצחק גוטניק, אשר מרבה בצדקה עד להפליא, ולדעתו הוא בעל הצדקה הגדול ביותר באוסטרליה, וחש חובה לספר זאת לרבי.

שלא כרגיל - הוסיף רבי שלמה - שצריכים להגיע לבעלי צדקה מודרניים ידוע, כאן היה זה קידוש השם שאברך חסידי נותן כנגד כולם. הסכום שהביא רבי יוסף יצחק היה כנגד כל הכסף שאסף באוסטרליה למרות שאסף כסף רב.

הרבי נהנה מדבריו והוסיף "הרי הוא גם כהן".[5]

קישורים חיצונים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

חב"ד וגדולי ישראל
חב"ד ובנותיה
חסידות חב"ד ליובאוויטש
חסידות סטרשלה   ●   התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)חב"ד קאפוסטחב"ד ליאדיחב"ד ניעז'ין   ●   חסידות אוורוטש
חצרות רוסיה ליטא ואוקראינה
ברסלבטולנאסלוניםסקוויראפינסק קרליןצ'רנובילקרליןצ'רקסרחמסטריבקארוז'יןצ'ורטקובסקוליא
חצרות גליציה
באבובצאנזמחנובקהפשברסקבעלזנדבורנאביטשינאקרטשניףזוטשקא
חצרות פולין ווואהלין
אמשינובגורזוויהללעלובסטרופקובראדזיןביאלאפשיסחאאוז'רוב
חצרות הונגריה ורומניה
ויז'ניץסאטמארספינקאערלויפאפא
חצרות ארץ ישראל ומרוקו
שומרי אמונים  •  אשלג  •  אבוחצירא