חסידות פאפא

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
(הופנה מהדף פאפא)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
האדמו"ר מפאפא, רבי יעקב יחזקיה גרינוואלד, בביקור בבית חב"ד, עם רבי אהרן טייטלבום מסאטמר
רבי יעקב יחזקיה גרינוואלד (הראשון) מפאפא
רבי יוסף גרינוואלד מפאפא

חסידות פאפא (נהגה: פּוּפֶּא) היא חסידות שמוצאה מהעיר פאפא שבהונגריה, ומרכזה כיום בניו יורק; כיום מכהן בה כאדמו"ר רבי יעקב יחזקיה גרינוואלד (השני), השלישי בשושלת.

תולדות החסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]

ראשיתה של החסידות, ברבי יעקב יחזקיה גרינוואלד (הראשון) (תרמ"ב - ב' באדר תש"א), מחבר הספר "ויגד יעקב", שכיהן כרב וכראש הישיבה בפאפא שבהונגריה. הוא היה בנו של הפוסק החסידי רבי משה גרינוואלד (י"א בשבט תרי"ג - ז' באב תר"ע. מגדולי רבני הונגריה בסוף המאה ה-19. ידוע בחיבורו "ערוגת הבושם". רבי משה היה במקורו ממשפחה לא חסידית, שנהגה כמנהגי ה"חתם סופר", אולם מצעירותו נהיה לחסיד והיה נוסע לרבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינאווא, לרבי יהושע רוקח ולבנו רבי ישכר דוב מבעלזא ולרבי מרדכי לייפער מנדבורנא).

בנו, רבי יוסף גרינוואלד (תרס"ג - י"ג באב תשד"מ), מחבר הספר "ויחי יוסף", הקים את הקהילה ומוסדותיה בשכונת ויליאמסבורג בברוקלין, והפך את הקהילה לחצר חסידית והחל לכהן כאדמו"ר; בויליאמסבורג שוכן בית המדרש הענק של החסידות, ישיבתה, תלמוד התורה המונה מאות ילדים, ובית בנות. לחסידות בית חינוך לבנות גם בבורו פארק, ובתי מדרשות בבורו פארק ומונסי.

מאז פטירתו של רבי יוסף, בשנת תשד"מ, מכהן כאדמו"ר בנו רבי יעקב יחזקיה גרינוואלד (השני) (נולד בח' בניסן ה'תש"ח).

קשריה של חסידות פאפא עם חסידות חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

רבי משה, בעל "ערוגת הבושם", כתב בצוואתו לבניו[1]:

ומי שרוצה לידע איזה דרך ישרה שיבור לו האדם בסדר לימודו וקיום מצות תלמוד תורה בשלימות, יעיין היטב בהלכות תלמוד תורה שבשו"ע להגאון הקדוש בעל התניא, ואבקש מכם בניי שתלמדו הלכות תלמוד תורה בספר הנ"ל ותקבעו סדר ואופן הלימוד שלכם עפ"י דרכו בקודש

.


האדמו"ר בעל ה'ויגד יעקב' מפאפא כתב בצוואתו:

אם תרגיל עצמך ללמוד לפרקים ובפרט בש"ק וביו"ט ובימים קדושים בס' ליקוטי אמרים הנקרא תניא, אז תרגיש בעצמך חיות של קדושה ותהי' כברי' חדשה כי הספר הקדוש הנ"ל ממש מחי' מתים בגוף ובנפש.

רבי יעקב יחזקיה גרינוואלד, צדה לדרך, ערך גבורה[2]

ר"ויגד יעקב" מפאפא, רבי יעקב חזקיה, ביקר אצל הרבי הריי"צ בהיותו בפרכטלדסדורף שבאוסטריה. רוב השיחה נסובה אודות ספרי בעל "ערוגת הבושם", אביו של ה"ויגד יעקב". הרבי הריי"צ עודד את ה"ויגד יעקב" להדפיס שוב את הספר "ערוגת הבושם", מכיוון שספר זה כבר אזל מן השוק, וכן עודדו שיוציא לאור את שאר הכתבים שהשאיר בעל "ערוגת הבושם" אחריו. [3]

בנו רבי יוסף, ביקר אצל הרבי בשנת תשכ"ה, לניחום אבלים על פטירת אמו הרבנית הצדקנית, ודיברו שיחה תורנית על עבודת התשובה מתוך שמחה[4].

האדמו"ר מפאפא, רבי יעקב יחזקיה גרינוולד, בא לנחם את הרבי על הרבנית חיה מושקא בשנת תשמ"ח[5].

בשנת תשס"ו ביקר האדמו"ר הנוכחי בישיבת תומכי תמימים סטטן איילנד. במהלך הביקור מסר שיעור לתלמידי התמימים בסיום השיעור שוחח עם ראש הישיבה על התפעלותו מרמת לימוד התמימים.

בשנת תשפ"א קיבל בשמחה רבה מאד הספר דבר מלכות חידושים וביאורים בהל' מלכים פרקים יא יב ואמר למלקט התמים יהממ"מ עזאגווי שזהו ספר מאד טוב וחשוב וחזר על זה שוב ושוב, ואמר שעם ישראל חייבים ללמוד ולדעת מהו ימות המשיח ושזה יחזק האמונה בביאת המשיח ובזה לקרב הגאולה.

הרב מצעהלים[עריכה | עריכת קוד מקור]

בן נוסף של רבי משה בעל "ערוגת הבושם", היה רבי לוי יצחק גרינוואלד (נולד בשנת תרנ"ג) – שכיהן כרב בקהילות אורשיווא, ווישק, פאיע וצעהלים ואחר כך רב בקהל ערוגת הבושם - צעהלים בניו יורק. נפטר בכ"ז בניסן תש"מ. לרבי לוי יצחק גרינוואלד היה קשר קרוב מאוד לרבי הריי"צ.

ר' דוד שפוץ ע"ה סיפר שקודם שייסד רבי לוי יצחק את הישיבה ומתיבתא "ערוגת הבושם", ייעץ לתלמידיו שישלחו את בניהם ללמוד בת"ת בקראון הייטס אשר נוסד ע"י הרבי הריי"צ, כי שם היו המלמדים מגדלים זקנם וללא בלוריות. ואכן כך עשו מספר תלמידים שנסעו מדי יום ביומו לקראון הייטס ללמוד שם כעצת הרב מצעהלים. עוד סיפר הרב שפוץ כי הרבי הריי"צ שאל את הרב מצעהלים: "הרי אביך זצ"ל כותב בספר "הכנה דרבה" שבניו יחזיקו ישיבה. אם כן למה אינך מחזיק ישיבה באמעריקא?". השיב הרב מצעהלים כי הבחורים בארה"ב הולכים כמעט ללא פיאות הראש ויש להם בלוריות ולכן אינו יכול ללמוד עם תלמידים כאלה. הרבי הריי"צ יעץ לרב מצעהלים שאם יש אפילו שניים-שלושה בחורים שהם לפי כפי רצונו, יתחיל ללמוד עימהם. וכך עשה הרב מצעהלים ובזה הקים את ישיבתו [6].

בעת שחסידי בעלז עשו מאמצים להצלת רבי אהרן מבעלז מאירופה בעת מלחמת העולם השנייה, היה הרב מצעהלים בקשר עם הרבי הריי"צ כדי לפעול להצלת רבי אהרן. ועד חסידי בעלז בארץ ישראל שיגר לרבי הריי"צ מכתב בו הם מבקשים שיפעל להצלת האדמו"ר מבעלז. כשנודע לרבי הריי"צ שלרב מצעהלים ישנו קשר עם ועד ההצלה והם כתבו גם לו בעניין זה, כתב לו הרבי הריי"צ מכתב בכ"ד ניסן תש"א (וכן לאדמו"רים ורבנים נוספים, ובהם האדמו"ר מקופישניץ) ובו מתעניין לדעת לחוות דעתו של הרב מצעהלים מה אפשר לעשות בנידון [7].

במכתב תשובתו לרבי הריי"צ כותב הרב מצעהלים לרבי הריי"צ (להלן קטעים מהמכתב): "שלום וברכה... כבוד אדמו"ר הרב הגאון הצדיק, קדוש ישראל רכבו ופרשיו, פאר דורנו ונזר זמננו ועטרת תפארתנו". במכתבו כותב הרב מצעהלים כי האדמו"ר מבעלזא אינו מעוניין להגר לארה"ב, מכיון "שאי אפשר לו וגם אין רצונו לבוא הנה ולהניח שמה כל צאצאיו ומשפחתו אשר חייהן תלויין בו". בהמשך מבקש הרב מצעהלים שהרבי הריי"צ ישלח כספים כדי לסייע כלכלית לאדמו"ר מבעלז "להחיות נפש הרה"צ מבעלז ומשפחתו". את מכתבו מסיים בין היתר במילים "ובזה הנני משתחווה מול ארון הקודש באימה". [8] מכתב תשובתו של הרבי הריי"צ לרב מצעהלים מופיע באגרות קודש שלו [9]. הרבי הריי"צ שלח עם המכתב סכום כסף כדי לסייע לאדמו"ר מבעלז. (לפרטים נוספים בנושא עזרתו של הרבי הריי"צ בהצלתו של האדמו"ר מבעלז, עיין בערך רבי אהרן רוקח).

לפני חג השבועות תש"א חלה הרב מצעהלים. באותם ימים, הרבי הריי"צ כתב לו איגרת ובה דרש בשלומו. הרב מצעהלים השיב באיגרת לרבי הריי"צ ובה מבשר על שיפור במצבו וכותב בין היתר: "שלום לרבנו ולתורתו, ברוך שחלק לו מחכמתו... אדמו"ר הרב הגאון הקדוש המהולל ברוב צדקתו"... "מכתב קדושתו הגיעני... והנני בתודתי על שתיקר נפשי השפלה בעיני כבוד קדושתו לשאול על מצבי. ואתכבד להודיע... שבאתי לביתי לשלום".. [10].


קובץ 'כצאן יוסף'[עריכה | עריכת קוד מקור]

בכ"ח תמוז תשמ"ט[11] אישר הרבי את קבלת קובץ 'כצאן יוסף' דחסידי פאפא ... ומשיב במכתב הממוען ל"כבוד חברי מערכת קובץ... שיחיו":

שלום וברכה!
בנועם מאשר קבלת הקובץ 'כצאן יוסף' ויהי רצון אשר ירבו ... לתורה ומצוותיה מעצמם ובעבודת יוסף – כשמו להוסיף. ועוד המעשה שהוא העיקר להוסיף גם באור שישתנה ועד שיהיה ויהפך בן לאביו אבינו שבשמים...

חסידי פאפא[עריכה | עריכת קוד מקור]

רבי משה זאב פרידמן, מחסידי פאפא, היה מעריץ של הרבי; גם הרב גבריאל צינר המקורב לחב"ד, הוא חסיד פאפא.

הרב ברוך אוברלנדר, בן דודו הרב גדליה אוברלנדר והרב נחום גרינוואלד - היו חסידי פאפא לפני שהתקרבו לחב"ד.

בנו של האדמו"ר, הרב פנחס חיים גרינוואלד שליט"א, רב קהילת פאפא במאנסי וגם ראש כולל שם, יש לו סדר בכולל בחודש אלול באוצר ליקוטי שיחות - תשובה

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. הכנה דרבה, עמ' 30.
  2. בודפסט תש"ו, ע' ד, באתר אוצר החכמה; ניו יורק תשס"ט, עמ' יד, באתר אוצר החכמה.
  3. אדמור"י חב"ד ויהדות אוסטריה, עמ' 165. ושם מופיע בהרחבה תיאור הפגישה מפיו של רצ"י פייגלשטוק. עיי"ש.
  4. שיחות קודש תשכ"ה חלק א' עמ' 3 (545).
  5. נדפס בקובץ והחי יתן אל לבו עמוד 51 ואילך
  6. דמות תבניתו, צעהלימער רב, ברוקלין תשע"ט, עמ' מט-נ.
  7. אג"ק כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ, חלק ה, עמ של. עיין שם בהערה שהמכתב (א'תיט) הופנה גם לרב מצעהלים ובו הרבי הריי"צ מכנהו "כבוד ידידי הרה"ג הנודע וו"א אי"א מוה"ר לוי יצחק שי'".
  8. דמות תבניתו, עמ' תנח-תס. שם נדפסה האיגרת בשלמותה וראה צילומה שם בעמ' תנט.
  9. אג"ק כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ, חלק ה, עמ' שנב.
  10. ראה את המכתב בשלמותו ותצלומו בספר דמות תבניתו, עמ' רסב-רסג.
  11. היכל מנחם, כרך א', עמ' צ"ג.
חב"ד וגדולי ישראל
חב"ד ובנותיה
חסידות חב"ד ליובאוויטש
חסידות סטרשלה   ●   התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)חב"ד קאפוסטחב"ד ליאדיחב"ד ניעז'ין   ●   חסידות אוורוטש
חצרות רוסיה ליטא ואוקראינה
ברסלבטולנאסלוניםסקוויראפינסק קרליןצ'רנובילקרליןצ'רקסרחמסטריבקארוז'יןצ'ורטקובסקוליא
חצרות גליציה
באבובצאנזמחנובקהפשברסקבעלזנדבורנאביטשינאקרטשניףזוטשקא
חצרות פולין ווואהלין
אמשינובגורזוויהללעלובסטרופקובראדזיןביאלאפשיסחאאוז'רוב
חצרות הונגריה ורומניה
פאפאויז'ניץסאטמארערלוי
חצרות ארץ ישראל ומרוקו
שומרי אמונים  •  אשלג  •  אבוחצירא