פורטל:ניגוני חב"ד
הניגון החב"די בנוי מהרגש הלב ודביקות הנפש ולפיכך אינו זקוק למלים ואדרבה, המלים מגבילות אותו. הניגון הוא הרי במדריגה נעלית יותר מהדיבור, עד שמה שאין בכח הדיבור לגלות בא ביטויו בתנועות הניגון. לכן על פי רוב הניגון החב"די מחוסר מלים. חסיד בעמדו בתפילה, שקוע במחשבות התבוננות והכרה באלקות, בהבנה והשגה הבנויים על יסודי תורת חב"ד, וענין אלוקי נקלט אצלו בהנחה טובה, מתפעל הוא בנפשו מתוך התעוררות והתלהבות הנובעת מלבו פנימה. אולם באותה שעה נזכר החסיד על מעמדו ומצבו, ונפשו עורגת וכוספת להתקרב לאור הקדושה, - אז מתפרץ מלבבו מאליו וממילא צעקה פנימית המתבטאת בקול נגינה רגשית, פעם בחשאי וברעותא דליבא ופעם בהתלהבות יתרה וזעקת הנפש המביעים את כיסופיו ותשוקתו לצאת מחילוניותו היום יומית ולהתרומם לחיים רוחניים עילאיים יותר. ניגון תפלה זה הינו ניגון ממולא, מפני שהוא מלא על כל גדותיו עם הרגשות נפשיות, שהחסידים הכניסו בו בעת דביקותם בתפלה. בכללות מתחלקים הניגונים לשלוש קטגוריות:
- ניגון מכוון: ניגון שהוא פרי חיבורו של האדמו"ר. כל תנועה בניגון רומזת לענין גבוה ונשגב ותנועותיו מכוונות לעולמות עליונים.
- ניגון מיוחס (ממולא): ניגון שגדולי החסידים התפללו בו ולכן הוא "ממולא". כלומר, בעל תוכן המחזיק בתוכו תמצית פנימית, בבטאו איזה רגש נפשי.
- ניגון שוטה: ניגון שהוא כמו 'הדס שוטה', שאינו אומר ולא כלום, הם ניגונים שונים שהתווספו אצל החסידים במשך הזמן, מהם ניתן ללמוד הוראות בעבודת השם וכיו"ב.
|
עריכהניח"ח
ניח"ח - בראשי תיבות: ניגוני ישראל חסידי חב"ד, הינה חברת ניגוני חב"ד אותה הקים אדמו"ר הריי"צ. בראש החברה עמד הרב שמואל זלמנוב, שהיה בעל מנגן נפלא, מחונן בכשרון מוזיקלי. במסגרת תפקיד זה הפיק את ספר הניגונים וכן שורה של קלטות שאצרו בתוכם את כלל ניגוני חב"ד. את עבודתו בניח"ח עשה על פי שורה של הוראות שקיבל בתדירות רבה מאדמו"ר הריי"צ והרבי. לפי הוראות אדמו"ר הריי"צ בחר ר' שמואל כמה מחשובי החסידים שלמדו בישיבה בליובאוויטש, והם היו 'ועד המבקר' של החברה. בין חברי הוועד היו: הרב משה דובער ריבקין, הרב דובער חסקינד, הרב יוחנן גורדון, הרב שלמה אהרן קזרנובסקי, החזן ר' שמואל קנטרוף והרב שמעון אריה לייב גרינברג. מהדור הצעיר יותר של תלמידי התמימים נבחרו: הרב בנימין לויטין, הרב יצחק דוב אושפאל והרב מענדל טננבוים. כולם היו בעלי חוש בנגינה, וכאמור, חלקם עוד למדו בישיבה בליובאוויטש וזכרו את הניגונים כפי שנוגנו בישיבת 'תומכי תמימים'. לאחר עבודה רבה ומייגעת, אספו חברי הועד 175 ניגונים. כולם יחד עבדו כדי להחזיר כל צליל ותנועה לתבנית המקורית. בשלב הבא נוגנו כל הניגונים כמו בהתוועדות חסידית, בפני החזן מר יהושע וויסער - מומחה מפורסם בכתיבת תווי נגינה. הוא השקיע עמל רב לכתוב תווי נגינה תחת פיקוחם של חברי הוועד. ניגוני רבותינו נשיאנו
ניגוני אדמו"ר הזקן | ניגוני אדמו"ר האמצעי | ניגוני אדמו"ר הצמח צדק | ניגוני אדמו"ר המהר"ש | ניגוני אדמו"ר הרש"ב | ניגוני אדמו"ר הריי"צ | ניגוני אדמו"ר שליט"א עריכהבעלי מנגנים
 בעלי מנגנים:
עריכהסוגי ניגונים
ניגון ארבע בבות | ניגון אשרי איש | ניגון בני היכלא | ניגון לכה דודי | ניגון המקהלה | ניגון מן המיצר | ניגון ישן | ניגון צאינה וראינה | צמאה לך נפשי | ניגון דבקות שבת • לרשימה המלאה • ניגון דבקות חב"ד | ניגון דונאי | ניגון הש"ץ | וואלאח לר' אהרן שו"ב | וואלאח מניקולייב | ניגון לר' שלום חריטונוב | ניגון קל"ח | ניגון לר' חיים בער | ניגון ש"ט | וואלאך לר' מאיר שלמה ינובסקי • לרשימה המלאה • ניגון אדיר הוא | ניגון אך לאלוקים | ניגון אלו ואלו אומרים | ניגון שמעו בנים | ניגון הורודישטשר | ניגון הצילני נא | ניגון קי"ט | ניגון עזרני א-ל חי | ניגון לא אמות | ניגון כאטש מי כודי • לרשימה המלאה • ניגון טעמים להפטרה | ניגון טעמים למגילת אסתר | ניגון טעמים לר"ה ויוה"כ | ניגון טעמים לקריאות התורה • לרשימה המלאה • מארש נפוליאון | מארש ביגסמרק | דידן נצח | ווייק אפ יידן | יפנסקי מארש | שלוחי אדוננו | ניגון שמ"ו | ניגון שמ"ז • לרשימה המלאה • ניגון אום אני חומה | ניגון בסיסמת ופרצת | ניגון זבחו זבחי צדק | ניגון קס"ד | ניגון וכל קרני רשעים | ניגון על הסלע הך | ניגון או ווא דיע מי ניעאוטנים | ניגון והרקותי לכם | ניגון ר"ט | ניגון אך - דו פאנקע • לרשימה המלאה • ניגון הרועה | ניגון פדה בשלום נפשי | ניגון ידיד נפש | ניגון כל עצמותי | ניגון מזמור לדוד | ניגון ע' | ניגון מנוחה ושמחה | ניגון הראש מז'בין | ניגון הלב מז'בין | ניגון המבדיל • לרשימה המלאה • ניגון אימתי קאתי מר | ניגון הרבי שליט"א | ניגון דוברובנר | ניגון יפרח בימיו צדיק | ניגונו של ר' פרץ הזקן | ניגון קנ"ג | ניגון פונקע (א) | ניגון בך ה' חסיתי | ניגון קלימוביץ' | ניגון ראש חודש כסלו | • לרשימה המלאה• ניגון ידעתי ה' | ניגון ארשת שפתינו | ניגון הבן יקיר לי | ניגון שאו שערים ראשיכם | ניגון והכהנים | ניגון יעלה | ניגון כאהל הנמתח | ניגון אדון הסליחות | ניגון על חטא |ניגון ונסלח • לרשימה המלאה • ניגון שלוש תנועות | ניגון להקפות |ניגון השתפכות הנפש | ניגון קול ביער | ניגון מסלביטה | ניגון לר' משה ווילנקר | ניגון הבינוני | ניגון דבקות | • לרשימה המלאה • |
עריכהמקהלת חסידי אדמו"ר האמצעי
המקהלה הוקמה על ידי חסידי אדמו"ר האמצעי לאחר עלותו לכס הנשיאות בסביבות שנת תקע"ד. אדמו"ר האמצעי היה מעורב בניהול עניני המקהלה, ונתן הוראות שונות בקשר לנגינתם. תפקידה המרכזי של המקהלה היה לשיר ולנגן במחיצת אדמו"ר האמצעי בעת ההתוועדויות, ובשעה שהיה יוצא אל הקהל, כגון בזמן הדלקת נרות חנוכה, היציאה לשדות בל"ג בעומר, ועוד. בזמנים מיוחדים, בעיקר כשרצה לעורר בעצמו רגשי שמחה והתעוררות, היה קורא אדמו"ר האמצעי לקבוצת המנגנים, יושב על יד אדן החלון, ומאזין לנגינתם תוך כדי שהביט במרוצי הסוסים.בנוסף לכך, חברי המקהלה עסקו גם בחיבור ניגונים חדשים, שהצטרפו לרפרטואר הניגונים החב"דיים שהתרחב מאוד בתקופת המקהלה. המלחין העיקרי של המקהלה היה החסיד ר' פייבא ז'בנר. במקהלה היו קיימות שתי מחלקות: מחלקה אחת עסקה בשירה בפה, ומחלקה שנייה עסקה בנגינה בכלי זמר, וליוותה את המקהלה כאשר ניגונו בימי החול. עריכהניגונים על פרקי הרבי
 כבר בשנים הראשונות, כשהיה ניגון קיים המתאים למילות הפרק של הרבי, היו מנגנים אותו רבות בהתוועדויות של הרבי באותה שנה. לדוגמא: הניגון על המילים "ימים על ימי מלך תוסיף" שבפרק ס"א; הניגון על המילים "אך לאלוקים דומי נפשי" שבפרק ס"ב; הניגון על המילים "צמאה לך נפשי" שבפרק ס"ג, וכיוצא בזה. לקראת י"א ניסן שנת תשמ"ב - אז מלאו 80 שנה להולדת הרבי - הלחין הרב (אז - הת') ר' פייטל הלוי שי' לוין מנגינה חדשה, על הפסוקים "הרנינו לאלקים עוזנו גו'"; "שאו זמרה גו'"; "ויאכילהו מחלב חטה גו'", שבפרק פ"א. הניגון התקבל, ומאז הפך הדבר למסורת. בכל שנה בהתקרב היום הבהיר, מלחינים כמה בעלי מנגנים מוכשרים ניגונים שונים על הפרק של הרבי. אחד מניגונים אלו - שמתקבל אצל עדת החסידים - הופך להיות הניגון של הפרק, הניגון השייך לשנה זו במיוחד. הניגון הנבחר מושר לכל לראש בהתוועדויות של הרבי וגם בפי אנ"ש והתמימים בכל העולם כולו. עריכהתמונה נבחרת
עריכההידעת?
הצמח צדק היה לומד בקול ניגון, לפעמים היה מפסיק באמצע למוד, או כתיבת מאמר או שו"ת, ומנגן ניגון. האדמו"ר המהר"ש סיפר, שמקול ניגונו של הצמח צדק, היה יודע במה הוא עסוק באותה שעה. --היום יום י"ג סיון. מעלת הנגינה
מקובל מרבותינו נשיאינו בשם אדמו"ר הצמח צדק ש"כל האומר שמועה" הרי זה רק "כאילו בעל השמועה עומד כנגדו", אך כאשר מנגנים ניגון, הרי זה בעל השמועה עצמו עומד כנגדו. ובהיום יום כ"ב תמוז: "ניגון חסידי מחזק את התקוה והבטחון, מביא שמחה ומעמיד את הבית ואת בני הבית בקרן אורה". |
|
