יפרח בימיו צדיק

ישנם שני ניגונים המכונים בשם 'יפרח בימיו צדיק', מתוך מזמור ע"ב בתהלים:

ניגונים שחוברו על פרק התהילים של הרבי
ס"ט · ע' · ע"א (1) · ע"א (2) · ע"א (3) · ע"א (4) · ע"ב · ע"ג (1) · ע"ג (2) · ע"ד · ע"ה · ע"ו · ע"ז · ע"ח (1) · ע"ח (2) · ע"ט · פ' · פ"א · פ"ב · פ"ג · פ"ד · פ"ה · פ"ו · פ"ז · פ"ח · פ"ט · צ' · צ"א · צ"ב · צ"ג · צ"ד · צ"ה · צ"ו · צ"ז · צ"ח · צ"ט · ק' · ק"א · ק"ב · ק"ג (א) · קג (ב) · ק"ד · ק"ד · ק"ה · ק"ו · ק"ז · ק"ח · ק"ט · ק"י · קי"א · קי"ב · קי"ג · קי"ד · קט"ו · קט"ז (1) · קט"ז (2) · קי"ז · קי"ח · קי"ט · ק"כ · קכ"א · קכ"ב · קכ"ג · קכ"ד

ניתן לראות את שם הניגון באמצעות ריחוף עם סמן העכבר על מספר הניגון

המוכר יותר מביניהם הוא זה שהתקבל כניגון לפרק של הרבי.

הניגון המקובל כ'יפרח בימיו' עריכה

בי"א ניסן שנת תשל"ג, לכבוד יום הולדתו של הרבי, התאים ר' שלמה קונין ניגון למילים מתוך פרק התהלים החדש של הרבי: "יפרח בימיו צדיק ורוב שלום עד בלי ירח: וירד מים עד ים ומנהר עד אפסי ארץ לפניו יכרעו ציים ואויביו עפר ילחכו"[2]. הצעה זו, היא שהתקבלה לבסוף כפרקו של הרבי למזמור ע"ב.

בתשל"ד הוסיפו לניגון מילים מהפרק החדש (פרק ע"ג פסוקים כ"ה - כ"ו): "מי לי בשמים ועמך לא חפצתי בארץ: כלה שארי ולבבי צור לבבי וחלקי אלוקים לעולם".

בא' ימי חג הפסח שאל ר' יעקב כץ משיקגו את הרבי למה אומרים "יפרח בימיו צדיק" - לשון עבר, והרי יש לנו את הרבי, שיגידו 'יפרח בימינו צדיק' והרבי ענה "זאג נישט די בחורים, זיי וועלען אפדרוקען א נייע תהלים"... [ = אל תגידו להבחורים, הם ידפיסו תהלים חדש] (ויש אומרים שהרבי ענה "אפדרוקען א נייע תהלים" [ = להדפיס תהלים חדש]).

ניגון זה הוא ניגון נ"ח בפרוייקט מסורת הניגונים.

ניגון שי"א עריכה

ניגון שי"א בספר הניגונים, הוא ניגון שמח שנרשם מפי ר' שמואל זלמנוב.

הצעתו כניגון לפרק הרבי עריכה

ר' שמואל זלמנוב הציע לחבר את ניגון שי"א עם מילים מפרקו החדש של הרבי לי"א ניסן תשל"ג - ע"ב. אך לבסוף ניגון זה לא התקבל 'כניגון השנה על פרקו של הרבי'.

שאלת המקור עריכה

מקורו של ניגון שי"א לא ברור, בחסידות חב"ד מקובל שמקור הניגון הוא מר' שלמה דער געלער, שהיה מלמד בעיירה החסידית נעוול, אך בחסידות מודז'יץ מקובל שהניגון הוא של האדמו"ר הראשון לחסידות מודז'יץ, האדמו"ר בעל ה"דברי ישראל". ובמודז'יץ קרוי הניגון בשם 'ריקוד הקאזאק'ל'. בחסידות ברסלב נוהגים לנגן אותו בחנוכה על המילים "למנצח בנגינות מזמור שיר". יש שייחסו את הניגון למגיד ממעזריטש[3].

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה



מסורת הניגונים - הרב דוד הורביץ
ניגוני רבותינו נשיאינו: א · ב · ג · ד · ה · ו · ז · ח · ט · י · יא · יב · יג · יד · טו · טז · יז · יח · יט · כ · כא · כב · כג · כד | זמנים שונים: כה · כו · כז · כח · כט · ל · לא · לב · לג-לד · לה · לו-לז · לח · לט · מ · מא · מב · מג · מד · מה-מו · מז · מח · מט · נ · נא · נב · נג · נד · נה · נו · נז | ניגוני י"א ניסן: נח · נט · ס · סא · סב · סג · סד · סה · סו · סז · סח · סט · ע · עא · עב · עג · עד | ניגונים לימים נוראים: עה · עו · עז · עח · עט · פ · פא · פב · פג · פד · פה · פו · פז · פח · פט · צ · צא | נוסח התפילה: צב · צג · צד · צה · צו · צז · צח · צט · ק | ניגוני התוועדות: קא · קב · קג · קד · קה · קו · קז · קח · קט · קי · קיא · קיב · קיג (א) / קיג (ב) · קיד · קטו · קטז · קיז · קיח · קיט-קכ · קכא · קכב · קכג-קכו · קכז · קכח-קמ · קמא · קמב | ניגוני געגועים: קמג · קמד · קמה · קמו · קמז · קמח · קמט · קנ · קנא · קנב · קנג · קנד | ניגונים לשבת ויום טוב: קנה · קנו-קנט · קס · קסא-קסו | ניגוני שמחה וריקוד: קסז-קע · קעא ·קעב · קעג · קעד · קעה · קעו-קעח · קעט · קפ · קפא · קפב · קפג-קפד · קפה · קפו-קצא · קצב · קצג · קצד-קצז | ניגוני מארש: קצח · קצט · ר-רא · רב · רג-רה · רו · רז · רח-רטו
ניתן לראות את שם הניגון באמצעות ריחוף עם סמן העכבר על מספר הניגון

הערות שוליים

  1. ראו עדות הרב יוסף מרטון בקשר לזה שבועון כפר חב"ד 1956 עמוד 20.
  2. תהלים ע"ב פסוקים ז'-ח'
  3. הרב דוד ישראל מאיר רוס, ירחון בית רוז'ין גליון י"ז מדור ניגוני קודש עמ' י"ט.