הבדלים בין גרסאות בדף "שמואל מנחם קליין"
מ (הרחבה, הוספת מקור, קישורים פנימיים) |
מ (תיקון קישור) |
||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
בהיותו כבן עשרים, פרצה [[מלחמת העולם הראשונה]] והוא הוגלה על ידי השלטונות יחד עם משפחתו ל[[סיביר]], עם סיום המלחמה הורשו לחזור היות והגדרתם הייתה שבויי מלחמה, אך בדרכם חזרה לביתם עצרה הרכבת בתחנה ב[[פולטובה]] שם פגשו מספר חסידי חב"ד בר' שמואל מנחם ושכנעו אותו להישאר בעיר ולהיכנס ללמוד ב[[תומכי תמימים פולטובה|סניף הישיבה המקומית]]. ר' שמואל מנחם נפרד מבני משפחתו ונותר ללמוד בישיבה שם קיבל את חינוכו החסידי מהמנהל הרב [[שמואל לייב לוין]], ראש הישיבה הרב [[יהודה עבער]], והמשפיעים הרב [[יחזקאל פייגין]] והרב [[שלמה חיים קסלמן]]. לאחר מספר שנים בהם שקד בישיבה על לימוד התורה, החל לעבוד במפעל לייצור שמן חמניות בהנהלתו של הרב [[שניאור זלמן חוסידוב]] שם התמנה כמנהל עבודה, ובעקבות כך הפך לבן בית אצל אביו של מנהל המפעל הרב [[שאול משה חוסידוב]]. בחודש כסלו [[תרפ"ג]] נישא ר' שמואל מנחם לרעייתו מרים בתו של הרב שניאור זלמן חוסידוב והמשיך להתגורר בעיר. כאשר נולד לו בנו הבכור, קרא אותו על שם חמיו הרב שניאור זלמן, שנפטר בד' סיון תרפ"ב, ממחלת הטיפוס שפרצה בעיר. | בהיותו כבן עשרים, פרצה [[מלחמת העולם הראשונה]] והוא הוגלה על ידי השלטונות יחד עם משפחתו ל[[סיביר]], עם סיום המלחמה הורשו לחזור היות והגדרתם הייתה שבויי מלחמה, אך בדרכם חזרה לביתם עצרה הרכבת בתחנה ב[[פולטובה]] שם פגשו מספר חסידי חב"ד בר' שמואל מנחם ושכנעו אותו להישאר בעיר ולהיכנס ללמוד ב[[תומכי תמימים פולטובה|סניף הישיבה המקומית]]. ר' שמואל מנחם נפרד מבני משפחתו ונותר ללמוד בישיבה שם קיבל את חינוכו החסידי מהמנהל הרב [[שמואל לייב לוין]], ראש הישיבה הרב [[יהודה עבער]], והמשפיעים הרב [[יחזקאל פייגין]] והרב [[שלמה חיים קסלמן]]. לאחר מספר שנים בהם שקד בישיבה על לימוד התורה, החל לעבוד במפעל לייצור שמן חמניות בהנהלתו של הרב [[שניאור זלמן חוסידוב]] שם התמנה כמנהל עבודה, ובעקבות כך הפך לבן בית אצל אביו של מנהל המפעל הרב [[שאול משה חוסידוב]]. בחודש כסלו [[תרפ"ג]] נישא ר' שמואל מנחם לרעייתו מרים בתו של הרב שניאור זלמן חוסידוב והמשיך להתגורר בעיר. כאשר נולד לו בנו הבכור, קרא אותו על שם חמיו הרב שניאור זלמן, שנפטר בד' סיון תרפ"ב, ממחלת הטיפוס שפרצה בעיר. | ||
| − | בית משפחת קליין בפולטובה היה פתוח לאורחים, ומפאת הדיכוי הקומוניסטי אירחו בחצר חתונות חסידיות ובהן חתונת הרב [[אריה זאב ליפסקר]]{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=37315 חסיד ללא פעמונים - תולדות בנו הרב שואל משה קליין עמוד 6] | + | בית משפחת קליין בפולטובה היה פתוח לאורחים, ומפאת הדיכוי הקומוניסטי אירחו בחצר חתונות חסידיות ובהן חתונת הרב [[אריה זאב ליפסקר]]{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=37315 חסיד ללא פעמונים - תולדות בנו הרב שואל משה קליין עמוד 6] {{אינפו}}}}. |
בשנת [[תר"צ]] נדד יחד עם משפחתו וקבע את מגוריו בפרבר [[פושקינה]] הסמוך ל[[לנינגרד]]. בתקופה זו, נעצר על ידי ה[[ק.ג.ב.]] באשמת החזקת המניין החב"די המקומי והענקת חינוך יהודי כשר לילדיו, ורק בנס הצליח להינצל מהגלייה ל[[סיביר]] בפעם השניה בחייו. | בשנת [[תר"צ]] נדד יחד עם משפחתו וקבע את מגוריו בפרבר [[פושקינה]] הסמוך ל[[לנינגרד]]. בתקופה זו, נעצר על ידי ה[[ק.ג.ב.]] באשמת החזקת המניין החב"די המקומי והענקת חינוך יהודי כשר לילדיו, ורק בנס הצליח להינצל מהגלייה ל[[סיביר]] בפעם השניה בחייו. | ||
| − | המגורים בפושקינה נמשכו יותר מעשר שנים, עד לכיבוש הגרמני בזמן [[מלחמת העולם השנייה]], כאשר המוני יהודים ברחו מקו החזית אל עומק רוסיה. ר' שמואל מנחם ברח יחד עם בני משפחתו והם פתחו במסע ארוך ומסוכן במהלכו הופצצו על ידי מטוסי הגרמנים, עד שהגיעו לקולוחוז מרוחק בשם 'בורטיוק' הסמוך להרי אורל{{הערה|תולדות חב"ד בפטרבורג פרק כד, כתבי אברהם אליהו במבוא, פעילות חוצה גבולות, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=37315 חסיד ללא פעמונים - תולדות בנו הרב שואל משה קליין] | + | המגורים בפושקינה נמשכו יותר מעשר שנים, עד לכיבוש הגרמני בזמן [[מלחמת העולם השנייה]], כאשר המוני יהודים ברחו מקו החזית אל עומק רוסיה. ר' שמואל מנחם ברח יחד עם בני משפחתו והם פתחו במסע ארוך ומסוכן במהלכו הופצצו על ידי מטוסי הגרמנים, עד שהגיעו לקולוחוז מרוחק בשם 'בורטיוק' הסמוך להרי אורל{{הערה|תולדות חב"ד בפטרבורג פרק כד, כתבי אברהם אליהו במבוא, פעילות חוצה גבולות, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=37315 חסיד ללא פעמונים - תולדות בנו הרב שואל משה קליין] {{אינפו}}}}. |
===בטשקנט=== | ===בטשקנט=== | ||
| − | לאחר תקופת מגורים בקולוחוז הנידח שנמשכה שנתיים תמימות במהלכם אולצו כל הגברים חסידי חב"ד לעבוד בחקלאות בשדות עקב נסיעתם של אנשי הכפר להילחם בשדה הקרב, הוזמן על ידי גיסו הרב ישראל חוסידוב{{הערה|התחתן עם גב' בלה בת הרב [[שמעון לזרוב]] רב קהילת חב"ד ב[[לנינגרד]]. [https://col.org.il/news/39643 נפטרה גב' בלה רעיית ר' ישראל חוסידוב ע"ה] לעבור להתגורר ב[[טשקנט]], ולאחר זיוף המסמכים הנדרשים עבור השלטונות, כל החסידים שהתגוררו במקום עשו את דרכם לעבר אוזבקיסטן, ובטשקנט וסמרקנד פגשו קהילות חסידיות גדולות ומלוכדות מפליטי המלחמה{{הערה|תולדות חב"ד בפטרבורג פרק כד, כתבי אברהם אליהו במבוא, פעילות חוצה גבולות, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=37315 חסיד ללא פעמונים - תולדות בנו הרב שואל משה קליין] | + | לאחר תקופת מגורים בקולוחוז הנידח שנמשכה שנתיים תמימות במהלכם אולצו כל הגברים חסידי חב"ד לעבוד בחקלאות בשדות עקב נסיעתם של אנשי הכפר להילחם בשדה הקרב, הוזמן על ידי גיסו הרב ישראל חוסידוב{{הערה|התחתן עם גב' בלה בת הרב [[שמעון לזרוב]] רב קהילת חב"ד ב[[לנינגרד]]. [https://col.org.il/news/39643 נפטרה גב' בלה רעיית ר' ישראל חוסידוב ע"ה] לעבור להתגורר ב[[טשקנט]], ולאחר זיוף המסמכים הנדרשים עבור השלטונות, כל החסידים שהתגוררו במקום עשו את דרכם לעבר אוזבקיסטן, ובטשקנט וסמרקנד פגשו קהילות חסידיות גדולות ומלוכדות מפליטי המלחמה{{הערה|תולדות חב"ד בפטרבורג פרק כד, כתבי אברהם אליהו במבוא, פעילות חוצה גבולות, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=37315 חסיד ללא פעמונים - תולדות בנו הרב שואל משה קליין] {{אינפו}}}}. |
| − | ר' שמואל מנחם התיישב עם משפחתו בטשקנט, הפך בתו לבית המרכזי בו התקיימו פעילויות ה'חתרניות' של הקהילה החב"דית המקומית, וחרף הסכנה שבדבר התקיימו במקום מנייני תפילה והתוועדויות חסידיות. בשנים מאוחרות יותר, על מנת לחפות על העובדה שבביתו מתקיימים מנייני תפילה, היה ר' שמואל משרך את דרכו לבית הכנסת המרוחק, ביודעו שהמשטרה לא תציק לו עקב גילו המבוגר, ועם זאת הדבר יגרום להם לחשוב שבביתו לא מתקיימים מניינים{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=37315 חסיד ללא פעמונים - תולדות בנו הרב שואל משה קליין] | + | ר' שמואל מנחם התיישב עם משפחתו בטשקנט, הפך בתו לבית המרכזי בו התקיימו פעילויות ה'חתרניות' של הקהילה החב"דית המקומית, וחרף הסכנה שבדבר התקיימו במקום מנייני תפילה והתוועדויות חסידיות. בשנים מאוחרות יותר, על מנת לחפות על העובדה שבביתו מתקיימים מנייני תפילה, היה ר' שמואל משרך את דרכו לבית הכנסת המרוחק, ביודעו שהמשטרה לא תציק לו עקב גילו המבוגר, ועם זאת הדבר יגרום להם לחשוב שבביתו לא מתקיימים מניינים{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=37315 חסיד ללא פעמונים - תולדות בנו הרב שואל משה קליין] {{אינפו}}}}. |
במשך כל חייו לא יצא מברית המועצות ולמרות שזכה להיות מקושר לשלושה מנשיאי חב"ד, לא זכה לראות אף אחד מהם, ונותר בטשקנט תחת השלטון הקומוניסטי עד לפטירתו ב[[ד' סיון]] [[תשכ"ב]]. | במשך כל חייו לא יצא מברית המועצות ולמרות שזכה להיות מקושר לשלושה מנשיאי חב"ד, לא זכה לראות אף אחד מהם, ונותר בטשקנט תחת השלטון הקומוניסטי עד לפטירתו ב[[ד' סיון]] [[תשכ"ב]]. | ||
| − | רעייתו מרים האריכה ימים אחריו, עלתה לארץ הקודש בשנת תשל"א, והתגוררה סמוך לבניה וצאצאיה בשכונת [[נחלת הר חב"ד]] שבקריית מלאכי. נפטרה ב[[ז' אייר]] [[תשנ"ב]] ונטמנה ב[[הר הזיתים]] שבירושלים{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=37315 חסיד ללא פעמונים - תולדות בנו הרב שואל משה קליין] | + | רעייתו מרים האריכה ימים אחריו, עלתה לארץ הקודש בשנת תשל"א, והתגוררה סמוך לבניה וצאצאיה בשכונת [[נחלת הר חב"ד]] שבקריית מלאכי. נפטרה ב[[ז' אייר]] [[תשנ"ב]] ונטמנה ב[[הר הזיתים]] שבירושלים{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=37315 חסיד ללא פעמונים - תולדות בנו הרב שואל משה קליין] {{אינפו}}}}. |
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
גרסה מ־06:31, 8 במאי 2023
המונח "שמואל מנחם קליין" מפנה לכאן. לערך העוסק במנהל בית חב"ד המרכזי באילת, ראו שמואל מנחם קליין (אילת).
הרב שמואל מנחם קליין (י"ח אלול תרנ"א - ד' סיון תשכ"ב) מהדמויות המרכזיות בקהילות חב"ד בפולטבה, פושקינה ובטשקנט.
תוכן עניינים
תולדות חיים
נולד בעיר טורקי שבגליציה בי"ח אלול תרנ"א, לאביו ר' יהודה צבי בן ר' יום טוב ליפמאן קליין ולאמו מרים.
בהיותו כבן עשרים, פרצה מלחמת העולם הראשונה והוא הוגלה על ידי השלטונות יחד עם משפחתו לסיביר, עם סיום המלחמה הורשו לחזור היות והגדרתם הייתה שבויי מלחמה, אך בדרכם חזרה לביתם עצרה הרכבת בתחנה בפולטובה שם פגשו מספר חסידי חב"ד בר' שמואל מנחם ושכנעו אותו להישאר בעיר ולהיכנס ללמוד בסניף הישיבה המקומית. ר' שמואל מנחם נפרד מבני משפחתו ונותר ללמוד בישיבה שם קיבל את חינוכו החסידי מהמנהל הרב שמואל לייב לוין, ראש הישיבה הרב יהודה עבער, והמשפיעים הרב יחזקאל פייגין והרב שלמה חיים קסלמן. לאחר מספר שנים בהם שקד בישיבה על לימוד התורה, החל לעבוד במפעל לייצור שמן חמניות בהנהלתו של הרב שניאור זלמן חוסידוב שם התמנה כמנהל עבודה, ובעקבות כך הפך לבן בית אצל אביו של מנהל המפעל הרב שאול משה חוסידוב. בחודש כסלו תרפ"ג נישא ר' שמואל מנחם לרעייתו מרים בתו של הרב שניאור זלמן חוסידוב והמשיך להתגורר בעיר. כאשר נולד לו בנו הבכור, קרא אותו על שם חמיו הרב שניאור זלמן, שנפטר בד' סיון תרפ"ב, ממחלת הטיפוס שפרצה בעיר.
בית משפחת קליין בפולטובה היה פתוח לאורחים, ומפאת הדיכוי הקומוניסטי אירחו בחצר חתונות חסידיות ובהן חתונת הרב אריה זאב ליפסקר[1].
בשנת תר"צ נדד יחד עם משפחתו וקבע את מגוריו בפרבר פושקינה הסמוך ללנינגרד. בתקופה זו, נעצר על ידי הק.ג.ב. באשמת החזקת המניין החב"די המקומי והענקת חינוך יהודי כשר לילדיו, ורק בנס הצליח להינצל מהגלייה לסיביר בפעם השניה בחייו.
המגורים בפושקינה נמשכו יותר מעשר שנים, עד לכיבוש הגרמני בזמן מלחמת העולם השנייה, כאשר המוני יהודים ברחו מקו החזית אל עומק רוסיה. ר' שמואל מנחם ברח יחד עם בני משפחתו והם פתחו במסע ארוך ומסוכן במהלכו הופצצו על ידי מטוסי הגרמנים, עד שהגיעו לקולוחוז מרוחק בשם 'בורטיוק' הסמוך להרי אורל[2].
בטשקנט
לאחר תקופת מגורים בקולוחוז הנידח שנמשכה שנתיים תמימות במהלכם אולצו כל הגברים חסידי חב"ד לעבוד בחקלאות בשדות עקב נסיעתם של אנשי הכפר להילחם בשדה הקרב, הוזמן על ידי גיסו הרב ישראל חוסידוב{{הערה|התחתן עם גב' בלה בת הרב שמעון לזרוב רב קהילת חב"ד בלנינגרד. נפטרה גב' בלה רעיית ר' ישראל חוסידוב ע"ה לעבור להתגורר בטשקנט, ולאחר זיוף המסמכים הנדרשים עבור השלטונות, כל החסידים שהתגוררו במקום עשו את דרכם לעבר אוזבקיסטן, ובטשקנט וסמרקנד פגשו קהילות חסידיות גדולות ומלוכדות מפליטי המלחמה[3].
ר' שמואל מנחם התיישב עם משפחתו בטשקנט, הפך בתו לבית המרכזי בו התקיימו פעילויות ה'חתרניות' של הקהילה החב"דית המקומית, וחרף הסכנה שבדבר התקיימו במקום מנייני תפילה והתוועדויות חסידיות. בשנים מאוחרות יותר, על מנת לחפות על העובדה שבביתו מתקיימים מנייני תפילה, היה ר' שמואל משרך את דרכו לבית הכנסת המרוחק, ביודעו שהמשטרה לא תציק לו עקב גילו המבוגר, ועם זאת הדבר יגרום להם לחשוב שבביתו לא מתקיימים מניינים[4].
במשך כל חייו לא יצא מברית המועצות ולמרות שזכה להיות מקושר לשלושה מנשיאי חב"ד, לא זכה לראות אף אחד מהם, ונותר בטשקנט תחת השלטון הקומוניסטי עד לפטירתו בד' סיון תשכ"ב.
רעייתו מרים האריכה ימים אחריו, עלתה לארץ הקודש בשנת תשל"א, והתגוררה סמוך לבניה וצאצאיה בשכונת נחלת הר חב"ד שבקריית מלאכי. נפטרה בז' אייר תשנ"ב ונטמנה בהר הזיתים שבירושלים[5].
משפחתו
- בנו: שניאור זלמן קליין, נחלת הר חב"ד
- בנו: שואל משה קליין, חבר ועד נחלת הר חב"ד
- בנו: ליפא קליין, נחלת הר חב"ד, מזכ"ל ישיבת הבוכרים 'אור שמחה', כפר חב"ד
- נכדתו: השליחה גב' דובה לוין, רעיית השליח הרב משה חיים לוין
- נכדתו: גב' פייגא גליצנשטיין, רעיית הרב ישראל צבי גליצנשטיין
- נכדתו: גב' דובה רעיית הרב אברהם יוסף הרשקופ
- נכדו: הרב שמואל מנחם קליין (אילת) שליח באילת
- נכדתו: גב' חנה ברגר רעיית הרב שניאור זלמן ברגר
- נינו: השליח הרב מנחם מענדל גליצנשטיין (צ'רנוביץ') שליח הרבי בצ'רנוביץ
לקריאה נוספת
ראו גם
הערות שוליים
- ↑ חסיד ללא פעמונים - תולדות בנו הרב שואל משה קליין עמוד 6
- ↑ תולדות חב"ד בפטרבורג פרק כד, כתבי אברהם אליהו במבוא, פעילות חוצה גבולות, חסיד ללא פעמונים - תולדות בנו הרב שואל משה קליין
- ↑ תולדות חב"ד בפטרבורג פרק כד, כתבי אברהם אליהו במבוא, פעילות חוצה גבולות, חסיד ללא פעמונים - תולדות בנו הרב שואל משה קליין
- ↑ חסיד ללא פעמונים - תולדות בנו הרב שואל משה קליין
- ↑ חסיד ללא פעמונים - תולדות בנו הרב שואל משה קליין
