שמואל מנחם קליין

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בשנותיו המאוחרות

הרב שמואל מנחם קליין (י"ח אלול תרנ"א-ד' סיון תשכ"ב) מהדמויות המרכזיות בקהילות חב"ד בפולטבה ובטשקנט.

תולדות חיים[עריכה]

נולד בעיר טורקי שבגליציה בי"ח אלול תרנ"א לאביו ר' יום טוב ליפמאן קליין ולאמו מרים. בהיותו כבן עשרים, פרצה מלחמת העולם הראשונה והוא הוגלה על ידי השלטונות יחד עם משפחתו לסיביר, עם סיום המלחמה הורשו לחזור היות והגדרתם הייתה שבויי מלחמה, אך בדרכם חזרה לביתם עצרה הרכבת בתחנה בפולטובה שם פגשו מספר חסידי חב"ד בר' שמואל ושכנעו אותו להישאר בעיר ולהכינס ללמוד בסניף הישיבה המקומית.

ר' שמואל נפרד מבני משפחתו ונותר ללמוד בישיבה שם קיבל את חינוכו החסידי מהמנהל הרב שמואל לייב לוין, ראש הישיבה הרב יהודה עבער, והמשפיעים הרב יחזקאל פייגין והרב שלמה חיים קסלמן.

לאחר מספר שנים בהם שקד בישיבה על לימוד התורה, החל לעבוד במפעל לייצור שמן חמניות בהנהלתו של הרב שניאור זלמן חוסידוב שם התמנה כמנהל עבודה, ובעקבות כך הפך לבן בית אצל אביו של מנהל המפעל הרב שואל משה חוסידוב.

בחודש כסלו תרפ"ג נישא ר' שמואל לרעייתו מרים בתו של הרב שניאור זלמן חוסידוב והמשיך להתגורר בעיר. כאשר נולד לו בנו הבכור, קרא אותו על שם גיסו הרב שניאור זלמן, שנפטר בינתיים ממחלת הטיפוס שפרצה בעיר.

בשנת תר"צ נדד יחד עם משפחתו וקבע את מגוריו בפרבר 'פושקינה' הסמוך ללנינגרד. בתקופה זו, נעצר על ידי הק.ג.ב. באשמת החזקת המניין החב"די המקומי והענקת חינוך יהודי כשר לילדיו, ורק בנס הצליח להינצל מהגלייה לסיביר בפעם השניה בחייו.

המגורים בפושקינה נמשכו יותר מעשר שנים, עד לכיבוש הגרמני בזמן מלחמת העולם השניה, כאשר המוני יהודים ברחו מקו החזית אל עומק רוסיה. ר' שמואל ברח יחד עם בני משפחתו והם פתחו במסע ארוך ומסוכן במהלכו כמעט והופצצו על ידי מטוסי הגרמנים, עד שהגיעו לקולוחוז מרוחק בשם 'בורטיוק' הסמוך להרי אורל.

בטשקנט[עריכה]

לאחר תקופת מגורים בקולוחוז הנידח שנמשכה שנתיים תמימות במהלכם אולצו כל הגברים חסידי חב"ד לעבוד בחקלאות בשדות עקב נסיעתם של אנשי הכפר להילחם בשדה הקרב, הוזמן על ידי גיסו הרב ישראל חוסידוב לעבור להתגורר בטשקנט, ולאחר זיוף המסמכים הנדרשים עבור השלטונות, כל החסידים שהתגוררו במקום עשו את דרכם לעבר טשקנט שבאוזבקיסטן, שם פגשו קהילה חסידית גדולה ומלוכדת שהתאספו במקום.

גם בהגיעו לטשקנט, הפך בתו לבית המרכזי בו התקיימו רוב הפעילויות ה'חתרניות' של הקהילה החב"דית המקומית, וחרף הסכנה שבדבר התקיימו במקום מניני תפילה והתוועדויות חסידיות.

בשנים מאוחרות יותר, על מנת לחפות על העובדה שבביתו מתקיימים מניני תפילה, היה ר' שמואל משרך את דרכו לבית הכנסת המרוחק, ביודעו שהמשטרה לא תציק לו עקב גילו המבוגר, ויחד עם זאת הדבר יגרום להם לחשוב שבביתו לא מתקיימים מנינים.

במשך כל חייו לא יצא מברית המועצות ולמרות שזכה להיות מקושר לשלושה מנשיאי חב"ד, לא זכה לראות אף אחד מהם, ונותר בטשקנט תחת השלטון הקומוניסטי עד לפטירתו בד' סיון תשכ"ב.

רעייתו מרים האריכה ימים אחריו, עלתה לארץ הקודש בשנת תשל"ג, וקבעה את מגוריה בסמיכות לילדיה בשכונת נחלת הר חב"ד שבקרית מלאכי. נפטרה בז' אייר תשנ"ב ונטמנה בהר הזיתים שבירושלים.

משפחתו[עריכה]