ראשי תיבות
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ראשי תיבות הוא צורה של כתיבת מילים בקיצור, בה נכתבת רק האות הראשונה (או השניה) של המילה ('ראש' ה'תיבה').
תוכן עניינים
ראשי תיבות חסידיים
יחד עם תורת החסידות, התפתחו עשרות רבות של ראשי תיבות יחודיים לחסידות, כגון: פ"נ, דא"ח, ועוד רבים.
לצורך הקלת השימוש בראשי התיבות, נערכו כמה לוחות של ראשי תיבות המיוחדים לתורת החסידות בכלל ולחסידות חב"ד בפרט.
ראשי תיבות נפוצים
ראשי תיבות נפוצים בספרי החסידות:
א'
- א"א - אריך אנפין.
- אבי"ע - אצילות בריאה יצירה עשיה.
- אהו"י - אהבה ויראה.
- או"א - אבא ואמא.
- אוא"ס - אור אין סוף.
- או"ח - אור חוזר.
- או"י - אור ישר.
- או"כ" - אורות וכלים.
- או"מ - אור מקיף.
- או"פ - אור פנימי.
- א"ס - אין סוף.
- אצי' - אצילות.
- א"ק - אדם קדמון.
ב'
- בג"ה - בינה גבורה הוד.
- בי"ע - בריאה יצירה עשיה.
ג'
ד'
- דו"ר - דחילו ורחימו.
- דצח"מ - דומם צומח חי מדבר.
- דת"י - דעת תפארת יסוד.
- דתי"מ - דעת תפארת יסוד מלכות.
ה'
ו'
- ו"ק - ו' קצוות.
ז'
- ז"א - זעיר אנפין.
- זו"נ - זעיר ונוקביה.
- ז"ת - ז' תחתונות.
ח'
- חב"ד - חכמה בינה דעת.
- חג"ת - חסד גבורה תפארת.
- חו"ג - חסד וגבורה.
- חח"ן - חכמה חסד נצח.
- ח"ס - חכמה סתימאה.
- ח"ע - חכמה עילאה.
ט'
- טנת"א - טעמים נקודות תגים אותיות.
י'
- י"ס - י' ספירות.
- ישסו"ת - ישראל סבא ותבונה.
כ'
- כ"ע - כתר עליון
מ'
- מ"ד - מיין דכורין.
- מהו"ע - מהותו ועצמותו.
- מה"מ - מלך המשיח.
- מו"ס - מוחא סתימאה.
- מחדו"מ - מחשבה דיבור ומעשה.
- מל' - מלכות.
- ממכ"ע - ממלא כל עלמין.
- ממ"ש - משיח מנחם שמו וכן מנחם מענדל שניאורסון. הרבי התבטא[1] על ביאת הגאולה השלימה: "כן תהיה לנו בפועל ממש, ותיכף ומיד ממש, עם כל הפירושים שב"מיד", וכל הפירושים שב"ממש", ולכל לראש מיד ממש כפשוטו, ממש ממש ממש".
- מ"ן - מיין נוקבין
נ'
- נוק' - נוקבא.
- נה"י - נצח הוד יסוד.
- נהי"ם - נצח הוד יסוד מלכות.
- נר"נ - נפש רוח נשמה.
- נרנח"י - נפש רוח נשמה חיה יחידה.
ס'
- סוכ"ע - סובב כל עלמין.
ע'
- עוה"ז - עולם הזה.
- עו"ע - עילה ועלול.
- ע"י - עתיק יומין.
- ע"ס - עשר ספירות.
- ע"ק - עתיקא קדישא.
פ'
- פרד"ס - פשט רמז דרש סוד.
ק'
- קו"ח - קו וחוט.
- ק"נ - קליפת נוגה.
ר'
- רו"ש - רצוא ושוב.
ש'
- שבה"כ - שבירת הכלים.
