רצוא ושוב

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מלאכים
סוגי מלאכים
אופנים · חיות הקודש · שרפים
מושגים שונים
מטי ולא מטי · רצוא ושוב · קדוש קדוש קדוש · ברוך כבוד ה' ממקומו · קדוש וברוך
רצוא ושוב הם שתי תנועות יסודיות בעבודתם של המלאכים בעולמות העליונים (על חיות הקודש במרכבה נאמר כי היו "רצוא ושוב כמראה הבזק") ושל הנשמות בעולם הזה. מקורו של ענין רצוא ושוב הוא בבחינת מטי ולא מטי.

רצוא[עריכה]

ה'רצוא' בכללו הוא עבודה בבחינה של יציאה מן הכלים, בעליה מלמטה למעלה והוא בבחינת אהבה ברשפי אש בתגבורת, לצאת מן הגוף וליפרד מן הפתילה, והוא בבחינת אהבה רבה שאין כלי הלב מכיל אותה. אין מטרה ברצוא בנפש האדם ללא שוב, שכן כאשר יש לאדם בנפשו רצוא ללא שוב הוא עלול להגיע לידי כלות הנפש ואין זוהי תכלית האדם, שהרי תפקידו של האדם הוא לעשות דירה בתחתונים דוקא כנאמר "על כרחך אתה חי". אלא תפקידו של הרצוא בנפש האדם הוא להיכנס נכון - עם חיות והתלהבות במטרה של דביקות בה' - לחיים של עבודה בעולם (שוב), וכמו כן לתת תוקף למעשים גשמיים להמשיך אלוקות בתוכם.

הרצוא הוא מצד הרצון להיות דבוק באור ה' הממלא כל עלמין והמורגש על ידי כלות הנפש בחינת רצוא, והשוב הוא מבחינת ההתבוננות באור ה' הסובב כל עלמין, מצד הידיעה כי מציאותו יתברך נמצאת בכל העולמות בשוה[1].

שוב[עריכה]

ה'שוב' בכללו הוא העבודה שבאה אחרי ה'רצוא' ותפקידה להשיב אל הכלים בהמשכה מלמעלה למטה את ה'רצוא'. כל עבודה שהיא באופן של תיקון כוללת את שני בחינות אלו.

בעולמות[עריכה]

בעולם התוהו היו הספירות בבחינת רצוא בלא שוב, ומשום כך הייתה שם שבירת הכלים. עולם התיקון הוא בבחינת שוב, "לשבת יצרה", שהוא המשכה של אורות בכלים.

הלב מחיה את כל הגוף בבחינת רצוא ושוב, שדם הנפש נסגר בתוכו, ואחר כך נפתח, ועל ידי כך מחיה כל הגוף. וכן ענין חיות כל העולמות הוא על ידי בחינת רצוא ושוב.

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. ליקוטי תורה פרשת ראה כט ב