הבדלים בין גרסאות בדף "קובליץ"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) |
מ (הגהה) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | '''קובליץ'''{{הערה|בשפת המקור נהגה: '''קובליצ'י''' בבלארוסית: '''Кублічы'''; ברוסית: '''Кубличи'''.}} הינה עיירה במחוז [[ויטבסק]] שברוסיה הלבנה, בו פעלה קהילה חב"דית גדולה החל מתקופת אדמו"ר הצמח צדק ועד [[השואה]]. | + | '''קובליץ'''{{הערה|בשפת המקור נהגה: '''קובליצ'י''' בבלארוסית: '''Кублічы'''; ברוסית: '''Кубличи'''.}} הינה עיירה במחוז [[ויטבסק]] שברוסיה הלבנה, בו פעלה קהילה חב"דית גדולה החל מתקופת [[אדמו"ר הצמח צדק]] ועד [[השואה]]. |
==תולדות היישוב== | ==תולדות היישוב== | ||
| − | ההתיישבות | + | ההתיישבות בעיר החלה לפני כ-500 שנה, והיא מוזכרת ברשומות ההיסטוריות כחלק משטחי האימפריה הרוסית. |
| − | לאורך כל | + | לאורך כל שנותיה, היוו היהודים רוב מוחלט בקרב האוכלוסיה. |
בתקופה שקדמה ל[[מלחמת העולם הראשונה]] חיו בעיר קרוב לאלף יהודים, ולאחר המלחמה נותרו בו רק כמחצית מהם, שהיוו כ-60% מתושבי העיירה. | בתקופה שקדמה ל[[מלחמת העולם הראשונה]] חיו בעיר קרוב לאלף יהודים, ולאחר המלחמה נותרו בו רק כמחצית מהם, שהיוו כ-60% מתושבי העיירה. | ||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
==קהילת חב"ד== | ==קהילת חב"ד== | ||
| − | בעקבות בקשת אנשי העיירה{{הערה|ובשל השריפה שפקדה את זעמבין, וגרמה לצורך מיידי במעבר של הישיבה למקום אחר עד שיבנו את הישיבה מחדש, העיירה זכתה שהסניף יקבע דווקא אצלה על פי הגורל (אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק ג' עמוד 10).}}, לאחר [[חג השבועות]] שנת [[תר"ס]], נשלחה קבוצה של תלמידי [[תומכי תמימים]] בראשות ה[[משפיע]] הרב [[שמואל גרונם אסתרמן]]{{הערה|יחד עמו התיישב בעיירה גם הרב [[יהושע ליין]] ששימש כמשפיע בישיבה.}} להקים בעיירה סניף של הישיבה. אנשי הקהילה החזיקו את הישיבה | + | בעקבות בקשת אנשי העיירה{{הערה|ובשל השריפה שפקדה את זעמבין, וגרמה לצורך מיידי במעבר של הישיבה למקום אחר עד שיבנו את הישיבה מחדש, העיירה זכתה שהסניף יקבע דווקא אצלה על פי הגורל (אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק ג' עמוד 10).}}, לאחר [[חג השבועות]] שנת [[תר"ס]], נשלחה קבוצה של תלמידי [[תומכי תמימים]] בראשות ה[[משפיע]] הרב [[שמואל גרונם אסתרמן]]{{הערה|יחד עמו התיישב בעיירה גם הרב [[יהושע ליין]] ששימש כמשפיע בישיבה.}} להקים בעיירה סניף של הישיבה. אנשי הקהילה החזיקו את הישיבה בסבר פנים יפות ודאגו להם למקום מרווח ללימוד וכן לשאר צרכיהם. הישיבה פעלה מעט יותר משנה, עד שנסגרה באמצע הקיץ של שנת [[תרס"א]]{{הערה|מה שזירז את ההחלטה על סגירת הישיבה היה העובדה של[[אדמו"ר הריי"צ]] - מנהל פועל של הישיבה - נודע על רשת של [[ההשכלה|המשכילים]] שהכניסו בחורים ללמוד בישיבה ולנסות להשפיע על תלמידיה מבפנים להתרשל בלימודם ולהכניס בהם הרהורי כפירה, כשאחד המקומות אליהם הצליחו להשחיל תלמיד שאינו ראוי היה בקובליץ ואדמו"ר הריי"צ רצה לפקח מקרוב על ביעור הנגע ('המשפיע' (הבלין) עמוד שיד, מכתבי הרב [[משה רוזנבלום]]. וראו גם באגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק ג' עמודים רמו-רמח).}}. |
| − | הקהילה החב"דית היתה | + | הקהילה החב"דית היתה הדומיננטית בעיר, והחזיקה בתפקידי המפתח של רבנות העיירה, השוחטים והבודקים, ועסקנות הכלל. |
===אישים בעיירה=== | ===אישים בעיירה=== | ||
| שורה 25: | שורה 25: | ||
*הרב מרדכי לייב גרוסבוים - יליד העיירה, מתלמידי תומכי תמימים ומשגיח ב[[תומכי תמימים וילנא]] | *הרב מרדכי לייב גרוסבוים - יליד העיירה, מתלמידי תומכי תמימים ומשגיח ב[[תומכי תמימים וילנא]] | ||
*הרב [[מנחם צבי ריבקין]] - רב בקובליץ, ומאוחר יותר במנצ'סטר | *הרב [[מנחם צבי ריבקין]] - רב בקובליץ, ומאוחר יותר במנצ'סטר | ||
| − | *ר' יצחק ריבקין (איצ'ה קורניצער) - מחסידי אדמו"ר הרש"ב, יליד העיירה | + | *ר' [[יצחק ריבקין]] (איצ'ה קורניצער) - מחסידי אדמו"ר הרש"ב, יליד העיירה |
===ניגוני חב"ד=== | ===ניגוני חב"ד=== | ||
גרסה מ־01:24, 8 בדצמבר 2021
קובליץ[1] הינה עיירה במחוז ויטבסק שברוסיה הלבנה, בו פעלה קהילה חב"דית גדולה החל מתקופת אדמו"ר הצמח צדק ועד השואה.
תוכן עניינים
תולדות היישוב
ההתיישבות בעיר החלה לפני כ-500 שנה, והיא מוזכרת ברשומות ההיסטוריות כחלק משטחי האימפריה הרוסית.
לאורך כל שנותיה, היוו היהודים רוב מוחלט בקרב האוכלוסיה.
בתקופה שקדמה למלחמת העולם הראשונה חיו בעיר קרוב לאלף יהודים, ולאחר המלחמה נותרו בו רק כמחצית מהם, שהיוו כ-60% מתושבי העיירה.
בזמן השואה בשנת תש"א נכבש הכפר בידי הנאצים במהלך מבצע ברברוסה, והחלו להצר את חיי היהודים ובסופו של דבר כלאו אותם בגטו, המשיכו להרעיב אותם ולהתעלל בהם, וכעבור תקופה העבירו אותם לגטו בעיירה אושאצ'י הסמוכה, שם רובם המוחלט נרצח, השם יקום דמם.
קהילת חב"ד
בעקבות בקשת אנשי העיירה[2], לאחר חג השבועות שנת תר"ס, נשלחה קבוצה של תלמידי תומכי תמימים בראשות המשפיע הרב שמואל גרונם אסתרמן[3] להקים בעיירה סניף של הישיבה. אנשי הקהילה החזיקו את הישיבה בסבר פנים יפות ודאגו להם למקום מרווח ללימוד וכן לשאר צרכיהם. הישיבה פעלה מעט יותר משנה, עד שנסגרה באמצע הקיץ של שנת תרס"א[4].
הקהילה החב"דית היתה הדומיננטית בעיר, והחזיקה בתפקידי המפתח של רבנות העיירה, השוחטים והבודקים, ועסקנות הכלל.
אישים בעיירה
- הרב שאול בלוך (ר' שאול מקובליץ) - רבה של קובליץ, מחסידי אדמו"ר הצמח צדק
- הרב יוסף דוד נימוטין - מחסידי אדמו"ר הצמח צדק
- הרב יהושע נימוטין - יליד העיירה, ומרבני חב"ד בדורות של אדמו"ר המהר"ש, אדמו"ר הרש"ב, ואדמו"ר הריי"צ
- הרב אליהו לייב אטיגינא - גביר חסידי ותלמיד חכם, מחסידי אדמו"ר מהר"ש
- הרב יהושע בנימין ליפשיץ - חותנו של הרב אליהו ייאכיל סימפסון
- ר' זאב ליפשיץ - גביר חסידי, מחסידי אדמו"ר הרש"ב, החזיק על חשבונו את ישיבת תומכי תמימים המקומית
- ר' חיים רפאל גראסבוים - מתלמידי תומכי תמימים בליובאוויטש
- הרב מרדכי לייב גרוסבוים - יליד העיירה, מתלמידי תומכי תמימים ומשגיח בתומכי תמימים וילנא
- הרב מנחם צבי ריבקין - רב בקובליץ, ומאוחר יותר במנצ'סטר
- ר' יצחק ריבקין (איצ'ה קורניצער) - מחסידי אדמו"ר הרש"ב, יליד העיירה
ניגוני חב"ד
כמה וכמה מהניגונים שהשתמרו במסורת החב"דית, נכתבו מפיהם של יוצאי העיירה, וחלקם אף נקראו על שמם. בין ניגונים אלו ניתן למנות את הניגונים הבאים:
- ניגון שכ"ח - מאת ר' שלמה מצאשניק היה שר הרב יצחק ריבקין שהיה רב בשווינציאן. נרשם מפי בנו ר' אליהו ריבקין (כפר חב"ד). להאזנה לניגון מפי ר' דוד הורביץ.
- ניגון שכ"ט - נרשם מפי ר' אליהו ריבקין (כפר חב"ד) כפי שקיבלו מסבו הרמ"צ ריבקין שהיה רב בקובליץ ומנצ'סטר. להאזנה לניגון מפי ר' דוד הורביץ
- ניגון ש"מ - של הרב מנחם צבי ריבקין שהיה רב במנצ'סטר. נרשם מפי נכדו ר' אליהו ריבקין (כפר חב"ד). להאזנה לניגון מפי ר' דוד הורביץ.
קישורים חיצוניים
| עיירות ברוסיה הלבנה | |
|---|---|
| |
| עיירות ברוסיה • עיירות באוקראינה • עיירות בליטא • עיירות בלטביה • ערים בפולין |
הערות שוליים
- ↑ בשפת המקור נהגה: קובליצ'י בבלארוסית: Кублічы; ברוסית: Кубличи.
- ↑ ובשל השריפה שפקדה את זעמבין, וגרמה לצורך מיידי במעבר של הישיבה למקום אחר עד שיבנו את הישיבה מחדש, העיירה זכתה שהסניף יקבע דווקא אצלה על פי הגורל (אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק ג' עמוד 10).
- ↑ יחד עמו התיישב בעיירה גם הרב יהושע ליין ששימש כמשפיע בישיבה.
- ↑ מה שזירז את ההחלטה על סגירת הישיבה היה העובדה שלאדמו"ר הריי"צ - מנהל פועל של הישיבה - נודע על רשת של המשכילים שהכניסו בחורים ללמוד בישיבה ולנסות להשפיע על תלמידיה מבפנים להתרשל בלימודם ולהכניס בהם הרהורי כפירה, כשאחד המקומות אליהם הצליחו להשחיל תלמיד שאינו ראוי היה בקובליץ ואדמו"ר הריי"צ רצה לפקח מקרוב על ביעור הנגע ('המשפיע' (הבלין) עמוד שיד, מכתבי הרב משה רוזנבלום. וראו גם באגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק ג' עמודים רמו-רמח).
