הבדלים בין גרסאות בדף "ערב שבת קודש"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| שורה 9: | שורה 9: | ||
מתקנת [[הבעל שם טוב]] היא, לומר מזמור ק"ז בכל ערב שבת לפני [[תפילת מנחה]]. | מתקנת [[הבעל שם טוב]] היא, לומר מזמור ק"ז בכל ערב שבת לפני [[תפילת מנחה]]. | ||
| − | + | אחד מתלמידיו של המגיד ממזריטש, היה רבי [[אהרן גורדון]], שהיה גם רופאו. פעם אחת, באחת מערבי השבתות שבעת חוליו של המגיד, הוא עמד ליד מיטתו המגיד כדי להשגיח ולשמור על בריאותו, בעוד המגיד אמר את מזמור הודו שלפני תפילת מנחה של ערב שבת. כאשר הגיע המגיד לפסוק "כל אוכל תתעב נפשם", נתבטלה תאוות האכילה אצל תלמידו, עד שמאז טעם באוכל טעם טיט. כאשר המשיך המגיד באמירת המזמור, ועמד להגיע לאמירת פסוק "ויזעקו אל ה'", נמלט תלמידו של המגיד מהחדר, מכיוון שהרגיש שנשמתו עומדת לפרוח ממנו.{{הערה|כתבי הר"ר יאשיה שו"ב עמ' צא.}}. | |
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:שבת]] | [[קטגוריה:שבת]] | ||
גרסה מ־00:08, 7 במאי 2011
| שבת | ||
|---|---|---|
| קבלת שבת | ערב שבת · הכנה לשבת · בגדי שבת · נרות שבת · תוספת שבת · קבלת שבת · לכה דודי · קידוש · תפילות השבת | |
| תפילות השבת | ערבית · שחרית · תפילת מוסף · מנחה | |
| חלקי השבת | ליל ויום שבת · סעודה שלישית · רעווא דרעווין | |
| בחינות שונות | חקל תפוחין קדישין · עתיקא קדישא · זעיר אנפין | |
| מוצאי שבת | מוצאי שבת · הבדלה · ויתן לך · מלוה מלכה | |
| פרטים נוספים | נשמה יתירה · סעודת שבת · שינה בשבת תענוג · שבת מברכים | |
| זמירות שבת | שלום עליכם · אסדר לסעודתא · אסדר לסעודתא (מיוחס לבעל שם טוב) · לכה דודי · בני היכלא · אזמר בשבחין · ניגון דבקות שבת (אדמו"ר הזקן) · מנוחה ושמחה · ידיד נפש · מזמור לדוד ·לכה דודי מלמז' · אתקינו סעודתא · יצוה צור חסדו · יתגדל · א-ל אדון · ישמחו במלכותך | |
| ניגונים למוצאי שבת: | אתקינו סעודתא · המבדיל · במוצאי יום מנוחה · אמר השם ליעקב (יענקל יענקל) · אמר השם ליעקב · אמר השם ליעקב יא טאטע יא | |
| ספרים בנושא | מי טל · ביאור הלכות שבת · שבת כהלכה · הלכות שבת על דיני מוקצה ובורר | |
ערב שבת הוא יום הכנה לשבת, עד שבערב[1] שבת ישנה כבר הטעימה — "טועמיה חיים זכו"[2] — של כל תבשיל ותבשיל של שבת[3].
הודו
מתקנת הבעל שם טוב היא, לומר מזמור ק"ז בכל ערב שבת לפני תפילת מנחה.
אחד מתלמידיו של המגיד ממזריטש, היה רבי אהרן גורדון, שהיה גם רופאו. פעם אחת, באחת מערבי השבתות שבעת חוליו של המגיד, הוא עמד ליד מיטתו המגיד כדי להשגיח ולשמור על בריאותו, בעוד המגיד אמר את מזמור הודו שלפני תפילת מנחה של ערב שבת. כאשר הגיע המגיד לפסוק "כל אוכל תתעב נפשם", נתבטלה תאוות האכילה אצל תלמידו, עד שמאז טעם באוכל טעם טיט. כאשר המשיך המגיד באמירת המזמור, ועמד להגיע לאמירת פסוק "ויזעקו אל ה'", נמלט תלמידו של המגיד מהחדר, מכיוון שהרגיש שנשמתו עומדת לפרוח ממנו.[4].
הערות שוליים
- ↑ התוועדויות תשנ"א ח"א עמוד 93
- ↑ שער הכוונות ענין טבילת ערב שבת, פע"ח, שער יח רפ"ג. ועוד — נסמן בלקו"ש ח״כ ע' 173 97.
- ↑ ראה מג"א או"ח הלי שבת סר"נ סוסק"א. שו"ע אדה"ז שם ס"ח. וראה לקו"ש שם.
- ↑ כתבי הר"ר יאשיה שו"ב עמ' צא.
