הבדלים בין גרסאות בדף "עולם העקודים"
(←ענינו) |
|||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
מבואר כי עולם זה הוא כנגד [[שם ע"ב]]. ש[[שם ע"ב]] הוא שם [[הוי"ה]] ב[[מילוי]] [[יו"ד|יו"דים]] שהוא מורה על ספירת ה[[חכמה]]. וענין ספירת ה[[חכמה]] הוא כ"ח מ"ה, שהוא בבחינת [[ביטול]] מוחלט, ולכן מעמד הספירות בעולם העקודים הוא בביטול מוחלט, עד שכולם עקודים בכלי אחד. | מבואר כי עולם זה הוא כנגד [[שם ע"ב]]. ש[[שם ע"ב]] הוא שם [[הוי"ה]] ב[[מילוי]] [[יו"ד|יו"דים]] שהוא מורה על ספירת ה[[חכמה]]. וענין ספירת ה[[חכמה]] הוא כ"ח מ"ה, שהוא בבחינת [[ביטול]] מוחלט, ולכן מעמד הספירות בעולם העקודים הוא בביטול מוחלט, עד שכולם עקודים בכלי אחד. | ||
| + | |||
| + | המשל המובא בחסידות הוא מ[[כוחות כלולים בנפש]], שעם היותם סותרות זו את זו, בהיותם כלולות בנפש אינם בסתירה זה לזה, צפני עוצם ותוקף גילוי הנפש. | ||
==מקומו== | ==מקומו== | ||
גרסה מ־02:14, 20 באפריל 2010
| סדר השתלשלות |
|---|
| לפני הצמצום |
| עצמות ומהות · מאור · אור אין סוף · עשר ספירות הגנוזות · יחיד · אחד ויחיד · קדמון · טהירו עילאה |
| הצמצום והקו |
| צמצום הראשון · טהירו תתאה · מקום פנוי · רשימו · נקודה קו שטח · קו וחוט · עגולים ויושר · אור מקיף · אור פנימי · ראש תוך סוף |
| בי"ע דכללות |
| אבי"ע (השתלשלות כללית)
אדם קדמון · עולם העקודים · עולם התוהו · אור ישר · אור חוזר · שם ע"ב · שם ס"ג · שם מ"ה · שם ב"ן |
| אבי"ע דפרטות |
| עולמות אצילות בריאה יצירה עשיה
עולם האצילות · עולם הבריאה · עולם היצירה · עולם העשייה · בי"ע · פרסא |
| סוגי השתלשלות |
| יש מאין · עילה ועלול · קפיצה ודילוג · אין ערוך |
עולם העקודים הוא אחד מן עולמות אין סוף אשר לפני עולם האצילות. ענינו הוא שהספירות בו הם כולם עקודים בכלי אחד, מפני תוקף הביטול שבהם.
ענינו
בעולם זה העשר ספירות כפי שהן כלולות בכלי אחד, עד שאין הם ניכרים כלל בפני עצמם.
מבואר כי עולם זה הוא כנגד שם ע"ב. ששם ע"ב הוא שם הוי"ה במילוי יו"דים שהוא מורה על ספירת החכמה. וענין ספירת החכמה הוא כ"ח מ"ה, שהוא בבחינת ביטול מוחלט, ולכן מעמד הספירות בעולם העקודים הוא בביטול מוחלט, עד שכולם עקודים בכלי אחד.
המשל המובא בחסידות הוא מכוחות כלולים בנפש, שעם היותם סותרות זו את זו, בהיותם כלולות בנפש אינם בסתירה זה לזה, צפני עוצם ותוקף גילוי הנפש.
מקומו
הינו עולם למעלה מבחינת הכתר עליון. לפעמים כוללים את עולם העקודים יחד עם כתר עליון, שכל הדרגות אשר מעל עולם האצילות הם בכלל כתר עליון, שהוא בבחינת הממוצע בין המאציל לנאצלים. בכתר עליון מבואר שהוא בבחינת פנימיות כתר עליון, שהוא פרצוף עתיק יומין.
