ספירת החכמה

ספירת החכמה הינה הספירה הראשונה מעשר הספירות.

ספירה זו ענינה ראשית הגילוי בענין של המשכה פנימית, בניגוד לספירת הכתר שהשפעתה היא בבחינת מקיף. נתבאר כי חכמה היא בבחינת "כח מה", כלומר כח הביטול המוחלט, שנותנת מקום לראשית ההשפעה. חכמה היא הראשונה מבין ספירות המוחין, ספירות חב"ד, וענינה הוא ראשית ההשכלה המתפרטת בספירת הבינה. חכמה נקראת גם בשם אב שכן בהמשכתה לספירת הבינה הנקראת בשם אם נוצרים שאר הספירות.

ענינה

ענינה של ספירת החכמה הוא ראשית הגילוי של האור בבחינה פנימית, בניגוד להמשכת האור בבחינת מקיף של ספירת הכתר. לצורך המשכה פנימית זו ספירת החכמה צריכה להיות בבחינת כלי מוגדר ומסויים, בניגוד לספירת הכתר שאין לה כלי מסויים, והיא שורה בכל הספירות במידה שווה.

אולם, הכלי של ספירת החכמה הוא בבחינת 'כח מה' כלומר הכח של הביטול המוחלט. והעניין הוא שכדי שיוכל להיות ראשית של המשכה פנימית, צריך להיות בביטול מוחלט אל כח המקיף, על מנת שהוא יוכל להמשך.

ספירת החכמה היא גם הספירה הראשונה מבין ספירות המוחין, ספירות חב"ד. העניין הוא כי בכללות ענין המוחין הוא הקבלה מן החוץ, בניגוד למידות שענינם הוא ההשפעה החוצה. משום כך ספירת החכמה שהיא ראשית הקבלה מבחוץ שייכת לעניין של מוחין.

בפרטות יותר, ספירת חכמה היא הספירה הראשונה מבין ספירות המוחין, ובו נקלטת נקודת ההשכלה בבחינה של 'ברק המבריק' בתפיסה שלמה, ולאחר מכן היא מתפרטת ונתפסת בספירת הבינה. אולם, על ספירת חכמה זו נאמר כי "חכים ולא בחכמה ידיעא", שהשגה של עולם האצילות לא ניתנת להשגה, ולכן אף שנאמר כי יש ספירת חכמה בעולם האצילות, הרי שספירה זו אינה בגדר חכמה ידיעא.

התחלקותה ובחינותיה

פנימיות החכמה וחיצוניות החכמה

ספירת החכמה מתחלקת לשני בחינות: פנימיות החכמה וחיצוניות החכמה.

ל"ב נתיבות חכמה

ספירת החכמה מחולקת לל"ב נתיבות חכמה, המוזכרות בספר יצירה.

חכמה עילאה וחכמה תתאה

מבואר בחסידות שהפסוק "חכמות בחוץ תרֹנה" מתכוון כלפי שתי חכמות: חכמה עילאה וחכמה תתאה. חכמה עילאה היא החכמה עצמה וחכמה תתאה היא החכמה שבמלכות.

חכמה עילאה

פנימיות החכמה היא ביטול, כח מה, ולכן חכמה עילאה היא הביטול העליון. ביטול זה נקרא ביטול במציאות, והוא הגילוי שאין עוד מלבדו וכל המציאות זה רק גילויים של הקב"ה.

בעולם האצילות, חכמה עילאה היא חכמתו של הקב"ה, ודרכה מתגלה אחדות ה' בכל עולם האצילות. תכונת הביטול שבספירת החכמה עושה אותה כלי מוכן לגילוי אור אין סוף שמעל האצילות, "אחד האמת שורה ומתגלה בחכמה", ודרכה הוא מתגלה בכל עולם האצילות. "אורייתא מחכמה נפקת" ולכן חכמת התורה היא החכמה שקובעת את כל פרטי ודיקדוקי ההלכות ואת כל פרטי ואופני המשכות החיות מאור אין סוף להתלבש בעולמות.

בנפש האדם, חכמה עילאה היא חוסר הרגשת עצמותו כלל בעת הברקת ההשכלה החדשה. השכלה חדשה פועלת ביטול כל כחות הנפש והכללתם במח החכמה, כשהיא בעצמה בטלה אל כח המשכיל שבעצם הנפש. על ידי כך בטלים כל כחות המודע שבנפש אל עצם הנפש כמו שהיא למעלה מהתלבשות בגוף.

חכמה תתאה

פנימיות החכמה היא ביטול, כח מה, ולכן חכמה תתאה היא הביטול התחתון. ביטול זה נקרא ביטול היש, והוא הגילוי שהמציאות אינה קיימת מכח עצמה אלא אך ורק מכח הקב"ה המהווה אותה תמיד.

בעולם האצילות חכמה תתאה היא החכמה בעמצעותה מולך הקב"ה על העולמות, ודרכה מתגלה אחדות ה' בעולמות בי"ע, עד המדרגות התחתונות ביותר. תפקידה של ספירת המלכות בכללות הוא למלוך על העולמות ולהאיר בהם את אור עולם האצילות. נקודת החכמה שבמלכות בפרט היא הכח להמשיך את הביטול, פנימיות החכמה מעולם האצילות אל העולמות הנפרדים. "כלם בחכמה עשית" היא חכמת הטבע, חכמה תתאה, ולפי חכמה זו מחלקת המלכות שפע וחיות לכל נברא במידה.

בנפש האדם, חכמה תתאה היא החכמה כיצד לדבר ולהתנהג כלפי חוץ. כח המלכות בנפש הוא כח הביטוי, היינו לדעת כיצד לבטא את פנימיות הנפש כלפי חוץ. החכמה שבדיבור היא כיצד לעשות מהדיבור כלי להבעה הבטל אל פנימיות הנפש ולא לעשות מהדיבור החיצוני עיקר. כמו כן, כח המלכות הוא הכח בנפש להנהיג. החכמה שבהנהגה היא כיצד להנהיג בחיצוניות עפ"י ה"לב מלכים אין חקר" הפנימי.

יחסה לספירות אחרות

כתר וחכמה

ספירת החכמה היא תחילת המשכת האור הפנימי, לעומת ספירת הכתר ששייכת לאור המקיף. על קשר זה נאמר "וחכמה מאין תמצא", כלומר שהחכמה, שהיא תחילת היש, נמשכת מן הכתר שהוא האין.

חכמה ובינה

ערך מורחב – חכמה ובינה

ספירת החכמה וספירת הבינה מיוחדות תדיר, ועליהם נאמר "תרין ריעין דלא מתפרשין". כמו כן, הם מכונים בשם "אבא ואמא", והם מולידים את שאר הספירות.

בתורת החסידות מבואר שספירה זו עניינה נקודה - "ברק המבריק". זאת-אומרת, שבספירה זו אין עדיין רעיון מוסבר ומפורט, כי אם רעיון מופשט חסר פרטים. רק אחר כך, הרעיון שבספירת החכמה יורד לספירת הבינה ושם מקבל "אורך ורוחב" - דהיינו - הסבר רחב, ופרטים.

המחשה להגדרת ההבדל בין ספירת החכמה לספירת הבינה ניתן למצוא במקרה בו 'נופל' לאדם רעיון במוחו אך אין לאדם עדיין את המילים להסביר לזולתו וגם לעצמו מה הרעיון בדיוק. רק כאשר הרעיון עובר את ספירת הבינה ניתן לפשטו, להסבירו, וממילא לאחר-מכן גם לבצעו. כאשר הוא עדיין נמצא בספירת החכמה אזי הרעיון עדיין בבחינת 'נעלם', רק הנקודה שלו ישנה. הברקה זו נקראת "חכמה", הורדת הרעיון לכלי השכל נקראת "בינה".

חכמה ומלכות

קשר מיוחד יש בין ספירת החכמה לספירת המלכות. קשר זה נעוץ בכך כי "נעוץ תחילתן בסופן", ולכן, הספירה האחרונה, ספירת המלכות, קשורה אל הספירה הראשונה, ספירת החכמה. על קשר זה נאמר "אבא יסד ברתא", כלומר, שספירת החכמה היא היסוד והשורש של ספירת המלכות.

כינוייה

אמת

ספירת החכמה נקראת גם בשם "אמת", שהוא חותמו של הקב"ה.

מעיין

מעיין הוא אחד מן הכינויים של ספירת החכמה, הנקראת כך משום שממנה נמשך הנהר, ספירת הבינה.

קודש

ספירת החכמה נקראת בשם "קודש" שענינו הוא הקודש עצמו, בניגוד ל"קדוש" שהוא הדבר שנקרא על שם הקודש. עוד מבואר כי ספרה זו נבדלת משאר הספירות, ולכן נקראת בשם "קודש".

ראשית

ספירת החכמה נקראת גם בשם "ראשית", כמאמר הכתוב "ראשית חכמה יראת ה'". וכן תרגום יונתן לפתיחת התורה למילה "בראשית" הוא "בחכמתא". והענין הוא שספירת החכמה היא ראשית התגלות הספירות.

ראו גם

• ספירת הבינה
• מעין