חכמה ובינה

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Disambig RTL.svg.pngערך זה עוסק ביחסי הגומלין בין הספירות חכמה ובינה. אם התכוונתם לספירות עצמם, ראו ספירת החכמה ו/או ספירת הבינה.

ספירות חכמה ובינה הם שני הספירות הראשונות בעשר הספירות, שני ספירות אלו מקושרות בייחוד תמידי ומתמשך, ועל כן נקראו "תרין ריעין דלא מתפרשין". שני הספירות אלו הם הספירות המרכזיות בספירות המוחין חב"ד, וההשכלה שנולדת בחכמה, מגיעה לכלל פיתוח בבינה.

החילוק בין חכמה לבינה[עריכה]

חכמה ובינה הם שני הכוחות המרכזיים במוחין - חב"ד. שני ספירות אלו מכונות אב ואם שמהם נולדת ההשכלה ומגיעה לכלל תפיסה ופיתוח.

הולדת ההשכלה היא בספירת החכמה, כמו שנאמר והחכמה מאין תמצא. והיא באה באופן של "ברק המבריק", שכן ברגע אחד נתפס השכל כולו ככלל אחד. לעומת ספירת הבינה שהוא מבין דבר מתוך דבר, והיינו, להרחיב ולפתח את תמצית ההשכלה של נקודת החכמה. היחס בין ההשכלה כפי שהוא בחכמה לאופן שבו הוא בבינה נקרא "נקודא בהיכלא". בספירת החכמה ההשכלה היא בבחינה של נקודה בודדת, במעבר לבינה מקבלת ההשכלה אורך רוחב ועומק.

המחשה להגדרת ההבדל בין ספירת החכמה לספירת הבינה ניתן למצוא במקרה בו 'נופל' לאדם רעיון במוחו אך אין לאדם עדיין את המילים להסביר לזולתו וגם לעצמו מה הרעיון בדיוק. רק כאשר הרעיון עובר את ספירת הבינה ניתן לפשטו, להסבירו, וממילא לאחר-מכן גם לבצעו. כאשר הוא עדיין נמצא בספירת החכמה אזי הרעיון עדיין בבחינת 'נעלם', רק הנקודה שלו ישנה. הברקה זו נקראת "חכמה", והורדת הרעיון לכלי השכל נקראת "בינה".

התכללות חכמה ובינה[עריכה]

חכמה ובינה באים לידי גילוי יחדיו, שהחכמה עצמה באה לכלל גילוי בבינה, וזהו "הבן בחכמה וחכם בבינה" המופיע בספר יצירה. מה שאין כן בזעיר אנפין ומלכות, שהמלכות היא ענין אחר מן זעיר אנפין, אלא שזעיר אנפין נמשך בה.

אופן ההתכללות בין חכמה ובינה הוא שיש מציאות של בינה הכלולה בחכמה וזהו הבן בחכמה, ויש מציאות חכמה בבינה וזהו וחכם בבינה, ועל ידי התכללותם מתכללים חכמה ובינה. והיוצא מאמצעות התכללות זו נקרא בשם נבון שמבין דבר מתוך דבר, שלמעלה מן החכם.

הבן בחכמה הוא הכח של הבינה הכלולה בחכמה להביא את נקודת החכמה להתפשטות בהשגה. כח זה הוא גבוה יותר כח החכמה עצמה, שיכולה להוליד דבר מדבר, מה שאין כן החכם, שלא יוכל להוליד מדבר ששמע כלום. כח זה מגיע בשרשו בהעלם דכתר, הוא בבחינת פנים מסבירות שגבוה יותר מבחינת פנים מאירות של נקודת החכמה.

הבן בחכמה הוא בבחינת קוץ התחתון של יו"ד, לעומת החכמה עצמה שהיא בבחינת יו"ד. חכם בבינה הוא עומק המושג, בחינת אין הנעלם במושג.

ייחוד חכמה ובינה[עריכה]

ייחוד חכמה ובינה הוא ייחוד תמידי בלי הפסק בבחינת יחודא עילאה (מה שאין כן ייחוד זעיר אנפין ומלכות, שהוא יחודא תתאה שיש בו הפסק) ולכן נקראו חכמה ובינה בשם "תרין ריעין דלא מתפרשין"[1]. מה שאין כן בזעיר אנפין ומלכות, שיש בייחודם הפסקות.

בעולמות תרין ריעין דלא מתפרשין מוסב על אבא עילאה ואמא עילאה, שהם חכמה ובינה של עולם האצילות. ייחוד זה קשור בהתהוות העולמות, ומשום כך אין הוא נפסק. מה שאין כן ביחודא תתאה, שהוא ייחוד של זעיר אנפין ומלכות, הקשור בהתגלות האלוקית בעולמות, ומשום כך יש בו שינויים והפסקות. לעתיד לבא יהיה יחודא תתאה כמו יחודא עילאה, ואף הייחוד של זעיר אנפין ומלכות יהיה בלי הפסק כמו ייחוד חכמה ובינה.

בעבודת השם, ענין חכמה הוא הביטול לה', וענין הבינה הוא ההתבוננות בגדולת ה', ושני אופני עבודה אלו צריכים להיות באחדות.

כינויים ומשלים[עריכה]

  • אב ואם - ספירת החכמה וספירת הבינה נקראים גם בשם אב ואם, שכן מן ספירת החכמה נמשכת נקודת ההשכלה לספירת הבינה שם היא מתפרטת לחלקים רבים. ענין זה נמשל לזרע האב הנמשך אל האם ושם נקלטת מתפתחת ומתחלקת בבחינת עיבור.
  • ראיה ושמיעה - ספירת החכמה נקראת בשם ראיה, ביחס לספירת הבינה הקרויה בשם שמיעה. ענין הראיה הוא כמשל של ההשכלה בבחינת חכמה, שכל ההשכלה נקלטת ברגע אחד. ספירת הבינה נמשלה בשם שמיעה, כמשל של אדם השומע על דבר, ששומע פרט אחר פרט, ואחר כך מגיע להבנה שלימה בדבר.
  • מעין ונהר - ספירת החכמה נקראת בשם מעין ביחס לספירת הבינה הנקראת בשם נהר.

ראה גם[עריכה]

הערות שוליים

  1. ביטוי המקובלים המבוסס על לשון הזוהר