יחודא עילאה

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

יחודא עילאה הוא כינוי ליחוד של ספירות חכמה ובינה על ידי דעת עליון.

מבואר החילוק בין יחודא עילאה ליחודא תתאה הוא שיחודא עילאה הוא ביטול האמיתי, לעומת יחודא תתאה שהוא ביטול היש.

ענינו בעולמות[עריכה]

בעולמות מבואר כי עולם האצילות הוא בבחינת יחודא עילאה, לעומת עולמות בי"ע שהם בבחינת יחודא תתאה. יחוד חכמה ובינה הוא ייחוד תמידי בלי הפסק בבחינת יחודא עילאה (מה שאין כן ייחוד זעיר אנפין ומלכות, שהוא יחודא תתאה שיש בו הפסק) ולכן נקראו חכמה ובינה בשם "תרין ריעין דלא מתפרשין"[1]. מה שאין כן בזעיר אנפין ומלכות, שיש בייחודם הפסקות.

ענינו בעבודה[עריכה]

בעבודת התפילה מבואר כי "שמע ישראל" הוא בבחינת יחודא עילאה, לעומת "ברוך שם" שהוא בבחינת יחודא תתאה.

בשער היחוד והאמונה[עריכה]

עניינו של הפסוק שמע ישראל הוא יחודא עילאה. בפרק ז' מבואר שיחודא עילאה הוא שילוב שם אדנות בשם הוי' ב"ה.

הערות שוליים

  1. ביטוי המקובלים המבוסס על לשון הזוהר