הבדלים בין גרסאות בדף "ניגון בימי מרדכי ואסתר"
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) תגית: ביטול |
|||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
בעת שר' [[אליהו לייב ריבקין]] לימד את הניגון בפני חסידים, סיפר ששמע אותו מאת הרב בייטש בהתוועדות חג הפורים בביתו של הרב [[שניאור זלמן גרליק]], רבו הראשון של [[כפר חב"ד]], באחת השנים הראשונות לייסודו, כשהניגון עצמו עוד הגיע מפולין. | בעת שר' [[אליהו לייב ריבקין]] לימד את הניגון בפני חסידים, סיפר ששמע אותו מאת הרב בייטש בהתוועדות חג הפורים בביתו של הרב [[שניאור זלמן גרליק]], רבו הראשון של [[כפר חב"ד]], באחת השנים הראשונות לייסודו, כשהניגון עצמו עוד הגיע מפולין. | ||
| − | לפי אחת השמועות, מקור הניגון הוא מר' מאיר | + | לפי אחת השמועות, מקור הניגון הוא מר' מאיר מפאריטש. בעלון 'עתיקין' גל' 1 ו2 הובא שהניגון ידוע בכמה חסידויות נוספות. |
הלחן הארוך מורכב משלושה קטעים, והוא מתייחד במספר מאפיינים: | הלחן הארוך מורכב משלושה קטעים, והוא מתייחד במספר מאפיינים: | ||
גרסה מ־23:39, 10 בפברואר 2024
ניגון בימי מרדכי ואסתר הוא לחן חב"ד, אשר ר' אליהו לייב ריבקין לימד, על נוסח ברכת ועל הניסים של חג הפורים ונוסח 'שושנת יעקב'.
תוכן עניינים
אודות הניגון
בעת שר' אליהו לייב ריבקין לימד את הניגון בפני חסידים, סיפר ששמע אותו מאת הרב בייטש בהתוועדות חג הפורים בביתו של הרב שניאור זלמן גרליק, רבו הראשון של כפר חב"ד, באחת השנים הראשונות לייסודו, כשהניגון עצמו עוד הגיע מפולין.
לפי אחת השמועות, מקור הניגון הוא מר' מאיר מפאריטש. בעלון 'עתיקין' גל' 1 ו2 הובא שהניגון ידוע בכמה חסידויות נוספות.
הלחן הארוך מורכב משלושה קטעים, והוא מתייחד במספר מאפיינים:
א. הוא כולל בלחן אחד הן את 'שושנת יעקב' והן את 'ועל הניסים'.
ב. הניגון מתחיל בפירוט הסיפור של 'בימי מרדכי ואסתר' ורק לאחר מכן אומרים את הפתיח של 'ועל הניסים' זאת בשונה מנוסח התפילה.
ג. אף שהלחן הושר בפי חסידי חב"ד, הוא אינו תואם במלואו לנוסח אדמו"ר הזקן.
לקראת חג הפורים תשפ"ב זכה הניגון לחשיפה רחבה עם חידושו על ידי מקהלת 'הקעפליע' בביצועו של הקלידן יוסי כהן.
מילות הניגון
במילות הניגון קיימים מספר דילוגים ושינויים מהנוסח המופיע בנוסח ועל הניסים בסידור אדמו"ר הזקן[1].
בִּימֵי מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה כְּשֶׁעָמֵד עֲלֵיהֶם הָמָן הָרָשָׁע,
בִּקֵּשׁ לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת כָּל הַיְּהוּדִים, מִנַּעַר וְעַד זָקֵן טַף וְנָשִׁים בְּיוֹם אֶחָד,
בִּשְׁלֹשָׁה עָשָׂר יוֹם לְחֹדֶשׁ שְׁנֵים עָשָׂר הוּא חֹדֶשׁ אֲדָר, וּשְׁלָלָם לָבוֹז.
אָבּעֶר וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, הֵפַרְתָּ אֶת עֲצָתוֹ וְקִלְקַלְתְּ אֶת מַחְשַׁבְתּוֹ וַהֲשֵׁבֹתָ לוֹ גְּמוּלוֹ בְּרֹאשׁוֹ.
עַל הַנִּסִּים וְעַל הַפֻּרְקָן וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַנִּפְלָאוֹת,
שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בִּזְּמַן הַזֶּה.
שׁוֹשַׁנַּת יַעֲקֹב צָהֲלָה וְשָֹמֵחָה בִּרְאוֹתָם יַחַד תְּכֵלֶת מָרְדְּכָי: תְּשׁוּעָתָם הָיִיתָ לָנֶצַח. וְתִקְוָתָם בְּכָל דּוֹר וָדוֹר:
לְהוֹדִיעַ שֶׁכָּל קֹוֶיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ. וְלֹא יִכָּלְמוּ לָנֶצַח כָּל הַחוֹסִים בָּךְ:
אָרוּר הָמָן אֲשֶׁר בִּקֵשׁ לְאַבְּדִי, בָּרוּךְ מָרְדְּכַי הַיְּהוּדִי.
אֲרוּרָה זֶרֶשׁ אֵשֶׁת מַפְחִידִי, בְּרוּכָה אֶסְתֵּר בַּעֲדִי וְגַם חַרְבוֹנָה זָכוּר לַטּוֹב:
ראו גם
קישורים חיצוניים
| חג הפורים | ||
|---|---|---|
| ימי הפורים | פורים קטן · שבת זכור · תענית אסתר · פורים · שושן פורים · פורים משולש | |
| מצוות הפורים | משלוח מנות · משתה ושמחה · מתנות לאביונים · קריאת המגילה · ועל הניסים | |
| מנהגי פורים | זכר למחצית השקל · קרעפלאך · תחפושת · עד דלא ידע · אוזני המן | |
| מגילת אסתר | אחשוורוש · המן · אסתר · מרדכי היהודי · בגתן ותרש · ושתי · חרבונה · עשרת בני המן · זרש | |
| ענייני הפורים | מבצע פורים · חג הפורים והקהל · תקנת המשקה | |
| התוועדויות פורים | פורים תשי"ג · נס מבצע פורים תשל"ו | |
| ניגוני פורים | ויהי בימי אחשורוש · שושנת יעקב (א) · שושנת יעקב (ב) · שושנת יעקב (ג) · בימי מרדכי ואסתר · שושנת יעקב (חודוקוב) | |
| מסורת הניגונים - ר' דוד הורביץ | |
|---|---|
| |
| (ניתן לראות את שם הניגון באמצעות ריחוף עם סמן העכבר על מספר הניגון) |
הערות שוליים
- ↑ בנוסח אדמו"ר הזקן לא מופיעה תיבת '(בשלשה עשר) יום, בניגון מדולגת השורה "וְתָלוּ אֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו עַל הָעֵץ", וכן הוא"ו הפותחת של 'ועל הניסים'.
