הבדלים בין גרסאות בדף "ניגון בימי מרדכי ואסתר"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 2: שורה 2:
  
 
==אודות הניגון==
 
==אודות הניגון==
בעת שר' אליהו לייב ריבקין לימד את הניגון, סיפר ששמע אותו מאת הרב בייטש בהתוועדות חג הפורים בביתו של הרב [[שניאור זלמן גרליק]], רבו הראשון של [[כפר חב"ד]], באחת השנים הראשונות לייסודו, כשהניגון עצמו עוד הגיע מפולין.
+
בעת שר' [[אליהו לייב ריבקין]] לימד את הניגון, סיפר ששמע אותו מאת הרב בייטש בהתוועדות חג הפורים בביתו של הרב [[שניאור זלמן גרליק]], רבו הראשון של [[כפר חב"ד]], באחת השנים הראשונות לייסודו, כשהניגון עצמו עוד הגיע מפולין.
  
 
לפי אחת השמועות, מקור הניגון הוא מר' מאיר מפאריטש.
 
לפי אחת השמועות, מקור הניגון הוא מר' מאיר מפאריטש.

גרסה מ־16:48, 21 במרץ 2022

ניגון בימי מרדכי ואסתר הוא לחן חב"ד מאת ר' אליהו לייב ריבקין על נוסח ברכת ועל הניסים של חג הפורים ונוסח 'שושנת יעקב'.

אודות הניגון

בעת שר' אליהו לייב ריבקין לימד את הניגון, סיפר ששמע אותו מאת הרב בייטש בהתוועדות חג הפורים בביתו של הרב שניאור זלמן גרליק, רבו הראשון של כפר חב"ד, באחת השנים הראשונות לייסודו, כשהניגון עצמו עוד הגיע מפולין.

לפי אחת השמועות, מקור הניגון הוא מר' מאיר מפאריטש.

הלחן הארוך מורכב משלושה קטעים, והוא מתייחד במספר מאפיינים:

א. הוא כולל בלחן אחד הן את 'שושנת יעקב' והן את 'ועל הניסים'.

ב. הניגון מתחיל בפירוט הסיפור של 'בימי מרדכי ואסתר' ורק לאחר מכן אומרים את הפתיח של 'ועל הניסים' זאת בשונה מנוסח התפילה.

ג. אף שהלחן הושר בפי חסידי חב"ד, הוא אינו תואם במלואו לנוסח אדמו"ר הזקן.

לקראת חג הפורים תשפ"ב זכה הניגון לחשיפה רחבה עם חידושו על ידי מקהלת 'הקעפליע' בניצוחו של יוסי כהן ובהשתתפות חברי המקהלה: חוני צוקר, מנדי שמעונוביץ, מנדי אלקיים, וזלמן ניומן.

מילות הניגון

בִּימֵי מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה כְּשֶׁעָמֵד עֲלֵיהֶם הָמָן הָרָשָׁע,

בִּקֵּשׁ לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת כָּל הַיְּהוּדִים, מִנַּעַר וְעַד זָקֵן טַף וְנָשִׁים בְּיוֹם אֶחָד

בשלושה עשר יום[1] לחודש שנים עשר הוא חודש אדר, וּשְׁלָלָם לָבוֹז.


וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, הֵפַרְתָּ אֶת עֲצָתוֹ וְקִלְקַלְתְּ אֶת מַחְשַׁבְתּוֹ וַהֲשֵׁבֹתָ לוֹ גְּמוּלוֹ בְּרֹאשׁוֹ[2]

עַל הַנִּסִּים[3] וְעַל הַפֻּרְקָן וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַנִּפְלָאוֹת

שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בִּזְּמַן הַזֶּה.

שׁוֹשַׁנַּת יַעֲקֹב צָהֲלָה וְשָֹמֵחָה בִּרְאוֹתָם יַחַד תְּכֵלֶת מָרְדְּכָי: תְּשׁוּעָתָם הָיִיתָ לָנֶצַח. וְתִקְוָתָם בְּכָל דּוֹר וָדוֹר:


לְהוֹדִיעַ שֶׁכָּל קֹוֶיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ. וְלֹא יִכָּלְמוּ לָנֶצַח כָּל הַחוֹסִים בָּךְ:

אָרוּר הָמָן אֲשֶׁר בִּקֵשׁ לְאַבְּדִי, בָּרוּךְ מָרְדְּכַי הַיְּהוּדִי.

אֲרוּרָה זֶרֶשׁ אֵשֶׁת מַפְחִידִי, בְּרוּכָה אֶסְתֵּר בַּעֲדִי[4] וְגַם חַרְבוֹנָה זָכוּר לַטּוֹב:

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. בנוסח אדמו"ר הזקן לא מופיעה תיבת 'יום'.
  2. מדלגים על הפיסקה "וְתָלוּ אֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו עַל הָעֵץ".
  3. בהשמטת האות וא"ו שמופיעה בנוסח אדמו"ר הזקן בסידור.
  4. מדלגים על הפיסקה "אֲרוּרִים כָּל הָרְשָׁעִים, בְּרוּכִים כָּל הַצַּדִּיקִים".