משה יצחק הכט
תולדות חייו
הרב משה יצחק הכט נולד בשנת תר"פ בברוקלין שבניו יורק. כאשר הגיע לפרקו נשא את מרת רבקה לבית משפחת קרינסקי.
הוא נשלח על ידי אדמו"ר הריי"צ בשנת תש"ב לשליחות בווסטר שבארצות הברית שם תוך זמן קצר הצליח לקנות בניין[1] ובו ייסד את ישיבת אחי תמימים ווסטר והחל לשמש כראש הישיבה[2]. עוד בימים אלו החל לקבל קירובים מיוחדים מאדמו"ר הריי"צ ומהרבי[3]
בחודש אלול תש"ו נשלח לניו הייבן שבקונטיקט, ופעל שם במסירות נפש במשך עשרות שנים בשליחות אדמו"ר הריי"צ ולאחר מכן בשליחות הרבי.
זמן קצר לפני הגעתו נפתחה ישיבה שנקלעה לקשיים והרב הכט נקרא לנהל אותה. עם הגעתו לניו הייבן יחד עם ניהול הישיבה פתח בביתו בית הספר יהודי תוך שכנוע יהודים נוספים לשלוח את ילדיהם לבית הספר שפתח ותוך שנים ספורים למדו בבית הספר מעל 150 תלמידים.
כמו כן דיווח לרבי על מצבה הכלכלי הקשה של הישיבה[4] ושביקש בכל ידידיו תרומה של 1000$ לטובת הישיבה. הרבי ענה לו:
ומאחד מהם בוודאי שלא לקח עדיין ושמו מנחם שניאורסאהן, ומצו"ב שעק השתתפות.
לתשובה צירף הרבי 1000 דולר כשאר ידידיו..
בשנת תשכ"ה פתח בעיר תיכון לבנות. כאשר הרבנית חנה נפטרה בו' תשרי, ביקש הרב הכט מהרבי לקרוא לתיכון על שמה וכך בז' תשרי נקרא התיכון 'בית חנה'. במשך השנים הוא פתח בעיר גם גני ילדים.
באותה שנה הודפסה מהדורה חדשה של הספר לקוטי תורה, בה הוכנסו כל התיקונים מלוח התיקון שבהוצאות הקודמות, נוספו אגרות רבותינו נשיאנו הנוגעים לספר, מפתחות, הערות וציונים ומראי מקומות. חלק מההוספות נערכו על ידי הרבי. ההוצאה עלתה הון רב, והרבי ביקש מעשרה חסידים שנתנו סכום של 1000 דולר. חסידים אלו זכו לקבל מהרבי את הספר אחר הדפסתו עם הקדשה אישית בכתב יד קדשו בנוסח: "ב"ה. בברכה להתעוררות "הלבבות לעבודת ה'" בכל שייפין, ובמיוחד – בהפצת המעינות, ומתוך אורה ושמחה בגשמיות ורוחניות (חתימת יד קדשו)[5]". אחד מתוך העשרה שהרבי ביקש מהם לתרום היה הרב הכט. לאחר מכן הזכיר הרבי את מעלת המנדבים בשיחה שנשא בהתוועדות פורים באותה שנה[6].
בשנת תשל"ד עקב קשיים בשליחות כתב הרב הכט לרבי שאולי כדאי לשלוח מישהו אחר שיהיה לו כח להתמודד גם עם קשיים אלו. הרבי ענה לו:
"טרם יקראו ואני אענה" - מכבר עשיתי כעצתו ונשלח לשם הר"ר משה יצחק שי' העכט - וכנראה ממכתבו זה ומהקודמו עדיין אינו מכירו ואת הכוחות שניתנו להנ"ל ועל כל פנים ישתדלו להכירו עתה, ותיכף ומיד ישתנה הכל: המצב רוח, הבטחון בהשם, השמחה היום יומית וכו' וכו'[7].
הרב הכט כיהן גם כחבר בהנהלת אגודת חסידי חב"ד העולמית.
באחת ממענות הרבי אליו, הגדיר אותו הרבי כ'איש כללי'[8].
פטירתו
הרב הכט הלך לבית עולמו בכ"ז טבת תשנ"ב ובהלוויתו שעברה על יד 770 השתתף גם הרבי.
בשבת לאחר פטירתו אמר הרבי שיחה מיוחדת אודותיו שבה ביאר את שמותיו ואת שם משפחתו[9].
- ↑ דבר שהיה קשה באותה תקופה - מלחמת העולם השניה
- ↑ מכתב אדמו"ר הריי"צ מכ"א אלול. מכתב אדמו"ר הריי"צ כרך י"ז אגרת ו'תרכז
- ↑ לדוגמה בח' שבט תש"ה בזמן שהותו בווסטר, קיבל מכתב ששיגר הרבי בתור יו"ר ועד הפועל של המרכז לענייני חינוך בו כותב הרבי שהוא שולח לו שני ספרים אפילו שלא הספיקו להגיה אותם מטעויות כדי שהרב הכט יוכל לבחור משם חומר לנאומיו אבל שלא יתן לאחרים לקרוא קודם שמברר אם זה נכון. וראה מכתב ששלח אליו הרבי בי"ג ניסן תש"ח
- ↑ דינר שנערך לטובת הישיבה
- ↑ לימוד כל ה'ליקוטי תורה'
- ↑ שיחת פורים תשכ"ה.
- ↑ פרשת כי תבוא
אגרות קודש חלק כט עמוד רג - ↑ בקובץ 'געוואלד ר' משה' בהוצאת ועד חיילי בית דוד.
- ↑ דבר מלכות שיחת ש"פ וארא ב'
