הבדלים בין גרסאות בדף "מרדכי מענדל קדנר"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(הוספת ערך) |
|||
| (28 גרסאות ביניים של 11 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | הרב '''מרדכי מענדל קדנר''' ([[ט"ז ניסן]] [[תרס"ד]]-[[ב' תשרי]] [[תשמ"ו]]) היה מאנשי קהילת חב"ד ב[[ירושלים]], בוגר ישיבות תומכי תמימים בברית המועצות, שזכה לשלב תורה ועבודה. | + | {{אין תמונה}} |
| + | הרב '''מרדכי מענדל קדנר''' ([[ט"ז ניסן]] [[תרס"ד]] - [[ב' תשרי]] [[תשמ"ו]]) היה מאנשי קהילת חב"ד ב[[ירושלים]], בוגר ישיבות תומכי תמימים בברית המועצות, שזכה לשלב תורה ועבודה. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
| − | נולד ב[[ניקולייב]] ביום השני של [[חג הפסח]] [[ט"ז ניסן]] [[תרס"ד]] לאביו ר' [[נחום קדנר]] ששימש כגבאי בבית הכנסת חב"ד המקומי{{הערה|מוצאו של אביו היה | + | נולד ב[[ניקולייב]] ביום השני של [[חג הפסח]] [[ט"ז ניסן]] [[תרס"ד]] לאביו ר' [[נחום קדנר]] ששימש כגבאי בבית הכנסת חב"ד המקומי{{הערה|מוצאו של אביו היה מה[[עיירה]] רומנובסקה שבפלך [[חרסון]], והוא נפטר ב[[ז' תמוז]] [[תרפ"ב]].}} ולאמו מרת רוזה. |
| − | בגיל שתים עשרה וחצי החל את דרכו בישיבות [[תומכי תמימים]] ונכנס ללמוד בסניף הישיבה ב[[חרסון]] ושקד בה על לימוד הנגלה והחסידות במשך ארבע שנים עד המהפכה הגדולה שבאה לאחרי [[מלחמת העולם הראשונה]] אז הצליח להחלץ בניסי ניסים מהתופת, ומתוך כל תושבי חרסון | + | בגיל שתים עשרה וחצי החל את דרכו בישיבות [[תומכי תמימים]] ונכנס ללמוד בסניף הישיבה ב[[חרסון]] ושקד בה על לימוד הנגלה והחסידות במשך ארבע שנים עד המהפכה הגדולה שבאה לאחרי [[מלחמת העולם הראשונה]] אז הצליח להחלץ בניסי ניסים מהתופת, ומתוך כל תושבי חרסון שהועלו על אוניות מסע ונשרפו בתוכם חיים, והצליח להינצל ולחזור להתאחד עם משפחתו. משם, נסע ל[[רוסטוב]] ועבד שם אצל החסיד ר' [[יחיאל צבי גוראריה]], וכעבור זמן הורה לו [[אדמו"ר הריי"צ]] לעסוק בלימוד [[שחיטה]] ולשם כך נסע שוב ל[[עיירה]] שבפלך חרסון בשם נוואפאלטווקא ולמד שם שחיטה אצל קרוב משפחתו. |
| − | לאחר סיום לימודי השחיטה גויס לצבא הרוסי ושירת בו תקופה קצרה, ובשנת [[תרפ"ט]] עלה לארץ | + | לאחר סיום לימודי השחיטה גויס לצבא הרוסי ושירת בו תקופה קצרה, ובשנת [[תרפ"ט]] עלה לארץ הקודש והתארח אצל דודו בכפר גלעדי למשך תקופה קצרה, ולאחר מכן קבע את מגוריו ב[[ראשון לציון]] והחל לעבוד לפרנסתו בסלילת כבישים, ובהמשך בפרדסים של החסיד ר' [[דובער משה שמוטקין]]. |
| − | אחרי חג השבועות | + | אחרי [[חג השבועות]] [[נישואין|נשא]] את פריידא גיטל, בתו של רבי מרדכי דוד ויינשטוק ובת בתו של רבי דוד צבי שלמה בידרמן מ[[לעלוב]] (שהתאלמנה מבעלה הראשון, ר' בנימין יהודה לייב ברנשטיין). לאחר החתונה נכנס ללמוד בישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]], וכעבור זמן יצא לעסוק לפרנסת ביתו ושילב לאורך כל השנים לימוד תורה ועבודה, ועיסוק פנימי ב[[עבודת התפילה]]. |
נפטר בגיל 82 בלילה השני של [[ראש השנה]], [[ב' תשרי]] [[תשמ"ו]]. | נפטר בגיל 82 בלילה השני של [[ראש השנה]], [[ב' תשרי]] [[תשמ"ו]]. | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
| − | *בנו, ר' [[יעקב יצחק קדנר]] | + | *בנו, ר' [[יעקב יצחק קדנר]]{{הערה|למד בישיבה ב[[770]]. התגורר שנים רבות בניו יורק. בערוב ימיו עלה ארצה והתגורר בירושלים. נפטר בה' ניסן תשע"ט. הותיר עיזבון עשיר של ספרי חסידות, כתבי יד וחפצי קודש.}} |
| − | *בנו, ר' [[משה נחום קדנר]]{{הערה|נולד ב[[א' טבת]] [[תרצ"ה]] | + | *בנו, ר' [[משה נחום קדנר]]{{הערה|נולד ב[[א' טבת]] [[תרצ"ה]]. התגורר שנים רבות בניו יורק. בערוב ימיו עלה ארצה והתגורר בנחליאל שבשומרון. נפטר בגיל 76 ב[[כ"ב ניסן]] [[תשע"א]]. הותיר ארבעה בנים וארבע בנות.}} |
*בתו מרת יהודית, אשת ר' יצחק בן ארי (שטרסברג) | *בתו מרת יהודית, אשת ר' יצחק בן ארי (שטרסברג) | ||
| − | *בתו מרת מרים, אשת ר' מאיר יעקב | + | *בתו מרת מרים, אשת ר' מאיר יעקב צוראל |
| − | *בתו מרת | + | *בתו מרת נחמה פייגא קדנר. נהרגה בהפגזות בעת [[מלחמת השחרור]] בי"ז [[אייר]] תש"ח |
| + | *בן רעייתו (מבעלה הראשון) ואח-מאם של ילדיו, ר' מאיר ברנשטיין (אביו של ר' בנימין יהודה ליב ברנשטיין, מ[[נחלת הר חב"ד]]). מחשובי חסידי [[קרלין]]. נהרג ב[[מלחמת השחרור]] בי"ד [[אייר]] תש"ח. | ||
| + | *אחותו מרת ליבה, אשת ר' אליהו בן אליעזר שנדריי.{{הערה|אביו של אליהו, אליעזר שנדריי קבור בהר הזיתים}} | ||
| + | *אחותו מרת אניה, אשת ר' מאיר-בר קרמר בן בורוך. שמשפחתם נרצחה על ידי נאצים [https://www.yadvashem.org/untoldstories/database/index.asp?cid=613 בנוואפאלטווקא]. | ||
| + | *אחיו ר' אברעשה | ||
| + | *אחותו מרת פרימה | ||
| + | ==לקריאה נוספת== | ||
| + | *למשפחותם לבית אבותם חלק ב', עמודים קפז-קצא | ||
| + | |||
| + | ==קישורים חיצוניים== | ||
| + | *'''[https://chabadpedia.co.il/images/6/6a/%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%A9%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%93%D7%9C%D7%A8_%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%A6%D7%A2%D7%A1.pdf תשורה שפינדלער-רייצעס סיון תשפ"ב]''', מכתבים שקיבל מרבותינו נשיאינו | ||
| + | |||
| + | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:קדנר, מרדכי מענדל}} | {{מיון רגיל:קדנר, מרדכי מענדל}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
| − | [[קטגוריה:חסידים | + | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] |
| − | [[קטגוריה | + | [[קטגוריה:אישים בירושלים]] |
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים חרסון]] | [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים חרסון]] | ||
| + | [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"ו]] | ||
| + | [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ד]] | ||
גרסה אחרונה מ־19:20, 10 בינואר 2024
הרב מרדכי מענדל קדנר (ט"ז ניסן תרס"ד - ב' תשרי תשמ"ו) היה מאנשי קהילת חב"ד בירושלים, בוגר ישיבות תומכי תמימים בברית המועצות, שזכה לשלב תורה ועבודה.
תוכן עניינים
תולדות חיים[עריכה]
נולד בניקולייב ביום השני של חג הפסח ט"ז ניסן תרס"ד לאביו ר' נחום קדנר ששימש כגבאי בבית הכנסת חב"ד המקומי[1] ולאמו מרת רוזה.
בגיל שתים עשרה וחצי החל את דרכו בישיבות תומכי תמימים ונכנס ללמוד בסניף הישיבה בחרסון ושקד בה על לימוד הנגלה והחסידות במשך ארבע שנים עד המהפכה הגדולה שבאה לאחרי מלחמת העולם הראשונה אז הצליח להחלץ בניסי ניסים מהתופת, ומתוך כל תושבי חרסון שהועלו על אוניות מסע ונשרפו בתוכם חיים, והצליח להינצל ולחזור להתאחד עם משפחתו. משם, נסע לרוסטוב ועבד שם אצל החסיד ר' יחיאל צבי גוראריה, וכעבור זמן הורה לו אדמו"ר הריי"צ לעסוק בלימוד שחיטה ולשם כך נסע שוב לעיירה שבפלך חרסון בשם נוואפאלטווקא ולמד שם שחיטה אצל קרוב משפחתו.
לאחר סיום לימודי השחיטה גויס לצבא הרוסי ושירת בו תקופה קצרה, ובשנת תרפ"ט עלה לארץ הקודש והתארח אצל דודו בכפר גלעדי למשך תקופה קצרה, ולאחר מכן קבע את מגוריו בראשון לציון והחל לעבוד לפרנסתו בסלילת כבישים, ובהמשך בפרדסים של החסיד ר' דובער משה שמוטקין.
אחרי חג השבועות נשא את פריידא גיטל, בתו של רבי מרדכי דוד ויינשטוק ובת בתו של רבי דוד צבי שלמה בידרמן מלעלוב (שהתאלמנה מבעלה הראשון, ר' בנימין יהודה לייב ברנשטיין). לאחר החתונה נכנס ללמוד בישיבת תורת אמת, וכעבור זמן יצא לעסוק לפרנסת ביתו ושילב לאורך כל השנים לימוד תורה ועבודה, ועיסוק פנימי בעבודת התפילה.
נפטר בגיל 82 בלילה השני של ראש השנה, ב' תשרי תשמ"ו.
משפחתו[עריכה]
- בנו, ר' יעקב יצחק קדנר[2]
- בנו, ר' משה נחום קדנר[3]
- בתו מרת יהודית, אשת ר' יצחק בן ארי (שטרסברג)
- בתו מרת מרים, אשת ר' מאיר יעקב צוראל
- בתו מרת נחמה פייגא קדנר. נהרגה בהפגזות בעת מלחמת השחרור בי"ז אייר תש"ח
- בן רעייתו (מבעלה הראשון) ואח-מאם של ילדיו, ר' מאיר ברנשטיין (אביו של ר' בנימין יהודה ליב ברנשטיין, מנחלת הר חב"ד). מחשובי חסידי קרלין. נהרג במלחמת השחרור בי"ד אייר תש"ח.
- אחותו מרת ליבה, אשת ר' אליהו בן אליעזר שנדריי.[4]
- אחותו מרת אניה, אשת ר' מאיר-בר קרמר בן בורוך. שמשפחתם נרצחה על ידי נאצים בנוואפאלטווקא.
- אחיו ר' אברעשה
- אחותו מרת פרימה
לקריאה נוספת[עריכה]
- למשפחותם לבית אבותם חלק ב', עמודים קפז-קצא
קישורים חיצוניים[עריכה]
- תשורה שפינדלער-רייצעס סיון תשפ"ב, מכתבים שקיבל מרבותינו נשיאינו
הערות שוליים
- ↑ מוצאו של אביו היה מהעיירה רומנובסקה שבפלך חרסון, והוא נפטר בז' תמוז תרפ"ב.
- ↑ למד בישיבה ב770. התגורר שנים רבות בניו יורק. בערוב ימיו עלה ארצה והתגורר בירושלים. נפטר בה' ניסן תשע"ט. הותיר עיזבון עשיר של ספרי חסידות, כתבי יד וחפצי קודש.
- ↑ נולד בא' טבת תרצ"ה. התגורר שנים רבות בניו יורק. בערוב ימיו עלה ארצה והתגורר בנחליאל שבשומרון. נפטר בגיל 76 בכ"ב ניסן תשע"א. הותיר ארבעה בנים וארבע בנות.
- ↑ אביו של אליהו, אליעזר שנדריי קבור בהר הזיתים
