הבדלים בין גרסאות בדף "מנחם מענדל פרידמן (פתח תקווה)"
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) |
|||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
נולד ב[[כ"ד שבט]] [[תש"מ]] לאביו הרבי [[אליהו אריה פרידמן]] ולאמו מרת פרידה בת הרב [[חיים דובער חן]]. | נולד ב[[כ"ד שבט]] [[תש"מ]] לאביו הרבי [[אליהו אריה פרידמן]] ולאמו מרת פרידה בת הרב [[חיים דובער חן]]. | ||
| − | למד בצעירותו בישיבת [[תומכי תמימים קרית גת]] ובשנת [[תשס"א]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]], במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]', ובמקביל ללימודיו הצטרף לפרוייקט הליקוט והעריכה של סדרת הספרים [[דבר מלכות עם פיענוחים]] שדרש ידע נרחב וכושר הכרעה. [[ | + | למד בצעירותו בישיבת [[תומכי תמימים קרית גת]] ובשנת [[תשס"א]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]], במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]', ובמקביל ללימודיו הצטרף לפרוייקט הליקוט והעריכה של סדרת הספרים [[דבר מלכות עם פיענוחים]] שדרש ידע נרחב וכושר הכרעה. [[נישואין|נשא את]] רעייתו בתו של הרב [[יצחק פייביש גינזבורג]] באדר תשס"ו. |
[[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]], והצטרף לצוות החינוכי של ישיבת [[תומכי תמימים רמת אביב]], והתמנה כראש מסגרת ה[[כולל אברכים]] שנפתחה במקום. | [[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]], והצטרף לצוות החינוכי של ישיבת [[תומכי תמימים רמת אביב]], והתמנה כראש מסגרת ה[[כולל אברכים]] שנפתחה במקום. | ||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
באור ל[[י' אדר שני]] [[תשע"ט]] נבחר ברוב קולות לרבה של קהילת חב"ד בפתח תקווה. | באור ל[[י' אדר שני]] [[תשע"ט]] נבחר ברוב קולות לרבה של קהילת חב"ד בפתח תקווה. | ||
| − | החל מפתיחת ישיבת [[תומכי תמימים בית שמש (גדולה)|תומכי תמימים בבית שמש]] לקראת שנת [[תש"פ]] מונה למשפיע | + | החל מפתיחת ישיבת [[תומכי תמימים בית שמש (גדולה)|תומכי תמימים בבית שמש]] לקראת שנת [[תש"פ]] מונה למשפיע בסדר [[חסידות בוקר]]. |
{{מיון רגיל:פרידמן, מנחם מענדל}} | {{מיון רגיל:פרידמן, מנחם מענדל}} | ||
גרסה מ־14:40, 22 במאי 2020
הרב מנחם מענדל (מענדל'ה) פרידמן (יליד שנת תש"מ, 1980) הוא רבה של קהילת חב"ד בפתח תקווה, משפיע בישיבת חב"ד בעיר וראש הכולל בישיבת תומכי תמימים רמת אביב לשעבר.
תולדות חיים
נולד בכ"ד שבט תש"מ לאביו הרבי אליהו אריה פרידמן ולאמו מרת פרידה בת הרב חיים דובער חן.
למד בצעירותו בישיבת תומכי תמימים קרית גת ובשנת תשס"א נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית בחצר הרבי ב-770, במסגרת שנת ה'קבוצה', ובמקביל ללימודיו הצטרף לפרוייקט הליקוט והעריכה של סדרת הספרים דבר מלכות עם פיענוחים שדרש ידע נרחב וכושר הכרעה. נשא את רעייתו בתו של הרב יצחק פייביש גינזבורג באדר תשס"ו.
הוסמך לרבנות, והצטרף לצוות החינוכי של ישיבת תומכי תמימים רמת אביב, והתמנה כראש מסגרת הכולל אברכים שנפתחה במקום.
לאחר הרצח בבית חב"ד בומביי עזר לתחקיר שקדם לעריכת הספר 'השליחות האחרונה'.
משיב במוקד הטלפוני 'עשה לך רב' של ארגון התאחדות החסידים. עם הקמת מכון הלכה חב"ד בשנת תשע"ו הצטרף לרבני המכון.
חתם על פסק הדין שהרבי מלך המשיח, ומשמש כחבר הנהלת מכון ממש. מונה להיות ר"מ ומשפיע ראשי בתומכי תמימים פתח תקווה.
באור לי' אדר שני תשע"ט נבחר ברוב קולות לרבה של קהילת חב"ד בפתח תקווה.
החל מפתיחת ישיבת תומכי תמימים בבית שמש לקראת שנת תש"פ מונה למשפיע בסדר חסידות בוקר.
