הבדלים בין גרסאות בדף "מנחם זאב גרינגלס"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(48 גרסאות ביניים של 20 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:גרינגלאס 2.jpg|left|thumb|250px|הרב גרינגלאס]]
+
[[תמונה:גרינגלאס 2.jpg|left|thumb|250px|הרב מנחם זאב הלוי גרינגלאס]]
רבי '''מנחם זאב (וואלף) הלוי גרינגלס''' היה [[משפיע]] ב[[מונטריאול]].  
+
[[קובץ:Greenglas, Volff.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גרינגלס בצעירותו]]
 +
רבי '''מנחם זאב (וואלף) הלוי גרינגלס''' ([[תרע"ז]]-[[תשע"א]]) היה חסיד נלהב מסור ונתון לרבי, שכיהן כ[[משפיע]] ב[[תומכי תמימים מוטריאול|ישיבת תומכי תמימים]] ובקהילת חב"ד ב[[מונטריאול]], מעורכי [[ספר המנהגים]], ומקובל בעל שיעור קומה.
  
העובדה שכ-330 שנה אחרי טראומת משיחיות השקר של שבתי צבי שוב נמצא ביהדות גורם חשוב הטוען למשיחיות - לא סתם טענה שמדובר בתקופת גאולה, לטענה זו שותפים רבים, בוודאי בחוגי הימין הדתי-לאומי, אלא משיחיות פרסונלית), משכה גם את תשומת הלב הן של עולם שומרי המצוות, שנדרש לגבש התייחסות ערכית לתופעה, והן של עולם המחקר, שנמצא לו לפתע כר לחקר תופעה משיחית "בזמן אמת", תוך כדי התהוותה.  
+
==תולדות חיים==
 +
הרב גרינגלס נולד בשנת [[תרע"ז]] למשפחת חסידי [[אלכסנדר]] ב[[פולין]]. בצעירותו נסע ללמוד ב[[ירושלים]], וכאשר חזר ל[[פולין]], ראה יום אחד את תפילתו המיוחדת של ידידו ר' [[משה אליהו גערליצקי]] והחליט שהוא רוצה ללמוד במקום שמלמדים שם כיצד להתפלל ועבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לודז']] אצל הרב [[מנחם מענדל רוזנמוטר]].
  
כשם שהתופעה עצמה מרתקת, כך גם שני סוגי ההתייחסות אליה - הדתית והמחקרית. בתחום הראשון בלטה התייחסותו של מנהיג הציבור הליטאי בישראל (המתנגד מסורתית לחסידות בדיוק בשל החשד שהיא מסתירה מאחוריה שאיפה משיחית), הרב אליעזר שך. הרב שך, שהיה ידוע באופן כללי במנהיגותו החריפה והתקיפה, נהג כך גם כלפי גילויי המשיחיות של חב"ד. מיוחסת לו האימרה כי "חב"ד היא הדת הכי קרובה ליהדות", כלומר מבחינתו עצם התופעה המשיחית כבר הוציאה אותה מחוץ לגבולות היהדות. ראוי לציין שהוא אמר את הדברים עוד לפני פטירת הרבי מלובביץ', בקיץ 1994, אירוע שהחריף עוד יותר את הבעייתיות של המשיחיות החב"דית - כשחוגים נרחבים בתוכה סירבו לקבל את העובדה שהמוות סתם את הגולל על אפשרות משיחיותו של הרבי, ונתלו באמונות סמי-נוצריות שהרבי לא מת אלא "נסתר מן העין", והוא עתיד להתגלות. חוגים אחרים, מצומצמים יותר, הרחיקו לכת באימוץ המודל הנוצרי ואף ייחסו לרבי מעמד של בורא העולם ממש).  
+
בשנת [[תרצ"ה]] שלח אדמו"ר הריי"צ ללודז' את [[סידור הבעל שם טוב]], בכדי להראותו למי שייתן תרומה מכובדת לישיבת תומכי תמימים בעיר. אדמו"ר הריי"צ התנה את חשיפת הסידור בשני תנאים: 1. הליכה קודם ל[[מקווה]]. 2. שהאנשים עצמם לא יגעו בסידור, רק אחד מנאמני הרב [[שניאור זלמן שניאורסון (מוויעליז, לודז')]] ידפדף בסידור, לעיני המתעניין. מי שנבחר להראות את הסידור לאנשים היה הרב גרינגלס, כפי שסיפר לאחר שנים רבות "זכיתי להיות אז מהמראים את הסידור במשך כשתי שבועות". בהזדמנות אחרת סיפר ש"דפדפתי בו מתחילתו ועד סופו וראיתי את כל החידושים שבו".
  
הרב ד"ר יצחק קראוס, ראש המדרשה לנשים באוניברסיטת בר-אילן, מגלם בכפל תאריו את כפל ההתייחסות לסוגיה: הפן הפנים-דתי והפן המחקרי. בספרו החדש הוא מבקש להתמודד לעומק עם תופעת המשיחיות החב"דית, לבחון את מקורותיה, סיבות לעיתויה, ההצדקות התיאולוגיות שבהן השתמשה, השלבים השונים בהתפתחותה והאמצעים שבהן מימשה את תפיסתה. כבר בראשית הספר הוא מצביע על עובדה משמעותית: המשיחיות היתה שם מן הרגע הראשון. הוא מצטט בהרחבה את נאומו הראשון של הרבי כ"נשיא" החסידות (התואר המוענק בחב"ד למנהיג) משבט תשי"א (1951), כדי להדגיש שכבר אז דיבר הרבי על דורו כדור ביאת משיח. למעשה, הוא מדגיש שכבר המנהיג שקדם לרבי, חותנו הרי"ץ (הרב יצחק שניאורסון), דיבר על תקופתו כעידן גאולה. חשוב להדגיש שעולם המחקר יודע זה מכבר על קיומו של גרעין משיחי בחב"ד עוד בתקופת האדמו"ר הקודם, אבל מכיוון שהציבור הרחב נוטה לייחס את ההתפרצות המשיחית ל-13 שנותיו האחרונות של הרבי (מאז עודד את שירת השיר "אנחנו רוצים משיח עכשיו", ב-1981), ומכיוון שהספר נועד לציבור הרחב, הרי יש בהחלט חשיבות להדגשה זו גם אם אין בה חידוש מחקרי.  
+
בשנת [[תרצ"ט]], עם פרוץ [[מלחמת העולם השניה]], נאלצו תלמידי הישיבה לברוח מהמקום והם מינו את הרב גרינגלס יחד עם הרב [[שמואל דוד רייצ'יק]], שיהיו שלוחי הישיבה לקבל ברכת פרידא מאדמו"ר הריי"צ{{הערת שוליים|באותם תקופה התלבש הרב גרינגלס כמו המקומיים שם, כדי לא לעורר תשומת לב. לפני שנכנס ל[[יחידות]] הציעו לו שיחליף את בגדיו, אולם הוא סירב באומרו: "שהרבי יראני איך שאני"!}}. חלק מתלמידי הישיבה הצליחו להבריח את הגבול ל[[ליטא]], שם פתחו הפליטים את הישיבה מחדש.
  
ההצדקה התיאולוגית שבה השתמש הרבי לרעיון שדורו הוא דור משיח היא העובדה שהוא האדמו"ר השביעי של חב"ד (מכאן שמו של הספר). שבע הוא מספר בעל משמעות מיסטית בתרבויות שונות, ובהן היהדות, ובמיוחד בזרם הקבלי-חסידי שלה. בהקשר שלנו, מכיוון שאדמו"רי חב"ד האחרונים ראו עצמם לא כמנהיגים לחסידיהם בלבד אלא לדור כולו, הרי שדורו של האדמו"ר השביעי של חב"ד נחשב כולו כדור בעל מעמד מיוחד. לפי הרבי, זהו הדור שבו צפויה סוף-סוף הגאולה המשיחית המיוחלת.  
+
הי' מקבל מהרב [[שניאור זלמן שניאורסון (מוויעליז, לודז')]], ממנו גם למד הרבה [[קבלה]]. בעקבות [[מלחמת העולם השניה]] נסגרה הישיבה בלודז', והרב גרינגלס עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים שנחאי]].
  
לפי עמדה זו, לחסידי חב"ד יש תפקיד מיוחד בגאולה הצפויה: מכיוון שפעולותיו של כל יהודי משמעותיות לגבי מימושו של הפוטנציאל המשיחי, עליהם להבטיח שכל יהודי יעשה את חלקו כדי שהפוטנציאל לא יוחמץ. בכך מוטלת על החסידים אחריות היסטורית מרחיקת לכת, כמעט קוסמית, ששכרה בצדה: הכבוד העצום להיות שותפים בתהליך, שפעילותם מתנה את עצם הצלחתו. כך מבין קראוס את כוח המשיכה של המטלות הקשות שהטיל הרבי על חסידיו: מאי-נוחות בעמידה בדוכן תוך ניסיון לחזר אחר יהודים שיניחו תפילין, ועד אי-נוחות גבוהה בהרבה - שליחים שיצאו לקצווי עולם כדי למלא שם את התפקיד שהוטל עליהם במימוש הגאולה. עם זאת, לפי קראוס, הרבי לא העז לבחון את אמונתם של חסידיו באופן מיידי וטוטאלי: הוא העמיס עליהם את משימות הגאולה באופן הדרגתי: ראשית, בניית החצר עצמה, שנמצאה במצב קשה לאחר השואה. משם הוא עבר להפצת החסידות ברחבי העם היהודי, ורק לאחר מכן פנה לשלב השלישי, שלא תיתכן גאולה אוניברסלית בלעדיו - הפצת המסר של חב"ד גם ללא-יהודים.  
+
לאחר תקופה עבר לישיבת [[תומכי תמימים אטווצק]].  
  
קראוס בחר להתמקד במחקרו בשני אפיקים: התיאולוגי והמעשי. רוצה לומר: מהי הפילוסופיה הדתית שבאמצעותה ביקש הרבי לשכנע את חסידיו שתקופתו היא אמנם תקופה משיחית; כיצד התפתחה התיאולוגיה הזו מהצבעה על הדור כ"דור גאולה", ועד רמיזות לעצמו (ועוד יותר: מתן לגיטימציה לאחרים להצביע עליו) כמשיח. ברוח דומה, הוא מפרט גם את השלבים המעשיים השונים של מימוש התפיסה המשיחית.  
+
הרב גרינגלס, היה אדם שהקרין שמחה על סביבו. פעם קיבל מכתב מאדמו"ר הריי"צ, בו הוא גינה את ה[[ליצנות]] והסביר כיצד ניתן לנצל את ה[[שמחה]] ל[[קדושה]]. אדמו"ר הריי"צ מאוד קירב את הרב גרינגלס ובאחד המכתבים אף כינה אותו בתואר "תלמידי". הרב גרינגלס שמאוד ייקר את המכתב הזה, ביקש בצוואתו שיניחו לו את המכתב בידו הימנית לאחר [[הסתלקות]]ו. כשלמד באטווצק, הגיע פעם אדמו"ר הריי"צ לביקור בישיבה ולפני שעזב, הלכו התלמידים ללוותו. לפני שיצא ברך אדמו"ר הריי"צ את התלמידים ואמר להם: "תמימים! זוטרי דאית בכו מחיה מתים!" (= קטנים שבכם מחיים מתים), בדקו ומצאו שהרב גרינגלס היה הקטן שבחבורה.
  
זו כמובן התמקדות לגיטימית, אבל היא משאירה את הסיפור חסר בכמה היבטים חשובים, בעיקר ההיסטורי והסוציולוגי. לדוגמה, מה גרם להתפרצות המשיחית דווקא בעיתוי שבו התפרצה? אם נצא מנקודת הנחה שהקישור ל"דור השביעי" אינו הגורם להתפרצות המשיחית, אלא רק האמצעי שדרכו ביקש הרבי לשכנע את שומעיו לאחר שהחליט לנקוט מדיניות משיחית, יש צורך להצביע על הגורמים ההיסטוריים לכך: משבר השואה? אולי המשבר האישי הכרוך בעובדה שלא היו לו ילדים, וגם לא קרובים אחרים, שיוכלו למלא את מקומו בבוא העת, ולכן היה צורך לשכנע את החסידים שמשימת החסידות מסתיימת בדורו שלו? ואולי זו דווקא ההכרה שההתפתחות הטכנולוגית, בתוספת השכלתו הכללית, בכלל מאפשרות לראשונה לחסידות יומרה משיחית גלובלית? הספר אינו מפרט בסוגיות אלה.  
+
===במונטריאול===
 +
נשלח על ידי אדמו"ר הריי"צ ל[[מונטריאול]] שם הקים את ישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]] ובית כנסת חב"ד [[מונטריאול]].
  
שאלות נוספות שאינן עולות הן: כיצד הגיבו החסידים למדיניות המשיחית? האם מיד נעשתה פופולרית, או שהרבי היה צריך להתגבר על התנגדות בתחום זה? ובכלל, האם התקשה בייצוב מנהיגותו? איך התמודד עם התופעות הסותרות לכאורה את ההנחה שמדובר בעידן משיחי, כמו השואה וההתבוללות? כל אלה הן שאלות נכבדות שהספר אינן מתמודד איתן. ומכאן שסוגיית משיחיותו של הרבי מלובביץ' עוד יכולה לספק כר נרחב למחקר גם עבור חוקרים נוספים.
+
במשך שנים שימש כ[[משפיע]] במונטריאול ולימד אלפי בחורים. בדרכו המיוחדת חינך בחורים רבים לתורה ויראת שמיים. אחת מהתבטאויותיו המפורסמות היא: "לעולם לא "ירדתי" על בחור. רק העלתי אותו..."
 +
 
 +
[[הרבי]] סמך עליו מאד, וביחד עם ר' [[יהודה לייב גרונר]] הטיל עליו לערוך את [[ספר המנהגים]] - [[חב"ד]]. הרב גרינגלס ערך את הקובץ "לקוטי דינים ומנהגים" שהופיע ב[[תשי"א]] תחת הגהתו של הרבי.
 +
 
 +
בשנות היו"דים שמר הרב גרינגלס על קשר מכתבים צמוד עם המקובל הרב ישעי' זאב מרגליות מירושלים. הרבי העביר לרב מרגליות מסרים רבים דרך הרב גרינגלס, בין היתר בנושא שאלת ההצבעה בבחירות באה"ק.
 +
 
 +
הרבי ביקש מספר פעמים מהרב גרינגלס שיעלה על הכתב סיפורים וזכרונות ששמע מהחסידים באטווצק ועוד. בשנותיו האחרונות ערכו תלמידיו ספר "ליקוטי סיפורי התוועדויות", גדוש בסיפורים וזכרונות שעל חלקם עבר ותיקן בעצמו. לפועל הופיע הספר אחר פטירתו, בתחילת שנת [[תשע"ב]].
 +
 
 +
ידיעתו הרחבה בקבלה הייתה לשם דבר, בעקבות לכך זכה שהרבי (בהתוועדות שמחת בית השואבה תשי"ח) יכנה אותו "מונטריאלער מקובל"{{הערה|1=[http://shturem.net/index.php?section=news&id=47437 הקלטה] באתר [[שטורעם נט]].}}.
 +
 
 +
לרב גרינגלאס ישנה ספריית ענק, וממכתבי הרבי אליו עולה כי "השאיל" לרבי ספרים רבים.
 +
 
 +
לאחר [[כ"ז אדר תשנ"ב]] התמסר הרב גרינגלאס לתפילות ולפעולות להחשת הגאולה השלימה ברפואתו של [[הרבי]], תוך שהוא עוזב באופן זמני את תפקידו בישיבה. רק לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]] שב ללמד ולהדריך את תלמידי הישיבה, תוך שהוא חוזר ומדגיש את האמונה השלימה ברבי ובנצחיות דברי קדשו.
 +
 
 +
בשנת [[תשס"ו]] נפל במהלך תפילה בבית הכנסת שייסד, הוא עבר מספר ניתוחים, והחלים. כעבור שנה חלה בדלקת ריאות, ומאז לא שב לאיתנו.
 +
 
 +
ב[[כ"ב בטבת]] [[תשע"א]] נפטר, ונטמן בחלקת חב"ד במונטריאול, קנדה. על מצבתו מופיע צילום כתי"ק של הרבי אודותיו: "הרה"ח משפיע בתו"ת התמים".
  
 
==משפחתו==
 
==משפחתו==
*בניו: התמימים יחיאל ויוסף יצחק.
+
*בניו: התמימים אברהם יחיאל ויוסף יצחק.
 
*חתנו: ר' דוד כהן - מונטריאול.
 
*חתנו: ר' דוד כהן - מונטריאול.
  
 
== מתלמידיו ==
 
== מתלמידיו ==
 +
{{להשלים}}
 
[[תמונה:גרינגלאס 1.jpg|left|thumb|250px|אחד ממכתביו הרבים של הרבי אליו]]
 
[[תמונה:גרינגלאס 1.jpg|left|thumb|250px|אחד ממכתביו הרבים של הרבי אליו]]
 +
*הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]].
 
*הרב [[לוי ביסטריצקי]].
 
*הרב [[לוי ביסטריצקי]].
 
*הרב [[אברהם שמואל בוקיעט]].
 
*הרב [[אברהם שמואל בוקיעט]].
 +
*הרב [[ישראל יוסף הנדל]].
 +
*הרב [[זושא פויזנר]].
 +
*הרב [[שניאור זלמן אליהו הנדל]].
 +
*הרב [[אשר פרקש]].
 +
*הרב [[דוד מונדשיין]].
 +
 +
==לקריאה נוספת==
 +
*הרב דוד כהן, '''ליקוטי סיפורי התוועדויות''' - קורות חייו והתוועדויותיו, חזק, תשע"ב.
 +
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד ברחבי תבל, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ד
  
 
== קישורים חיצוניים ==
 
== קישורים חיצוניים ==
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1742 המקובל מתוועד: הרבי חי - וידאו] - [[חב"ד אינפו]].
+
* [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=54327 סקירה על הספר אודותו]
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=59101 בפעם הראשונה: כתב ידו של הרבי נחרט על מצבה] - [[חב"ד אינפו]]
+
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=64855 תשורה - זכרונות מהרב גרינגלאס]
* [[שניאור זלמן ברגר]], [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=59234 המקובל שהרבי קרא לו "מיין מקובל" ● זכרון חיי], מתוך [[שבועון בית משיח]]
+
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=59766 שלושים לרב גרינגלאס]
 +
* [[שניאור זלמן ברגר]], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=59234 המקובל שהרבי קרא לו "מיין מקובל" ● זכרון חיי], מתוך [[שבועון בית משיח]].
 +
*[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/64803_he_1.pdf זיכרונות, הדרכות והוראות בעבודת-ה' מאתר הרב גרינגלס]{{PDF}}, תשורה בהוצאת תלמידו הרב שלמה חנניא ממן.
 +
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1742 המקובל מתוועד: הרבי חי] {{וידאו}} - {{אינפו}}
 +
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=59101 בפעם הראשונה: כתב ידו של הרבי נחרט על מצבה] - {{אינפו}}
  
 
{{הערות שוליים}}
 
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|גרינגלאס מנחם זאב]][[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|גרינגלאס מנחם זאב]]
+
 
 +
{{מיון רגיל: גריגלס מנחם זאב}}
 +
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
 +
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
 +
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים שנחאי]]
 +
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים אטווצק]]
 +
[[קטגוריה:אישים במונטריאול]]
 +
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
 +
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
 +
[[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים מונטריאול]]

גרסה מ־05:51, 24 במאי 2020

הרב מנחם זאב הלוי גרינגלאס
הרב גרינגלס בצעירותו

רבי מנחם זאב (וואלף) הלוי גרינגלס (תרע"ז-תשע"א) היה חסיד נלהב מסור ונתון לרבי, שכיהן כמשפיע בישיבת תומכי תמימים ובקהילת חב"ד במונטריאול, מעורכי ספר המנהגים, ומקובל בעל שיעור קומה.

תולדות חיים

הרב גרינגלס נולד בשנת תרע"ז למשפחת חסידי אלכסנדר בפולין. בצעירותו נסע ללמוד בירושלים, וכאשר חזר לפולין, ראה יום אחד את תפילתו המיוחדת של ידידו ר' משה אליהו גערליצקי והחליט שהוא רוצה ללמוד במקום שמלמדים שם כיצד להתפלל ועבר ללמוד בישיבת תומכי תמימים לודז' אצל הרב מנחם מענדל רוזנמוטר.

בשנת תרצ"ה שלח אדמו"ר הריי"צ ללודז' את סידור הבעל שם טוב, בכדי להראותו למי שייתן תרומה מכובדת לישיבת תומכי תמימים בעיר. אדמו"ר הריי"צ התנה את חשיפת הסידור בשני תנאים: 1. הליכה קודם למקווה. 2. שהאנשים עצמם לא יגעו בסידור, רק אחד מנאמני הרב שניאור זלמן שניאורסון (מוויעליז, לודז') ידפדף בסידור, לעיני המתעניין. מי שנבחר להראות את הסידור לאנשים היה הרב גרינגלס, כפי שסיפר לאחר שנים רבות "זכיתי להיות אז מהמראים את הסידור במשך כשתי שבועות". בהזדמנות אחרת סיפר ש"דפדפתי בו מתחילתו ועד סופו וראיתי את כל החידושים שבו".

בשנת תרצ"ט, עם פרוץ מלחמת העולם השניה, נאלצו תלמידי הישיבה לברוח מהמקום והם מינו את הרב גרינגלס יחד עם הרב שמואל דוד רייצ'יק, שיהיו שלוחי הישיבה לקבל ברכת פרידא מאדמו"ר הריי"צ[1]. חלק מתלמידי הישיבה הצליחו להבריח את הגבול לליטא, שם פתחו הפליטים את הישיבה מחדש.

הי' מקבל מהרב שניאור זלמן שניאורסון (מוויעליז, לודז'), ממנו גם למד הרבה קבלה. בעקבות מלחמת העולם השניה נסגרה הישיבה בלודז', והרב גרינגלס עבר ללמוד בישיבת תומכי תמימים שנחאי.

לאחר תקופה עבר לישיבת תומכי תמימים אטווצק.

הרב גרינגלס, היה אדם שהקרין שמחה על סביבו. פעם קיבל מכתב מאדמו"ר הריי"צ, בו הוא גינה את הליצנות והסביר כיצד ניתן לנצל את השמחה לקדושה. אדמו"ר הריי"צ מאוד קירב את הרב גרינגלס ובאחד המכתבים אף כינה אותו בתואר "תלמידי". הרב גרינגלס שמאוד ייקר את המכתב הזה, ביקש בצוואתו שיניחו לו את המכתב בידו הימנית לאחר הסתלקותו. כשלמד באטווצק, הגיע פעם אדמו"ר הריי"צ לביקור בישיבה ולפני שעזב, הלכו התלמידים ללוותו. לפני שיצא ברך אדמו"ר הריי"צ את התלמידים ואמר להם: "תמימים! זוטרי דאית בכו מחיה מתים!" (= קטנים שבכם מחיים מתים), בדקו ומצאו שהרב גרינגלס היה הקטן שבחבורה.

במונטריאול

נשלח על ידי אדמו"ר הריי"צ למונטריאול שם הקים את ישיבת תומכי תמימים מונטריאול ובית כנסת חב"ד מונטריאול.

במשך שנים שימש כמשפיע במונטריאול ולימד אלפי בחורים. בדרכו המיוחדת חינך בחורים רבים לתורה ויראת שמיים. אחת מהתבטאויותיו המפורסמות היא: "לעולם לא "ירדתי" על בחור. רק העלתי אותו..."

הרבי סמך עליו מאד, וביחד עם ר' יהודה לייב גרונר הטיל עליו לערוך את ספר המנהגים - חב"ד. הרב גרינגלס ערך את הקובץ "לקוטי דינים ומנהגים" שהופיע בתשי"א תחת הגהתו של הרבי.

בשנות היו"דים שמר הרב גרינגלס על קשר מכתבים צמוד עם המקובל הרב ישעי' זאב מרגליות מירושלים. הרבי העביר לרב מרגליות מסרים רבים דרך הרב גרינגלס, בין היתר בנושא שאלת ההצבעה בבחירות באה"ק.

הרבי ביקש מספר פעמים מהרב גרינגלס שיעלה על הכתב סיפורים וזכרונות ששמע מהחסידים באטווצק ועוד. בשנותיו האחרונות ערכו תלמידיו ספר "ליקוטי סיפורי התוועדויות", גדוש בסיפורים וזכרונות שעל חלקם עבר ותיקן בעצמו. לפועל הופיע הספר אחר פטירתו, בתחילת שנת תשע"ב.

ידיעתו הרחבה בקבלה הייתה לשם דבר, בעקבות לכך זכה שהרבי (בהתוועדות שמחת בית השואבה תשי"ח) יכנה אותו "מונטריאלער מקובל"[2].

לרב גרינגלאס ישנה ספריית ענק, וממכתבי הרבי אליו עולה כי "השאיל" לרבי ספרים רבים.

לאחר כ"ז אדר תשנ"ב התמסר הרב גרינגלאס לתפילות ולפעולות להחשת הגאולה השלימה ברפואתו של הרבי, תוך שהוא עוזב באופן זמני את תפקידו בישיבה. רק לאחר ג' תמוז תשנ"ד שב ללמד ולהדריך את תלמידי הישיבה, תוך שהוא חוזר ומדגיש את האמונה השלימה ברבי ובנצחיות דברי קדשו.

בשנת תשס"ו נפל במהלך תפילה בבית הכנסת שייסד, הוא עבר מספר ניתוחים, והחלים. כעבור שנה חלה בדלקת ריאות, ומאז לא שב לאיתנו.

בכ"ב בטבת תשע"א נפטר, ונטמן בחלקת חב"ד במונטריאול, קנדה. על מצבתו מופיע צילום כתי"ק של הרבי אודותיו: "הרה"ח משפיע בתו"ת התמים".

משפחתו

  • בניו: התמימים אברהם יחיאל ויוסף יצחק.
  • חתנו: ר' דוד כהן - מונטריאול.

מתלמידיו

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.
אחד ממכתביו הרבים של הרבי אליו

לקריאה נוספת

  • הרב דוד כהן, ליקוטי סיפורי התוועדויות - קורות חייו והתוועדויותיו, חזק, תשע"ב.
  • יוסף אשכנזי, אוצר החסידים - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד ברחבי תבל, בהוצאת חזק, תשע"ד

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. באותם תקופה התלבש הרב גרינגלס כמו המקומיים שם, כדי לא לעורר תשומת לב. לפני שנכנס ליחידות הציעו לו שיחליף את בגדיו, אולם הוא סירב באומרו: "שהרבי יראני איך שאני"!
  2. הקלטה באתר שטורעם נט.