הבדלים בין גרסאות בדף "מנחם בן ציון וילהלם"
מ (←משפחתו) |
מ (ק.פ.) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | הרב '''מנחם בן ציון וילהלם''' ([[כ"ט תמוז]] [[תרצ"ה]]-[[כ"ד טבת]] [[תשנ"א]]) היה ראש ישיבת זעהוויל ב[[ירושלים]], מראשי ישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] וחבר הנהלת צעירי אגודת חב"ד בעיר, ואיש הקשר של [[הרבי]] עם רבני ירושלים. | + | הרב '''מנחם בן ציון וילהלם''' ([[כ"ט תמוז]] [[תרצ"ה]]-[[כ"ד טבת]] [[תשנ"א]]) היה [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] זעהוויל ב[[ירושלים]], מראשי ישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] וחבר הנהלת [[צעירי אגודת חב"ד (ירושלים)|צעירי אגודת חב"ד]] בעיר, ואיש הקשר של [[הרבי]] עם רבני ירושלים. |
| שורה 5: | שורה 5: | ||
נולד ב[[ירושלים]] ב[[כ"ט תמוז]] [[תרצ"ה]], להוריו חיים דוד וחיה ביילא וילהלם. | נולד ב[[ירושלים]] ב[[כ"ט תמוז]] [[תרצ"ה]], להוריו חיים דוד וחיה ביילא וילהלם. | ||
| − | בצעירותו למד | + | בצעירותו למד ב[[תלמוד תורה]] ובישיבת 'עץ חיים' הירושלמיים. על אף שהוריו לא נמנו על [[חסיד חב"ד|חסידי חב"ד]], אביו למד בצעירותו בישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]], ובבית שררה אווירה אוהדת ל[[חסידות חב"ד]], דבר שסייע לו להתקרב ל[[דרכי החסידות]] ו[[התקשרות|להתקשר]] [[הרבי|לרבי]]. |
| − | בשנת [[תשי"ג]] כתב את מכתבו הראשון אל הרבי בו דיווח לרבי כי הוא החל ללמוד חסידות, וברצונו להתקרב לחסידות חב"ד ולהתקשר אל הרבי. מאותו מכתב ואילך התפתחה התכתבות ארוכה בינו ובין הרבי, במהלכה זכה לעשרות הוראות והדרכות | + | בשנת [[תשי"ג]] כתב את מכתבו הראשון אל הרבי בו דיווח לרבי כי הוא החל ללמוד [[חסידות]], וברצונו להתקרב לחסידות חב"ד ולהתקשר אל הרבי. מאותו מכתב ואילך התפתחה התכתבות ארוכה בינו ובין הרבי, במהלכה זכה לעשרות הוראות והדרכות ב[[עבודת ה']]. |
| − | בעידוד הרבי, החל בשנת [[תשט"ז]] לעסוק בהפצת מאמרי חסידות בירושלים, בארגון ישיבת ערב חב"דית בשכונת 'בית ישראל', ובארגון התוועדויות עונתיות, שמשכו צעירים רבים לחסידות. | + | בעידוד הרבי, החל בשנת [[תשט"ז]] לעסוק בהפצת מאמרי חסידות בירושלים, בארגון ישיבת ערב חב"דית בשכונת 'בית ישראל', ובארגון [[התוועדות|התוועדויות]] עונתיות, שמשכו צעירים רבים לחסידות. |
בשנת [[תש"כ]] נישא לרעייתו רחל, ביתו של המקובל הרב בנימין זאב חשין, ועל פי הוראת הרבי קבע את מגוריו ב[[שיכון חב"ד (ירושלים)|שיכון חב"ד]] ב[[ירושלים]]. | בשנת [[תש"כ]] נישא לרעייתו רחל, ביתו של המקובל הרב בנימין זאב חשין, ועל פי הוראת הרבי קבע את מגוריו ב[[שיכון חב"ד (ירושלים)|שיכון חב"ד]] ב[[ירושלים]]. | ||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
בשנת [[תשכ"ב]] המתנה כ[[ר"מ]] ו[[משפיע]] בישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]], ועסק בהקמת תלמוד תורה חב"ד בעיר. | בשנת [[תשכ"ב]] המתנה כ[[ר"מ]] ו[[משפיע]] בישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]], ועסק בהקמת תלמוד תורה חב"ד בעיר. | ||
| − | הפעם הראשונה בה נסע לרבי היה לקראת חודש תשרי של שנת [[תשכ"ז]], כשהוא מנצל את הנסיעה לאיסוף כספים עבור מוסדות 'תורת אמת', ונשאר | + | הפעם הראשונה בה [[נסיעה לרבי|נסע לרבי]] היה לקראת [[חודש תשרי]] של שנת [[תשכ"ז]], כשהוא מנצל את הנסיעה לאיסוף כספים עבור מוסדות 'תורת אמת', ונשאר ב[[ארצות הברית]] לתקופה של שנה וחצי. |
כשחזר ממסע איסוף הכספים, המשיך לעסוק בחינוך בישיבת תורת אמת, והמשיך לכהן בתפקיד זה עד שנותיו האחרונות, כשבמהלך השנים הוא התמנה לחבר ההנהלה, וכיהן כאחד מראשי הישיבה. | כשחזר ממסע איסוף הכספים, המשיך לעסוק בחינוך בישיבת תורת אמת, והמשיך לכהן בתפקיד זה עד שנותיו האחרונות, כשבמהלך השנים הוא התמנה לחבר ההנהלה, וכיהן כאחד מראשי הישיבה. | ||
| − | היה ירא שמים גדול, ובשנת [[תשל"ג]] עסק בהשגת מקורות מימון להתקנת גנרטור חשמלי לשיכון חב"ד, על מנת למנוע ספקות הקשורות עם חילול שבת הנגרם על ידי עובדי חברת החשמל. | + | היה ירא שמים גדול, ובשנת [[תשל"ג]] עסק בהשגת מקורות מימון להתקנת גנרטור חשמלי לשיכון חב"ד, על מנת למנוע ספקות הקשורות עם חילול [[שבת]] הנגרם על ידי עובדי חברת החשמל. |
| − | כאשר הרבי פתח ב[[מבצע מזוזה]] בשנת [[תשל"ד]], החל לצאת לביקורי בית שבועיים בשכונת תלפיות בירושלים, על מנת לבדוק את המזוזות לתושבי השכונה. ובשנת [[תשמ"ו]] התמנה לחבר הנהלת צעירי אגודת חב"ד בירושלים. | + | כאשר הרבי פתח ב[[מבצע מזוזה]] בשנת [[תשל"ד]], החל לצאת לביקורי בית שבועיים בשכונת תלפיות בירושלים, על מנת לבדוק את המזוזות לתושבי השכונה. ובשנת [[תשמ"ו]] התמנה לחבר הנהלת [[צעירי אגודת חב"ד (ירושלים)|צעירי אגודת חב"ד בירושלים]]. |
במשך שנים רבות עסק בשמירת קשר הדוק עם רבני ירושלים, כשהוא מקפיד לספק להם את שיחותיו ומאמריו של הרבי שיצאו לאור, והיה איש הקשר להזמין אותם להשתתף בכנסים חב"דיים ובהתוועדויות, ולבקש מהם להשתתף בכתיבת חידושי תורה לקבצים תורניים שיצאו לאור לכבוד הרבי. | במשך שנים רבות עסק בשמירת קשר הדוק עם רבני ירושלים, כשהוא מקפיד לספק להם את שיחותיו ומאמריו של הרבי שיצאו לאור, והיה איש הקשר להזמין אותם להשתתף בכנסים חב"דיים ובהתוועדויות, ולבקש מהם להשתתף בכתיבת חידושי תורה לקבצים תורניים שיצאו לאור לכבוד הרבי. | ||
| − | בהיותו בגיל חמישים ושש בלבד, ב[[כ"ד טבת]] [[תשנ"א|תנש"א]] נפטר ממחלה, ונטמן ב[[בית עלמין|בית העלמין]] | + | בהיותו בגיל חמישים ושש בלבד, ב[[כ"ד טבת]] [[תשנ"א|תנש"א]] נפטר ממחלה, ונטמן ב[[בית עלמין|בית העלמין]] ב[[הר המנוחות]] בירושלים. |
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
גרסה מ־11:53, 30 במאי 2013
הרב מנחם בן ציון וילהלם (כ"ט תמוז תרצ"ה-כ"ד טבת תשנ"א) היה ראש ישיבת זעהוויל בירושלים, מראשי ישיבת תורת אמת וחבר הנהלת צעירי אגודת חב"ד בעיר, ואיש הקשר של הרבי עם רבני ירושלים.
תוכן עניינים
תולדות חייו
נולד בירושלים בכ"ט תמוז תרצ"ה, להוריו חיים דוד וחיה ביילא וילהלם.
בצעירותו למד בתלמוד תורה ובישיבת 'עץ חיים' הירושלמיים. על אף שהוריו לא נמנו על חסידי חב"ד, אביו למד בצעירותו בישיבת תורת אמת, ובבית שררה אווירה אוהדת לחסידות חב"ד, דבר שסייע לו להתקרב לדרכי החסידות ולהתקשר לרבי.
בשנת תשי"ג כתב את מכתבו הראשון אל הרבי בו דיווח לרבי כי הוא החל ללמוד חסידות, וברצונו להתקרב לחסידות חב"ד ולהתקשר אל הרבי. מאותו מכתב ואילך התפתחה התכתבות ארוכה בינו ובין הרבי, במהלכה זכה לעשרות הוראות והדרכות בעבודת ה'.
בעידוד הרבי, החל בשנת תשט"ז לעסוק בהפצת מאמרי חסידות בירושלים, בארגון ישיבת ערב חב"דית בשכונת 'בית ישראל', ובארגון התוועדויות עונתיות, שמשכו צעירים רבים לחסידות.
בשנת תש"כ נישא לרעייתו רחל, ביתו של המקובל הרב בנימין זאב חשין, ועל פי הוראת הרבי קבע את מגוריו בשיכון חב"ד בירושלים.
בשנת תשכ"ב המתנה כר"מ ומשפיע בישיבת תורת אמת, ועסק בהקמת תלמוד תורה חב"ד בעיר.
הפעם הראשונה בה נסע לרבי היה לקראת חודש תשרי של שנת תשכ"ז, כשהוא מנצל את הנסיעה לאיסוף כספים עבור מוסדות 'תורת אמת', ונשאר בארצות הברית לתקופה של שנה וחצי.
כשחזר ממסע איסוף הכספים, המשיך לעסוק בחינוך בישיבת תורת אמת, והמשיך לכהן בתפקיד זה עד שנותיו האחרונות, כשבמהלך השנים הוא התמנה לחבר ההנהלה, וכיהן כאחד מראשי הישיבה.
היה ירא שמים גדול, ובשנת תשל"ג עסק בהשגת מקורות מימון להתקנת גנרטור חשמלי לשיכון חב"ד, על מנת למנוע ספקות הקשורות עם חילול שבת הנגרם על ידי עובדי חברת החשמל.
כאשר הרבי פתח במבצע מזוזה בשנת תשל"ד, החל לצאת לביקורי בית שבועיים בשכונת תלפיות בירושלים, על מנת לבדוק את המזוזות לתושבי השכונה. ובשנת תשמ"ו התמנה לחבר הנהלת צעירי אגודת חב"ד בירושלים.
במשך שנים רבות עסק בשמירת קשר הדוק עם רבני ירושלים, כשהוא מקפיד לספק להם את שיחותיו ומאמריו של הרבי שיצאו לאור, והיה איש הקשר להזמין אותם להשתתף בכנסים חב"דיים ובהתוועדויות, ולבקש מהם להשתתף בכתיבת חידושי תורה לקבצים תורניים שיצאו לאור לכבוד הרבי.
בהיותו בגיל חמישים ושש בלבד, בכ"ד טבת תנש"א נפטר ממחלה, ונטמן בבית העלמין בהר המנוחות בירושלים.
משפחתו
בניו:
- אליהו וילהלם, מנהל מכון חזק הוצאה לאור.
- נחמיה וילהלם, שליח הרבי בבנגקוק, תאילנד.
- ברוך וילהלם, שליח הרבי בנהריה.
- נחמה לרר, זוגתו של הרב בנימין לרר רב שכונת הדקל בביתר עלית, ורב חברת ההשקעות 'אפריקה ישראל'.
- חיה ביילא אלטהויז, זוגתו של הרב פנחס טודרוס אלטהויז, שליח הרבי בחולון.
לקריאה נוספת
אגלי נוחם - ספר זכרון שיצא לאור על ידי בני המשפחה במלאות שנתיים לפטירתו[1].
הערות שוליים
- ↑ בשנת תשנ"ד יצא לאור קובץ נוסף בשם 'אגלי נוחם' בו מופיע מאמר זכרון של אחד מתלמידיו בישיבת זעווהיל.
