כשרות
המושג כשרות, מציין דבר הנעשה באופן נכון וכשר, המותר על פי חוקי התורה.
תוכן עניינים
שני מישורים
הכשרות מתחלקת באופן כללי לשני מישורים:
- הכשרות בעניני אכילה ושתיה - על המאכל אותו רוצה היהודי לאכול, להיות "כשר". היינו, שהוא מותר לאכילה על פי חוקי התורה בענייני מאכל ומשקה.
- כשרות החפצים בהם האדם מתעסק - סביבתו של האדם צריכה להיות "כשירה". על היהודי להקפיד לראות ולשמוע דברים המותרים על פי התורה.
כשרות האכילה
בכשרות האכילה פרטים רבים, המתחלקים לסוג המאכל או המשקה.
| ערך מורחב – מבצע כשרות האכילה והשתיה |
בשנת ה'תשל"ה פתח הרבי במבצע כשרות.
במסגרת המבצע יוצאים חסידי חב"ד לבתי ישראל, מכשירים את כלי המטבח ומפרידים בין בשר לחלב. בעת פתיחת המבצע פתח הרבי קרן מיוחדת, המסבסדת 50% מהוצאות ההכשרה וקניית כלים חדשים.
בעלי חיים
לא כל בעלי החיים מותרים באכילה. התורה נתנה סימני טהרה, לפיהם נקבע אילו מן בעלי החיים מותרים:
- החיות והבהמות - לחיות והבהמות נתנה התורה שלושה סימני טהרה: 1. בעלת פרסה. 2. שוסעת שסע. 3. מעלת גרה. על החיה להישחט כהלכה ולעבור בדיקות שונות (כמו בדיקת ריאה) המבטיחות את כשרותן.
- דגים - סימני הטהרה בדגים הם 'סנפיר' ו'קשקשת'. כל דג בעל קשקשת נושא גם סנפיר.
- החרקים והשרצים לסוגיהם אסורים באכילה.
פירות וירקות
כללי כשרות הפירות והירקות הם תרומות ומעשרות, איסור ערלה, שנת השמיטה ועוד.
שתיה
בשתיה ישנם כמה בעיות:
- יין - יין שנוסך לעבודה זרה נאסר בשתיה ובהנאה כדין תקרובת עבודה זרה, חכמים גזרו גם על "סתם יינם" שיהא אסור כיין שנוסך. ולכן אם גוי נוגע ביין או רואהו, היין נהפך ליין נסך שאסור לשתותו וכו', ולכן מאוד נזהרים שגוי לא יראה ולא יגע ביין.
ישנם ב' דרכים שהיין לא יהפך ליין נסך: 1. אם היין חתום בשתי חותמות - פקק שעם וכיסוי עליו. 2. אם היין בושל עד לרתיחה, שאז יין זה שוב אינו ראוי לניסוך וממילא לא חוששים. ישנם הטוענים שפיסטור דינו כבישול אך רוב הרבנים פסקו שצריך דוקא בישול.
- חלב - כל חלב שחלבו גוי ויהודי גדול לא היה לידו בשעת החליבה נקרא "חלב נכרי". חלב זה נאסר בעקבות חששות שמא החליף את החלב בחלב בהמה טמאה או עירבו בתוכו. מפעם לפעם מתפרסמים סיפורים על דרכים שונות שיכול להיות חלב בהמה טמאה גם בבקבוקי חלב פרה[1].
- עם התקדמות הטכנולוגיה והמצאת דרכים שונות להכנת משקאות קלים ומוגזים, צריך לבדוק את מרכיבי המאכל, כיון שבין חומרי הטעם הריח וצבעי המאכל נמצאים גם כאלו המופקים מן החי (ולא תמיד הוא מבעלי חיים כשרים), ומן הצומח (ויתכן שיש לו את הבעיות של ערלה ותרומות וכו').
מיצי פירות (טבעי) - 1. לעיתים המיץ מוכן באותו מפעל יחד עם מיץ ענבים טבעי, וישנה בעיה של "יין נסך". 2. לעיתים מכניסים חומרים משמרים ועוד לתוך המיץ, וצריך לבדוק את כשרותם.
כשרות החפצים והסביבה
המישור השני עוסק, בכשרות החפצים בהם האדם מתעסק, מה שהאדם רואה או שומע, האווירה הסובבת את האדם במשך חייו צריכה להיות כשרה, היינו מותאמת לפי תורה. חפצים שהיה בהם שימוש לעבודה זרה אסורים בשימוש והנאה.
בשיחת קודש ביום י"ט כסלו תשד"מ, הקדיש הרבי זמן נרחב בהסברת הבעייתיות שבתמונות חיות לא כשרות וכדומה, ועל ההשפעה שיש בהם בחיי האדם, ובפרט על ילדים קטנים[2].
חשיבות שמירת הכשרות
פרק זה דורש עריכה. אתם מוזמנים לתרום לחב"דפדיה ולערוך אותו.
הרבי מבאר[3]: שההקפדה בכשרות האכילה ושתיה נובעת מכך שהמאכל והמשקה נהפכים לדם ובשר של האדם, וממילא הם משפיעים על האדם את אותן התכונות שיש להם. ולכן איננו אוכלים מאכלים מחיות טורפות - טמאות, כיון שעי"ז נקבל (רח"ל) את טבע האכזריות וכיו"ב.
כמו כן בנוגע לחלב נכרי אמר: שהוא גורם לספקות באמונה.
בספרים מובא משל: שאדם רגיל אוכל מאכלים גסים; אבל משפחת המלוכה אוכל מאכלים עדינים, וכאשר יאכל בן המלך מאכל גס, אזי יחלה. וככל שאדם יותר נעלה מאכלו ג"כ הינו יותר דק.
והנמשל מובן - שבני ישראל שהינם בני מלכים אינם יכולים לאכול כל דבר, דהיינו, דברים הגסים, שהרי זה יכול לגרום לחולי (רח"ל), וככל שאדם יותר גבוה, הרי נוספים אצלו חומרות חדשות והידורים וכו', וזה יותר עדין.
גופי כשרות
בעידן התעשיה המודרנית, בה רוב המאכלים מיוצרים, או עוברים, במפעלי תעשיה גדולים נדרשת השגחה קפדנית משך כל תהליך יצירת המאכלים. לצורך כך הוקמו גופי כשרות, האחראים לכשרות במאכלים השונים, כל מפעל וגוף הכשרות המיוחד לו הוא נותן את האחריות.
בגופי הכשרות הגדולים בארץ, הנחשבים כמהודרים במיוחד נמצאים מערכת הכשרות של העדה החרדית ומערכת הכשרות שבפיקוח הרב לנדא - רב העיר בני ברק.
בית דין רבני חב"ד מעניק חותמת כשרות על היינות של יקבי ירושלים.
רבני חב"ד נוספים נותנים השגחה על מוצרים שונים, כמו הרב אשכנזי - רבה של כפר חב"ד, הרב יורקוביץ - רב שיכון חב"ד בלוד והרב ביסטריצקי - רב קהילת חב"ד בצפת.
גוף כשרות גדול נוסף, הפועל בעיקר בשאר חלקי העולם, בבעלות וניהול חב"דית נקרא ארגון הכשרות OK.
גופי כשרות רבים נעזרים בשלוחי חב"ד הפזורים ברחבי העולם, על מנת לפקח על מפעלי מזון בארצות נידחות.
הערות שוליים
- ↑ ראה מאמרו של הר' ירמיהו כהן בקובץ צרפת פרצת מד (יצא לאור ליו"ד י"א שבט תשע"ג.
- ↑ שיחה זו הוגהה על ידי הרבי ונדפסה בהוספות לליקוטי שיחות חלק כ"ה.
- ↑ מובא גם בספרים רבים.
