הבדלים בין גרסאות בדף "יצחק צבי אייזנבך"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 30: שורה 30:
  
 
== קישורים חיצוניים ==
 
== קישורים חיצוניים ==
 +
* [http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%91%D7%A6%D7%A2%D7%A8_%D7%A8%D7%91_%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%99_%D7%9E%D7%99%D7%98%D7%AA_%D7%97%D7%9E%D7%99_%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%90%D7%99%D7%99%D7%96%D7%A0%D7%91%D7%9A_%D7%A2%D7%94_%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%91%D7%95%D7%98%D7%9E%D7%9F_%D7%A0%D7%A4%D7%A8%D7%93_83180.html טור פרידה מחתנו הרב יוחנן בוטמן] {{בםך}}
 +
 
;מכתבים מהרבי אליו שהודפסו ב"[[אגרות קודש]]"
 
;מכתבים מהרבי אליו שהודפסו ב"[[אגרות קודש]]"
 
* [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/13/4551 מכתב הרבי אליו מכ"ב תמוז תשט"ז]
 
* [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/13/4551 מכתב הרבי אליו מכ"ב תמוז תשט"ז]
שורה 36: שורה 38:
 
* [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/19/7047 מכתב הרבי אליו מי"ג תשרי תש"כ]
 
* [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/19/7047 מכתב הרבי אליו מי"ג תשרי תש"כ]
 
* [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/22/8303 מכתב הרבי אליו מי"ד טבת תשכ"ב]
 
* [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/22/8303 מכתב הרבי אליו מי"ד טבת תשכ"ב]
 
* [http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%91%D7%A6%D7%A2%D7%A8_%D7%A8%D7%91_%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%99_%D7%9E%D7%99%D7%98%D7%AA_%D7%97%D7%9E%D7%99_%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%90%D7%99%D7%99%D7%96%D7%A0%D7%91%D7%9A_%D7%A2%D7%94_%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%91%D7%95%D7%98%D7%9E%D7%9F_%D7%A0%D7%A4%D7%A8%D7%93_83180.html טור פרידה מחתנו הרב יוחנן בוטמן] {{בםך}}
 
  
 
{{מיון רגיל: אייזנבך יצחק צבי}}
 
{{מיון רגיל: אייזנבך יצחק צבי}}

גרסה מ־04:33, 8 ביוני 2014

ר' יצחק צבי אייזנבך, מחסידי חב"ד בירושלים, בעל הניגון אימתי קאתי מר.

תולדות חייו

ר' יצחק צבי נולד לאביו ר' שמעון בנציון אייזנבך הי"ד ולאמו מרת רחל. מצד אמו הינו נכד לרבנית מנוחה רחל וצאצא לאדמו"ר הזקן.

במשך השנים התעסק בחינוך ובעניני רשת אוהלי יוסף יצחק, וזכה לקבל תשובות רבות מהרבי בנושאים אלו במכתבים שנשלחו אליו. רבים מהמכתבים פורסמו והודפסו בסדרת הספרים "אגרות קודש".

בר"ח אלול תשט"ז התקיימה חתונתו של הרב שמואל אלעזר הלפרין באולם של ישיבת תורת אמת במשכנה הישן, בשכונת מאה שערים. באותה חתונה חיבר ר' יצחק צבי את הניגון המפורסם "אימתי קאתי מר" על בסיס ניגון ירושלמי עתיק "מתי יבנה המקדש". חודשיים לאחר מכן, בשמחת תורה תשי"ז, היה בחצר הרבי ר' יונה גרינוולד שהיה נוהג לשיר "מזמרת הארץ" על פי הוראת הרבי בהתוועדויות, ובאותה הזדמנות החל לנגן את הניגון של ר' יצחק צבי, הרבי עודד ומאז התקבל הניגון כניגון חב"ד.

הניגון הושר פעמים רבות בהתוועדויות, ובשמחת תורה תשי"ט הורה הרבי לרב שמואל זלמנוב, מחבר ספר הניגונים, לעשות בניגון שינוי "שאינו חוזר לברייתו", ואז להכניסו כניגון חב"ד בספר הניגונים.

בשנה האחרונה לחייו התגלתה בגופו מחלה קשה, עד שבז' בסיוון תשע"ד נפטר. גופתו נטמנה בבית העלמין הר המנוחות בירושלים.

לאחר שהתגלתה מחלתו תרם ספר תורה לבית כנסת חב"ד בשכונת מגוריו, רמת שלמה בירושלים.

משפחתו

בניו
בנותיו
אחיו

קישורים חיצוניים

מכתבים מהרבי אליו שהודפסו ב"אגרות קודש"