הבדלים בין גרסאות בדף "חייקל חנין"
(לקריאה נוספת) |
|||
| שורה 27: | שורה 27: | ||
* בתו מרת גאלדא אשת הרב [[אייזיק שווי]]. | * בתו מרת גאלדא אשת הרב [[אייזיק שווי]]. | ||
* בנו ר' [[שניאור זלמן יצחק יהושע חנין]] מנהל ה[[ועד להפצת שיחות]]. | * בנו ר' [[שניאור זלמן יצחק יהושע חנין]] מנהל ה[[ועד להפצת שיחות]]. | ||
| + | |||
| + | ==לקריאה נוספת== | ||
| + | זכרונותיו התפרסמו ב[[שבועון בית משיח]] בעריכת בנו הרב [[שניאור זלמן חנין]], תחת הכותרת '''"ר' חייקל - זכרונות מהחסיד ששרד את מסך הברזל ואת מסך הדולרים"'''. הכתבות החלו להתפרסם בקיץ של שנת [[תשס"ו]]. | ||
| + | |||
| + | לקריאת הזכרונות: | ||
| + | *'''[http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/574.pdf פרק שלישי]''', גליון 574, עמ' 42 ואילך. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
גרסה מ־04:55, 1 באפריל 2014
הרב חייקל חנין (תרס"ו-ו' שבט תשס"ד), היה גביר חב"די שהיה עמוד התווך של רשת ישיבות תומכי תמימים ברוסיה בתקופה שלפני מלחמת העולם השניה, והממן העיקרי של פעולות ועד ההצלה ביציאת רוסיה תש"ו. לאחר יציאתו את גבולות רוסיה הצטרף לצוות ההנהלה הגשמית של ישיבת תומכי תמימים ברינואה. בשנת תשכ"ה עבר להתגורר בשכונת קראון הייטס עד לפטירתו.
תוכן עניינים
תולדות חייו
נולד לר' שניאור זלמן יצחק חנין בערך בשנת תרס"ו.
עוד בטרם הגיע לגיל בר מצוה נשלח על ידי הוריו לישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש וזכה ללמוד שם תחת הנהלתו של אדמו"ר הריי"ץ.
התחתן עם מרת לאה בת ר' שמואל נימוטין מגדולי חסידי אדמו"ר הריי"ץ, וקבע את מושבו בעיר לנינגרד התפרנס מעסקים ותרם ממון רב לצדקה ובפרט לישיבות תומכי תמימים המחתרתיות.
כשפרצה מלחמת העולם השניה עבר עם משפחתו לעיר טשקנט שבאוזבקיסטן.
כששמע שיש אפשרות לברוח מברית המועצות דרך לבוב[1] היה אחד מהראשונים שיצאו משם, כשאת רוב כספו בסכום שעלה על שני מליון רובל שלח על ידי הרב מרדכי ריבקין שיפקיד בידיו של המשפיע ר' ניסן נמנוב, על מנת שיחזיק איתו את הישיבה, וידאג לחלק את הכסף בין התלמידים ויסייע להם להבריח את הגבול.
סכום כסף נוסף הוא הפקיד בידי המשפיע ר' מענדל פוטרפס שעסק בהברחת חסידים מברית המועצות, וביקש ממנו לדאוג להעביר את הכסף עם הבורחים כדי שהוא יקבל את הכסף בצד השני של הגבול, אך הוא החליט על דעת עצמו להעניק את הכסף לאנשים בתורת הלוואה.
לאחר שהסתיימה הבריחה הגדולה, פרסם אדמו"ר הריי"צ מכתב כללי לחסידים שיצאו מרוסיה באמצעות סיוע מכספיו של הרב חנין, בו ביקש מהם להחזיר את הכסף שקיבלו בתורת גמילות חסידים, אך בפועל מצבם הכספי של החסידים היה דחוק, וכמעט אף אחד לא החזיר את ההלוואה, והדבר גרם לכך שכל כספו של הרב חנין חולק בין החסידים ולו עצמו לא נשארה אף פרוטה מכל כספו הרב.
לאחר היציאה מרוסיה בחודש אב תש"ו, הגיע למחנה פליטים בפוקינג משם עבר לברינוא, ועם הקמת הישיבה במקום היה שותף בניהול הגשמי של הישיבה.
בשנת תשכ"ה היגר לארצות הברית וקבע את מושבו בקראון הייטס.
נפטר בו' שבט תשס"ד ונטמן בחלקת חב"ד בבית העלמין מונטפיורי ברובע קווינס שבניו יורק.
משפחתו
- בתו מרת שרה אשת ר' יהושע זעליג כצמאן.
- בתו מרת גאלדא אשת הרב אייזיק שווי.
- בנו ר' שניאור זלמן יצחק יהושע חנין מנהל הועד להפצת שיחות.
לקריאה נוספת
זכרונותיו התפרסמו בשבועון בית משיח בעריכת בנו הרב שניאור זלמן חנין, תחת הכותרת "ר' חייקל - זכרונות מהחסיד ששרד את מסך הברזל ואת מסך הדולרים". הכתבות החלו להתפרסם בקיץ של שנת תשס"ו.
לקריאת הזכרונות:
- פרק שלישי, גליון 574, עמ' 42 ואילך.
הערות שוליים
- ↑ בבריחה הידועה המכונה 'יציאת רוסיה תש"ו'.
