הבדלים בין גרסאות בדף "זלמן קליימן"
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
|||
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
לאחר המלחמה הוא אותר על ידי דודתו איטה שהביאה אותו לבית חמיה - הרב [[נחום שמריהו ששונקין]], שהעבירו לתלמוד תורה מחתרתי בו הרב גורביץ' לימדו את אותיות הא"ב. | לאחר המלחמה הוא אותר על ידי דודתו איטה שהביאה אותו לבית חמיה - הרב [[נחום שמריהו ששונקין]], שהעבירו לתלמוד תורה מחתרתי בו הרב גורביץ' לימדו את אותיות הא"ב. | ||
| − | ב'[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הגדולה]]' בשנת [[תש"ז]], יצאה משפחת ששונקין עם 'ילדיהם המאומצים' בני משפחת קליימן את רוסיה באמצעות פספורטים מזוייפים של אזרחי [[פולין]]. לאחר שהות בעיר לבוב, עלו על הרכבת שהובילה אותם אל העיר קרקוב שב[[פולין]]. לאחר מכן עשו דרך נדודים לאוסטריה, ומשם ל[[גרמניה]] ולאחר מכן לתחנת המעבר האחרונה ב[[פריז]] שב[[צרפת]], שם שהו כשנתיים וחצי. | + | ב'[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הגדולה]]' בשנת [[תש"ז]], יצאה משפחת ששונקין עם 'ילדיהם המאומצים' בני משפחת קליימן את רוסיה באמצעות פספורטים מזוייפים של אזרחי [[פולין]]{{הערה|[https://chabad.info/magazine/560317/ חשיפה: "זלמן ששונקין הוא זלמן קליימן?" • תגליות מרגשות{{אינפו}}]}}. לאחר שהות בעיר לבוב, עלו על הרכבת שהובילה אותם אל העיר קרקוב שב[[פולין]]. לאחר מכן עשו דרך נדודים לאוסטריה, ומשם ל[[גרמניה]] ולאחר מכן לתחנת המעבר האחרונה ב[[פריז]] שב[[צרפת]], שם שהו כשנתיים וחצי. |
לאחר שהייה בת שנתיים ב[[צרפת]], הם עלו ל[[ארץ ישראל]] באמצעות אניית "ארצה".לאחר תקופת התאקלמות, נכנס זלמן ללמוד בישיבת '[[תומכי תמימים]]' בפרדס ב[[לוד]].אהבתו של ר' זלמן לגבי מלאכת הציור, גרמו לעזיבתו את הישיבה ולעבור לגור ב[[כפר חב"ד]]. שם הוא החל להתמסר למלאכת הציור. | לאחר שהייה בת שנתיים ב[[צרפת]], הם עלו ל[[ארץ ישראל]] באמצעות אניית "ארצה".לאחר תקופת התאקלמות, נכנס זלמן ללמוד בישיבת '[[תומכי תמימים]]' בפרדס ב[[לוד]].אהבתו של ר' זלמן לגבי מלאכת הציור, גרמו לעזיבתו את הישיבה ולעבור לגור ב[[כפר חב"ד]]. שם הוא החל להתמסר למלאכת הציור. | ||
| שורה 58: | שורה 58: | ||
*שמואל אבידור, '''[https://col.org.il/news/134963 בכפר חב"ד - ערב יום טוב]''', עיתון 'הצופה' י"ז בכסלו תשט"ז {{COL}} | *שמואל אבידור, '''[https://col.org.il/news/134963 בכפר חב"ד - ערב יום טוב]''', עיתון 'הצופה' י"ז בכסלו תשט"ז {{COL}} | ||
*[https://col.org.il/news/140277 27 שנים לפטירתו: גלריה מרהיבה מציוריו של ר' זלמן קליינמן] {{col}} | *[https://col.org.il/news/140277 27 שנים לפטירתו: גלריה מרהיבה מציוריו של ר' זלמן קליינמן] {{col}} | ||
| + | |||
| + | {{הערות שוליים}} | ||
| + | |||
{{מיון רגיל:קליינמן, זלמן}} | {{מיון רגיל:קליינמן, זלמן}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|קליינמן זלמן]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|קליינמן זלמן]] | ||
גרסה אחרונה מ־17:04, 30 באפריל 2024
הצייר החסיד ר' זלמן זוסיא קליימן, (תרצ"ד - י"ח מנחם אב תשנ"ה), היה צייר חסידי ובעל מסירות נפש.
תולדות חיים[עריכה]
נולד בשנת תרצ"ד ברוסיה, לאביו ר' יעקב קליימן, יליד ורשה שהגיע לרוסיה בזמן מלחמת העולם הראשונה יחד עם אמו ועם אחותו הצעירה, איטה, ולאמו מרת רבקה, ילידת מינסק שברוסיה הלבנה.
בילדותו התגורר בלנינגרד. בקיץ תש"א, כאשר היה בגיל שמונה, פרצה חזית נוספת במלחמת העולם השנייה מול רוסיה הסובייטית. בלית ברירה, לאור המצב נאלצו ר' יעקב קליימן ורעייתו להוציא מהבית את בתם רחל, ולמסור אותה לבית יתומים נוכרי בסיביר באזור העיר צ'ילאבינסק. כעבור פחות משנה הופרדו השניים בהוראת הממונים.
בשנת תש"ה הסתיימה מלחמת העולם השנייה, אז התברר כי זוג ההורים, ר' יעקב ורעייתו רבקה שנותרו בלנינגרד, גוועו ברעב הכבד ששרר בעיר באותם ימים.
לאחר המלחמה הוא אותר על ידי דודתו איטה שהביאה אותו לבית חמיה - הרב נחום שמריהו ששונקין, שהעבירו לתלמוד תורה מחתרתי בו הרב גורביץ' לימדו את אותיות הא"ב.
ב'בריחה הגדולה' בשנת תש"ז, יצאה משפחת ששונקין עם 'ילדיהם המאומצים' בני משפחת קליימן את רוסיה באמצעות פספורטים מזוייפים של אזרחי פולין[1]. לאחר שהות בעיר לבוב, עלו על הרכבת שהובילה אותם אל העיר קרקוב שבפולין. לאחר מכן עשו דרך נדודים לאוסטריה, ומשם לגרמניה ולאחר מכן לתחנת המעבר האחרונה בפריז שבצרפת, שם שהו כשנתיים וחצי.
לאחר שהייה בת שנתיים בצרפת, הם עלו לארץ ישראל באמצעות אניית "ארצה".לאחר תקופת התאקלמות, נכנס זלמן ללמוד בישיבת 'תומכי תמימים' בפרדס בלוד.אהבתו של ר' זלמן לגבי מלאכת הציור, גרמו לעזיבתו את הישיבה ולעבור לגור בכפר חב"ד. שם הוא החל להתמסר למלאכת הציור.
בשנת תשי"ד הוא התגייס לצבא, במשך תקופת הטירונות התפרסם כשרונו בציור. הרב הראשי לצבא, הרב גורן, העביר אותו לרבנות הצבאית, והטיל עליו לקשט בתי-כנסת במחנות צבא שונים ולאייר את השבועון "מחניים".
בסיום שירותו הצבאי ביקש מהרבי רשות לנסוע לארצות הברית כדי ללמוד ציור. הרבי ענה לו שאם רצונך ללמוד ציור, המקום הוא בפריז שבצרפת.
הוא אכן נסע לשם וביקר בתערוכות ובמוזיאונים. שם פגש את בת זוגו, רוזה נייהויז, השניים נשאו בשעה טובה ולאחר נישואיהם הגיעו בני הזוג לקראון הייטס ארצות הברית. הוא היה מקורב לצייר הנדל ליברמן, ואת הקריירה שלו בציור הוא החל באיור העיתון אלגעמיינער זשורנאל.
נפטר ביום י"ח מנחם אב תשנ"ה.
ציוריו החסידיים עדיין ממשיכים 'לחיות' ולהאיר אלפי בתים, ולהמחיש מראות חסידיים אמיתיים עם עוצמות של רגש וחיות מולי"ם רבים משלבים בספריהם את ציוריו.
משפחתו[עריכה]
- חתנו הרב שמואל זאיינץ ר"מ בישיבת חב"ד במוריסטאון, הוא בנו של הרב לייבל זאיינץ.
- בנו הרב אריה לייב קליימן, מגדל העמק.
מציוריו[עריכה]
חסידים בריקוד חסידי
איור של ריקודים בשמחת תורה
חסידים ברוחבה של כפר חב"ד, כשאחד מהם מבצע קולע
חסידים בריקוד
ציור עצמי של ר' זלמן, כשהוא מלמד את בנו את הסוגיא של 'שור שנגח את הפרה'
חסידים בעבודת התפילה ובהתבוננות בתורת החסידות לפניה
חסיד עוסק בעבודת התפילה
חסידים נוסעים לרבי
יהודים מתפללים ביום הכיפורים
אגידת ארבעת המינים בסוכה בערב חג הסוכות
הזאל הקטן של 770
.jpg)
לקריאה נוספת[עריכה]
- אמנות יהודית בדור השביעי - מוסף חג הפסח תשפ"ג, עורך: מנחם זיגלבוים. מסכת הקשרים של הרבי עם האמנים הפופולריים: ר' הענדל ליברמן, ז'אק ליפשיץ, מיכל שוורץ, ר' ברוך נחשון, ר' יעקב אגם, ר' זלמן קליימן, ר' מיכאל מוצ'ניק, רפאל נוריאל, ר' חיים שרף ר' אליעזר טיפנברון ועוד.
- ספר שליחות חיי, י"ל ע"י אחותו מרת רחל זמיר.
- משה מרינובסקי, ציורים עם נשמה, שבועון 'כפר חב"ד' גליון 1964, קרח תשפ"ב עמוד 34
קישורים חיצוניים[עריכה]
- מאמרו של מנחם זיגלבוים בבית משיח (הקישור אינו פעיל, י"ב אייר תשפ"ג)
- שמואל אבידור, בכפר חב"ד - ערב יום טוב, עיתון 'הצופה' י"ז בכסלו תשט"ז
- 27 שנים לפטירתו: גלריה מרהיבה מציוריו של ר' זלמן קליינמן
