הבדלים בין גרסאות בדף "המשך"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "כ"ק " ב־"")
 
(29 גרסאות ביניים של 17 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''המשך''' בעגה החב"דית מתייחס לקבוצת [[מאמר|מאמרי]] חסידות שנאמרו בזה אחד זה במשך תקופה, ובנויים כרצף, אשר כל מאמר קשור ובהמשך למאמר שלפניו.
+
{{תבנית:מאמרי רבותינו נשיאינו}}
 +
'''המשך''' בעגה החב"דית מתייחס לקבוצת [[מאמר]]י חסידות שנאמרו או נכתבו בזה אחד זה במשך תקופה, ובנויים כרצף באופן שכל מאמר קשור - ובהמשך - למאמר שלפניו.
  
מי שחידש את מושג ה'המשך' היה [[אדמו"ר מהר"ש]] שאמר את המשך "[[המשך וככה תרל"ז|וככה]]" המכונה '''ההמשך הגדול''', או '''וככה הגדול'''{{הערה|[[התועדויות]] [[תש"נ]] עמ' 114.}}.
+
ההמשך הראשון שנאמר במאמרי הרביים הינו "[[המשך והחרים תרל"א]]" ל[[אדמו"ר המהר"ש]] שלאחר מכן חידש את מושג ה'המשך' באמירת ה[[המשך וככה תרל"ז|המשך "וככה"]] המכונה '''ההמשך הגדול''', או '''וככה הגדול''' שנאמר בשנת [[תרל"ז]]{{הערה|שם=התועדויות 114|[[התועדויות]] [[תש"נ]] עמ' 114.}}.
  
 
==ענין ההמשך==
 
==ענין ההמשך==
בדרך כלל אמירת [[מאמר]] חסידות המכונה גם [[דא"ח]] נאמרו ב[[שבת]] או בימים טובים וחגים ורובם ככולם בנויים על דיבור המתחיל - [[פסוק]] או [[מאמר רז"ל]] הקשור לתקופה, מקשה עליו ומבארו, וכל מאמר הינו ענין בפני עצמו. אך החידוש של "המשך" הוא - לא על פי סדר שלפי הזמן אלא לפי הענין המתבאר, ונמשך פעמים שבועות וחודשים ואף שנים{{הערה|[[התועדויות]] [[תש"נ]] עמ' 114.}}.
+
בדרך כלל אמירת [[מאמר]] חסידות המכונה גם [[דא"ח]] נאמרו ב[[שבת]] או בימים טובים וחגים ורובם ככולם בנויים על דיבור המתחיל - [[פסוק]] או [[מאמר רז"ל]] הקשור לתקופה, מקשה עליו ומבארו, וכל מאמר הינו ענין בפני עצמו. אך החידוש של "המשך" הוא - לא על פי סדר שלפי הזמן אלא לפי הענין המתבאר, ונמשך פעמים שבועות וחודשים ואף שנים{{הערה|שם=התועדויות 114}}.
  
ההמשכים ב[[חסידות חב"ד]] הנם חלק משמעותי וחשוב בתורת מאמרי החסידות, ונלמדים בעיון ובהעמקה רבה.  
+
ההמשכים ב[[חסידות חב"ד]] הנם חלק משמעותי וחשוב בתורת מאמרי החסידות, ונלמדים בעיון ובהעמקה רבה.
  
אמירת ההמשכים אצל [[אדמו"ר הרש"ב]] היתה תלויה וקשורה במצב הישיבה [[תומכי תמימים]] שב[[ליובאויטש]], מכיון שעיקר המתעסקים בלימוד החסידות היו תלמידי הישיבה - ה[[תמימים]], וכפי שניתן לראות שההמשך הראשון נאמר שנה וחצי אחר הקמת הישיבה, והאחרון מסתיים בשנים בו נסגר [[תומכי תמימים ליובאוויטש|הישיבה בליובאוויטש]] עקב [[מלחמת העולם הראשונה]].
+
אמירת ההמשכים אצל [[אדמו"ר הרש"ב]] הייתה תלויה וקשורה במצב הישיבה [[תומכי תמימים]] שב[[ליובאויטש]], מכיון שעיקר המתעסקים בלימוד החסידות היו תלמידי הישיבה - ה[[תמימים]], וכפי שניתן לראות שההמשך הראשון נאמר שנה וחצי אחר הקמת הישיבה, והאחרון מסתיים בשנים בו נסגר [[תומכי תמימים ליובאוויטש|הישיבה בליובאוויטש]] עקב [[מלחמת העולם הראשונה]].
  
 
==סיום ההמשך==
 
==סיום ההמשך==
כבר בסיום ההמשך הראשון בתולדות ימי החסידות ב[[תרל"ח]], נחגג המאורע בצורה נדירה, [[אדמו"ר המהר"ש]] קרא לבנו [[אדמו"ר הרש"ב]] וציווה עליו להביא בקבוק [[משקה]] ואמר לו "בא נשמח אני ואתה" ודיבר איתו שעה שעתיים בעניני חסידות בחדרו הפרטי{{הערה|[[ספר המאמרים תרס"ו]] הוספות עמ' תרסה.}}.
+
כבר בסיום ההמשך הראשון בתולדות ימי החסידות ב[[תרל"א]], נחגג המאורע בצורה נדירה, [[אדמו"ר המהר"ש]] קרא לבנו [[אדמו"ר הרש"ב]] וציווה עליו להביא בקבוק [[משקה]] ואמר לו "בא נשמח אני ואתה" ודיבר איתו שעה שעתיים בעניני חסידות בחדרו הפרטי{{הערה|שם=תרס"ו|[[ספר המאמרים תרס"ו]] הוספות עמ' תרסה.}}.
  
כך גם בסיום אמירת ההמשך הידוע של [[אדמו"ר הרש"ב]] [[המשך תרס"ו]] קרא לבנו [[אדמו"ר הריי"צ]] וציווה עליו להביא בקבוק [[בנדיקטין (משקה)|בנדיקטין]] וסיפר לו את המאורע הנ"ל עם אביו{{הערה|[[ספר המאמרים תרס"ו]] הוספות עמ' תרסה.}}.  
+
כך גם בסיום אמירת ההמשך הידוע של [[אדמו"ר הרש"ב]] [[המשך יום טוב של ראש השנה תרס"ו]] קרא לבנו [[אדמו"ר הריי"צ]] וציווה עליו להביא בקבוק [[בנדיקטין]] וסיפר לו את המאורע הנ"ל עם אביו{{הערה|שם=תרס"ו}}.
  
 
==המשכים מפורסמים==
 
==המשכים מפורסמים==
 
ההמשכים המפורסמים ביותר בחסידות נאמרו על ידי אדמו"ר הרש"ב, ויועדו במיוחד עבור תלמידי התמימים, אמירתם החלה רק לאחרי פתיחת הישיבה, וחלק מתוכם נמשך קרוב לארבע שנים רצופות. שאר המאמרים נמשכו על פני תקופות קצרות יותר.
 
ההמשכים המפורסמים ביותר בחסידות נאמרו על ידי אדמו"ר הרש"ב, ויועדו במיוחד עבור תלמידי התמימים, אמירתם החלה רק לאחרי פתיחת הישיבה, וחלק מתוכם נמשך קרוב לארבע שנים רצופות. שאר המאמרים נמשכו על פני תקופות קצרות יותר.
  
{{גודל|3|'''ההמשכים המפורסמים:'''}}
+
===בין ההמשכים המפורסמים:===
  
'''אדמו"ר מהר"ש''':
+
'''אדמו"ר המהר"ש''':
 +
*'''[[המשך והחרים]]''' - [[תרל"א]].
 +
*'''[[המשך וככה תרל"ז| המשך וככה הגדול]]''' - [[תרל"ז]].
  
*'''[[המשך וככה (הגדול)]]'''.
+
'''אדמו"ר הרש"ב''':
*'''[[המשך והחרים]]''' - [[תרל"א]].
+
*'''[[המשך האומנם]]''' - [[תרמ"ג]].
 +
*'''[[המשך תרנ"ט| המשך יום טוב של ראש השנה]]''' - [[תרנ"ט]].
 +
*'''[[המשך תרס"ו| המשך יום טוב של ראש השנה]] - [[תרס"ו]].
 +
*'''[[המשך תער"ב| המשך בשעה שהקדימו]]''' - [[תרע"ב]].
  
;אדמו"ר הרש"ב:
 
*'''[[המשך תרנ"ט|המשך רנ"ט]]'''.
 
*'''[[המשך תרס"ו]] - יום טוב של ראש השנה'''.
 
*'''[[המשך תער"ב]] - בשעה שהקדימו'''.
 
  
 +
'''אדמו"ר הריי"צ''':
 +
*'''המשך ראש השנה''' - תש"ג.
 +
*'''המשך [[באתי לגני]]''' - תש"י
  
גם במאמרי [[אדמו"ר שליט"א מלך המשיח]] מצינו כמה פעמים רצף של מאמרים שנאמרו בסמיכות זמן, המשלימים אחד את השני. ומהמפורסמות שביניהם: מאמרי חודש [[תשרי]] [[תשכ"ג]], שהוגהו ונדפסו בשנת [[תנש"א]], ואח"כ ב[[ספר המאמרים מלוקט]] ח"ה.
+
'''הרבי''':
 +
*'''המשך מאמרי חודש [[תשרי]]''' - [[תשכ"ג]], שהוגהו ונדפסו בשנת [[תנש"א]], ואחר כך ב[[ספר המאמרים מלוקט]] חלק ה'.
 +
*'''המשך "נתת ליראיך"''' - [[תשל"ו]]. שלושה מאמרים, נאמרו בימי הגאולה [[י"ב תמוז]], [[י"ג תמוז]], [[ט"ו תמוז]]. הוגהו ונדפסו כמאמר אחד משולב בשנת [[תשמ"ו]], ואחר כך בספר המאמרים מלוקט חלק א'.
  
 
{{הערות שוליים}}
 
{{הערות שוליים}}
 
[[קטגוריה:מושגי יסוד]]
 
[[קטגוריה:מושגי יסוד]]
 
[[קטגוריה:מאמרי רבותינו נשיאינו]]
 
[[קטגוריה:מאמרי רבותינו נשיאינו]]

גרסה אחרונה מ־03:55, 15 באוגוסט 2023

מאמרי רבותינו נשיאנו
האמנם · דער פרומער וארא · איתא במדרש תילים · והדרת פני זקן · כתב יד דא"ח ישן לא נודע למי · באתי לגני · ושאבתם מים בששון · וידעת תרנ"ז - מוסקבה · החלצו תרנ"ט
מאמרי הרבי
אשר תבחר · ביום עשתי עשר · גדול יהיה · ושבתי בשלום · כי ישאלך בנך · לא תהיה משכלה · ואתה תצווה את בני ישראל · על כן קראו הימים האלה ימי הפורים
המשכים
המשך והחרים · המשך וככה תרל"ז · המשך רנ"ט · המשך תרס"ו · המשך תער"ב
מושגים
דיבור המתחיל · ביכלאך · בלתי מוגה · מוגה · המשך

המשך בעגה החב"דית מתייחס לקבוצת מאמרי חסידות שנאמרו או נכתבו בזה אחד זה במשך תקופה, ובנויים כרצף באופן שכל מאמר קשור - ובהמשך - למאמר שלפניו.

ההמשך הראשון שנאמר במאמרי הרביים הינו "המשך והחרים תרל"א" לאדמו"ר המהר"ש שלאחר מכן חידש את מושג ה'המשך' באמירת ההמשך "וככה" המכונה ההמשך הגדול, או וככה הגדול שנאמר בשנת תרל"ז[1].

ענין ההמשך[עריכה]

בדרך כלל אמירת מאמר חסידות המכונה גם דא"ח נאמרו בשבת או בימים טובים וחגים ורובם ככולם בנויים על דיבור המתחיל - פסוק או מאמר רז"ל הקשור לתקופה, מקשה עליו ומבארו, וכל מאמר הינו ענין בפני עצמו. אך החידוש של "המשך" הוא - לא על פי סדר שלפי הזמן אלא לפי הענין המתבאר, ונמשך פעמים שבועות וחודשים ואף שנים[1].

ההמשכים בחסידות חב"ד הנם חלק משמעותי וחשוב בתורת מאמרי החסידות, ונלמדים בעיון ובהעמקה רבה.

אמירת ההמשכים אצל אדמו"ר הרש"ב הייתה תלויה וקשורה במצב הישיבה תומכי תמימים שבליובאויטש, מכיון שעיקר המתעסקים בלימוד החסידות היו תלמידי הישיבה - התמימים, וכפי שניתן לראות שההמשך הראשון נאמר שנה וחצי אחר הקמת הישיבה, והאחרון מסתיים בשנים בו נסגר הישיבה בליובאוויטש עקב מלחמת העולם הראשונה.

סיום ההמשך[עריכה]

כבר בסיום ההמשך הראשון בתולדות ימי החסידות בתרל"א, נחגג המאורע בצורה נדירה, אדמו"ר המהר"ש קרא לבנו אדמו"ר הרש"ב וציווה עליו להביא בקבוק משקה ואמר לו "בא נשמח אני ואתה" ודיבר איתו שעה שעתיים בעניני חסידות בחדרו הפרטי[2].

כך גם בסיום אמירת ההמשך הידוע של אדמו"ר הרש"ב המשך יום טוב של ראש השנה תרס"ו קרא לבנו אדמו"ר הריי"צ וציווה עליו להביא בקבוק בנדיקטין וסיפר לו את המאורע הנ"ל עם אביו[2].

המשכים מפורסמים[עריכה]

ההמשכים המפורסמים ביותר בחסידות נאמרו על ידי אדמו"ר הרש"ב, ויועדו במיוחד עבור תלמידי התמימים, אמירתם החלה רק לאחרי פתיחת הישיבה, וחלק מתוכם נמשך קרוב לארבע שנים רצופות. שאר המאמרים נמשכו על פני תקופות קצרות יותר.

בין ההמשכים המפורסמים:[עריכה]

אדמו"ר המהר"ש:

אדמו"ר הרש"ב:


אדמו"ר הריי"צ:

הרבי:

הערות שוליים

  1. 1.0 1.1 התועדויות תש"נ עמ' 114.
  2. 2.0 2.1 ספר המאמרים תרס"ו הוספות עמ' תרסה.