בנדיקטין

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרבי מחלק בנדיקטין בהתוועדות

משקה הבנדיקטין (Benedictine) הינו ליקר צרפתי עתיק ומשובח, בעל תפוצה כלל עולמית. בשנים הראשונות לנשיאות נהג היה הרבי לחלק ממנו בהתוועדויות, ובעקבות כך חסידים רבים נוהגים להשתמש בו גם הם.

היסטוריה וכשרות[עריכה]

בקבוק בנדיקטין

מקורו של המשקה הבנדיקטין הינו בנזיר מהכנסיה הבנדיקטנית בתקופת הרנסאנס לפני כ-300 שנה, שיצר אותו באמצעות תערובת של 27 צמחים שונים ממדינות שונות ברחבי העולם. הבסיס של הליקר הינו אלכוהול המופק מסוכר סלק, בו מושרים הצמחים השונים לקבלת הטעם המיוחד של המשקה. הכנת המשקה אורכת שבע שנים במהלכן הוא מושרה בחביות עץ אלון.

בעקבות המהפכה הצרפתית, אבדה הנוסחה של המשקה כאשר סוחר ספרים רכש את ספר הרישומים מהמנזר ולא ידע על תוכן הספר, ורק כעבור תקופת זמן ארוכה מצא את הנוסחה אחד מבני משפחתו של הסוחר והחל לייצר אותו באופן מסחרי.

כיום משווקים בקבוקי הבנדיקטין כשעליהם מוטבעת תוית אדומה עם האותיות D.O.M המהווים ראשי תיבות של הביטוי הלטיני "Deo Optimo Maximo" ("אלוקים, הטוב והגדול").

המשקה מכונה 'קיסר הליקרים' והוא משמש כבסיס נפוץ לקוקטיילים ידועים.

למרות שהמשקה מיוצר ללא השגחה רבנית ואין לו תעודת כשרות, גם צרכני הכשרות המהדרים ביותר שותים אותו ללא חשש לאחר בדיקה שנערכה על ידי רבנים מוסמכים.

הרב משה דוד גוטניק מאוסטרליה בדק את כשרות המשקה והתברר כי אין חשש שבמשקה מעורב יין, וממילא הינו כשר. גם הרב לנדא שלח את אחד מאנשי מערכת הכשרות שלו לברר את הנושא והוא חזר עם מסקנה דומה כי אין חשש כשרות, ועל סמך כך מתיר הרב לנדא שימוש במשקה באירועים שתחת השגחתו.

יש לציין כי ישנו סוג בנדיקטין נוסף בשם B&B אשר במוצהר מעורב עם יין.

אצל רבותינו נשיאינו[עריכה]

בהוספות להמשך תרס"ו מובא מה שסיפר הרבי הריי"צ לרבי שלרגל סיום "ההערות לי"א מאמרים" "אלה הדברים - וה' אמר המכסה", קרא לו אביו הרבי הרש"ב "וציוני להביא בענעדיקטין", ואשר כן ארע גם עם אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר מהר"ש בעת סיום המשך וככה תרל"ז.

כמו כן העיד הרבי בעצמו: ""נהוג כבר מכמה שנים אצל כ"ק מו"ח אדמו"ר וגם אצל אביו להשתמש בבנדיקטין, והם היו כמה פעמים במדינה ששם מייצרים משקה זה ולא היה אצלם כל פקפוק בענין חשש תערובת יין, וגם ברור שלא נשתנה אופן התוצרת".

אצל הרבי[עריכה]

בשנים הראשונות לנשיאות נהג הרבי לחלק ממשקה הבנדקטין בהתוועדויות, ואף שלח אותו למאורעות ולאישים שונים (בתוך המשלוח מנות ועוד).

כאשר נשאל הרבי מדוע שלח עם שז"ר להתוועדות בכפר חב"ד את משקה הבנדיקטין, למרות שידוע שהוא מיוצר אצל נזירים וסוד הייצור כמוס, וייתכן שאינו כשר, ענה הרבי כי אדמו"ר הרש"ב שלח שליחים לברר על המשקה ומצאו שהוא כשר, ומכיוון שלאחר מכן המשיכו הרש"ב והריי"ץ להשתמש במשקה, גם הוא מתיר להשתמש בו.

באחת השנים העיר אחד החסידים לרבי, שלכאורה יש חשש יין נסך, במשקה זה המיוצר על ידי אינם יהודים. לאחר שחזר על דבריו יותר מפעם אחת הודיע הרבי כי לעת עתה יפסיק לשתות "ברבים" את המשקה הזה עד ש"יבוא משיח צדקינו וישתה אותו יחד עם משה ואהרון".

מאז החל הרבי לחלק סמירנוף שהינו משקה וודקה.

יחד עם זאת, על פי עדויותיהם של החסידים שזכו לשמש את הרבי בביתו הפרטי ובהזדמנויות נוספות לא פומביות, המשיך הרבי להשתמש במשקה זה.[דרוש מקור]

בנוגע לעצם הטענה השיב הרבי שכן היה נהוג אצל רבותינו נשיאינו להשתמש במשקה זה, "וליתר שאת היתה חקירה ודרישה בזה עוד הפעם לפני איזו שנים ונתאמת עוד הפעם. ברם, לולא שנהגו כן בבית אבא משך דורות, ויש טעם בדבר שאין כאן מקומו, לא הייתי מחדש נוהג זה. והנני שמח שיש מדקדקים במצוות כמו אלה המקשים ומי יתן וידקדקו כן בכל מצוות עשה ולא תעשה".

קישורים חיצוניים[עריכה]