הבדלים בין גרסאות בדף "דוד פישר"
מה עם הארמון? (שיחה | תרומות) (כך לא סותר לתוכן הערך.) |
|||
| שורה 28: | שורה 28: | ||
לאחר ביטול החרם מצד הרב אזדבא, חזר להתיישב ב[[קראון הייטס]], וייסד בית כנסת בו משמש כרב. | לאחר ביטול החרם מצד הרב אזדבא, חזר להתיישב ב[[קראון הייטס]], וייסד בית כנסת בו משמש כרב. | ||
| − | כיום מממן את חלוקת הכובעים וחליפות של חלק מישיבות חב"ד בארה"ק, תחת קרן חסדי שמשון{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=5616 תדהמה: ישיבות חב"ד נמכרו בעד נזיד עדשים] {{אינפו}}}}, תורם לשלוחים רבים | + | כיום מממן את חלוקת הכובעים וחליפות של חלק מישיבות חב"ד בארה"ק, תחת קרן חסדי שמשון{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=5616 תדהמה: ישיבות חב"ד נמכרו בעד נזיד עדשים] {{אינפו}}}}, תורם לשלוחים רבים ול[[וועד הנחות בלה"ק]]. |
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
גרסה מ־23:00, 19 ביולי 2022
ערך זה עוסק באיש עסקים חב"די. אם התכוונתם לשחקן ובמאי המקורב לחסידות חב"ד, ראו 
ר' שמואל חיים דוד הלוי פישר (יליד שנת תש"ח, 1947) הינו רב בית כנסת בשכונת קראון הייטס ואיש עסקים חב"די.
בעבר היה מראשי העסקנים לביסוס והרחבת שכונת קראון הייטס ופוטר מתפקידו בשל אי-סדר בכספים שהיו תחת ידיו.
תולדות חיים
נולד בט"ו תשרי תש"ח לאביו ר' שמשון הלוי פישר[1] ולאמו מרת חיה שרה, ונקרא על שם זקנו מצד אביו ר' חיים דוד פישר ועל שם זקנו מצד אמו ר' שמואל חיים מילר.
בזמן לימודיו בישיבת תומכי תמימים המרכזית, היה חבר בועד הנחות התמימים, ורשם באופן סדיר רבים מהשיחות והמאמרים שנאמרו על ידי הרבי באותן שנים, כשחלקם שוחזרו מתוך כתביו בלבד בהיעדר 'הנחות' אחרות.
בשנת תשכ"ט התחתן עם מרת גיטל בת ר' אברהם מאיר זרחי[2], התיישב בקראון הייטס, שלח ידו בעסקים וראה ברכה במעשה ידיו.
בשנת תשל"א היה יחד עם ר' שלום דובער חייקין נציגם של ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד לבחינת תלמידים מעוניינים להתקבל ללמוד בישיבה.
עסקנות ונידוי
בעקבות ההגירה השלילית משכונת קראון הייטס ופעולותיו של הרבי למניעת הבריחה, הוקם ועד לרכישת בתים וביסוס השכונה, והוא הועמד בראש הועד לצד העסקנים ר' מענדל שמטוב, ר' נחום פינסון, ומייסדי הועד הרב חייקל חאנין והרב צבי שטיינמיץ. בנוסף, בחברת הבת שהקים לצורך רכישת בניני המגורים בפינות הרחובות, פעלו תחתיו העסקנים ר' זלמן יהודה דייטש, ר' שמשון סטאק, ור' יצחק גורביץ.
לצורך רכישת הבניינים ופעילות הועד, הורה הרבי שכל אחד מתושבי השכונה יראה לעצמו זכות וחובה להפקיד סכומי כסף גדולים בידי הועד, מתוך מטרה שברבות השנים יוחזר כסף זה בתוספת הרווחים שיצטברו ממכירת הבתים. רבים מתושבי שכונת קראון הייטס לקחו לצורך כך הלוואות גדולות ואף נכנסו לחובות לצורך זה, והפקידו את הכספים בידי הועד.
אך אף שהועד רשם הצלחה רבה בפינוי דירות המגורים ורכש כארבעים בנינים, רובו של הכסף לא הוחזר, ובשנת תשמ"ו תושבים ממורמרים פנו אל חברי בית דין צדק קראון הייטס ותבעו אותו לדין תורה. כאשר נמנע מלהתייחס לקריאות בית הדין, התייחס לכך הרבי ברבים, ואמר ש"כספים כאלו [שניתנים לטובת הציבור, כביכול בתנאי שיעשו כרצונו של בעל הכסף] אינם אפילו מקליפת נוגה (ופשיטא שאינם מצד הקדושה), ובמילא, אסור להשתמש בכספים אלו עבור ענייני קדושה!"[3]. לאחר-מכן הוטל עליו נידוי ע"י בי"ד צדק קראון הייטס[4], הוא פוטר מראשות הועד, ונאלץ לעזוב את גבולות ארצות הברית וקבע את מגוריו בירושלים.
במהלך פרשייה זו, בחורף תשמ"ז, הוא ביזה את בד"צ קראון הייטס. בעקבות כך, ועד הקהל קראון הייטס קרא לתושבי קראון הייטס לאסיפה פומבית ודחופה נגדו ב-770. לאור בקשתו מהגבאים שלא לאפשר את קיום האסיפה ב-770 ניסו הגבאים למנוע זאת באמצעות סגירת בית הכנסת ללא הצלחה. הרבי מחה בחריפות על הנסיון למנוע את האסיפה כשבקשר לכך כותב לאחד הגבאים: "שגבאים יסגרו הבית הכנסת בפני רובם ככולם דהמתפללים בו – לפי ידיעותי רק במוסקבא וחברותיה – הגבאים עושים זה"[5] ובסיום התוועדות פורים תשמ"ז שהתקיימה באותה תקופה התעלם הרבי בצורה בולטת מגבאי זה כשניגש בחלוקת דולרים שבסיום ההתוועדות כשאחר כך הרבי מסביר זאת במענה לאותו גבאי: "חלוקת הדולרים היא כפשוט בעין יפה כלפי המקבל שי', ואין ביכלתי לתתנם להמקבל ע"י אחד שיצא עליו הקול (ויותר מג' בני ישראל) שהיה בראש אלה שלא הניחו להיכנס לבית הכנסת בו חילקתי הדולרים (אלא שזכו ולא עלתה בידם)"[6].
החזרה לקראון הייטס
בשנת תשס"ה בעקבות מערכת לחצים מאסיבית, הגיע להסכם עם ועד הקהל[7] במסגרתו הסיר הרב אברהם אזדבא מצדו את החרם של הבית דין. אך רבים טוענים כי לסיכומים אלו אין כל תוקף, היות והכספים בפועל לא הושבו לבעליהם, מלבד מעטים שהוחזר להם סכומים מזעריים, ומי שביטל את החרם היה רב בודד מתוך הרכב בית הדין, ועל-פי החלטת הבי"ד כדי לבטל החלטה של הבי"ד צריך שכל הרכב בי"ד יבטל את ההחלטה[8].
לאחר ביטול החרם מצד הרב אזדבא, חזר להתיישב בקראון הייטס, וייסד בית כנסת בו משמש כרב.
כיום מממן את חלוקת הכובעים וחליפות של חלק מישיבות חב"ד בארה"ק, תחת קרן חסדי שמשון[9], תורם לשלוחים רבים ולוועד הנחות בלה"ק.
משפחתו
בניו:
- בנו, ר' שמשון פישר ואשתו מרת טובה, בני ברק
- בנו, ר' שלמה פישר
- בנו, הרב אברהם מאיר פישר - שליח הרבי ורב העיר טילאטי, רוסיה
- בנו, ר' מנחם מענדל פישר, מיאמי.
- בנו, ר' שניאור זלמן פישר
- בנו, ר' צבי הירש פישר
- בנו, ר' ישראל פישר - אשתו מרת רות, בת הרב שמואל רבינוביץ' רב הכותל והמקומות הקדושים, ירושלים.
- בנו, ר' עמרם פישר, ירושלים.
בנותיו:
- בתו, מרת נחמה דינה, אשת ר' מנחם מענדל בריקמן - שליחי הרבי בירושלים.בשכונת ארנונה
- בתו, מרת ברכה, אשת ר' מנחם וולף.
- בתו, מרת שולמית
- בתו, מרת חיה שרה אשת ר' יונתן זאב רוזנבאום
- בתו, מרת בתיה יענטא, אשת הרב שניאור זלמן דייטש - שליח הרבי במינסק, רוסיה הלבנה
- בתו, מרת רבקה, אשת ר' חיים מאיר זלמנוב.
- בתו, מרת רחל דאבע רייזע, אשת ר' שרגא פייביש מרוזוב.
- בתו, מרת דבורה לאה, אשת ר' שלמה דוד כ"ץ.
- בתו, מרת חנה, אשת ר' יוסף יצחק צוויבל.
הערות שוליים
- ↑ נפטר בכ"ה סיון תשכ"ט.
- ↑ נפטר בה' תשרי תשל"ה.
- ↑ צילום השיחה. (הושמט בהתוועדויות).
- ↑ צילום המכתב.
- ↑ ליקוט מענות קודש תשמ"ז מענה צ
- ↑ מהעתקת המזכיר.
- ↑ ועד הקהל בקראון הייטס הגיע להסכם עם הרב דוד פישר - באתר
כ"ד סיון תשס"ה.
- ↑ צילום ההחלטה.
- ↑ תדהמה: ישיבות חב"ד נמכרו בעד נזיד עדשים
