בשורת הגאולה

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יחלך.jpg ערך זה נמצא בעיצומה של עבודה ממושכת. הערך פתוח לעריכה.
אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך.

בשורת הגאולה הוא כינוי כללי לדברים שאמר הרבי בהזדמנויות רבות, החל מיום התמנותו לאדמו"ר ולאורך כל השנים שלאחר מכן שבדורנו[1] תבוא הגאולה ו"הנה זה (המלך המשיח) בא, וכבר בא".

במאמר הראשון שאמר הרבי, מיד עם הכתרתו הרשמית כאדמו"ר בי"א שבט תשי"א , קבע כי דורנו הוא הדור האחרון לגלות והדור הראשון לגאולה[2].

בשנים שלאחר מכן, קרא לעורר מודעות וציפייה בלב העם כולו לקראת הגאולה הקרובה, וקבע כי העולם כבר בשל ומוכן לגאולה, ולא נותר אלא שכל אחד יכין את עצמו וסביבתו לקבל את פני משיח צדקנו.

הגדרת הזמן

החל מתחילת נשיאותו אמר הרבי שדורנו הוא הדור שאמור להביא את הגאולה והוא "דור האחרון של הגלות והראשון לגאולה", וכמה פרטים בזה[3]:

  • יא שבט תשי"א אמר הרבי שדורנו הוא דור השביעי שבזמנו אמורה השכינה לרדת למטה ולהתגלות בעוה"ז הגשמי.
  • דורנו הוא סוף הגלות שהתקיימו כל סימני חז"ל אודות עקבתא דמשיחא.
  • "בני ישראל סיימו את כל ענייני העבודה ועומדים מוכנים לקבל פני משיח".
  • העולם מעיד ש"הגיע זמן גאולתכם" - שעומדים על סף הגאולה.

וכפי שיתבארו להלן

דור השביעי

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – דור השביעי

מבואר במדרש שסדר השתלשלות המשכת האור האלוקי שהתגלה במתן תורה היה במשך שבעה דורות שקדמו למתן תורה, על ידי עבודת ה' של אברהם אבינו והצדיקים בדורות שלאחריו עד עבודתו של משה רבינו שהיה דור השביעי מאברהם אבינו שזכה להוריד את השכינה על הר סיני. במאמר שאמר הרבי ביום קבלת הנשיאות הקביל הרבי את העבודה להביא את המשיח להמשיך השכינה על ידי תורת החסידות שנעשה במשך שבעה דורות החל מהאדמו"ר הזקן עד לדורנו שהוא השביעי, שמוטל עליו ע"י עבודתו להמשיך את השכינה ולסיים את העבודה של עמנו בני ישראל במשך הדורות לעשות לו יתברך דירה בתחתונים[2]

סוף זמן הגלות

מצב העולם מוכיח שדורנו הוא דור הגאולה לפי שכל סימני סוף הגלות מתקיימים בו.

"בני ישראל סיימו את כל ענייני העבודה"

הרבי חזר ואמר ריבוי פעמים אשר לפי "הכרזת והודעת כבוד קדושת מורי וחמי אדמו"ר נשיא דורנו בני ישראל סיימו את העבודה" פעלו את פעולתם בהכנה לגאולה והרי הם עומדים מוכנים לקבלו. סיום העבודה מתבטא בכל ענייני העבודה:

"הפצת המעיינות"

בהפצת המעיינות תלויה הגאולה כמענה של מלך המשיח לשאלת הבעש"ט "אימתי קאתי מר?" "לכשיפוצו מעיינותיך חוצה"

הפצת המעיינות הגיעה בדורנו ל"חוצה" שאין יותר חוצה הימנו. וזה נעשה על ידי עבודת רבותינו נשיאנו עד דורנו זה הן בביאורים והסברים בפנימיות התורה. הן בהפצתה שהגיע לכל סוגי עם ישראל לכל חוג וחוג שכל אחד ביכולתו ללמוד פנימיות התורה ועד לתרגומו לשפות ששונות שאפי גויים יכולים ללמדם ונוסף על זה הודפס התניא בכתב ברייל שגם עיוורים ביכולתם ללמוד מפנימיות התורה.[4])

"צחצוח הכפתורים"

בשיחת שמחת תורה תרפ"ט [5] אמר הרבי הריי"צ שהעבודה עכשיו להבאת הגאולה היא "צחצוח הכפתורים" וביאר הרבי הצחצוח בא אחרי שכל הבגד מוכן ומושלם ואפי' הכפתורים (שאינם עיקר הבגד כי אם תפקידם רק לחבר הימין והשמאל. [6])גם הם כבר נמצאים וכל מה שנשאר הוא להוסיף ביופי הבגד ל"צחצח" את הכפתורים - להכין את העולם שיהיה בתכלית ההידור והיופי לקבל פני משיח צדקנו.[7]

אמנם פעמים רבות[8] אמר הרבי שבימינו סיימו בני ישראל אף עבודה זו וסיימו אף את צחצוח הכפתורים ועומדים מוכנים בתכלית השלימות לקבל פני משיח צדקנו.

"עבודת התשובה"

עבודת התשובה הוא מהעבודות בני ישראל שיביאו את הגאולה כדברי הגמרא[9] "אמר רב כלו כל הקיצין ואין הדבר תלוי אלא בתשובה...אמר רבי אליעזר אם ישראל עושין תשובה נגאלין ואם לאו אין נגאלין" וכך פסק הרמב"ם (רמב"ם הלכות תשובה פרק ז הלכה ה) "ואין ישראל נגאלין אלא בתשובה וכבר הבטיחה תורה שסוף ישראל לעשות תשובה בסוף גלותם ומיד הם נגאלין"

בשנת תש"א הכריז הרבי הריי"צ בקול קורא שהודפס בעיתונות: "לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה" . משמעותה של ההכרזה הייתה, שהיות ונמצאים בערב ובסמוך לגאולה לכן נצרך רק פעולת התשובה ומיד תבוא הגאולה.

פעמים רבות[10] אמר הרבי שבני ישראל כבר עשו תשובה (ענינה של תשובה היא ברגע אחד ע"י הרהור תשובה בלבד(מאהבה או מיראה או מכל סיבה אחרת), ואין יהודי שלא הרהר תשובה. בפרט בדורנו שעבר את השואה ראה זאת וזוכר זאת לא שייך יהודי שלא הרהר תשובה וכמה פעמים[11]) וממילא צריכה להתקיים נבואת הרבי הריי"צ "לאלתר לגאולה".

"עבודת הברורים"

מבואר בתורת החסידות שהעבודה בעוה"ז לאחר חטא עץ הדעת היא בעיקר לברר בירורים, כלומר כשאדם הראשון היה בגן עדן עבודתו היתה להמשיך תוספת אור בגן עדן (כמו שכתוב: "ויניחהו בגן עדן לעובדה ולשמרה"). משא"כ כשגורש האדם מגן עדן וירד לעולם זה, עיקר עבודתו היא לזכך ולברר את חושך העולם ולהכשירו לגלוי אור האלוקי.

אמנם עבודה זו היא עד לימות המשיח שאז יעביר ה' את רוח הטומאה מין הארץ ועיקר העבודה אז יהיה להמשיך ולגלות בעולם אורות נעלים. אורות אלו שיומשכו בימות המשיח הם אורות נעלים יותר מהאורות שנמשכו על ידי המצוות בזמן הגלות ונעלים יותר אפילו מהאורות שנמשכו על ידי אדם הראשון, ולכן כשאנו מתפללים על המצוות שיעשו אז[12] "יהי רצון ..שתשוב ותרחם..וקרב פזורינו..ושם נעשה לפניך..כמצוות רצונך.." אנו מגדירים אותם דווקא מצוות רצונך לפי ששלימות המצוות יהיה אז לעתיד לבוא.[13]

המשכת המצוות לעתיד לבוא תלויה בעבודת הבירורים עכשיו:

א. עבודת הבירורים דורשת יגיעה רבה ולכן היא מעוררת גלוי נעלה ביותר שהיא תתגלה במצוות לעתיד[13]

ב. עבודת הבירורים מכשירה את העולם שיהיה ראוי לגילוי של ימות המשיח [דרוש מקור]

הרבי הכריז שבזממנו הסתיימה עבודת הבירורים.

"הגיע זמן גאולתכם"

הרבי ציין שזמננו הוא "זמן הגאולה" וכמה פרטים בזה:

  • שבזמן זה הוא אמור להגיע וממילא כל רגע שהוא אינו מגיע, הרי זה לא מובן כלל וכלל.
  • שרואים בזמן זה גילויים באופן של "פלא" והסיבה לזה היא שזו פעולתו של מלך המשיח בעולם[דרוש מקור].
  • "מתחיל להתקיים העניין של "שלח נא ביד תשלח".

ההוכחה לזה:

  • מכיוון שהחל משנת תשנ"א נמצאים בערב שבת לאחרי חצות.[14]
  • מצד שראו בפועל ויראו עוד "פלאות"

"אראנו נפלאות"

"מלחמת המפרץ" "נפילת מסך הברזל"

המשמעות לכך בעבודת ה

לחזק הצפייה לביאת המשיח

הידיעה וההבנה שזמן זה הוא "שנה שמלך המשיח נגלה בה" מביא יהודי לזעקה שהוא רוצה "לראות" שמלך המשיח נגלה ולא רק להבין זאת.[15]

לחזק הבטחון בביאת המשיח שיתגלה ברגע זה ממש

להכריז ולפרסם בכל מקום שהקב"ה אומר לכל אחד ואחד מישראל: "ראה אנכי נותן לפניכם ברכה עד שהיום ממש רואים בעיני בשר ברכת הגאולה האמיתית והשלימה.[15]

לחיות משיח

  • "אחכה לו בכל יום שיבוא" לדבר ולחשוב אודותיו ולקשר כל דבר בזמן זה עם משיח


ציטוטים

סוף זמן הגלות

לפי כל הסימנים שבדברי חז"ל עומדים אנו בסוף זמן הגלות, לאחר שכבר "כלו כל הקיצין", וכבר עשו תשובה, ועומדים מוכנים לקבלת פני משיח-צדקנו. [16]

עוד זעקה, עוד בקשה

הדבר היחיד שעליו מחכים הוא - שיהודי יזעק עוד זעקה, עוד בקשה ותביעה ועוד תזכורת: "עד מתי!". [17]

אחריות אישית

כל יהודי, אנשים נשים וטף, יש לו אחריות להוסיף בעבודתו להביא את משיח-צדקנו בפועל ממש. אין לסמוך על אחרים ואין להטיל עבודה זו על אחרים; זו היא עבודה של כל אחד ואחת, כל אחד ואחד צריך לעשותה בעצמו. במה מתבטאת עבודה זו? בהוספה בתורה ובמצוות, בלימוד התורה (נגלה ופנימיות) וקיום המצוות בהידור, וכן - להשפיע על אחרים שיוסיפו אף הם בתורה ובמצוות. [18]

על סף הפתח

לא זו בלבד שסוף הגאולה לבוא, אלא הגאולה כבר עומדת על סף הפתח ומחכה לכל אחד ואחת מישראל שיפתח את הדלת ו'יסחוב' את הגאולה לתוך החדר! [19]

"לעשות קצת יותר ואז יבוא מיד"

כתב הסי-אן-אן: "רבי, מהו המסר שיש לך לעולם בעניין המשיח?".

הרבי: "כבר פרסמתי והדבר נדפס בעיתונות בכל המדינות, ואם רצונך לחזור על כך - חזור ואמור שהמשיח מוכן לבוא עכשיו, ומה שנותר לנו לעשות, הוא להרבות יותר בשטח של טוב וחסד".

כתב הסי-אן-אן: "שהאנשים יעשו טוב וחסד כדי שהוא יבוא?".

הרבי: "לעשות קצת יותר ואז יבוא מיד".[20]


הכנות אחרונות

כתב עיתון אמריקני: "מהו המסר שיש לרבי עבור העם?".

הרבי: "המשיח עומד להגיע וצריך לעשות את ההכנות האחרונות". [21]


הערות שוליים

  1. דור בדברי הרבי, מתייחס לנשיא הדור - כלומר הדור מתחלף כאשר נשיא הדור מתחלף. דורנו מכונה על ידי הרבי הדור השביעי, בהיות הרבי האדמו"ר השביעי לאדמו"רי חב"ד
  2. 2.0 2.1 מאמר באתי לגני תשי"א
  3. ראה שיחת ספר השיחות תשנ"א עמוד 689 (פרשת בלק סעיף ז- ח)
  4. ספר השיחות תשנ"א עמוד 763 ([171 שיחת פרשת עקב תשנ"א]
  5. ספר השיחות תרפ"ט עמוד 42
  6. ראה [173 שיחת ה' טבת תשמ"ז]
  7. שיחת פרשת ויחי תשמ"ז לקוטי שיחות חלק כ"ה עמוד 481
  8. שבת פרשת שמות תשמ"ז ספר תורת מנחם התוודויות תשמ"ז ח"ב עמוד 301, מאמר ד"ה "עבדים היינו" תשמ"ח תורת מנחם התוועדויות תשמ"ח ח"ב עמוד 504 ועוד ריבוי פעמים
  9. סנהדרין צז, ב.
  10. פרשת שמות תשמ"ו (ראה שם שמבאר כן בדברי הרבי הריי"צ) ועוד.
  11. ליל ט"ו בשבט תשל"ט
  12. תפילת מוסף של יום טוב
  13. 13.0 13.1 ראה ספר המאמרים עת"ר ד"ה איכה ישבה בדד. ספר תורת מנחם התוועדויות ח"ג עמוד 228
  14. שיחת פרשת ואתחנן תשנ"א סעיף י
  15. 15.0 15.1 שיחת פרשת ראה ה'תנש"א - ספר השיחות ה'תנש"א עמוד 683 ואילך
  16. שבת פרשת שמות תנש"א
  17. שבת פרשת דברים תנש"א
  18. פורים תשמ"ז, שבת פרשת שמיני תנש"א
  19. ו' במרחשוון תשנ"ב
  20. בחלוקת השטרות ל'שליחות-מצווה', ביום ראשון י"ב במרחשוון תשנ"ב
  21. "בחלוקת השטרות ל'שליחות-מצווה', ביום ראשון ב' באדר-א תשנ"ב