הבדלים בין גרסאות בדף "ברוך שמואל היישריק"
(←כתביו) |
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) |
||
| (9 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | הרב '''ברוך שמואל היישריק''' ([[י' סיון]] [[תרצ"ו]]-[[י"ט כסלו]] [[תשע"ג]]) היה מחנך בסמינר [[בית רבקה כפר חב"ד]], רב [[בית הכנסת]] 'היכל מאיר' ב[[פתח | + | הרב '''ברוך שמואל היישריק''' ([[י' סיון]] [[תרצ"ו]] - [[י"ט כסלו]] [[תשע"ג]]) היה מחנך בסמינר [[בית רבקה כפר חב"ד]], רב [[בית הכנסת]] 'היכל מאיר' ב[[פתח תקווה]], וחבר [[מכון אהלי שם]]. |
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד לאביו ר' פנחס אליהו ולאמו מרת חיה ב[[י' סיון]] [[תרצ"ו]]. | נולד לאביו ר' פנחס אליהו ולאמו מרת חיה ב[[י' סיון]] [[תרצ"ו]]. | ||
| − | משפחתו השתייכה לחסידות גור, ואת שנות הילדות עשה בתלמוד תורה של חסידות [[גור]] ב[[בני ברק]], ועוד לפני גיל [[בר מצווה]] נכנס ללמוד בישיבת 'אור ישראל' ב[[פתח | + | משפחתו השתייכה לחסידות גור, ואת שנות הילדות עשה בתלמוד תורה של חסידות [[גור]] ב[[בני ברק]], ועוד לפני גיל [[בר מצווה]] נכנס ללמוד בישיבת 'אור ישראל' ב[[פתח תקווה]]. |
בעקבות כשרונותיו והתמדתו בלימודים, הוצע לו בגיל צעיר במיוחד לעבור ללמוד בישיבה גדולה, והוא נכנס ללמוד בישיבת 'חברון' ב[[ירושלים]], והסתופף רבות בחצרו של האדמו"ר ה'בית ישראל' מגור, ונהג לרשום ב[[מוצאי שבת]] את הדברים ששמע במהלך הסעודות, ולשולחם אל אביו. | בעקבות כשרונותיו והתמדתו בלימודים, הוצע לו בגיל צעיר במיוחד לעבור ללמוד בישיבה גדולה, והוא נכנס ללמוד בישיבת 'חברון' ב[[ירושלים]], והסתופף רבות בחצרו של האדמו"ר ה'בית ישראל' מגור, ונהג לרשום ב[[מוצאי שבת]] את הדברים ששמע במהלך הסעודות, ולשולחם אל אביו. | ||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
עם סיום מסלול לימודיו בישיבת 'חברון' עבר ללמוד בישיבת פוניבז' ב[[בני ברק]], שם החל להתקרב ל[[תורת החסידות]] באמצעות שיעוריו של רב העיר הרב [[יעקב לנדא]] והרב [[לייבל זלמנוב]]. | עם סיום מסלול לימודיו בישיבת 'חברון' עבר ללמוד בישיבת פוניבז' ב[[בני ברק]], שם החל להתקרב ל[[תורת החסידות]] באמצעות שיעוריו של רב העיר הרב [[יעקב לנדא]] והרב [[לייבל זלמנוב]]. | ||
| − | בתקופת לימודיו בפוניבז', הקים הרב [[שלום בער ליפשיץ]] את ארגון [[יד לאחים]] שייסד | + | בתקופת לימודיו בפוניבז', הקים הרב [[שלום בער ליפשיץ]] את ארגון [[יד לאחים]] שייסד ישיבה ב[[עכו]] ליוצאי צפון אפריקה, והוא התבקש לשמש כמגיד שיעור בישיבה. כעבור שנתיים בעכו, הוצע לו לעבור ללמד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] אך כששאל על כך את הרבי הורה לו הרבי להישאר ללמד בעכו. |
| − | לאחר נישואיו עם רעייתו מרת יוכבד, קבע את מגוריו במושב יסודות ושימש כמחנך בתלמוד תורה המקומי, וכאשר הוצע לו לנהל את המדרשה למורים | + | לאחר נישואיו עם רעייתו מרת יוכבד, קבע את מגוריו במושב יסודות ושימש כמחנך בתלמוד תורה המקומי, וכאשר הוצע לו לנהל את המדרשה למורים ביישוב 'יד בנימין' עבר להתגורר ב[[פתח תקווה]], ובמקביל לתפקידו בניהול המדרשה החל למסור שיעורים בגמרא ובחסידות בבית הכנסת 'היכל מאיר' המקומי, ושימש כשליח הרבי בבית הכנסת וזכה להוראות והדרכות בנוגע לפעילות זו. |
| − | נפטר בגיל 75 ב[[י"ט כסלו]] [[תשע"ג]]. | + | נפטר בגיל 75 ב[[י"ט כסלו]] [[תשע"ג]] ונטמן בבית העלמין סגולה בפתח תקווה. |
==כתביו== | ==כתביו== | ||
| − | *'''בשערים מעשיה''', קיצור הלכות ייחוד, בהוצאת [[מכון אהלי שם]] [[ | + | *'''בשערים מעשיה''', קיצור הלכות ייחוד, בהוצאת [[מכון אהלי שם]] [[תנש"א]] |
| − | + | *'''ברכת מועדך''' על בסיס שיעוריו בהלכות המועדים | |
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*'''פעם שליח תמיד שליח''' - פרקי התקשרות ותולדות חיים, [[שבועון כפר חב"ד]] ג' תמוז תשע"ו | *'''פעם שליח תמיד שליח''' - פרקי התקשרות ותולדות חיים, [[שבועון כפר חב"ד]] ג' תמוז תשע"ו | ||
| − | {{מיון רגיל:היישריק | + | {{מיון רגיל:היישריק, ברוך שמואל}} |
| − | [[קטגוריה:חסידים | + | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] |
| − | [[קטגוריה: | + | [[קטגוריה:אישים בפתח תקווה]] |
| + | [[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין סגולה]] | ||
| + | [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ו]] | ||
| + | [[קטגוריה:אישים בעכו]] | ||
גרסה אחרונה מ־05:47, 18 בספטמבר 2023
הרב ברוך שמואל היישריק (י' סיון תרצ"ו - י"ט כסלו תשע"ג) היה מחנך בסמינר בית רבקה כפר חב"ד, רב בית הכנסת 'היכל מאיר' בפתח תקווה, וחבר מכון אהלי שם.
תולדות חיים[עריכה]
נולד לאביו ר' פנחס אליהו ולאמו מרת חיה בי' סיון תרצ"ו.
משפחתו השתייכה לחסידות גור, ואת שנות הילדות עשה בתלמוד תורה של חסידות גור בבני ברק, ועוד לפני גיל בר מצווה נכנס ללמוד בישיבת 'אור ישראל' בפתח תקווה.
בעקבות כשרונותיו והתמדתו בלימודים, הוצע לו בגיל צעיר במיוחד לעבור ללמוד בישיבה גדולה, והוא נכנס ללמוד בישיבת 'חברון' בירושלים, והסתופף רבות בחצרו של האדמו"ר ה'בית ישראל' מגור, ונהג לרשום במוצאי שבת את הדברים ששמע במהלך הסעודות, ולשולחם אל אביו.
עם סיום מסלול לימודיו בישיבת 'חברון' עבר ללמוד בישיבת פוניבז' בבני ברק, שם החל להתקרב לתורת החסידות באמצעות שיעוריו של רב העיר הרב יעקב לנדא והרב לייבל זלמנוב.
בתקופת לימודיו בפוניבז', הקים הרב שלום בער ליפשיץ את ארגון יד לאחים שייסד ישיבה בעכו ליוצאי צפון אפריקה, והוא התבקש לשמש כמגיד שיעור בישיבה. כעבור שנתיים בעכו, הוצע לו לעבור ללמד בישיבת תומכי תמימים לוד אך כששאל על כך את הרבי הורה לו הרבי להישאר ללמד בעכו.
לאחר נישואיו עם רעייתו מרת יוכבד, קבע את מגוריו במושב יסודות ושימש כמחנך בתלמוד תורה המקומי, וכאשר הוצע לו לנהל את המדרשה למורים ביישוב 'יד בנימין' עבר להתגורר בפתח תקווה, ובמקביל לתפקידו בניהול המדרשה החל למסור שיעורים בגמרא ובחסידות בבית הכנסת 'היכל מאיר' המקומי, ושימש כשליח הרבי בבית הכנסת וזכה להוראות והדרכות בנוגע לפעילות זו.
נפטר בגיל 75 בי"ט כסלו תשע"ג ונטמן בבית העלמין סגולה בפתח תקווה.
כתביו[עריכה]
- בשערים מעשיה, קיצור הלכות ייחוד, בהוצאת מכון אהלי שם תנש"א
- ברכת מועדך על בסיס שיעוריו בהלכות המועדים
לקריאה נוספת[עריכה]
- פעם שליח תמיד שליח - פרקי התקשרות ותולדות חיים, שבועון כפר חב"ד ג' תמוז תשע"ו
