הבדלים בין גרסאות בדף "בינוני"
(←בינונים ידועים: חיים עזרא ברונשטיין) |
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) מ (←דרגות בבינונים: הגהה, ניסוח) |
||
| (33 גרסאות ביניים של 17 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| + | {{פירוש נוסף|נוכחי=יהודי בדרגה בינונית בין [[צדיק]] לרשע|אחר=ניגון מכוון לדרגת הבינוני|ראו=[[ניגון הבינוני]]}} | ||
"'''בינוני'''" היא מעלתו של כל אדם הנמצא בין דרגתו של ה[[צדיק]] לבין דרגתו של ה[[רשע]]. | "'''בינוני'''" היא מעלתו של כל אדם הנמצא בין דרגתו של ה[[צדיק]] לבין דרגתו של ה[[רשע]]. | ||
| שורה 8: | שורה 9: | ||
ה[[צדיק]] הוא זה אשר הפך את [[נפש בהמית|נפשו הבהמית]] שרצונותיה ותאוותיה תהינה לטוב ולקדושה; לעומתו הרשע הוא זה אשר [[נפש אלקית|נפשו האלקית]] נמצאת בהעלם מסויים והצד הרע שבו גובר עליו - בזה ישנם דרגות רבות, והמדרגה הנעלית היא '''שיכול להיות''' שיעבור עבירה. | ה[[צדיק]] הוא זה אשר הפך את [[נפש בהמית|נפשו הבהמית]] שרצונותיה ותאוותיה תהינה לטוב ולקדושה; לעומתו הרשע הוא זה אשר [[נפש אלקית|נפשו האלקית]] נמצאת בהעלם מסויים והצד הרע שבו גובר עליו - בזה ישנם דרגות רבות, והמדרגה הנעלית היא '''שיכול להיות''' שיעבור עבירה. | ||
| − | מדרגת הבינוני היא האמצע בין שני אלו: מצד אחד יש לו את | + | מדרגת הבינוני היא האמצע בין שני אלו: מצד אחד יש לו את ה[[נפש הבהמית]] ויצרו הרע אשר הם עומדים בתוקפם וגבורתם ומנסים להפילו כל הזמן ב[[מחשבה]] דיבור ומעשה; ומצד שני הוא לעולם אינו נופל ואין אצלו כל רושם של עבירה ב[[מחשבה]] דיבור ומעשה, ואפילו לא ביטול תורה{{הערה|שעליה אמרו רז"ל כי אין אדם ניצל ממנה בכל יום, כיון שאם כן הרי אומרת ע"כ התורה ש"כי דבר הוי' בזה וגו' הכרת תכרת וגו'", וממילא לא שייך שיש לו כרת שאז הרי הוא רשע.}}. |
| − | מעלה זו היא מעלתו של כל אדם, שלכן נאמר "משביעים אותו תהי צדיק ואל תהי רשע", שאפילו שאין כל אדם זוכה להיות צדיק, כיון שאין ברשותו הבחירה בזה; | + | מעלה זו היא מעלתו של כל אדם, שלכן נאמר "משביעים אותו תהי [[צדיק]] ואל תהי רשע", שאפילו שאין כל אדם זוכה להיות צדיק, כיון שאין ברשותו הבחירה בזה; מכל מקום משביעים אותו גם "אל תהי רשע", שבזה הרשות נתונה לכל אדם לכבוש את יצרו ולא להיות רשע אפילו שעה אחת. |
| − | בינוני זה הוא בשם העצם ולא בשם המושאל{{ | + | בינוני זה הוא בשם העצם ולא בשם המושאל{{הערה|בינוני בשם המושאל הוא זה שזכויותיו ועוונותיו שקולים זה כנגד זה.}}. |
| − | מדרגת הבינוני היא מדרגת כל אחד, ואליה כל אחד צריך לשאוף. גם מי שעבר עבירה, יכול כמובן לחזור בתשובה ולהגיע למדריגת הבינוני{{ | + | מדרגת הבינוני היא מדרגת כל אחד, ואליה כל אחד צריך לשאוף. גם מי שעבר עבירה, יכול כמובן לחזור בתשובה ולהגיע למדריגת הבינוני{{הערה|כיון שדרגה זו היא "מצב" שבו לא עבר עבירה מעולם ולא יעבור לעולם, ולא שבפועל לא עבר.}}. |
==עבודתו== | ==עבודתו== | ||
| שורה 22: | שורה 23: | ||
בבינוני יש מעלה וחיסרון, החיסרון שבו שאינו במעלת ומדריגת הצדיק אשר ביער הרע מקרבו - חלקו או כולו, ואילו הבינוני - הרע שבו בתקפו כתולדתו. | בבינוני יש מעלה וחיסרון, החיסרון שבו שאינו במעלת ומדריגת הצדיק אשר ביער הרע מקרבו - חלקו או כולו, ואילו הבינוני - הרע שבו בתקפו כתולדתו. | ||
| − | אבל לעומת זה מעלת הבינוני גדולה ביותר, שאף שהרע שבקרבו בתקפו, הריהו נלחם ב[[מסירות נפש]] ברע, ועובד את ה' בניגוד לרצונותיו הבהמיים, בשלושת ה[[לבושים]]: מעשה דיבור | + | אבל לעומת זה מעלת הבינוני גדולה ביותר, שאף שהרע שבקרבו בתקפו, הריהו נלחם ב[[מסירות נפש]] ברע, ועובד את ה' בניגוד לרצונותיו הבהמיים, בשלושת ה[[לבושים]]: מעשה דיבור ו[[מחשבה]] כרצון ה', ולא עוד, אלא שהוא מקיים בשלמות את מאמר חז"ל"איזהו גיבור? הכובש את יצרו". |
| + | |||
| + | ==דרגות בבינונים== | ||
| + | ===בכללות יש בבינונים שלוש דרגות{{הערה|שכללותן מבוארת [[ליקוטי אמרים - פרק י"ג|בפרק יג]] בתניא, ועוד כמה פרטים בזה בסוף [[ליקוטי אמרים - פרק ל"ד|פרק לד]] ובשיחתו של הרבי המבארת את החילוק בין אגרת התשובה פרק י' לפרק י"א}}:=== | ||
| + | |||
| + | בדרגה הנמוכה: אהבת ה' בוערת בליבו ומבטלת את הרע רק בשעת התפילה (ושאר היום הרע מתאווה תאוות, ורק בפועל אינו נכשל בעבירה). | ||
| + | |||
| + | בדרגה עליונה יותר: בינוני שלומד תורה מתוך אהבה ויראה כל היום (ולכן הרע בטל כל היום). | ||
| + | |||
| + | בדרגה העליונה ביותר: דבקותו בהשם היא כמי שמתפלל כל היום (אהבת ה' בוערת בו כשאינו מתפלל כבשעת התפילה. אבל צדיק הוא לא - כי יצר הרע רק כפוף ולא גורש והתבער). | ||
| + | {{ערך מורחב|ערך=[[ליקוטי אמרים - פרק י"ג|תניא פרק י"ג]]}} | ||
| + | |||
| + | |||
| + | ===500 מדריגות=== | ||
| + | בשתי הזדמנויות אמר אדמו"ר הזקן על עצמו שהוא בינוני, ובכל פעם ענה תשובה אחרת: | ||
| + | |||
| + | פעם אחת אמר זאת לר' מרדכי ליפלער{{הערה|לקוטי ספורים מאת הרב חיים מרדכי פערלוב מהדורת ירושלים תשס"ב ע' קיט}}, ולתמיהתו של האחרון ענה אדמו"ר הזקן שבבינוני יש מדרגות רבות (ובגרסה אחת ענה לו ש"בינוני הוא עולם שלם"). | ||
| + | |||
| + | בפעם אחרת אמר זאת לר' יקותיאל ליפלער{{הערה|שם=בית רבי|בית רבי ע' עד והערה ג.}}, ולתמיהתו של האחרון ענה אדמו"ר הזקן שבבינוני יש 500 מדריגות. | ||
| + | |||
| + | ומעירים על זה ב'בית רבי'{{הערה|שם=בית רבי}}, שלמעשה אין חילוק בין התשובות, כי עניינו הכללי של בינוני היא דרגת עולם היצירה, ועולם היצירה (כמו כל שאר העולמות) כלול מחב"ד חג"ת נה"י, ובפרטות הוא 'מהלך ת"ק שנה' (יש בו ת"ק מדריגות). | ||
==ספרם של בינונים== | ==ספרם של בינונים== | ||
| שורה 28: | שורה 49: | ||
==בינונים ידועים== | ==בינונים ידועים== | ||
| − | + | *ר' [[נחמיה מדוברובנה]] | |
| + | *ר' [[יעקב מרדכי בזפלוב]] | ||
*ר' [[יצחק הורביץ]] (איצ'ה דער מתמיד) | *ר' [[יצחק הורביץ]] (איצ'ה דער מתמיד) | ||
| − | |||
*ר' [[ניסן נמנוב]] | *ר' [[ניסן נמנוב]] | ||
| − | |||
*ר' [[ישראל נח בליניצקי]] (לעיתים) | *ר' [[ישראל נח בליניצקי]] (לעיתים) | ||
| + | * ר' [[זאב וולף ברונשטיין (צ'רקאס)]] | ||
| + | * ר' [[אריה לייב שיינין]] | ||
| + | * ר' [[יהושע ליין]] | ||
| + | * ר' [[דוד קיבמן|דוד האראדאקער]] | ||
| − | + | ==ראו גם== | |
| − | |||
| − | ==ראו | ||
*[[אתכפייא]] | *[[אתכפייא]] | ||
*[[אתהפכא]] | *[[אתהפכא]] | ||
| + | ==קישורים חיצוניים== | ||
| + | *'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2018/1/11/035661169178.html מי הוא ה'בינוני'?!...]''', בתוך [[שבועון בית משיח]] פרשת וארא תשע"ח | ||
| + | * {{קישור חבד און ליין|108747|חשיפה: האם אישה יכולה להגיע למדריגת בינוני? • מאמר||כ"ה טבת תשע"ח}} | ||
| + | *יחזקאל סופר, '''[https://toratchabad.com/%D7%97%D7%A0%D7%95%D7%9A-%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%A0%D7%99-%D7%A2%D7%9C-%D7%A4%D7%99-%D7%93%D7%A8%D7%9B%D7%95 חנוך לבינוני על פי דרכו]''', האם אכן זו דרישה ריאלית להיות בינוני?, באתר [[תורת חב"ד לבני הישיבות]] | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:נפש]] | [[קטגוריה:נפש]] | ||
| + | [[קטגוריה:תורת החסידות]] | ||
[[קטגוריה:עבודת ה']] | [[קטגוריה:עבודת ה']] | ||
| − | + | [[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]] | |
גרסה אחרונה מ־14:26, 21 בנובמבר 2023
ערך זה עוסק ביהודי בדרגה בינונית בין "בינוני" היא מעלתו של כל אדם הנמצא בין דרגתו של הצדיק לבין דרגתו של הרשע.
ענינו, הוא כלשון חז"ל "בינונים זה וזה שופטם": שיצרו הטוב ויצרו הרע עומדים בתוקפם, אלא שכופה את יצר הרע לעבודת ה'. משום כך, בינוני היא מדת כל אדם בעבודה ואליה צריך כל אדם לשאוף להגיע. והיינו, שהיצר הרע נמצא בתוקפו בחלל השמאלי שבלב, ואף על פי כן כופהו כל ימיו שלא לסור מלעבוד את ה', ולא נותן לו שליטה אפילו לרגע אחד. הבינוני לא עבר עבירה מימיו ולא יעבור עבירה.
לספר התניא קרא אדמו"ר הזקן "ספר של בינונים". בספר ישנה הדרכה ברורה לכל אחד מהי העבודה הנדרשת להגיע למדריגת הבינוני.
תוכן עניינים
ענינו[עריכה]
הצדיק הוא זה אשר הפך את נפשו הבהמית שרצונותיה ותאוותיה תהינה לטוב ולקדושה; לעומתו הרשע הוא זה אשר נפשו האלקית נמצאת בהעלם מסויים והצד הרע שבו גובר עליו - בזה ישנם דרגות רבות, והמדרגה הנעלית היא שיכול להיות שיעבור עבירה.
מדרגת הבינוני היא האמצע בין שני אלו: מצד אחד יש לו את הנפש הבהמית ויצרו הרע אשר הם עומדים בתוקפם וגבורתם ומנסים להפילו כל הזמן במחשבה דיבור ומעשה; ומצד שני הוא לעולם אינו נופל ואין אצלו כל רושם של עבירה במחשבה דיבור ומעשה, ואפילו לא ביטול תורה[1].
מעלה זו היא מעלתו של כל אדם, שלכן נאמר "משביעים אותו תהי צדיק ואל תהי רשע", שאפילו שאין כל אדם זוכה להיות צדיק, כיון שאין ברשותו הבחירה בזה; מכל מקום משביעים אותו גם "אל תהי רשע", שבזה הרשות נתונה לכל אדם לכבוש את יצרו ולא להיות רשע אפילו שעה אחת.
בינוני זה הוא בשם העצם ולא בשם המושאל[2].
מדרגת הבינוני היא מדרגת כל אחד, ואליה כל אחד צריך לשאוף. גם מי שעבר עבירה, יכול כמובן לחזור בתשובה ולהגיע למדריגת הבינוני[3].
עבודתו[עריכה]
עבודתו של הבינוני היא בדרך של אתכפיא לעומת עבודתו של הצדיק שהיא עבודה בדרך של אתהפכא.
מעלתו[עריכה]
בבינוני יש מעלה וחיסרון, החיסרון שבו שאינו במעלת ומדריגת הצדיק אשר ביער הרע מקרבו - חלקו או כולו, ואילו הבינוני - הרע שבו בתקפו כתולדתו.
אבל לעומת זה מעלת הבינוני גדולה ביותר, שאף שהרע שבקרבו בתקפו, הריהו נלחם במסירות נפש ברע, ועובד את ה' בניגוד לרצונותיו הבהמיים, בשלושת הלבושים: מעשה דיבור ומחשבה כרצון ה', ולא עוד, אלא שהוא מקיים בשלמות את מאמר חז"ל"איזהו גיבור? הכובש את יצרו".
דרגות בבינונים[עריכה]
בכללות יש בבינונים שלוש דרגות[4]:[עריכה]
בדרגה הנמוכה: אהבת ה' בוערת בליבו ומבטלת את הרע רק בשעת התפילה (ושאר היום הרע מתאווה תאוות, ורק בפועל אינו נכשל בעבירה).
בדרגה עליונה יותר: בינוני שלומד תורה מתוך אהבה ויראה כל היום (ולכן הרע בטל כל היום).
בדרגה העליונה ביותר: דבקותו בהשם היא כמי שמתפלל כל היום (אהבת ה' בוערת בו כשאינו מתפלל כבשעת התפילה. אבל צדיק הוא לא - כי יצר הרע רק כפוף ולא גורש והתבער).
| ערך מורחב – תניא פרק י"ג |
500 מדריגות[עריכה]
בשתי הזדמנויות אמר אדמו"ר הזקן על עצמו שהוא בינוני, ובכל פעם ענה תשובה אחרת:
פעם אחת אמר זאת לר' מרדכי ליפלער[5], ולתמיהתו של האחרון ענה אדמו"ר הזקן שבבינוני יש מדרגות רבות (ובגרסה אחת ענה לו ש"בינוני הוא עולם שלם").
בפעם אחרת אמר זאת לר' יקותיאל ליפלער[6], ולתמיהתו של האחרון ענה אדמו"ר הזקן שבבינוני יש 500 מדריגות.
ומעירים על זה ב'בית רבי'[6], שלמעשה אין חילוק בין התשובות, כי עניינו הכללי של בינוני היא דרגת עולם היצירה, ועולם היצירה (כמו כל שאר העולמות) כלול מחב"ד חג"ת נה"י, ובפרטות הוא 'מהלך ת"ק שנה' (יש בו ת"ק מדריגות).
ספרם של בינונים[עריכה]
ספר התניא נקרא על ידי אדמו"ר הזקן בשם "ספר של בינונים". שענינו העיקרי של ספר התניא הוא ביאור עבודתו של הבינוני.
בינונים ידועים[עריכה]
- ר' נחמיה מדוברובנה
- ר' יעקב מרדכי בזפלוב
- ר' יצחק הורביץ (איצ'ה דער מתמיד)
- ר' ניסן נמנוב
- ר' ישראל נח בליניצקי (לעיתים)
- ר' זאב וולף ברונשטיין (צ'רקאס)
- ר' אריה לייב שיינין
- ר' יהושע ליין
- ר' דוד האראדאקער
ראו גם[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
- מי הוא ה'בינוני'?!..., בתוך שבועון בית משיח פרשת וארא תשע"ח
- חשיפה: האם אישה יכולה להגיע למדריגת בינוני? • מאמר - באתר
כ"ה טבת תשע"ח - יחזקאל סופר, חנוך לבינוני על פי דרכו, האם אכן זו דרישה ריאלית להיות בינוני?, באתר תורת חב"ד לבני הישיבות
הערות שוליים
- ↑ שעליה אמרו רז"ל כי אין אדם ניצל ממנה בכל יום, כיון שאם כן הרי אומרת ע"כ התורה ש"כי דבר הוי' בזה וגו' הכרת תכרת וגו'", וממילא לא שייך שיש לו כרת שאז הרי הוא רשע.
- ↑ בינוני בשם המושאל הוא זה שזכויותיו ועוונותיו שקולים זה כנגד זה.
- ↑ כיון שדרגה זו היא "מצב" שבו לא עבר עבירה מעולם ולא יעבור לעולם, ולא שבפועל לא עבר.
- ↑ שכללותן מבוארת בפרק יג בתניא, ועוד כמה פרטים בזה בסוף פרק לד ובשיחתו של הרבי המבארת את החילוק בין אגרת התשובה פרק י' לפרק י"א
- ↑ לקוטי ספורים מאת הרב חיים מרדכי פערלוב מהדורת ירושלים תשס"ב ע' קיט
- ↑ 6.0 6.1 בית רבי ע' עד והערה ג.
