הבדלים בין גרסאות בדף "אתכפיא"
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) (←קישורים חיצוניים: , קידוד קישורים) |
|||
| (31 גרסאות ביניים של 14 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | אתכפיא היא | + | '''אתכפיא''' היא המדרגה הראשונה ב[[עבודה]], וענינה היא לכפות את [[היצר הרע]] להיות משועבד ליצר הטוב. עבודת זו היא נדרשת מ[[בינוני|הבינונים]] שנפשם אינה מתוקנת, והרע שולט אצלם בחלל השמאל שבלב - אך לא מ[[צדיק|הצדיקים]] שגמרו לתקן את נפשם. מבואר בספר ה[[זוהר]] כי "כד אתכפיא סטרא אחרא אסתלק יקרא דקב"ה בכולהו עלמין", שעל ידי עבודת האתכפיא מתגלה ונמשך כבודו של [[הקב"ה]] בכל העולמות. |
| − | + | עבודת האתכפיא היא הראשונה מבין שתי המדרגות המרכזיות בעבודה, לעומת עבודת ה[[אתהפכא]] שהיא עבודתם של ה[[צדיק|צדיקים]]. | |
| − | אף על פי שבמהות עצמו ובמדות שבלבו יש מן הגסות והרע, בכל זאת, בהתנהגותו בפועל הוא מרסן את עצמו, ונכנע לרצון ה' -ב[[לבושים]] שלו - | + | ==ענינה ומעלתה== |
| + | {{ציטוט צף|יש לזכור תמיד שאנו אנשי הרבי, ולהעמיד לעצמו את השאלה: האם הרבי מרוצה ממני שכך אני נוהג? האם יש לי די [[אתכפיא]] ו[[אתהפכא]] כראוי ל[[התקשרות|איש של הרבי]]?|[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/3/640.htm אגרות קודש כ"ק אדמו"ר שליט"א חלק ג' אגרת תרמ] (בתרגום ל[[לשון הקודש]])}} | ||
| + | |||
| + | עבודת האתכפיא היא המדריגה הראשונה בעבודה, והיא כפיית יצר הרע ליצר הטוב. וזו עיקר עבודת האדם בעבודתו את ה' - כיבוש היצר הרע, והיינו שהאדם מכניע ומרסן עצמו, וכופה את עצמו להתנהגות טובה, בניגוד למאויים השליליים הנובעים מהמדות הגסות שבלבו. | ||
| + | |||
| + | אופן עבודת האתכפיא הוא שכאשר עולה יצר והרהור מהלב אל המוח, מסיח הוא את דעתו ממנו, ודוחה הוא אותו בשני ידים. ובכל דחיה שדוחהו ממחשבתו, אתכפיא סטרא אחרא לתתא, וב[[אתערותא דלתתא]] [[אתערותא דלעילא]] ונכפה סטרא אחרא דלעילא, המגביה עצמה כנשר. | ||
| + | |||
| + | אף על פי שבמהות עצמו ובמדות שבלבו יש מן הגסות והרע, בכל זאת, בהתנהגותו בפועל הוא מרסן את עצמו, ונכנע לרצון ה' - ב[[לבושים]] שלו - ב[[מחשבה]] דיבור ומעשה. "כי ה[[מוח שליט על הלב]] בתולדתו וטבע יצירתו". | ||
וזהו עיקר מעלת הבינוני, ועיקר עבודת האדם בכלל. זאת אומרת להתגבר ב[[מסירות נפש]] בעבודת ה', על אף כל הקשיים שבזה. | וזהו עיקר מעלת הבינוני, ועיקר עבודת האדם בכלל. זאת אומרת להתגבר ב[[מסירות נפש]] בעבודת ה', על אף כל הקשיים שבזה. | ||
| − | נאמר: " | + | גדולי הדורות מצאו מקור בדברי חז"ל למעלת ה'אתכפיא' שדוחה אפילו מצוות עשה דאורייתא, כמו שכתוב בגמרא{{הערה|מסכת בבא מציעא דף לב.}} שלמרות איסור צער בעלי חיים, כאשר אדם נתקל בבת אחת בשני חמרים שבהמתם רבצה תחת משאה בעוד לחמר שהוא אהובו צריך עזרה בפריקת המשא ואילו החמר שהוא שונא צריך עזרה בטעינה, מצווה לעזור קודם דווקא למי ששונא (למרות שבינתיים הבהמה של האוהב תסבול), "כדי לכוף יצרו עדיף"{{הערה|מנחת חינוך מצוה פ' אות ח. שיטה מקובצת על הגמרא שם בשם הר"י מלוניל, ושם: "כפיית יצרו עדיף יותר מכמה מצוות, שנאמר זבחי אלוקים רוח נשברה לב נשבר ונדכה אלוקים לא תבזה".}}. |
| + | |||
| + | ==פעולתה== | ||
| + | על עבודת האתכפיא נאמר בספר הזוהר: "כד אתכפיא סטרא אחרא אסתלק יקרא דקב"ה בכולהו עלמין" - (כאשר כופים את ה[[סט"א]], מתעלה ונמשך כבודו של [[הקב"ה]] בכל ה[[עולמות]]). | ||
| − | זאת אומרת, שעבודת "אתכפיא | + | זאת אומרת, שעבודת "אתכפיא סטרא אחרא" היא נעלית מכל שבח אחר לה', ואפילו מעבודת "[[אתהפכא]]", משום שענין אתהפכא הוא שה[[נפש הבהמית]] שבאדם נשארת בגדר ישות ונשארת במציאות, אלא שמציאותו מתהפכת לקדושה. |
| − | ואמנם מציאות קדושה היא זכה ורוחנית ודבקה בקב"ה, והיא היפך הגמור של | + | ואמנם מציאות קדושה היא זכה ורוחנית ודבקה בקב"ה, והיא היפך הגמור של הסטרא אחרא שהיא גסה מגושמת וחומרית, אך מכל מקום גם הדברים שהם בגדר הקדושה הם מציאות דבר מה, ואינם ב[[ביטול]] והתאחדות מוחלטת בקב"ה. |
| − | אבל אתכפיא הוא ענין הביטול והיציאה ממציאותו לגמרי, שאדם יוצא מהמציאות שלו השלילית, ונעשה בחינת | + | אבל אתכפיא הוא ענין הביטול והיציאה ממציאותו לגמרי, שאדם יוצא מהמציאות שלו השלילית, ונעשה בחינת אין ממש, ובזה הוא בטל לאחדות הוי' האמיתית - שאין עוד מלבדו. זאת אומרת, שעל ידי זה הוא מעורר וממשיך בחינת אין האמיתי מ[[עצמותו]] ית'. |
| + | |||
| + | ==אתכפיא בעניני הרשות== | ||
| + | עבודת האתכפיא היא ב[[סור מרע ועשה טוב]], ושייכת גם בדברי הרשות. שכל מה שאדם זובח יצרו לשעה קלה על מנת לאתכפיא סטרא אחרא, כגון שחפץ לאכול ומאחר סעודתו עד לאחר שעה, הרי זה בבחינת "והתקדישתם והייתם קדושים", שסופו להיות קדוש ומובדל באמת מהסטרא אחרא על ידי שמקדשים אותו הרבה מלמעלה ומסייעים אותו לגרשה לאט לאט. | ||
==אתכפיא בעבודת הצדיק== | ==אתכפיא בעבודת הצדיק== | ||
| − | + | גם אצל ה[[צדיק]], שבמדריגתו הוא גבוה מהבינוני, מאחר שאין לו יצר הרע כלל, שייך להגיע למעלת הבינוני - לעבודת האתכפייא - אבל רק אם עובד את ה' במסירות נפש, תוך כדי התגברות על הקשיים העומדים בדרכו - הקשיים שביחס למדריגתו, תוך כדי אתכפיא של מציאותו, גם מציאותו הרוחנית{{הערה|אודות אדמו"ר הריי"צ מסופר שלאחר שחרורו מ[[מאסר וגאולת הרבי הריי"צ|המאסר שלו]] שהה זמן מסויים ב[[וורשה]] ואחד החסידים ששימש אותו הכניס יום אחד לחדרו כוס תה עם חלב והניח על השולחן, אך כעבור שעה ראה שהרבי עדיין לא שתה ושאל את הרבי מדוע לא שתה, והרי הכוס התקררה, השיב לו הרבי שאין בכך כלום, והרי זו אתכפיא. כשהחסיד שאל מדוע יש בזה צורך והרי האתכפיא נצרכת לאנשים פשוטים דווקא, השיב לו הרבי: "אחד צריך ואחד רוצה".}}. | |
| − | גם אצל | ||
הקשיים העומדים בדרכו של הצדיק שיוכל לבוא למעלת הבינוני, הם בארבעה ענינים: | הקשיים העומדים בדרכו של הצדיק שיוכל לבוא למעלת הבינוני, הם בארבעה ענינים: | ||
א) הקשיים הרוחניים בעבודתו הרוחנית שבמדריגתו הנעלית, במאמציו לעלות ממדריגה למדריגה, ובכל עליה שעולה, צריך תחילה לצאת ממציאותו הקודמת ולהיות בבחינת אין, וכהכלל הידוע: יש מיש צריך להיות אין באמצע. | א) הקשיים הרוחניים בעבודתו הרוחנית שבמדריגתו הנעלית, במאמציו לעלות ממדריגה למדריגה, ובכל עליה שעולה, צריך תחילה לצאת ממציאותו הקודמת ולהיות בבחינת אין, וכהכלל הידוע: יש מיש צריך להיות אין באמצע. | ||
| − | וכמו שכתוב: "שבע יפול צדיק וקם" זאת אומרת, שבכל עליה שהצדיק עולה למדריגה רוחנית, הגבוהה יותר ממדריגתו, הריהו "נופל" תחילה ממדריגתו הקודמת, בבחינת אין, וזה מניעו ומזרזו לעליה גבוהה יותר. | + | |
| + | וכמו שכתוב: "שבע יפול [[צדיק]] וקם" זאת אומרת, שבכל עליה שהצדיק עולה למדריגה רוחנית, הגבוהה יותר ממדריגתו, הריהו "נופל" תחילה ממדריגתו הקודמת, בבחינת אין, וזה מניעו ומזרזו לעליה גבוהה יותר. | ||
ב) הקשיים שיש לו במלחמתו נגד כללות הרע שבעולם. | ב) הקשיים שיש לו במלחמתו נגד כללות הרע שבעולם. | ||
| − | ג) הקשיים שיש לו בתיקון מקושריו-תלמידיו, אם יש בידם מעשים שליליים, | + | ג) הקשיים שיש לו בתיקון מקושריו-תלמידיו, אם יש בידם מעשים שליליים, הגורמים בזה לירידה לרבם, כמו שנאמר ל[[משה רבינו]]: "לך רד כי שחת עמך", כי עקב ההשחתה של ישראל בחטא העגל נגרמה ירידה (רוחנית) למשה רבינו. |
| + | |||
ודבר זה מחייב מאמץ גדול ועצום כדי לתקנם. | ודבר זה מחייב מאמץ גדול ועצום כדי לתקנם. | ||
| − | ד) והוא העיקר; | + | ד) והוא העיקר; שעבודת ה' של הצדיקים תהיה אך ורק בכדי לעשות נחת רוח לקב"ה, ולא בשביל סיפוק רוחני לעצמם. |
| + | |||
| + | וכאשר מתגבר ב[[מסירות נפש]] על קשיים אלו, הרי גם הוא מגיע למעלת הבינוני - עובד אלקים. | ||
| + | |||
| + | ==בתקופה הנוכחית== | ||
| + | {{להשלים}} | ||
| + | כבר בתקופתו של [[אדמו"ר הרש"ב]] כשעבודת האתכפיא היתה אחת הדרישות הבסיסיות שדרשו המחנכים החסידים מהמודרכים שלהם, השיב אדמו"ר הרש"ב לאחד התלמידים שלא יכל לעשות אתכפיא מסיבות בריאותיות שיאכל את אותו האוכל רק בחתיכות קטנות יותר{{הערה|*'''תאכל את האוכל בחתיכות קטנות''', שבועון בית משיח ב' ניסן תש"פ עמוד 36.}}. | ||
| + | |||
| + | במשך השנים עקב חלישות הדורות, הורו רבותינו נשיאינו והמשפיעים בישיבות תומכי תמימים שאופן ביצוע האתכפיא לא חייב להיות בהימנעות מוחלטת, אלא גם בדחייה מועטת של זמן, אכילה של דברים שמתאווים להם ביד שמאל, ורעיונות נוספים, שתכליתם הוא לכפות את היצר במעט, ולא לשבור אותו לגמרי, דבר שעלול להביא לתוצאה ההפוכה{{הערה|כפתגם החסידים: "אז מ'ברעכט את תאווה ווערט א צווי", כאשר 'שוברים' תאווה היא מכפילה את עצמה וכעת יש '2 תאוות'.}}. | ||
| + | |||
| + | בנוגע לתלמידי הישיבה, התבטא הרבי באזני המשפיע ר' [[ניסן נמנוב]] שבימינו 'אתכפיא' היא שבחור אוכל את מה שנותנים לו במטבח הישיבה{{הערה|1=[https://chabad.info/magazine/592260/ 30 סיפורים על התקשרות חסיד לרבי • מיוחד] {{אינפו}}}}. | ||
| − | + | ==ראו גם== | |
| + | *[[אתהפכא]] | ||
| + | *[[לדוד בשנותו את טעמו לפני אבימלך ויגרשהו וילך]] | ||
| − | + | ==לקריאה נוספת== | |
| + | *מנחם ברונפמן, '''יאכלו חסידי וישבעו''', שבועון כפר חב"ד גליון 1880 עמוד 48 | ||
| − | [ | + | ==קישורים חיצוניים== |
| − | {{ | + | *'''[http://www.chabad.org.il/Concepts/Item.asp?ArticleID=68&CategoryID=200&SubjectID=9 מושגים בחסידות: אתכפיא ואתהפכא]''', באתר צעירי חב"ד |
| + | *א מחיה אבן ישראל, '''[www.chassidusapplied.com/essay/addiction-vs-self-control%D7%90%D7%AA%D7%9B%D7%A4%D7%99%D7%90-%D7%9B%D7%9C%D7%99-%D7%A4%D7%A9%D7%95%D7%98-%D7%95%D7%A8%D7%91-%D7%A2%D7%95%D7%A6%D7%9E%D7%94-%D7%9C%D7%A9%D7%99%D7%A4/ 'אתכפיא' – כלי פשוט ורב עוצמה לשיפור יכולת השליטה העצמית ומניעה מוקדמת של התמכרויות]''', בתוך תחרות החיבורים על החיבור של רעיונות החסידות לחיי היום יום | ||
| + | *'''[http://hageula.com/uploads/source/geula4/pdf/kadesh.pdf קדש עצמך]''', חשיבות האתכפיא אצל חסידים, בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]] {{PDF}}{{הגאולה}} | ||
| + | *הרב מיכאל טייב, '''[https://col.org.il/news/109416 אתכפיא - גם בדברים המותרים לגמרי]''', שיעור וידאו בתניא {{COL}}{{וידאו}} | ||
| + | *הרב מנחם מענדל דברוסקין והרב אורי גמסון '''[https://sinun770.org/ אתכפיא בדור השפע]''' פודקאסט חב"ד ישר ולעניין {{וידאו}} | ||
| + | {{הערות שוליים}} | ||
| + | [[קטגוריה:עבודת ה']] | ||
| + | [[קטגוריה:תורת החסידות]] | ||
| + | [[קטגוריה:ביטויים מספר הזוהר]] | ||
גרסה אחרונה מ־03:51, 21 במרץ 2024
אתכפיא היא המדרגה הראשונה בעבודה, וענינה היא לכפות את היצר הרע להיות משועבד ליצר הטוב. עבודת זו היא נדרשת מהבינונים שנפשם אינה מתוקנת, והרע שולט אצלם בחלל השמאל שבלב - אך לא מהצדיקים שגמרו לתקן את נפשם. מבואר בספר הזוהר כי "כד אתכפיא סטרא אחרא אסתלק יקרא דקב"ה בכולהו עלמין", שעל ידי עבודת האתכפיא מתגלה ונמשך כבודו של הקב"ה בכל העולמות.
עבודת האתכפיא היא הראשונה מבין שתי המדרגות המרכזיות בעבודה, לעומת עבודת האתהפכא שהיא עבודתם של הצדיקים.
תוכן עניינים
ענינה ומעלתה[עריכה]
| " | יש לזכור תמיד שאנו אנשי הרבי, ולהעמיד לעצמו את השאלה: האם הרבי מרוצה ממני שכך אני נוהג? האם יש לי די אתכפיא ואתהפכא כראוי לאיש של הרבי? | " |
– אגרות קודש כ"ק אדמו"ר שליט"א חלק ג' אגרת תרמ (בתרגום ללשון הקודש) | ||
עבודת האתכפיא היא המדריגה הראשונה בעבודה, והיא כפיית יצר הרע ליצר הטוב. וזו עיקר עבודת האדם בעבודתו את ה' - כיבוש היצר הרע, והיינו שהאדם מכניע ומרסן עצמו, וכופה את עצמו להתנהגות טובה, בניגוד למאויים השליליים הנובעים מהמדות הגסות שבלבו.
אופן עבודת האתכפיא הוא שכאשר עולה יצר והרהור מהלב אל המוח, מסיח הוא את דעתו ממנו, ודוחה הוא אותו בשני ידים. ובכל דחיה שדוחהו ממחשבתו, אתכפיא סטרא אחרא לתתא, ובאתערותא דלתתא אתערותא דלעילא ונכפה סטרא אחרא דלעילא, המגביה עצמה כנשר.
אף על פי שבמהות עצמו ובמדות שבלבו יש מן הגסות והרע, בכל זאת, בהתנהגותו בפועל הוא מרסן את עצמו, ונכנע לרצון ה' - בלבושים שלו - במחשבה דיבור ומעשה. "כי המוח שליט על הלב בתולדתו וטבע יצירתו".
וזהו עיקר מעלת הבינוני, ועיקר עבודת האדם בכלל. זאת אומרת להתגבר במסירות נפש בעבודת ה', על אף כל הקשיים שבזה.
גדולי הדורות מצאו מקור בדברי חז"ל למעלת ה'אתכפיא' שדוחה אפילו מצוות עשה דאורייתא, כמו שכתוב בגמרא[1] שלמרות איסור צער בעלי חיים, כאשר אדם נתקל בבת אחת בשני חמרים שבהמתם רבצה תחת משאה בעוד לחמר שהוא אהובו צריך עזרה בפריקת המשא ואילו החמר שהוא שונא צריך עזרה בטעינה, מצווה לעזור קודם דווקא למי ששונא (למרות שבינתיים הבהמה של האוהב תסבול), "כדי לכוף יצרו עדיף"[2].
פעולתה[עריכה]
על עבודת האתכפיא נאמר בספר הזוהר: "כד אתכפיא סטרא אחרא אסתלק יקרא דקב"ה בכולהו עלמין" - (כאשר כופים את הסט"א, מתעלה ונמשך כבודו של הקב"ה בכל העולמות).
זאת אומרת, שעבודת "אתכפיא סטרא אחרא" היא נעלית מכל שבח אחר לה', ואפילו מעבודת "אתהפכא", משום שענין אתהפכא הוא שהנפש הבהמית שבאדם נשארת בגדר ישות ונשארת במציאות, אלא שמציאותו מתהפכת לקדושה.
ואמנם מציאות קדושה היא זכה ורוחנית ודבקה בקב"ה, והיא היפך הגמור של הסטרא אחרא שהיא גסה מגושמת וחומרית, אך מכל מקום גם הדברים שהם בגדר הקדושה הם מציאות דבר מה, ואינם בביטול והתאחדות מוחלטת בקב"ה.
אבל אתכפיא הוא ענין הביטול והיציאה ממציאותו לגמרי, שאדם יוצא מהמציאות שלו השלילית, ונעשה בחינת אין ממש, ובזה הוא בטל לאחדות הוי' האמיתית - שאין עוד מלבדו. זאת אומרת, שעל ידי זה הוא מעורר וממשיך בחינת אין האמיתי מעצמותו ית'.
אתכפיא בעניני הרשות[עריכה]
עבודת האתכפיא היא בסור מרע ועשה טוב, ושייכת גם בדברי הרשות. שכל מה שאדם זובח יצרו לשעה קלה על מנת לאתכפיא סטרא אחרא, כגון שחפץ לאכול ומאחר סעודתו עד לאחר שעה, הרי זה בבחינת "והתקדישתם והייתם קדושים", שסופו להיות קדוש ומובדל באמת מהסטרא אחרא על ידי שמקדשים אותו הרבה מלמעלה ומסייעים אותו לגרשה לאט לאט.
אתכפיא בעבודת הצדיק[עריכה]
גם אצל הצדיק, שבמדריגתו הוא גבוה מהבינוני, מאחר שאין לו יצר הרע כלל, שייך להגיע למעלת הבינוני - לעבודת האתכפייא - אבל רק אם עובד את ה' במסירות נפש, תוך כדי התגברות על הקשיים העומדים בדרכו - הקשיים שביחס למדריגתו, תוך כדי אתכפיא של מציאותו, גם מציאותו הרוחנית[3].
הקשיים העומדים בדרכו של הצדיק שיוכל לבוא למעלת הבינוני, הם בארבעה ענינים:
א) הקשיים הרוחניים בעבודתו הרוחנית שבמדריגתו הנעלית, במאמציו לעלות ממדריגה למדריגה, ובכל עליה שעולה, צריך תחילה לצאת ממציאותו הקודמת ולהיות בבחינת אין, וכהכלל הידוע: יש מיש צריך להיות אין באמצע.
וכמו שכתוב: "שבע יפול צדיק וקם" זאת אומרת, שבכל עליה שהצדיק עולה למדריגה רוחנית, הגבוהה יותר ממדריגתו, הריהו "נופל" תחילה ממדריגתו הקודמת, בבחינת אין, וזה מניעו ומזרזו לעליה גבוהה יותר.
ב) הקשיים שיש לו במלחמתו נגד כללות הרע שבעולם.
ג) הקשיים שיש לו בתיקון מקושריו-תלמידיו, אם יש בידם מעשים שליליים, הגורמים בזה לירידה לרבם, כמו שנאמר למשה רבינו: "לך רד כי שחת עמך", כי עקב ההשחתה של ישראל בחטא העגל נגרמה ירידה (רוחנית) למשה רבינו.
ודבר זה מחייב מאמץ גדול ועצום כדי לתקנם.
ד) והוא העיקר; שעבודת ה' של הצדיקים תהיה אך ורק בכדי לעשות נחת רוח לקב"ה, ולא בשביל סיפוק רוחני לעצמם.
וכאשר מתגבר במסירות נפש על קשיים אלו, הרי גם הוא מגיע למעלת הבינוני - עובד אלקים.
בתקופה הנוכחית[עריכה]
כבר בתקופתו של אדמו"ר הרש"ב כשעבודת האתכפיא היתה אחת הדרישות הבסיסיות שדרשו המחנכים החסידים מהמודרכים שלהם, השיב אדמו"ר הרש"ב לאחד התלמידים שלא יכל לעשות אתכפיא מסיבות בריאותיות שיאכל את אותו האוכל רק בחתיכות קטנות יותר[4].
במשך השנים עקב חלישות הדורות, הורו רבותינו נשיאינו והמשפיעים בישיבות תומכי תמימים שאופן ביצוע האתכפיא לא חייב להיות בהימנעות מוחלטת, אלא גם בדחייה מועטת של זמן, אכילה של דברים שמתאווים להם ביד שמאל, ורעיונות נוספים, שתכליתם הוא לכפות את היצר במעט, ולא לשבור אותו לגמרי, דבר שעלול להביא לתוצאה ההפוכה[5].
בנוגע לתלמידי הישיבה, התבטא הרבי באזני המשפיע ר' ניסן נמנוב שבימינו 'אתכפיא' היא שבחור אוכל את מה שנותנים לו במטבח הישיבה[6].
ראו גם[עריכה]
לקריאה נוספת[עריכה]
- מנחם ברונפמן, יאכלו חסידי וישבעו, שבועון כפר חב"ד גליון 1880 עמוד 48
קישורים חיצוניים[עריכה]
- מושגים בחסידות: אתכפיא ואתהפכא, באתר צעירי חב"ד
- א מחיה אבן ישראל, [www.chassidusapplied.com/essay/addiction-vs-self-control%D7%90%D7%AA%D7%9B%D7%A4%D7%99%D7%90-%D7%9B%D7%9C%D7%99-%D7%A4%D7%A9%D7%95%D7%98-%D7%95%D7%A8%D7%91-%D7%A2%D7%95%D7%A6%D7%9E%D7%94-%D7%9C%D7%A9%D7%99%D7%A4/ 'אתכפיא' – כלי פשוט ורב עוצמה לשיפור יכולת השליטה העצמית ומניעה מוקדמת של התמכרויות], בתוך תחרות החיבורים על החיבור של רעיונות החסידות לחיי היום יום
- קדש עצמך, חשיבות האתכפיא אצל חסידים, בהוצאת ועד חיילי בית דוד
- הרב מיכאל טייב, אתכפיא - גם בדברים המותרים לגמרי, שיעור וידאו בתניא
- הרב מנחם מענדל דברוסקין והרב אורי גמסון אתכפיא בדור השפע פודקאסט חב"ד ישר ולעניין
הערות שוליים
- ↑ מסכת בבא מציעא דף לב.
- ↑ מנחת חינוך מצוה פ' אות ח. שיטה מקובצת על הגמרא שם בשם הר"י מלוניל, ושם: "כפיית יצרו עדיף יותר מכמה מצוות, שנאמר זבחי אלוקים רוח נשברה לב נשבר ונדכה אלוקים לא תבזה".
- ↑ אודות אדמו"ר הריי"צ מסופר שלאחר שחרורו מהמאסר שלו שהה זמן מסויים בוורשה ואחד החסידים ששימש אותו הכניס יום אחד לחדרו כוס תה עם חלב והניח על השולחן, אך כעבור שעה ראה שהרבי עדיין לא שתה ושאל את הרבי מדוע לא שתה, והרי הכוס התקררה, השיב לו הרבי שאין בכך כלום, והרי זו אתכפיא. כשהחסיד שאל מדוע יש בזה צורך והרי האתכפיא נצרכת לאנשים פשוטים דווקא, השיב לו הרבי: "אחד צריך ואחד רוצה".
- ↑ *תאכל את האוכל בחתיכות קטנות, שבועון בית משיח ב' ניסן תש"פ עמוד 36.
- ↑ כפתגם החסידים: "אז מ'ברעכט את תאווה ווערט א צווי", כאשר 'שוברים' תאווה היא מכפילה את עצמה וכעת יש '2 תאוות'.
- ↑ 30 סיפורים על התקשרות חסיד לרבי • מיוחד
