סור מרע ועשה טוב

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

סור מרע ועשה טוב הוא פסוק המשמש כיסוד גדול בעבודת ה' ובתורת החסידות. פסוק זה שימש במשך הדורות כבסיס לשאלה העיקרית: מה קודמת למה; עקירת הרע או עשיית הטוב?

האמת והשקר[עריכה]

בתורת החסידות מבואר, בשונה משיטות אחרות (כשיטת המוסר), שעבודת ה' בתיקון המידות היא לא בהתעסקות ישירה עם החושך - סור מרע, אלא התמקדות בהוספה באור ובטוב - ועשה טוב. ומעט מן האור דוחה הרבה מן החושך.

הסיבה לכך היא כי ישנו חשש שבעצם ההתעסקות בדברים שליליים, יכול להגרם נזק. לדוגמא, אדם המוציא את האשפה מביתו, יתכן ויתלכלך בשעת מעשה. מה שאין כן בהוספת אור, החושך בטל מאליו. לדוגמא, בהדלקת נר בחדר חשוך, החושך נעלם מאליו ללא כל מחשבה והתעסקות בו.

בתורת החסידות מוסבר כמה פעמים כי זו היתה בעצם מחלוקתם של בית שמאי ובית הלל: בית שמאי ששורשם ממידת הגבורה סברו כי עיקר העבודה היא בבחינת סור מרע, (ולכן סוברים שהסדר בנרות החנוכה הוא פוחת והולך, היינו הרע הפוחת על ידי העבודה) לעומת בית הלל ששרשם ממידת החסד ועיקרם עבודתם היתה בעשה טוב, ב"מוסיף והולך" (ולכן סוברים שסדר נרות החנוכה עולה מיום ליום עד יום השמיני שהוא תכלית העבודה דהיינו ספירת הבינה).

מסופר כי פעם בא אדמו"ר הזקן לרבי פנחס מקוריץ, אמר לו רבי פנחס ששבע שנים עמל לדעת מה הוא שקר, שבע שנים עמל להרחיק את השקר, ורק אחר כך עבד שבע שנים נוספות לקנות לעצמו את דרך האמת. אמר לו אדמו"ר הזקן, שדרך זו קשה מאוד והוא שייך למלאכים ויחידי סגולה, אולם אני סובר שצריכים מקודם לשנות את מידת האמת וממילא ירחיק את השקר כיתרון האור מן החושך.

רבי פנחס מאוסטילא אמר ששני הדרכים האלו מרומזים בקריאת שמע, שכתוב "וראיתם אותו וזכרתם", ורק אחר כך כתוב "ולא תתורו", לרמז על דרכו של אדמו"ר הזקן, לעבוד על עשה טוב לפני סור מרע, ואילו דרכו של הרה"ק מקאריץ גם כן מרומז בק"ש, שאחרי ולא תתורו כתוב למען תזכרו ועשיתם, דהיינו עשה טוב אחר סור מרע. ולכן איתא כאן בתרגום יונתן ותיהוון קדישין היה כמלאכיא, שדרך זו שייכת למלאכים, ויחידי סגולה.