הבדלים בין גרסאות בדף "אליהו לייב ריבקין"
מ (←תולדות חיים: תקלדה) |
|||
| (47 גרסאות ביניים של 20 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:אליהו ליב ריבקין.PNG|שמאל|ממוזער|250px|]] | [[קובץ:אליהו ליב ריבקין.PNG|שמאל|ממוזער|250px|]] | ||
| − | ר' '''אליהו לייב ריבקין''', אוד מוצל מאש מה[[עיירה]] [[שווינציאן]]. | + | ר' '''אליהו לייב (אלי) ריבקין''' ([[כ"א חשון]] [[תרפ"ו]] - [[י"ז כסלו]] [[תשמ"ג]]), אוד מוצל מאש מה[[עיירה]] [[שווינציאן]], היה [[בעל מנגן]] ב[[כפר חב"ד]]. |
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
| − | ר' אליהו לייב נולד ב[[כ"א חשון]] [[תרפ"ו]] לאביו הרב [[יצחק ריבקין]], ב[[עיירה]] טראב הסמוכה ל[[שווינציאן]] שבליטא. בהיותו בן 12 נשלח ללמוד אצל סבו הרב [[מנחם צבי ריבקין]] אב"ד במנצ'סטר שבאנגליה, ובזכות זה היה הניצול היחיד מכל בני משפחתו שנספו ב[[שואה]] ב[[חול המועד סוכות]] [[תש"ב]] יחד עם שאר בני ה[[עיירה]], ומלבדו לא נותר איש. | + | ר' אליהו לייב נולד ב[[כ"א חשון]] [[תרפ"ו]] לאביו הרב [[יצחק ריבקין]] מצאצאי ר' [[שלמה מצ'אשניק]], ב[[עיירה]] טראב הסמוכה ל[[שווינציאן]] שבליטא. בהיותו בן 12 נשלח ללמוד אצל סבו הרב [[מנחם צבי ריבקין]] אב"ד במנצ'סטר שבאנגליה, ובזכות זה היה הניצול היחיד מכל בני משפחתו שנספו ב[[שואה]] ב[[חול המועד סוכות]] [[תש"ב]] יחד עם שאר בני ה[[עיירה]], ומלבדו לא נותר איש. |
ב[[חודש אייר]] [[תש"ב]] כתב [[הרבי הריי"צ]] מכתב לסביו, הרב מנחם צבי ריבקין "יעזור השי"ת אשר נכדו מר אלי' ליב שי' ישקוד בלימודו ובהנהגה דיראת שמים, ויהיה ירא אלקים חסיד ולמדן"{{הערה|[[אגרות קודש (ריי"צ)|אגרות קודש]] כרך ו, עמ' שלח}} | ב[[חודש אייר]] [[תש"ב]] כתב [[הרבי הריי"צ]] מכתב לסביו, הרב מנחם צבי ריבקין "יעזור השי"ת אשר נכדו מר אלי' ליב שי' ישקוד בלימודו ובהנהגה דיראת שמים, ויהיה ירא אלקים חסיד ולמדן"{{הערה|[[אגרות קודש (ריי"צ)|אגרות קודש]] כרך ו, עמ' שלח}} | ||
| − | כעבור מספר שנים, בשנת [[תש"ח]], כתב ר' [[בנציון שמטוב]] מכתב לרבי הריי"צ אודות ר' אליהו לייב, והרבי השיב במכתב: ".. התענגתי לקרוא כל אשר כותב במעלותיו של נכד ידידנו הרב רמ"צ ריבקין ממאנטשעסטער, אשר הוא בעל כשרון ונושא חן בעיני הבריות, וביחוד אשר ידידינו אנ"ש - ה' עליהם יחיו - מחבבים ומייקרים אותו, ובשמחה קראתי את מכתבו אלי, והנני כותב לו בקירוב הדעת בהתעוררות, ומברכו בהסתדרות טובה, ומבקשו להכניס עצמו לעבודה בעניני חינוך, | + | כעבור מספר שנים, בשנת [[תש"ח]], כתב ר' [[בנציון שמטוב]] מכתב לרבי הריי"צ אודות ר' אליהו לייב, והרבי השיב במכתב: ".. התענגתי לקרוא כל אשר כותב במעלותיו של נכד ידידנו הרב רמ"צ ריבקין ממאנטשעסטער, אשר הוא בעל כשרון ונושא חן בעיני הבריות, וביחוד אשר ידידינו אנ"ש - ה' עליהם יחיו - מחבבים ומייקרים אותו, ובשמחה קראתי את מכתבו אלי, והנני כותב לו בקירוב הדעת בהתעוררות, ומברכו בהסתדרות טובה, ומבקשו להכניס עצמו לעבודה בעניני חינוך, ובוודאי ימלא את בקשתי".{{הערה|[[אגרות קודש (ריי"צ)|אגרות קודש]], כרך יד, עמ' תלג}} |
| − | + | ב[[כ"ד אייר]] [[תש"ט]] עלה ר' אליהו ל[[ארץ הקודש]], התיישב ב[[כפר חב"ד]], והתחיל להתעסק ב[[חינוך|שדה החינוך]]. בג' [[ניסן]] [[תש"י]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו אסתר. | |
| − | בשנת [[תשט"ו]] רכש מספר שתילי אתרוגים מיהודי מכפר חסידים שהגיע לכפר חב"ד להציע את מרכולתו. את העצים נטע בחצר ביתו, | + | בשנת [[תשט"ו]] רכש מספר שתילי אתרוגים מיהודי מכפר חסידים שהגיע לכפר חב"ד להציע את מרכולתו. את העצים נטע בחצר ביתו, ומדי שנה, משנת [[תשי"ט]] היה שולח אתרוג נבחר לרבי ל[[חג הסוכות]]. בשנים מאוחרות יותר החלו לשלוח בעלי פרדסים נוספים בכפר, והייתה יוצאת משלחת מאורגנת מטעם [[ועד כפר חב"ד]], כשהאתרוגים נארזו בקופסה מהודרת מתוצרת [[בית הספר למלאכה]]. |
| − | בשנת [[תשכ" | + | בשנת [[תשכ"ז]] נסע ר' אליהו לרבי ל[[חודש תשרי|חודש החגים]], וביקש מהרבי את ה[[אתרוג]] עליו בירך, על מנת לנוטעו בארץ. הרבי נענה לבקשתו, וב'[[יחידות]]' נתן לו הרבי את האתרוג שהשתמש בו במהלך החג. |
| − | כשהגיע לארץ לקח שני עדים, את הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] והרב [[משה סלונים]], ובמעמד שניהם חתך את האתרוג לארבעה ושתל בקרקע הפרדס. את שאר העצים שניטעו קודם - ייבש. אתרוגי מטע זה, מוכרים כיום כ'אתרוגי לוריא'. | + | כשהגיע לארץ לקח שני עדים, את הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] והרב [[משה סלונים]], ובמעמד שניהם חתך את האתרוג לארבעה ושתל בקרקע הפרדס. את שאר העצים שניטעו קודם - ייבש. אתרוגי מטע זה, מוכרים כיום כ'אתרוגי לוריא'. |
| − | נפטר | + | ==בעל מנגן== |
| + | היה [[בעל מנגן]] נודע, ומלבד הניגונים שהלחין בעצמו, אצר בזכרונו [[ניגוני חב"ד]] רבים מאות ניגונים שמע מסבו. קיבל במסורת משפחתו ניגונים רבים מהעיירה [[קובליץ]] שבבלארוס. | ||
| + | |||
| + | בשנת [[תשמ"א]] חלם ר' אליהו ריבקין [[חלום]], בו הוא יושב ב[[התוועדות]] עם הרב [[שלמה חיים קסלמן]] ור' שלמה חיים פונה אליו באומרו: אלי' זאג א ניגון [=אליהו תתחיל ניגון]. אליהו ריבקין החל לנגן [[ניגון]] בלתי מוכר. בקומו מ[[שינה|שנתו]] זכר את הניגון. וקרא לו בשם "דער משפיע" על שם החלום עם המשפיע שלו. | ||
| + | |||
| + | הרב [[יצחק גינזבורג]] שהיה איתו בקשרי ידידות, הביא את תלמידו ר' דניאל שליט שיכתוב את הניגונים בתווים מפי ר' אליהו. מספר ר' דניאל: "השתדלתי למצוא דרך להעלות על הכתב את הדקויות ששפעו ממנו. . הרב גינזבורג עודד אותו להיזכר בעוד ועוד ניגונים. תמיד היה ר' אלי' נזכר לא בניגון אחד, אלא בקבוצות של ניגונים. עוד שלושה, ואחרי שנכתבו - עוד ששה. ועוד ארבעה. ויום אחד, לאחר חמישים ניגונים, אמר: "די. אין יותר". ואז למחרת, נדרס למוות". | ||
| + | |||
| + | הרב גינזבורג הוציא לאור חוברת ובה כחמישים מהניגונים שנרשמו מפי ר' אליהו, וכן הוציא אותם בקלטות. | ||
| + | |||
| + | המוזיקאים נדב בכר ואהרון צור עיבדו כמה ניגונים עפ"י התווים שרשם ר' דניאל שליט בדיסק בשם "ניגוני חב"ד מהעיירה קובליץ". | ||
| + | |||
| + | ==פטירתו== | ||
| + | נפטר בתאונת דרכים קשה בכפר חב"ד בדרכו ל[[בית הכנסת 'המרכזי' כפר חב"ד|בית הכנסת המרכזי]], ביום שישי [[י"ז כסלו]] [[תשמ"ג]]. | ||
| + | |||
| + | נטמן בבית העלמין הר הזיתים, ועל מצבתו נחקק: "אזכרה נגינתי בלילה עם לבבי אשיחה ויחפש רוחי (תהלים ע"ז ז') פ"נ איש תם וישר צנוע ואהוב על הבריות שריד למשפחה חסידית מפוארת הרה"ח הוו"ח אי"א נו"נ כו' ר' אליהו ליב ריבקין ז"ל ב"ר יצחק הי"ד בהרה"ג הרה"ח מנחם צבי ז"ל אב"ד מנצ'סטר מחסידי ליובאוויטש מטיב נגן ויוצר נגוני זמירות מיקירי תושבי כפר חב"ד מיום הווסדו נלב"ע ו' עש"ק י"ז כסלו תשמ"ג לז"נ אמו מרת פריידה אחיו שלום בער, חיים טוביה, נתן אחיותיו פסיה, גיטה, הי"ד תנצב"ה". | ||
== משפחתו == | == משפחתו == | ||
* בתו, מרת חנה אשת ר' [[נחום לוריא]], [[כפר חב"ד]]. | * בתו, מרת חנה אשת ר' [[נחום לוריא]], [[כפר חב"ד]]. | ||
| + | |||
| + | ==ניגונים שלימד== | ||
| + | {{להשלים}} | ||
| + | *[[המשפיע (ניגון)|המשפיע]] | ||
| + | *[[ירידת הנשמה בגוף (ניגון)|ירידת הנשמה בגוף]] | ||
| + | *[[ניע חודיטי]] | ||
| + | *[[ניגון אדון עולם]] | ||
| + | *[[ניגון צי אזוי]] | ||
| + | *[[ניגון ישן (שלמה צ'אשינקר)|ניגון ישן]] | ||
| + | *[[ניגון הארוך לר' הלל מפאריטש]] | ||
| + | *'דער עובד' לר' הלל מפאריטש | ||
| + | *[[ניגון בימי מרדכי ואסתר]] | ||
| + | *[[ניגון לכה דודי מלאמז']] | ||
| + | * ניגון אליהו הנביא | ||
| + | * ניגון שכ"ח | ||
| + | * ניגון שכ"ט | ||
| + | * ניגון ש"מ | ||
== לקריאה נוספת == | == לקריאה נוספת == | ||
* שבועון כפר חב"ד, גליון 80, י"ד טבת תשמ"ג. | * שבועון כפר חב"ד, גליון 80, י"ד טבת תשמ"ג. | ||
| + | |||
| + | ==קישורים חיצוניים== | ||
| + | *'''[https://col.org.il/news/135738 לחן של אליהו ריבקין ע"ה מכפר חב"ד בביצוע חיידר טורונטו]''' {{אודיו}}{{COL}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
| שורה 29: | שורה 63: | ||
{{מיון רגיל: ריבקין אליהו לייב}} | {{מיון רגיל: ריבקין אליהו לייב}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
| − | [[קטגוריה:חסידים | + | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] |
| − | [[קטגוריה: | + | [[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]] |
[[קטגוריה:מלמדים]] | [[קטגוריה:מלמדים]] | ||
[[קטגוריה:בעלי מנגנים]] | [[קטגוריה:בעלי מנגנים]] | ||
| + | [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ו]] | ||
| + | [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"ג]] | ||
גרסה אחרונה מ־14:04, 15 בפברואר 2024
ר' אליהו לייב (אלי) ריבקין (כ"א חשון תרפ"ו - י"ז כסלו תשמ"ג), אוד מוצל מאש מהעיירה שווינציאן, היה בעל מנגן בכפר חב"ד.
תוכן עניינים
תולדות חיים[עריכה]
ר' אליהו לייב נולד בכ"א חשון תרפ"ו לאביו הרב יצחק ריבקין מצאצאי ר' שלמה מצ'אשניק, בעיירה טראב הסמוכה לשווינציאן שבליטא. בהיותו בן 12 נשלח ללמוד אצל סבו הרב מנחם צבי ריבקין אב"ד במנצ'סטר שבאנגליה, ובזכות זה היה הניצול היחיד מכל בני משפחתו שנספו בשואה בחול המועד סוכות תש"ב יחד עם שאר בני העיירה, ומלבדו לא נותר איש.
בחודש אייר תש"ב כתב הרבי הריי"צ מכתב לסביו, הרב מנחם צבי ריבקין "יעזור השי"ת אשר נכדו מר אלי' ליב שי' ישקוד בלימודו ובהנהגה דיראת שמים, ויהיה ירא אלקים חסיד ולמדן"[1]
כעבור מספר שנים, בשנת תש"ח, כתב ר' בנציון שמטוב מכתב לרבי הריי"צ אודות ר' אליהו לייב, והרבי השיב במכתב: ".. התענגתי לקרוא כל אשר כותב במעלותיו של נכד ידידנו הרב רמ"צ ריבקין ממאנטשעסטער, אשר הוא בעל כשרון ונושא חן בעיני הבריות, וביחוד אשר ידידינו אנ"ש - ה' עליהם יחיו - מחבבים ומייקרים אותו, ובשמחה קראתי את מכתבו אלי, והנני כותב לו בקירוב הדעת בהתעוררות, ומברכו בהסתדרות טובה, ומבקשו להכניס עצמו לעבודה בעניני חינוך, ובוודאי ימלא את בקשתי".[2]
בכ"ד אייר תש"ט עלה ר' אליהו לארץ הקודש, התיישב בכפר חב"ד, והתחיל להתעסק בשדה החינוך. בג' ניסן תש"י נשא את רעייתו אסתר.
בשנת תשט"ו רכש מספר שתילי אתרוגים מיהודי מכפר חסידים שהגיע לכפר חב"ד להציע את מרכולתו. את העצים נטע בחצר ביתו, ומדי שנה, משנת תשי"ט היה שולח אתרוג נבחר לרבי לחג הסוכות. בשנים מאוחרות יותר החלו לשלוח בעלי פרדסים נוספים בכפר, והייתה יוצאת משלחת מאורגנת מטעם ועד כפר חב"ד, כשהאתרוגים נארזו בקופסה מהודרת מתוצרת בית הספר למלאכה.
בשנת תשכ"ז נסע ר' אליהו לרבי לחודש החגים, וביקש מהרבי את האתרוג עליו בירך, על מנת לנוטעו בארץ. הרבי נענה לבקשתו, וב'יחידות' נתן לו הרבי את האתרוג שהשתמש בו במהלך החג.
כשהגיע לארץ לקח שני עדים, את הרב מרדכי שמואל אשכנזי והרב משה סלונים, ובמעמד שניהם חתך את האתרוג לארבעה ושתל בקרקע הפרדס. את שאר העצים שניטעו קודם - ייבש. אתרוגי מטע זה, מוכרים כיום כ'אתרוגי לוריא'.
בעל מנגן[עריכה]
היה בעל מנגן נודע, ומלבד הניגונים שהלחין בעצמו, אצר בזכרונו ניגוני חב"ד רבים מאות ניגונים שמע מסבו. קיבל במסורת משפחתו ניגונים רבים מהעיירה קובליץ שבבלארוס.
בשנת תשמ"א חלם ר' אליהו ריבקין חלום, בו הוא יושב בהתוועדות עם הרב שלמה חיים קסלמן ור' שלמה חיים פונה אליו באומרו: אלי' זאג א ניגון [=אליהו תתחיל ניגון]. אליהו ריבקין החל לנגן ניגון בלתי מוכר. בקומו משנתו זכר את הניגון. וקרא לו בשם "דער משפיע" על שם החלום עם המשפיע שלו.
הרב יצחק גינזבורג שהיה איתו בקשרי ידידות, הביא את תלמידו ר' דניאל שליט שיכתוב את הניגונים בתווים מפי ר' אליהו. מספר ר' דניאל: "השתדלתי למצוא דרך להעלות על הכתב את הדקויות ששפעו ממנו. . הרב גינזבורג עודד אותו להיזכר בעוד ועוד ניגונים. תמיד היה ר' אלי' נזכר לא בניגון אחד, אלא בקבוצות של ניגונים. עוד שלושה, ואחרי שנכתבו - עוד ששה. ועוד ארבעה. ויום אחד, לאחר חמישים ניגונים, אמר: "די. אין יותר". ואז למחרת, נדרס למוות".
הרב גינזבורג הוציא לאור חוברת ובה כחמישים מהניגונים שנרשמו מפי ר' אליהו, וכן הוציא אותם בקלטות.
המוזיקאים נדב בכר ואהרון צור עיבדו כמה ניגונים עפ"י התווים שרשם ר' דניאל שליט בדיסק בשם "ניגוני חב"ד מהעיירה קובליץ".
פטירתו[עריכה]
נפטר בתאונת דרכים קשה בכפר חב"ד בדרכו לבית הכנסת המרכזי, ביום שישי י"ז כסלו תשמ"ג.
נטמן בבית העלמין הר הזיתים, ועל מצבתו נחקק: "אזכרה נגינתי בלילה עם לבבי אשיחה ויחפש רוחי (תהלים ע"ז ז') פ"נ איש תם וישר צנוע ואהוב על הבריות שריד למשפחה חסידית מפוארת הרה"ח הוו"ח אי"א נו"נ כו' ר' אליהו ליב ריבקין ז"ל ב"ר יצחק הי"ד בהרה"ג הרה"ח מנחם צבי ז"ל אב"ד מנצ'סטר מחסידי ליובאוויטש מטיב נגן ויוצר נגוני זמירות מיקירי תושבי כפר חב"ד מיום הווסדו נלב"ע ו' עש"ק י"ז כסלו תשמ"ג לז"נ אמו מרת פריידה אחיו שלום בער, חיים טוביה, נתן אחיותיו פסיה, גיטה, הי"ד תנצב"ה".
משפחתו[עריכה]
- בתו, מרת חנה אשת ר' נחום לוריא, כפר חב"ד.
ניגונים שלימד[עריכה]
- המשפיע
- ירידת הנשמה בגוף
- ניע חודיטי
- ניגון אדון עולם
- ניגון צי אזוי
- ניגון ישן
- ניגון הארוך לר' הלל מפאריטש
- 'דער עובד' לר' הלל מפאריטש
- ניגון בימי מרדכי ואסתר
- ניגון לכה דודי מלאמז'
- ניגון אליהו הנביא
- ניגון שכ"ח
- ניגון שכ"ט
- ניגון ש"מ
לקריאה נוספת[עריכה]
- שבועון כפר חב"ד, גליון 80, י"ד טבת תשמ"ג.
קישורים חיצוניים[עריכה]
הערות שוליים
- ↑ אגרות קודש כרך ו, עמ' שלח
- ↑ אגרות קודש, כרך יד, עמ' תלג
