הבדלים בין גרסאות בדף "אין ערוך"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(←‏ענינו: הגהה)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(8 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
 
{{סדר ההשתלשלות}}
 
{{סדר ההשתלשלות}}
'''אין ערוך''' הינו מושג המתאר את גדולתו של [[הקב"ה]] ביחס לשאר ה[[נבראים]].
+
'''אין ערוך''' הינו מושג המתאר את גדולתו של [[הקב"ה]] ביחס ל[[נבראים]].
  
 
==ענינו==
 
==ענינו==
ההבדל בין ה[[נבראים]] ל[[הקב]] הוא בבחינת "אין ערוך", אשר אין אפשרות להעריך את גדולתו של ה' ביחס לשאר הנבראים.  
+
הביטול של הנבראים להקב"ה הוא ביטול של אין ערוך היינו שלנברא אין שום יכולת למדוד ולהרגיש את היחס לבורא רק להשיג את בריאתו יש מאין וההפלאה שבכל הבריאה.
  
כמו כן, המושג 'אין ערוך' מבטא את ההבדל והמרחק בין [[הקב"ה]] לבין ה[[אדם]], שאדם הוא שפל הבריאה{{הערה|מאמר יתוש קדמך וכו'.}}, והינו רחוק באין ערוך מהקב"ה. עם זאת, ב[[תניא]]{{הערה|תניא פרק ב'.}} מוסבר, שלמרות שלאדם אין הבנה והשגה באלוקות - [[נשמה|נשמתו]] של האדם הינה כלשון התניא "חלק א-לוקה ממעל '''ממש'''{{הערה|אדמו"ר הזקן הוסיף את המילה "ממש" לפסוק כדי להדגיש עד כמה נשמתו של האדם מחוברת להקב"ה.}}".
+
באין ערוך מורגש המעלה וההפלאה של הבורא בניגוד לביטול של אין זולתך( ביטול באור הקו והמלאכים) שהוא ביטול שנובע מההרגשת הרוממות וההפלאה שבאור אין סוף ומכיוון שהוא בא מהרגש הוא בא לפי ערך המרגיש ובעצמותו לא שייך הרגשה ודווקה במקום שמרגיש נפרד יכול להיות ההשגה וההרגשה שהכל מציאות מחודשת ומגושמת ביחס לבורא ולכן הביטול של אין ערוך מגלה באין זולתך את המעלה של [[אפס בלתך]] ביטול שלא נובע מהרגשה אלא מעצמותו שאין דבר חוץ מעצמותו
 +
(וגם בביטול של [[אפס בלתך]]- אור הכלול במאור הוא מגלה שהוא רצוני)
  
אך [[אדמו"ר הזקן]] מסביר שם, שלא רק ה[[נשמה]] יכולה להיות כלולה בהקב"ה, אלא גם האדם עצמו יכול להיות כלול בה', ומסביר בהמשך שכאשר אדם לומד תורה, הוא נהיה כלול בהקב"ה. ומביא משל, על אדם המחבק מלך, שכשאר מחבק - גם האדם המחבק את המלך, המלך מלובש באותו אדם, וכן המלך המחבק את האדם והאדם מלובש במלך. והנמשל המובא שם הוא, אשר ב[[לימוד תורה]], כאשר היהודי לומד תורה, הוא מלביש עצמו בתורה, ואף התורה מלבישה עצמה ביהודי, ומכיון ש"[[אורייתא וקודשא בריך הוא כולא חד]]", כלומר, שהתורה והקב"ה הינם גוף אחד, מכל מקום יוצא, שהאדם מלביש עצמו באלוקות, וכל זאת למרות שהקב"ה הינו באין ערוך לנבראים, ולא שייך בו כל הבנה והשגה.
+
==ביטולו==
 
+
ביטול של אין ערוך הינה ביחס ל הקב"ה, משום שביחס ל[[שם אלוקים]] עוד שייך ברמה מסויימת השגה, לפי ש[[שם אלוקים]] מולבש ב[[טבע]], אך ביחס לתואר הקב"ה, שהינו למעלה מה[[צמצום]], לא שייך [[הבנה והשגה]] כלל.
עוד מבואר ב[[תניא]]{{הערה|פרק ל' ליקוטי אמרים.}}, אשר [[האבות]], שהינם היוו כ[[מרכבה]] לאלוקות, הייתה להם ברמה מסוימת הבנה ותפיסה באלוקות, אך [[עם ישראל]], שאיננו מרכבה ולא מתקרבים לדרגה זו, אין ביכולתם להבין ולהשיג את גדולתו של הקב"ה.
 
 
 
==בקדושה==
 
בחינת אין ערוך בקדושה הינה ביחס ל[[שם הקב"ה]], משום שביחס ל[[שם אלוקים]] עוד שייך ברמה מסויימת הבנה והשגה, לאור כך ש[[שם אלוקים]] מולבש ב[[טבע]], אך ביחס לשם הקב"ה, שהינו למעלה מה[[צמצום]], לא שייך [[הבנה והשגה]] כלל.
 
 
{{הערות שוליים}}
 
{{הערות שוליים}}
 
[[קטגוריה:מושגים בחסידות]]
 
[[קטגוריה:מושגים בחסידות]]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]
+
[[ החסידות]]

גרסה אחרונה מ־14:07, 6 בפברואר 2023

סדר השתלשלות
לפני הצמצום
עצמות ומהות · מאור · אור אין סוף · עשר ספירות הגנוזות · יחיד · אחד ויחיד · קדמון · טהירו עילאה
הצמצום והקו
צמצום הראשון · טהירו תתאה · מקום פנוי · רשימו · נקודה קו שטח · קו וחוט · עגולים ויושר · אור מקיף · אור פנימי · ראש תוך סוף
בי"ע דכללות
אבי"ע (השתלשלות כללית)

אדם קדמון · עולם העקודים · עולם התוהו · אור ישר · אור חוזר · שם ע"ב · שם ס"ג · שם מ"ה · שם ב"ן

אבי"ע דפרטות
עולמות אצילות בריאה יצירה עשיה

עולם האצילות · עולם הבריאה · עולם היצירה · עולם העשייה · בי"ע · פרסא

סוגי השתלשלות
יש מאין · עילה ועלול · קפיצה ודילוג · אין ערוך

אין ערוך הינו מושג המתאר את גדולתו של הקב"ה ביחס לנבראים.

ענינו[עריכה]

הביטול של הנבראים להקב"ה הוא ביטול של אין ערוך היינו שלנברא אין שום יכולת למדוד ולהרגיש את היחס לבורא רק להשיג את בריאתו יש מאין וההפלאה שבכל הבריאה.

באין ערוך מורגש המעלה וההפלאה של הבורא בניגוד לביטול של אין זולתך( ביטול באור הקו והמלאכים) שהוא ביטול שנובע מההרגשת הרוממות וההפלאה שבאור אין סוף ומכיוון שהוא בא מהרגש הוא בא לפי ערך המרגיש ובעצמותו לא שייך הרגשה ודווקה במקום שמרגיש נפרד יכול להיות ההשגה וההרגשה שהכל מציאות מחודשת ומגושמת ביחס לבורא ולכן הביטול של אין ערוך מגלה באין זולתך את המעלה של אפס בלתך ביטול שלא נובע מהרגשה אלא מעצמותו שאין דבר חוץ מעצמותו

(וגם בביטול של אפס בלתך- אור הכלול במאור הוא מגלה שהוא רצוני)

ביטולו[עריכה]

ביטול של אין ערוך הינה ביחס ל הקב"ה, משום שביחס לשם אלוקים עוד שייך ברמה מסויימת השגה, לפי ששם אלוקים מולבש בטבע, אך ביחס לתואר הקב"ה, שהינו למעלה מהצמצום, לא שייך הבנה והשגה כלל.

הערות שוליים

החסידות