הבדלים בין גרסאות בדף "אהרון דוב הלפרין"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 1: שורה 1:
 
[[קובץ:אהרון דב הלפרין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב הלפרין]]
 
[[קובץ:אהרון דב הלפרין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב הלפרין]]
הרב '''אהרן דב הלפרין''' (יליד שנת [[תשי"ד]], 1954) הוא העורך הראשי של [[שבועון כפר חב"ד]] מאז הקמתו, ואחד מהכתבים הפובליציסטים הבולטים בחב"ד. בעבר, כיהן כ[[מלמד]] ב[[תלמוד תורה]] ב[[כפר חב"ד]].
+
הרב '''אהרן דב הלפרין''' (יליד שנת [[תשי"ד]], 1954) הוא העורך הראשי של [[שבועון כפר חב"ד]] מאז הקמתו, ואחד מהכותבים הפובליציסטים הבולטים בחב"ד.
  
 
==תולדות חיים==
 
==תולדות חיים==
נולד ב[[ירושלים]] ב[[כ"ז כסלו]] [[תשי"ד]], לאביו הרב [[שמשון לייב הלפרין]] בנו של הרב חנניה יוסף הלפרין, נצר למשפחת צאצאי רבי שניאור זלמן מליאדי, בעל התניא והשולחן ערוך, מייסד חסידות חב"ד, ולמרים בתו של הרב יצחק דוד שאג-צוובנר.  
+
נולד ב[[ירושלים]] ב[[כ"ז כסלו]] [[תשי"ד]], לאביו הרב [[שמשון לייב הלפרין]] בנו של הרב חנניה יוסף הלפרין, נצר למשפחת צאצאי רבי [[שניאור זלמן מליאדי]], [[בעל התניא]] והשולחן ערוך, מייסד חסידות [[חב"ד]], ולאמו, מרים בתו של הרב יצחק דוד שאג-צוובנר.  
  
בצעירותו למד בישיבת קול תורה הליטאית, שם השתתף בשיעורי [[ספר התניא]] שהתקיימו בשיתוף עם הרב שבתי סלבטיצקי ותלמידים נבחרים נוספים. את הלהט, החמימות, וההתקשרות האמיצה, קיבל מדודו, אחי אביו הגאון החסיד רבי שמואל אלעזר היילפרין, ראש ישיבת תורת אמת (חב"ד) ורב שכונת בית ישראל בירושלים, והחל ללמוד תניא ומאמרי חסידות.
+
בצעירותו למד בישיבת קול תורה בירושלים, שם השתתף בשיעורי [[ספר התניא]] שהתקיימו בשיתוף עם הרב שבתי סלבטיצקי ותלמידים נבחרים נוספים. את הלהט, החמימות, וההתקשרות האמיצה, קיבל מדודו, אחי אביו, הגאון החסיד רבי [[שמואל אלעזר היילפרין]], ראש [[ישיבת תורת אמת]] (חב"ד) ורב שכונת בית ישראל בירושלים, והחל ללמוד תניא ומאמרי חסידות.
  
באמצע שנת תש"ל (1970) עבר ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית שבכפר חב"ד בהשתדלותו של הרב יוסף צבי הלוי סגל, ראש כולל צמח צדק בחג ה[[פורים]] [[תש"ל]] הגיע לראשונה לישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] שם השתתף ב[[התוועדות]] של ה[[משפיע]] הרב [[שלמה חיים קסלמן]], ובעקבותיה עבר ללמוד בישיבה. לקראת [[חודש ניסן]] [[תשל"ג]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]], ונשאר ללמוד שם שנה שלימה עד ל[[חודש ניסן]] [[תשל"ד]].
+
באמצע שנת תש"ל (1970) עבר ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית שבכפר חב"ד בהשתדלותו של הרב יוסף צבי הלוי סגל, ראש כולל צמח צדק, ב[[פורים]] [[תש"ל]] הגיע לראשונה לישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] שם השתתף ב[[התוועדות]] של ה[[משפיע]] הרב [[שלמה חיים קסלמן]], ובעקבותיה עבר ללמוד בישיבה. לקראת [[חודש ניסן]] [[תשל"ג]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]], ונשאר ללמוד שם שנה שלימה עד ל[[חודש ניסן]] [[תשל"ד]].
  
עם סיום מסלול לימודיו, [[נישואין|נשא]] את רעייתו חיה ברכה הלפרין, בת ר' [[זושא ריבקין]], ועבר לגור ב[[כפר חב"ד]].
+
עם סיום מסלול לימודיו, [[נישואין|נשא]] את רעייתו חיה ברכה הלפרין, בת הרה"ח [[זושא ריבקין]] בונה בית הכנסת "בית מנחם" בכפר חב"ד, ועבר לגור ב[[כפר חב"ד]].
  
לאחר נישואיו שימש כ[[מלמד]] ב[[אהלי תורה כפר חב"ד]]. בעקבות התקפות ה[[מתנגד]]ים על [[תהלוכת ל"ג בעומר|תהלוכות ל"ג בעמר]] בשנת [[תש"מ]] הקים בכפר חב"ד יחד עם ר' יצחק מאיר סוסובר את [[שבועון כפר חב"ד]].
+
לאחר נישואיו שימש כ[[מלמד]] ב[[אהלי תורה כפר חב"ד]]. בעקבות התקפות ה[[מתנגד]]ים על [[תהלוכת ל"ג בעומר|תהלוכות ל"ג בעמר]] בשנת [[תש"מ]] הקים בכפר חב"ד יחד עם ר' יצחק מאיר סוסובר, את [[שבועון כפר חב"ד]].
 
[[תמונה:הלפרין אד.jpg|left|thumb|250px|]]
 
[[תמונה:הלפרין אד.jpg|left|thumb|250px|]]
  
שורה 20: שורה 20:
 
ב[[כ"ו טבת]] [[תש"נ]] נפטרה אשתו. לאחר מספר שנים [[נישואין|נשא]] את מרת רחל הלפרין.
 
ב[[כ"ו טבת]] [[תש"נ]] נפטרה אשתו. לאחר מספר שנים [[נישואין|נשא]] את מרת רחל הלפרין.
  
לאחר פרישתה של עורכת המוסף לנשים 'משפחה חסידית' הרבנית פרדי ברוד, הוחלף התפקיד על ידי רעייתו מרת הלפרין.
+
לאחר פרישתה של עורכת המוסף לנשים 'משפחה חסידית' גב' פרדי ברוד, הוחלף התפקיד על ידי רעייתו גב' רחל הלפרין.
  
 
==ביקורת==
 
==ביקורת==

גרסה מ־12:02, 23 בדצמבר 2019

הרב הלפרין

הרב אהרן דב הלפרין (יליד שנת תשי"ד, 1954) הוא העורך הראשי של שבועון כפר חב"ד מאז הקמתו, ואחד מהכותבים הפובליציסטים הבולטים בחב"ד.

תולדות חיים

נולד בירושלים בכ"ז כסלו תשי"ד, לאביו הרב שמשון לייב הלפרין בנו של הרב חנניה יוסף הלפרין, נצר למשפחת צאצאי רבי שניאור זלמן מליאדי, בעל התניא והשולחן ערוך, מייסד חסידות חב"ד, ולאמו, מרים בתו של הרב יצחק דוד שאג-צוובנר.

בצעירותו למד בישיבת קול תורה בירושלים, שם השתתף בשיעורי ספר התניא שהתקיימו בשיתוף עם הרב שבתי סלבטיצקי ותלמידים נבחרים נוספים. את הלהט, החמימות, וההתקשרות האמיצה, קיבל מדודו, אחי אביו, הגאון החסיד רבי שמואל אלעזר היילפרין, ראש ישיבת תורת אמת (חב"ד) ורב שכונת בית ישראל בירושלים, והחל ללמוד תניא ומאמרי חסידות.

באמצע שנת תש"ל (1970) עבר ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית שבכפר חב"ד בהשתדלותו של הרב יוסף צבי הלוי סגל, ראש כולל צמח צדק, בפורים תש"ל הגיע לראשונה לישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד שם השתתף בהתוועדות של המשפיע הרב שלמה חיים קסלמן, ובעקבותיה עבר ללמוד בישיבה. לקראת חודש ניסן תשל"ג נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית בחצר הרבי ב-770, ונשאר ללמוד שם שנה שלימה עד לחודש ניסן תשל"ד.

עם סיום מסלול לימודיו, נשא את רעייתו חיה ברכה הלפרין, בת הרה"ח זושא ריבקין בונה בית הכנסת "בית מנחם" בכפר חב"ד, ועבר לגור בכפר חב"ד.

לאחר נישואיו שימש כמלמד באהלי תורה כפר חב"ד. בעקבות התקפות המתנגדים על תהלוכות ל"ג בעמר בשנת תש"מ הקים בכפר חב"ד יחד עם ר' יצחק מאיר סוסובר, את שבועון כפר חב"ד.

הלפרין אד.jpg

בעבר כתב תחת השם ד. אהרן.

במשך שנים שימש כחבר בועד למען שלימות העם וסייע בעריכת הגיליון "שלימות".

בכ"ו טבת תש"נ נפטרה אשתו. לאחר מספר שנים נשא את מרת רחל הלפרין.

לאחר פרישתה של עורכת המוסף לנשים 'משפחה חסידית' גב' פרדי ברוד, הוחלף התפקיד על ידי רעייתו גב' רחל הלפרין.

ביקורת

במהלך השנים ספג ביקורת נוקבת מאת עמיתים חב"דיים שטענו כי הוא אינו מדייק בסיפורים הנכתבים על ידו, והוא מרשה לעצמו לשנות ולעוות אותם על מנת להלהיב את הקוראים. בראש המבקרים עמד הרב יהושע מונדשיין, שנהג מעת לעת לפרסם טורים נוקבים נגד הסיפורים המתפרסמים על ידו[1].

בשנת תשע"ג ההתפלמסות עלתה שלב, כאשר הרב הלפרין הגיב לטענות שהושמעו נגדו[2], והמבקרים לא קיבלו את דבריו.

ספריו

  • ורבים השיב מעוון - ליקוט סיפורים שפירסם במהלך השנים בשבועון כפר חב"ד (2 חלקים).
  • מעשה ברבי - לקט סיפורים מהרבי על סדר הגדה של פסח (אדר תשע"ד).
  • פרשיות עם הרבי - סדרת ספרים המלקטת סיפורים על הרבי בקשר לפרשיות השבוע (ספר בראשית - אלול תשע"ד, ספר שמות - טבת תשע"ה).
  • סיפורי סבא - סדרת ספרי ילדים לגיל הרך (עד יצא בסדרה הספר 'מלאך עם מצלמה', טבת תשע"ה[3]).
  • כמותו ממש - סיפורים מעניינים על שלוחים.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים