הבדלים בין גרסאות בדף "אגרת הגאולה"
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
|||
| (39 גרסאות ביניים של 11 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{לשכתב|סיבה=לא אנציקלופדי}} | {{לשכתב|סיבה=לא אנציקלופדי}} | ||
[[קובץ:שער בן פורת יוסף 02.jpg|ממוזער|שער הספר [[בן פורת יוסף]] מבעל הרה"ק יעקב יוסף הכהן מפלנואה, בו נדפסה האגרת בפעם הראשונה]] | [[קובץ:שער בן פורת יוסף 02.jpg|ממוזער|שער הספר [[בן פורת יוסף]] מבעל הרה"ק יעקב יוסף הכהן מפלנואה, בו נדפסה האגרת בפעם הראשונה]] | ||
| − | האגרת | + | אגרת הגאולה הינה אגרת שכתבה [[הבעש"ט]] ב' פעמים לגיסו הרב [[גרשון מקיטוב]] ששהה בארץ הקודש. האגרת מכונה בשם '''אגרת הגאולה לבעש"ט''', ובמקומות רבים בשם: '''אגרת הבעש"ט הידועה''', ובשם: '''אגרת עליית נשמה להבעש"ט'''. באגרת זו מתאר הבעש"ט עליית נשמה שערך בראש השנה תק"ז, ועוד פרטים, ומתאר שעלה עליות מיוחדות שלא עלה בחייו, ועלה להיכל מלך המשיח ושאלו{{הערה|על דרך שאלת רבי יהושע בן לוי את משיח סנהדרין · צח א.}} "אימת אתי מר"{{הערה|כן הוא לשון האגרת, אך בדרך כלל מקובל לצטט "אמתי קאתי מר",}} ונענה (כדלהלן בפרטות) על דרך לשון הפסוק במשלי{{הערה|הלשון במשלי ה, טז: יפוצו מעיינתך חוצה.}} [[לכשיפוצו מעיינותיך חוצה]]. |
| − | האגרת מהווה אבן | + | האגרת מהווה אבן יסוד בחסידות חב"ד, ומקור לדרך אדמו"רי חב"ד להפצת המעיינות, באיגרת זו מבואר שכל מהות התגלות תורת החסידות |
| + | נועדה להביא את הגאולה השלימה, והדרך לכך היא על ידי הפצת תורת החסידות. | ||
==תולדות האגרת== | ==תולדות האגרת== | ||
| − | + | אגרת זו היא יחידה מסוגה מכיון שהיא היחידה שהגיע לידינו שבא ה[[בעש"ט]] מאריך בלשונו ובאריכות יתירה. רובה הגדול של תורת ה[[בעש"ט]] בעצמו לא הגיעה לידנו באופן ישיר, ובלשון רבינו הזקן{{הערה|ראה תניא אגרת הקודש כ"ה בתחילתה}}: "רק הם לקוטי אמרותיו הטהורות שלקטו לקוטי בתור לקוטי ולא ידעו לכיון הלשון על מתכונתו (אך המכוון הוא אמת לאמיתו)" על ידי תלמידיו ותלמידי תלמידיו. יוצאת דופן היא האגרת הזו, שיש לנו את לשון ה[[בעש"ט]] ממש באורך (ואפשר בשני נוסחאות שהם לשונו הקדוש של ה[[בעש"ט]] בעצמו כדלהלן). | |
| − | אגרת זו כתבה אל גיסו רבי [[אברהם גרשון מקיטוב]]. באגרת מתאר | + | אגרת זו כתבה אל גיסו רבי [[אברהם גרשון מקיטוב]]. באגרת מתאר ה[[בעש"ט]] באריכות ובפרטי פרטים חזיונות מופלאים שהיו לו בעליית נשמה, בראש השנה תק"ז ועוד. |
| − | את האגרת כתב | + | את האגרת כתב ה[[בעש"ט]] פעמיים. בפעם הראשונה שלח את האגרת ביד תלמידו "[[המוכיח מפולנאה]]", רבי [[יהודה אריה ליב]], אך זו הראשונה לא הגיעה אל ר' גרשון. (וראה להלן, סברות על האפשרות שכעת יש בידנו גם את האגרת הראשונה של הבעש"ט). |
| − | כנראה | + | כנראה שמחמת חשיבותה כתב ה[[בעש"ט]] את האגרת בשנית, בה הביע כאב על אובדנה של האגרת הראשונה, על כך שבה נכתב כל הענין בפרוטרוט, אך ברבות הימים, מאז כתיבת האגרת הראשונה, נשכחו ממנו כמה פרטים. |
| − | + | האגרת השנית נשלחה על ידי תלמידו החשוב רבי [[יעקב יוסף כ"ץ]] מפולנאה בעל ה"[[תולדות יעקב יוסף]]", שהיה בדעתו לעלות לארץ הקודש. בעל "התולדות" לא עלה לבסוף לארץ ישראל, וכך גם האגרת השנית לא הגיעה לידו של רבי גרשון. בהמשך הדפיס בעל "התולדות" את האגרת בספרו [[בן פורת יוסף]], דבר שנותן לה משנה תוקף וחשיבות. | |
| + | |||
| + | באגרת השניה נוסף דברים שככל הנראה לא נכתב באגרת הראשונה, כגון עליית הנשמה בשנת תק"י, ועוד. | ||
==נוסחאות האגרות== | ==נוסחאות האגרות== | ||
בספר [[שבחי הבעש"ט]] הוצאת הרב [[יהושע מונדשיין]] בנספחים, משווה את שלושת הנוסחאות שיש בידנו מהאגרת. | בספר [[שבחי הבעש"ט]] הוצאת הרב [[יהושע מונדשיין]] בנספחים, משווה את שלושת הנוסחאות שיש בידנו מהאגרת. | ||
| − | לראשונה נדפסה האגרת בספר | + | לראשונה נדפסה האגרת בספר בן פורת יוסף של הרב [[יעקב יוסף כ"ץ]], אשר ברשותו נמצא גוף המכתב. |
| − | בתשנת תרפ"ג הדפיס הרב דוד פרענקיל בלבבו את ספרו [[ | + | בתשנת תרפ"ג הדפיס הרב דוד פרענקיל בלבבו את ספרו 'מכתבים מה[[בעש"ט]] ז"ל ותלמידיו' ובו נוסח שונה ממכתב זה, נוספו בו משפטים חשובים מחד גיסא והחסרת קטעים מאידך גיסא. הדפסת נוסח זה הביא לידי דיון רחב{{הערה|ראה סיני כרך סז, עמ' קכ-קלט, כרך סח, עמ' קצח-ר.}} בין החוקרים בתולדות ה[[בעש"ט]] בין אברהם חיים רובינשטיין, שטען שהכתב יד שפרסם פרנקיל הוא מזויף, לבין מרדכי שרגא באומינגר{{הערה|מאמר אגרות רבנו ישראל בעל שם טוב וחתנו רבי יחיאל מיכל לרבי אברהם גרשון מקיטוב, בתוך: סיני, כרך עא, ניסן-אייר תשל"ב, עמ' רמח-רסט.}}, שאינו מסתבר שזייפן יוסיף ויוריד קטעים מהאגרת המקורית ומוכרח לומר שזה כתב יד אחר של הבעש"ט. |
| − | ובשנים האחרונות הגיע כתב יד חדש משנת תקל"ו, עם נוסח נוסף של האגרת וסיפור עליית נשמה של | + | ובשנים האחרונות הגיע כתב יד חדש משנת תקל"ו, עם נוסח נוסף של האגרת וסיפור עליית נשמה של ה[[בעש"ט]]. |
| − | הרב מונדשיין משתדל להוכיח מהשינויים, שיש בידנו את האגרת הראשונה והשניה של | + | הרב מונדשיין משתדל להוכיח מהשינויים, שיש בידנו את האגרת הראשונה והשניה של ה[[בעש"ט]], ומישהו מהמדפיס בספר בן פורת יוסף, צרף את שני האגרות לאחת. |
להעיר שבחלק מהמהדורות של הספר [[כתר שם טוב]], נדפסה האגרת בהשמטות. | להעיר שבחלק מהמהדורות של הספר [[כתר שם טוב]], נדפסה האגרת בהשמטות. | ||
| שורה 32: | שורה 35: | ||
==חשיבות האגרת== | ==חשיבות האגרת== | ||
| − | בשנת תקמ"א, פורסמה האגרת מכתב ידו הקדושה של | + | בשנת תקמ"א, פורסמה האגרת מכתב ידו הקדושה של ה[[בעש"ט]] בספרו "בן פורת יוסף", כמו שנכתב בשער הספר "וגם נדפס בספר הזה אגרת הנשלח לארץ הקדושה מהרב ר' [[ישראל בעל שם טוב]] הנ"ל לגיסו החסיד המפורסם מורנו גרשון קוטוור מכמה ענייני פלאים". ומשם נפוצה אגרת מופלאה זו בכל תפוצות ישראל. וכמו שכתב בהקדמה לאגרת "ונשארה בידו כדי לזכות עמינו בני ישראל". |
| − | אגרת זו היא אגרת | + | אגרת זו היא אגרת ה[[בעש"ט]] היחידה שנדפסה בשנים קדמוניות על ידי תלמדיו הקרובים וכן נזכרה ונתבארה על ידי נכדו-ה[[בעש"ט]], רבי משה אפרים מסדילקאוו – בספרו "[[דגל מחנה אפרים]]{{הערה|פרשת בשלח.}}". |
| − | וכן מסופר בשם השרף ר' [[אורי | + | וכן מסופר בשם השרף ר' [[אורי מסטרליסק]]{{הערה|אמרי קודש (השלם) – הנהגות ואמרות הרה"ק רבי אורי השרף מסטרעליסק.}} ש"אגרת זו היית אצל הרב [[מרדכי מנשכיז]] ללמדה בכל יום, לא יגרע, כמו הנחת תפלין ממש. ובה מרומז קץ הגאולה. |
| − | גם מהטרחה המרובה שהשקיע מורנו | + | גם מהטרחה המרובה שהשקיע מורנו ה[[בעש"ט]] בכתיבתה ושליחתה של אגרת זו אל גיסו, והצער שהי' לו על שלא הגיעה לידי גיסו, וכתבה שוב, מוכח עד כמה היו הדברים חשובים ויסודיים בעיני ק'. ואכן יש לאגרת זו חשיבות מיוחדת וחיבה יתירה אצל תלמידיו ומעתיקי שמועתו. |
| − | אצל אדמו"רי חב"ד האגרת מהווה כאחד מאבני היסוד של תורת החסידות. כאשר הוראת מלך המשיח | + | אצל אדמו"רי חב"ד האגרת מהווה כאחד מאבני היסוד של תורת החסידות. כאשר הוראת מלך המשיח לה[[בעש"ט]], "יפוצו מעיינתך חוצה" יושמה ונשמרה בעיקר על ידי אדמו"רי חב"ד{{הערה|הרבי דרש אין סוף פעמים מאדמו"רי וחסידי פולין בריבוי לעסוק בהפצת מעיינות החסידות לכלל ישראל, אך גם ביאר למה עיקר העבודה של הפצת המעיינות היא על ידי חסידות חב"ד.}}. |
==הפגישה עם מלך המשיח== | ==הפגישה עם מלך המשיח== | ||
| − | במרכז האגרת עומד המעמד של פגישת | + | במרכז האגרת עומד המעמד של פגישת ה[[בעש"ט]] עם מלך המשיח, פגישה שהייתה יחודית גם לה[[בעש"ט]] כמו שכותב "ומסרתי ממש נפשי ובקשתי ממורי ורבי ([[אחיה השילוני]]) שלי שילך עמי, כי סכנה גדולה לילך ולעלות לעולמות העליונים, כי מיום היותי על עמדי לא עליתי בעליות גדולות כמוהו", עלי'ה ופגישה זו מהווה את אחת היסודות המרכזים ביותר בתולדות החסידות הכללית, ובמיוחד דרך הפצת המעיינות חב"ד. |
| − | להלן לשון הפגישה על פי נוסחה שבספר | + | להלן לשון הפגישה על פי נוסחה שבספר בן פורת יוסף "עליתי מדרגה אחר מדרגה עד שנכנסתי להיכל משיח ששם לומד משיח תורה עם כל התנאים והצדיקים וגם עם שבעה רועים, ושם ראיתי שמחה גדולה עד מאוד, ואיני יודע לשמחה זו מה הוא עושה, והייתי סובר שהשמחה זו חס ושלום על פטירתי מהעולם הזה והודיעו לי אחר כך שאיני נפטר עדיין כי הנאה להם למעלה כשאני מייחד יחודים למטה על ידי תורותיהם הקדושה, אבל מהות השמחה אינו יודע עד היום הזה. ושאלתי את פי משיח אימת אתי מר והשיב לי '''בזאת תדע בעת שיתפרסם למודך ויתגלה בעולם ויפוצו מעינותך חוצה מה שלימדתי אותך והשגת, ויוכלו גם המה לעשות יחודים ועליות כמוך ואז יכלו כל הקליפות ויהי' עת רצון וישועה.''' |
| − | "עליתי מדרגה אחר מדרגה עד שנכנסתי להיכל משיח ששם לומד משיח תורה עם כל התנאים והצדיקים וגם עם שבעה רועים, ושם ראיתי שמחה גדולה עד מאוד, ואיני יודע לשמחה זו מה הוא עושה, והייתי סובר שהשמחה זו | ||
| − | ותמהתי על זה | + | ותמהתי על זה והיה לי צער גדול באריכות הזמן כל כך מתי זה אפשר להיות, אך ממה שלמדתי בהיותי שם, שלשה דברים סגולות, ושלשה שמות הקדושים, והם בנקל ללמוד ולפרוש, ונתקרר דעתי וחשבתי אפשר על ידי זה יוכלו גם כן אנשי גילי לבוא למדרגה ובחינה כמותי, דהיינו בהיותם יכולים לעליות נשמות וילמדו וישיבו כמו אני, ולא נתנה רשות כל ימי חיי לגלות זאת, ובקשתי עבורך ללמוד אותך ולא הורשתי כלל, ומושבע ועומד אני על זה". |
| − | הבכי והצער של | + | הבכי והצער של ה[[בעל שם טוב]], "והיה לי צער גדול", מהווה גם אחת הסיבות, של המחלוקת בין רבי [[ברוך ממז'יבוז]] ואדמו"ר הזקן, והוא מהדברים שעומד בלב מהחלוקה בין חסידות חב"ד לחסידות פולין. כדלהלן. |
==איזכורים וביאורים של האגרת אצל אדמו"רי חב"ד== | ==איזכורים וביאורים של האגרת אצל אדמו"רי חב"ד== | ||
| − | בין הדברים שהיו חלוקים בין כ"ק אדמו"ר הזקן, לנכד | + | בין הדברים שהיו חלוקים בין כ"ק אדמו"ר הזקן, לנכד ה[[בעש"ט]] רבי ברוך ממזבוז, היה על הדרך להפצת המעיינות, וביארו רבותנו, שכאשר אמר [[מלך המשיח]] ל[[בעש"ט]] "יפוצו מעיינותך חוצה" ה[[בעש"ט]] בכה על זה, ורבי ברוך ביאר שסבו בכה שצריך להפיץ החסידות חוצה, ואדמו"ר הזקן ביאר שה[[בעש"ט]] בכה על אריכות הזמן להפיץ את המעיינות. וכן ביאר אדמו"ר הרש"ב{{הערה|ספר השיחות תורת שלום עמ' 113}}: |
| − | כ"ק אדמו"ר הרש"ב | + | כ"ק אדמו"ר הרש"ב{{הערה|ספר השיחות תורת שלום עמ' 114}}: ביאר את מענה [[מלך המשיח]] לה[[בעש"ט]], "יפוצו מעיינתך חוצה", שבזה אמר מלך המשיח שעל ידי תורת החסידות, אפשר שגם "חוצה", יהודי שאינו מזוכך יכול להשיג דברים אלוקיים. |
| − | כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ | + | כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ{{הערה|שמח"ת תר"צ, לקוטי דיבורים חלק א-ב עמ' 618 ואילך}} ביאר ארוכות את הדו שיח בין מלך המשיח לבעש"ט. שדברי ה[[בעש"ט]] למשיח "אמת אתי מר", הינו המשך לדברי [[מלך המשיח]] ל[[רבי יהושע בן לוי]]{{הערה|סנהדין צח א}} על אותה השאלה, ענה [[מלך המשיח]] "היום" "אם בקולו תשמעו"{{הערה|ראה בסנהדין צח א. שזה ביאור אליהו על דברי המשיח}}, וטען ה[[בעש"ט]] ל[[מלך המשיח]] הלוא כבר הגענו לכך שברוך-השם בקולו תשמעו! ועל זה ה[[משיח]] עונה לו : 'לכשיפוצו מעיינותיך חוצה'". שהדבר החסר כדי ש[[המשיח]] יבוא הוא שיהודים יעבדו את ה' מתוך אור וחיות, ואת זאת אפשר להשיג על ידי עבודת ה' ברוח החסידות{{הערה|1=את שיחה באופן ערוך על ידי הרב מנחם ברוד [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=7097&CategoryID=1427 ניתן לראות כאן]}}. |
| − | כ"ק אדמו"ר שליט"א מרבה לצטט האגרת כמקור ל[[הפצת המעיינות]] כהכשרה לביאת המשיח, שב[[דור השביעי]] קיבל משנה נופח. | + | כ"ק [[אדמו"ר שליט"א]] מרבה לצטט האגרת כמקור ל[[הפצת המעיינות]] כהכשרה לביאת המשיח, שב[[דור השביעי]] קיבל משנה נופח. |
| − | הרבי גם באר | + | הרבי גם באר{{הערה|מאמר ד"ה להבין ענין רשב"י תשי"ז}}, שכל ענין מענה [[מלך המשיח]], שאף שנאמר לה[[בעש"ט]], הנה הדבר נעשה דווקא על ידי תורת חב"ד ואדמו"ר הזקן. |
| − | ==קיצור תוכן האגרת על פי הנוסח שנדפס בספר | + | ==קיצור תוכן האגרת על פי הנוסח שנדפס בספר בן פורת יוסף== |
| − | א) | + | א) ה[[בעש"ט]] מביע צער שר' גרשון לא קיבל את האגרת הראשונה שכתב מחמת שכמה פרטים נשכחו ממנו. |
| − | ב) בראש השנה תק"ז עשה | + | ב) בראש השנה תק"ז עשה ה[[בעש"ט]] עלית נשמה, וראה דברים נפלאים שאי אפשר לספר, וביניהם - שהרבה רשעים עשו תשובה ועלו לגן עדן. |
| − | ג) הנשמות מבקשות | + | ג) הנשמות מבקשות מה[[בעש"ט]] עזרה, וה[[בעש"ט]] רואה שהס"מ מקטרג נורא בשמחה גדולה |
| − | ד) | + | ד) ה[[בעש"ט]] מבקש מ[[אחיה השילוני]] שיצטרף אליו כי עליית נשמה זו, היא עלי'ה גדולה שמעולם לא עלה כך. |
| − | ה) | + | ה) ה[[בעש"ט]] עולה להיכלו של משיח. ושם ראה את ה[[משיח]] מלמד תורה את האבות והצדיקים, ושמחה גדולה |
| − | ו) | + | ו) ה[[בעש"ט]] שואל את [[משיח]] "אימת אתי מר" והשיב לי "בזאת תדע בעת שיתפרסם למודך ויתגלה בעולם ויפוצו מעינותך חוצה מה שלימדתי אותך והשגת, ויוכלו גם המה לעשות יחודים ועליות כמוך". |
| − | ז) | + | ז) ה[[בעש"ט]] בוכה לפני ה' על האסונות בקהילת סיבטובקע ובקהילת דונאוויץ, שחלקם נאלצו להמיר את דתם, וחלקם נהרגו מבלי להמיר את דתם. |
ח) עליית נשמה בראש השנה תק"י. ובה ראה קטרוגים גדולים שאי אפשר לבטלם. רק הצליח להריח את הקטרוג מסבבותנו. | ח) עליית נשמה בראש השנה תק"י. ובה ראה קטרוגים גדולים שאי אפשר לבטלם. רק הצליח להריח את הקטרוג מסבבותנו. | ||
| שורה 83: | שורה 85: | ||
==ויוכר טובך בעולם== | ==ויוכר טובך בעולם== | ||
| − | חסידים הרבו להתוועד שחלק מהוראות | + | חסידים הרבו להתוועד שחלק מהוראות ה[[משיח]] ל[[בעש"ט]], לבד "יפוצו מעיינתך חוצה", הנה (בחלק מהנוסחאות שבידנו), כתוב גם "ויוכר טובך בעולם, וחסידים ראו בזה, כמקור, שיש ענין להפיץ את מהותו וטובו של ה[[בעש"ט]], ואת ממשיכי דרכו אדמו"רי [[חב"ד]], כחלק מהכשרת העולם לגאולה. |
==טענות נגד שיטת חב"ד באגרת== | ==טענות נגד שיטת חב"ד באגרת== | ||
| − | במהלך השנים בקבוצות שונות, עלתה הטענה מדברי | + | במהלך השנים בקבוצות שונות, עלתה הטענה מדברי ה[[בעש"ט]] באגרת "יפוצו מעיינתך חוצה וייחדו יחודים כמותך"{{הערה| ע"פ דברי [[אדמוה"ז]] ב[[לקוטי תורה]] שלח מג,ב שע"י האמונה בהשגחה פרטית מקיימים את היחוד העליון דהוי' ואלוקים, יוצא שמקיימים הן את הפצת המעיינות והן את היחודים כמו הבעש"ט [הרב נועם ישראל הרפז יחודים כמוך? https://www.chabad.fm/211/3921.html] וראה עוד בהערות וביאורים י"ט כסלו תשס"ב, עמ' 33. קובץ עיוני תורה עמ' 111 ועוד.}}, שאין די לעסוק בלימוד [[תורת חב"ד]] אלא צריך לעסוק בלימוד הקבלה בכלל ובמיוחד בתורת הרמח"ל והגר"א מווילנה וכיוצא בהם, שבהם מבואר קצת ל"יחד יחודים". כי לפי הנראה מלשונו הוא שצריך להגיע למדרגת היחודים ועליית נשמה, ולזה הרי אי אפשר להגיע זולת על ידי לימוד רזי תורה בקבלה בהעמקה וידיעת השמות, ולפי זה אינם יוצאים ב[[לימוד החסידות|לימוד חסידות]] גרידא. |
| − | וענה הרבי באגרת | + | וענה [[הרבי]] באגרת ייחודית{{הערה|כב סיון ?}}: א) הפצת המעיינות ויחוד יחודים הם ב' דברים נפרדים. ב) ליחד יחודים יש סגולות, משא"כ הפצת המעיינות מוכרח בפועל. ג) הרי [[משיח]] אמר "לכישפוצו מעיינתך חוצה", וספרים אלו אינם בכלל "מעינותך" של ה[[בעש"ט]]. |
==ניגון האגרת== | ==ניגון האגרת== | ||
| − | על הדו שיח בין | + | על הדו שיח בין ה[[בעש"ט]] ל[[מלך המשיח]] מבוסס הניגון החב"די [[ניגון אימתי קאתי מר]]{{הערה|להעיר שהנוסח באגרת הוא אמתי אתי מר.}}. |
| + | ==קישורים חיצוניים== | ||
| + | *הרב טוביה בלוי בראיון מיוחד לבית משיח: [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=54764 הבעש"ט ביקש במכוון להיפגש עם המשיח] {{אינפו}} | ||
| + | *מערכת החייל, '''אגרת 'עליית הנשמה'''', בתוך בטאון 'החייל' גליון 43 עמוד 12 (חלק שני), מבוסס על שיעורי הרב [[שמעון וייצהנדלר]] | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
גרסה אחרונה מ־20:30, 15 בפברואר 2024
|
יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: לא אנציקלופדי. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
אגרת הגאולה הינה אגרת שכתבה הבעש"ט ב' פעמים לגיסו הרב גרשון מקיטוב ששהה בארץ הקודש. האגרת מכונה בשם אגרת הגאולה לבעש"ט, ובמקומות רבים בשם: אגרת הבעש"ט הידועה, ובשם: אגרת עליית נשמה להבעש"ט. באגרת זו מתאר הבעש"ט עליית נשמה שערך בראש השנה תק"ז, ועוד פרטים, ומתאר שעלה עליות מיוחדות שלא עלה בחייו, ועלה להיכל מלך המשיח ושאלו[1] "אימת אתי מר"[2] ונענה (כדלהלן בפרטות) על דרך לשון הפסוק במשלי[3] לכשיפוצו מעיינותיך חוצה.
האגרת מהווה אבן יסוד בחסידות חב"ד, ומקור לדרך אדמו"רי חב"ד להפצת המעיינות, באיגרת זו מבואר שכל מהות התגלות תורת החסידות נועדה להביא את הגאולה השלימה, והדרך לכך היא על ידי הפצת תורת החסידות.
תוכן עניינים
תולדות האגרת[עריכה]
אגרת זו היא יחידה מסוגה מכיון שהיא היחידה שהגיע לידינו שבא הבעש"ט מאריך בלשונו ובאריכות יתירה. רובה הגדול של תורת הבעש"ט בעצמו לא הגיעה לידנו באופן ישיר, ובלשון רבינו הזקן[4]: "רק הם לקוטי אמרותיו הטהורות שלקטו לקוטי בתור לקוטי ולא ידעו לכיון הלשון על מתכונתו (אך המכוון הוא אמת לאמיתו)" על ידי תלמידיו ותלמידי תלמידיו. יוצאת דופן היא האגרת הזו, שיש לנו את לשון הבעש"ט ממש באורך (ואפשר בשני נוסחאות שהם לשונו הקדוש של הבעש"ט בעצמו כדלהלן).
אגרת זו כתבה אל גיסו רבי אברהם גרשון מקיטוב. באגרת מתאר הבעש"ט באריכות ובפרטי פרטים חזיונות מופלאים שהיו לו בעליית נשמה, בראש השנה תק"ז ועוד.
את האגרת כתב הבעש"ט פעמיים. בפעם הראשונה שלח את האגרת ביד תלמידו "המוכיח מפולנאה", רבי יהודה אריה ליב, אך זו הראשונה לא הגיעה אל ר' גרשון. (וראה להלן, סברות על האפשרות שכעת יש בידנו גם את האגרת הראשונה של הבעש"ט).
כנראה שמחמת חשיבותה כתב הבעש"ט את האגרת בשנית, בה הביע כאב על אובדנה של האגרת הראשונה, על כך שבה נכתב כל הענין בפרוטרוט, אך ברבות הימים, מאז כתיבת האגרת הראשונה, נשכחו ממנו כמה פרטים.
האגרת השנית נשלחה על ידי תלמידו החשוב רבי יעקב יוסף כ"ץ מפולנאה בעל ה"תולדות יעקב יוסף", שהיה בדעתו לעלות לארץ הקודש. בעל "התולדות" לא עלה לבסוף לארץ ישראל, וכך גם האגרת השנית לא הגיעה לידו של רבי גרשון. בהמשך הדפיס בעל "התולדות" את האגרת בספרו בן פורת יוסף, דבר שנותן לה משנה תוקף וחשיבות.
באגרת השניה נוסף דברים שככל הנראה לא נכתב באגרת הראשונה, כגון עליית הנשמה בשנת תק"י, ועוד.
נוסחאות האגרות[עריכה]
בספר שבחי הבעש"ט הוצאת הרב יהושע מונדשיין בנספחים, משווה את שלושת הנוסחאות שיש בידנו מהאגרת.
לראשונה נדפסה האגרת בספר בן פורת יוסף של הרב יעקב יוסף כ"ץ, אשר ברשותו נמצא גוף המכתב.
בתשנת תרפ"ג הדפיס הרב דוד פרענקיל בלבבו את ספרו 'מכתבים מהבעש"ט ז"ל ותלמידיו' ובו נוסח שונה ממכתב זה, נוספו בו משפטים חשובים מחד גיסא והחסרת קטעים מאידך גיסא. הדפסת נוסח זה הביא לידי דיון רחב[5] בין החוקרים בתולדות הבעש"ט בין אברהם חיים רובינשטיין, שטען שהכתב יד שפרסם פרנקיל הוא מזויף, לבין מרדכי שרגא באומינגר[6], שאינו מסתבר שזייפן יוסיף ויוריד קטעים מהאגרת המקורית ומוכרח לומר שזה כתב יד אחר של הבעש"ט.
ובשנים האחרונות הגיע כתב יד חדש משנת תקל"ו, עם נוסח נוסף של האגרת וסיפור עליית נשמה של הבעש"ט.
הרב מונדשיין משתדל להוכיח מהשינויים, שיש בידנו את האגרת הראשונה והשניה של הבעש"ט, ומישהו מהמדפיס בספר בן פורת יוסף, צרף את שני האגרות לאחת.
להעיר שבחלק מהמהדורות של הספר כתר שם טוב, נדפסה האגרת בהשמטות.
בבטאון היכל הבעש"ט[דרושה הבהרה], כתב הרב מונדשיין מאמר המשך על נוסח נוסף של האגרת.
חשיבות האגרת[עריכה]
בשנת תקמ"א, פורסמה האגרת מכתב ידו הקדושה של הבעש"ט בספרו "בן פורת יוסף", כמו שנכתב בשער הספר "וגם נדפס בספר הזה אגרת הנשלח לארץ הקדושה מהרב ר' ישראל בעל שם טוב הנ"ל לגיסו החסיד המפורסם מורנו גרשון קוטוור מכמה ענייני פלאים". ומשם נפוצה אגרת מופלאה זו בכל תפוצות ישראל. וכמו שכתב בהקדמה לאגרת "ונשארה בידו כדי לזכות עמינו בני ישראל".
אגרת זו היא אגרת הבעש"ט היחידה שנדפסה בשנים קדמוניות על ידי תלמדיו הקרובים וכן נזכרה ונתבארה על ידי נכדו-הבעש"ט, רבי משה אפרים מסדילקאוו – בספרו "דגל מחנה אפרים[7]".
וכן מסופר בשם השרף ר' אורי מסטרליסק[8] ש"אגרת זו היית אצל הרב מרדכי מנשכיז ללמדה בכל יום, לא יגרע, כמו הנחת תפלין ממש. ובה מרומז קץ הגאולה.
גם מהטרחה המרובה שהשקיע מורנו הבעש"ט בכתיבתה ושליחתה של אגרת זו אל גיסו, והצער שהי' לו על שלא הגיעה לידי גיסו, וכתבה שוב, מוכח עד כמה היו הדברים חשובים ויסודיים בעיני ק'. ואכן יש לאגרת זו חשיבות מיוחדת וחיבה יתירה אצל תלמידיו ומעתיקי שמועתו.
אצל אדמו"רי חב"ד האגרת מהווה כאחד מאבני היסוד של תורת החסידות. כאשר הוראת מלך המשיח להבעש"ט, "יפוצו מעיינתך חוצה" יושמה ונשמרה בעיקר על ידי אדמו"רי חב"ד[9].
הפגישה עם מלך המשיח[עריכה]
במרכז האגרת עומד המעמד של פגישת הבעש"ט עם מלך המשיח, פגישה שהייתה יחודית גם להבעש"ט כמו שכותב "ומסרתי ממש נפשי ובקשתי ממורי ורבי (אחיה השילוני) שלי שילך עמי, כי סכנה גדולה לילך ולעלות לעולמות העליונים, כי מיום היותי על עמדי לא עליתי בעליות גדולות כמוהו", עלי'ה ופגישה זו מהווה את אחת היסודות המרכזים ביותר בתולדות החסידות הכללית, ובמיוחד דרך הפצת המעיינות חב"ד.
להלן לשון הפגישה על פי נוסחה שבספר בן פורת יוסף "עליתי מדרגה אחר מדרגה עד שנכנסתי להיכל משיח ששם לומד משיח תורה עם כל התנאים והצדיקים וגם עם שבעה רועים, ושם ראיתי שמחה גדולה עד מאוד, ואיני יודע לשמחה זו מה הוא עושה, והייתי סובר שהשמחה זו חס ושלום על פטירתי מהעולם הזה והודיעו לי אחר כך שאיני נפטר עדיין כי הנאה להם למעלה כשאני מייחד יחודים למטה על ידי תורותיהם הקדושה, אבל מהות השמחה אינו יודע עד היום הזה. ושאלתי את פי משיח אימת אתי מר והשיב לי בזאת תדע בעת שיתפרסם למודך ויתגלה בעולם ויפוצו מעינותך חוצה מה שלימדתי אותך והשגת, ויוכלו גם המה לעשות יחודים ועליות כמוך ואז יכלו כל הקליפות ויהי' עת רצון וישועה.
ותמהתי על זה והיה לי צער גדול באריכות הזמן כל כך מתי זה אפשר להיות, אך ממה שלמדתי בהיותי שם, שלשה דברים סגולות, ושלשה שמות הקדושים, והם בנקל ללמוד ולפרוש, ונתקרר דעתי וחשבתי אפשר על ידי זה יוכלו גם כן אנשי גילי לבוא למדרגה ובחינה כמותי, דהיינו בהיותם יכולים לעליות נשמות וילמדו וישיבו כמו אני, ולא נתנה רשות כל ימי חיי לגלות זאת, ובקשתי עבורך ללמוד אותך ולא הורשתי כלל, ומושבע ועומד אני על זה".
הבכי והצער של הבעל שם טוב, "והיה לי צער גדול", מהווה גם אחת הסיבות, של המחלוקת בין רבי ברוך ממז'יבוז ואדמו"ר הזקן, והוא מהדברים שעומד בלב מהחלוקה בין חסידות חב"ד לחסידות פולין. כדלהלן.
איזכורים וביאורים של האגרת אצל אדמו"רי חב"ד[עריכה]
בין הדברים שהיו חלוקים בין כ"ק אדמו"ר הזקן, לנכד הבעש"ט רבי ברוך ממזבוז, היה על הדרך להפצת המעיינות, וביארו רבותנו, שכאשר אמר מלך המשיח לבעש"ט "יפוצו מעיינותך חוצה" הבעש"ט בכה על זה, ורבי ברוך ביאר שסבו בכה שצריך להפיץ החסידות חוצה, ואדמו"ר הזקן ביאר שהבעש"ט בכה על אריכות הזמן להפיץ את המעיינות. וכן ביאר אדמו"ר הרש"ב[10]:
כ"ק אדמו"ר הרש"ב[11]: ביאר את מענה מלך המשיח להבעש"ט, "יפוצו מעיינתך חוצה", שבזה אמר מלך המשיח שעל ידי תורת החסידות, אפשר שגם "חוצה", יהודי שאינו מזוכך יכול להשיג דברים אלוקיים.
כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ[12] ביאר ארוכות את הדו שיח בין מלך המשיח לבעש"ט. שדברי הבעש"ט למשיח "אמת אתי מר", הינו המשך לדברי מלך המשיח לרבי יהושע בן לוי[13] על אותה השאלה, ענה מלך המשיח "היום" "אם בקולו תשמעו"[14], וטען הבעש"ט למלך המשיח הלוא כבר הגענו לכך שברוך-השם בקולו תשמעו! ועל זה המשיח עונה לו : 'לכשיפוצו מעיינותיך חוצה'". שהדבר החסר כדי שהמשיח יבוא הוא שיהודים יעבדו את ה' מתוך אור וחיות, ואת זאת אפשר להשיג על ידי עבודת ה' ברוח החסידות[15].
כ"ק אדמו"ר שליט"א מרבה לצטט האגרת כמקור להפצת המעיינות כהכשרה לביאת המשיח, שבדור השביעי קיבל משנה נופח.
הרבי גם באר[16], שכל ענין מענה מלך המשיח, שאף שנאמר להבעש"ט, הנה הדבר נעשה דווקא על ידי תורת חב"ד ואדמו"ר הזקן.
קיצור תוכן האגרת על פי הנוסח שנדפס בספר בן פורת יוסף[עריכה]
א) הבעש"ט מביע צער שר' גרשון לא קיבל את האגרת הראשונה שכתב מחמת שכמה פרטים נשכחו ממנו.
ב) בראש השנה תק"ז עשה הבעש"ט עלית נשמה, וראה דברים נפלאים שאי אפשר לספר, וביניהם - שהרבה רשעים עשו תשובה ועלו לגן עדן.
ג) הנשמות מבקשות מהבעש"ט עזרה, והבעש"ט רואה שהס"מ מקטרג נורא בשמחה גדולה
ד) הבעש"ט מבקש מאחיה השילוני שיצטרף אליו כי עליית נשמה זו, היא עלי'ה גדולה שמעולם לא עלה כך.
ה) הבעש"ט עולה להיכלו של משיח. ושם ראה את המשיח מלמד תורה את האבות והצדיקים, ושמחה גדולה
ו) הבעש"ט שואל את משיח "אימת אתי מר" והשיב לי "בזאת תדע בעת שיתפרסם למודך ויתגלה בעולם ויפוצו מעינותך חוצה מה שלימדתי אותך והשגת, ויוכלו גם המה לעשות יחודים ועליות כמוך".
ז) הבעש"ט בוכה לפני ה' על האסונות בקהילת סיבטובקע ובקהילת דונאוויץ, שחלקם נאלצו להמיר את דתם, וחלקם נהרגו מבלי להמיר את דתם.
ח) עליית נשמה בראש השנה תק"י. ובה ראה קטרוגים גדולים שאי אפשר לבטלם. רק הצליח להריח את הקטרוג מסבבותנו.
ט) מעלת בעל הדגל מחנה אפרים.
ויוכר טובך בעולם[עריכה]
חסידים הרבו להתוועד שחלק מהוראות המשיח לבעש"ט, לבד "יפוצו מעיינתך חוצה", הנה (בחלק מהנוסחאות שבידנו), כתוב גם "ויוכר טובך בעולם, וחסידים ראו בזה, כמקור, שיש ענין להפיץ את מהותו וטובו של הבעש"ט, ואת ממשיכי דרכו אדמו"רי חב"ד, כחלק מהכשרת העולם לגאולה.
טענות נגד שיטת חב"ד באגרת[עריכה]
במהלך השנים בקבוצות שונות, עלתה הטענה מדברי הבעש"ט באגרת "יפוצו מעיינתך חוצה וייחדו יחודים כמותך"[17], שאין די לעסוק בלימוד תורת חב"ד אלא צריך לעסוק בלימוד הקבלה בכלל ובמיוחד בתורת הרמח"ל והגר"א מווילנה וכיוצא בהם, שבהם מבואר קצת ל"יחד יחודים". כי לפי הנראה מלשונו הוא שצריך להגיע למדרגת היחודים ועליית נשמה, ולזה הרי אי אפשר להגיע זולת על ידי לימוד רזי תורה בקבלה בהעמקה וידיעת השמות, ולפי זה אינם יוצאים בלימוד חסידות גרידא.
וענה הרבי באגרת ייחודית[18]: א) הפצת המעיינות ויחוד יחודים הם ב' דברים נפרדים. ב) ליחד יחודים יש סגולות, משא"כ הפצת המעיינות מוכרח בפועל. ג) הרי משיח אמר "לכישפוצו מעיינתך חוצה", וספרים אלו אינם בכלל "מעינותך" של הבעש"ט.
ניגון האגרת[עריכה]
על הדו שיח בין הבעש"ט למלך המשיח מבוסס הניגון החב"די ניגון אימתי קאתי מר[19].
קישורים חיצוניים[עריכה]
- הרב טוביה בלוי בראיון מיוחד לבית משיח: הבעש"ט ביקש במכוון להיפגש עם המשיח
- מערכת החייל, אגרת 'עליית הנשמה', בתוך בטאון 'החייל' גליון 43 עמוד 12 (חלק שני), מבוסס על שיעורי הרב שמעון וייצהנדלר
הערות שוליים
- ↑ על דרך שאלת רבי יהושע בן לוי את משיח סנהדרין · צח א.
- ↑ כן הוא לשון האגרת, אך בדרך כלל מקובל לצטט "אמתי קאתי מר",
- ↑ הלשון במשלי ה, טז: יפוצו מעיינתך חוצה.
- ↑ ראה תניא אגרת הקודש כ"ה בתחילתה
- ↑ ראה סיני כרך סז, עמ' קכ-קלט, כרך סח, עמ' קצח-ר.
- ↑ מאמר אגרות רבנו ישראל בעל שם טוב וחתנו רבי יחיאל מיכל לרבי אברהם גרשון מקיטוב, בתוך: סיני, כרך עא, ניסן-אייר תשל"ב, עמ' רמח-רסט.
- ↑ פרשת בשלח.
- ↑ אמרי קודש (השלם) – הנהגות ואמרות הרה"ק רבי אורי השרף מסטרעליסק.
- ↑ הרבי דרש אין סוף פעמים מאדמו"רי וחסידי פולין בריבוי לעסוק בהפצת מעיינות החסידות לכלל ישראל, אך גם ביאר למה עיקר העבודה של הפצת המעיינות היא על ידי חסידות חב"ד.
- ↑ ספר השיחות תורת שלום עמ' 113
- ↑ ספר השיחות תורת שלום עמ' 114
- ↑ שמח"ת תר"צ, לקוטי דיבורים חלק א-ב עמ' 618 ואילך
- ↑ סנהדין צח א
- ↑ ראה בסנהדין צח א. שזה ביאור אליהו על דברי המשיח
- ↑ את שיחה באופן ערוך על ידי הרב מנחם ברוד ניתן לראות כאן
- ↑ מאמר ד"ה להבין ענין רשב"י תשי"ז
- ↑ ע"פ דברי אדמוה"ז בלקוטי תורה שלח מג,ב שע"י האמונה בהשגחה פרטית מקיימים את היחוד העליון דהוי' ואלוקים, יוצא שמקיימים הן את הפצת המעיינות והן את היחודים כמו הבעש"ט [הרב נועם ישראל הרפז יחודים כמוך? https://www.chabad.fm/211/3921.html] וראה עוד בהערות וביאורים י"ט כסלו תשס"ב, עמ' 33. קובץ עיוני תורה עמ' 111 ועוד.
- ↑ כב סיון ?
- ↑ להעיר שהנוסח באגרת הוא אמתי אתי מר.
