הבדלים בין גרסאות בדף "אברהם שרמן"
| שורה 8: | שורה 8: | ||
נולד בשנת [[תש"א]] ובאותה תקופה נולד גם דודו, הרב [[גדליהו אקסלרוד]]. [[אדמו"ר הריי"צ]] שלח מכתב ברכה לרב משה אקסלרוד בו מברכו על הולדת בנו ונכדו. | נולד בשנת [[תש"א]] ובאותה תקופה נולד גם דודו, הרב [[גדליהו אקסלרוד]]. [[אדמו"ר הריי"צ]] שלח מכתב ברכה לרב משה אקסלרוד בו מברכו על הולדת בנו ונכדו. | ||
| − | במשך שנות ילדותו היה מקורב מאוד לסבא הרב משה, שהיה מחבבו ומקרבו במאוד, בהיותו הנכד הבכור. | + | במשך שנות ילדותו היה מקורב מאוד לסבא הרב משה, שהיה מחבבו ומקרבו במאוד, בהיותו הנכד הבכור. קרבתו הגדולה התבטאה בלימוד האישי וביחס החם והאוהב שהעניק לו. עד עצם היום הזה הוא נוהג להתפלל בסידור תהילת ה' ולהניח תפילין כמנהג חב"ד, ואף רואה את עצמו מחובר לתורתו של ה[[אדמו"ר הזקן]], הן בפסיקותיו ההלכתיות והן בלימוד תורת חסידות; ספר התניא, ליקוטי תורה ותורה אור ואגרותיו. |
| − | הרב | + | כנער צעיר וכבחור התפלל פעמים רבות בבית כנסת סוכת שלום ב[[רמת גן]], הקרוי של שם [[אדמו"ר הרש"ב]] בו סבו הרב משה אקסלרוד שימש כרב הקהילה. בבית הכנסת הוא התרועע עם החסידים שהגיעו מרוסיה, תלמידי ישיבת 'תומכי תמימים' ליובאוויטש שנהגו להתפלל ולהתוועד ב'שטיבל' החב"די וביניהם: הרב [[מאיר בליז'ינסקי]], הרב [[חיים משה אלפרוביץ']], הרב [[רפאל נחמן כהן]] ובנו הרב [[יואל כהן]] ועוד רבים. |
| − | + | הרב שרמן בתקופת בחרותו למד ודלה מתורתם של גדולי ראשי הישיבות בעולם הליטאי ב"יישוב החדש" וב[[ישיבת חברון]] ונחשב היה למקורב ונאמן ביתו של הפוסק הרב [[יוסף שלום אלישיב]]. | |
| + | לקראת חתונתו זכה הרב שרמן לקבל מכתב ברכה מהרבי, ובנוסף לנוסח הברכה הרגיל הרבי הוסיף בכתב יד קדשו את חשיבות לימוד תורת החסידות. לאחר נישואיו התיישב ב[[בני ברק]] החל לשמש ברבנות. | ||
| + | במשך שנות כהונתו ועיסוקו כדיין בבתי דין היה טרוד מאוד בעבודה ולא הספיק להגיע ולפגוש את הרבי. אך בשנת [[תשנ"ג]] הגיע לחצרות קדשינו והתרשם בצורה בלתי-אמצעית מעידודיו הנפלאים של הרבי לקול שירת החסידים "[[יחי אדוננו]]". | ||
| + | ==מאבקו בנושא מיהו יהודי== | ||
| + | בעקבות הוראה אחת מהרבי שהתקבלה דרך הרב [[גדליהו אקסלרוד]] החל הרב שרמן במאבק עיקש שנמשך על פני כארבעה עשורים נגד הגיבורים המזוייפים, וההקלות בגיור שביקשו לעשות רבנים שונים מהציונות הדתית וכדומה. | ||
| + | |||
| + | היה זה בשנת תשד"מ, כשהרב גדליה אקסלרוד חזר מחצרו של הרבי ובאמתחתו הוראה מהרבי: אתה דיין ואתה נמצא בין הדיינים בארץ ישראל, עליך אפוא לעשות כל שביכולתך, שכל הגיורים שנעשים – יהיו גיור כהלכה. בנוסף יש לדאוג, לעורר את המודעות לנושא זה בקרב הדיינים שיקבלו את ההגדרה "גיור כהלכה". פירושו של דבר, שיהיה שמירת מצוות, ושהגיור עצמו נעשה על-ידי בית דין מתאים לכך. | ||
| + | |||
| + | בהתאם להוראה שקיבל מהרבי, הלך הרב אקסלרוד ורתם אליו את הדיין הרב שילה רפאל, וביחד הם באו לרב שרמן שהצטרף אליהם לריכוז המאבק למען הגיור כהלכה. ברבות הימים הפכו שלושתם, כל אחד במקומו, לאבות בתי דין: הרב אקסלרוד כאב"ד חיפה, הרב רפאל כאב"ד ירושלים והרב שרמן כאב"ד תל אביב (ומשם לבית הדין הגדול). | ||
| + | |||
| + | במסגרת המאבק, נושא הגיור צף ועלה בכנס הדיינים של אותה שנה. יותר ויותר דיינים העלו ביקורת על מספר תיקים המונחים על שולחנם, כאשר מדובר בגיורים שאין בהם שמירת מצוות ולא הייתה בהם קבלת מצוות בשעת הגיור. התעוררה אפוא בעיה קשה איך יש להתייחס לתעודות הגיור הללו? | ||
| + | |||
| + | כהמשך ישיר להכוונתו של הרבי, פנו שלושת הדיינים אל רבותיהם כדי לקבל עצה: הרב אקסלרוד פנה אל [[הרבי]], הרב שרמן כתלמידו של הרב [[יוסף שלום אלישיב]] והרב שילה רפאל כתלמידו של הרב [[שלמה זלמן אוירבך]] – לקבל את חוות דעתם ההלכתית של פוסקי הדור. | ||
| + | |||
| + | המאמץ נשא פרי, ובתאריך ט"ו בסיון תשד"מ, יצאה פסיקה והוראה לדיינים ורבנים רושמי-נישואים, אותה ניסח הרב אלישיב והוגהה על ידי הרב שלמה זלמן אוירבך, עליה חתם גם ה'סטייפלער' הרב [[יעקב קנייבסקי]], בה נאמר לכל הדיינים בארץ לבדוק אחר כל מי שנושא תעודת גיור האם הייתה קבלת מצוות בפועל, ואף מי שנושא תעודת גיור מבית דין מוכר על הדיינים לבדוק בציציותיו. | ||
| + | |||
| + | כהמשך לפסיקה זו, הוחתמו רוב דייני ישראל – כמאה ושמונים רבנים ודיינים – שפנו בקריאה לרושמי הנישואין, שלא לעשות חופה וקידושין לגרים שלא קבלו עליהם עול תורה ומצוות. | ||
| + | מספר שנים לאחר מכן, בשנת תשמ"ח, פרסמו גם רבני העיר בני ברק, חוות-דעת הלכתית בנידון. | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*[https://chabad.info/magazine/82898/ ממובילי המאבק בגיור האלטרנטיבי] ראיון בשבועון בית משיח | *[https://chabad.info/magazine/82898/ ממובילי המאבק בגיור האלטרנטיבי] ראיון בשבועון בית משיח | ||
*[https://chabad.info/news/70090/ הדיין הרב אברהם שרמן בביקור בבריסל] {{אינפו}} | *[https://chabad.info/news/70090/ הדיין הרב אברהם שרמן בביקור בבריסל] {{אינפו}} | ||
| + | |||
| + | {{הערות שוליים}} | ||
| + | {{מיון רגיל:שרמן אברהם}} | ||
| + | [[קטגוריה:רבנים]] | ||
גרסה מ־05:06, 27 ביולי 2020
|
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. | ||
| אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים. | |||
הרב אברהם שרמן הוא דיין בכיר, חבר בית הדין הרבני הגדול בירושלים, ומלפנים אב"ד תל אביב, ממובילי המאבק בגיור האלטרנטיבי, נצר למשפחת חסידי חב"ד.
תולדות חייו
נולד בבני ברק לאביו הרב יוסף שרמן ולאמו מרת מלכה שהייתה ביתו הבכורה של הרב החסיד משה אקסלרוד.
נולד בשנת תש"א ובאותה תקופה נולד גם דודו, הרב גדליהו אקסלרוד. אדמו"ר הריי"צ שלח מכתב ברכה לרב משה אקסלרוד בו מברכו על הולדת בנו ונכדו.
במשך שנות ילדותו היה מקורב מאוד לסבא הרב משה, שהיה מחבבו ומקרבו במאוד, בהיותו הנכד הבכור. קרבתו הגדולה התבטאה בלימוד האישי וביחס החם והאוהב שהעניק לו. עד עצם היום הזה הוא נוהג להתפלל בסידור תהילת ה' ולהניח תפילין כמנהג חב"ד, ואף רואה את עצמו מחובר לתורתו של האדמו"ר הזקן, הן בפסיקותיו ההלכתיות והן בלימוד תורת חסידות; ספר התניא, ליקוטי תורה ותורה אור ואגרותיו.
כנער צעיר וכבחור התפלל פעמים רבות בבית כנסת סוכת שלום ברמת גן, הקרוי של שם אדמו"ר הרש"ב בו סבו הרב משה אקסלרוד שימש כרב הקהילה. בבית הכנסת הוא התרועע עם החסידים שהגיעו מרוסיה, תלמידי ישיבת 'תומכי תמימים' ליובאוויטש שנהגו להתפלל ולהתוועד ב'שטיבל' החב"די וביניהם: הרב מאיר בליז'ינסקי, הרב חיים משה אלפרוביץ', הרב רפאל נחמן כהן ובנו הרב יואל כהן ועוד רבים.
הרב שרמן בתקופת בחרותו למד ודלה מתורתם של גדולי ראשי הישיבות בעולם הליטאי ב"יישוב החדש" ובישיבת חברון ונחשב היה למקורב ונאמן ביתו של הפוסק הרב יוסף שלום אלישיב.
לקראת חתונתו זכה הרב שרמן לקבל מכתב ברכה מהרבי, ובנוסף לנוסח הברכה הרגיל הרבי הוסיף בכתב יד קדשו את חשיבות לימוד תורת החסידות. לאחר נישואיו התיישב בבני ברק החל לשמש ברבנות.
במשך שנות כהונתו ועיסוקו כדיין בבתי דין היה טרוד מאוד בעבודה ולא הספיק להגיע ולפגוש את הרבי. אך בשנת תשנ"ג הגיע לחצרות קדשינו והתרשם בצורה בלתי-אמצעית מעידודיו הנפלאים של הרבי לקול שירת החסידים "יחי אדוננו".
מאבקו בנושא מיהו יהודי
בעקבות הוראה אחת מהרבי שהתקבלה דרך הרב גדליהו אקסלרוד החל הרב שרמן במאבק עיקש שנמשך על פני כארבעה עשורים נגד הגיבורים המזוייפים, וההקלות בגיור שביקשו לעשות רבנים שונים מהציונות הדתית וכדומה.
היה זה בשנת תשד"מ, כשהרב גדליה אקסלרוד חזר מחצרו של הרבי ובאמתחתו הוראה מהרבי: אתה דיין ואתה נמצא בין הדיינים בארץ ישראל, עליך אפוא לעשות כל שביכולתך, שכל הגיורים שנעשים – יהיו גיור כהלכה. בנוסף יש לדאוג, לעורר את המודעות לנושא זה בקרב הדיינים שיקבלו את ההגדרה "גיור כהלכה". פירושו של דבר, שיהיה שמירת מצוות, ושהגיור עצמו נעשה על-ידי בית דין מתאים לכך.
בהתאם להוראה שקיבל מהרבי, הלך הרב אקסלרוד ורתם אליו את הדיין הרב שילה רפאל, וביחד הם באו לרב שרמן שהצטרף אליהם לריכוז המאבק למען הגיור כהלכה. ברבות הימים הפכו שלושתם, כל אחד במקומו, לאבות בתי דין: הרב אקסלרוד כאב"ד חיפה, הרב רפאל כאב"ד ירושלים והרב שרמן כאב"ד תל אביב (ומשם לבית הדין הגדול).
במסגרת המאבק, נושא הגיור צף ועלה בכנס הדיינים של אותה שנה. יותר ויותר דיינים העלו ביקורת על מספר תיקים המונחים על שולחנם, כאשר מדובר בגיורים שאין בהם שמירת מצוות ולא הייתה בהם קבלת מצוות בשעת הגיור. התעוררה אפוא בעיה קשה איך יש להתייחס לתעודות הגיור הללו?
כהמשך ישיר להכוונתו של הרבי, פנו שלושת הדיינים אל רבותיהם כדי לקבל עצה: הרב אקסלרוד פנה אל הרבי, הרב שרמן כתלמידו של הרב יוסף שלום אלישיב והרב שילה רפאל כתלמידו של הרב שלמה זלמן אוירבך – לקבל את חוות דעתם ההלכתית של פוסקי הדור.
המאמץ נשא פרי, ובתאריך ט"ו בסיון תשד"מ, יצאה פסיקה והוראה לדיינים ורבנים רושמי-נישואים, אותה ניסח הרב אלישיב והוגהה על ידי הרב שלמה זלמן אוירבך, עליה חתם גם ה'סטייפלער' הרב יעקב קנייבסקי, בה נאמר לכל הדיינים בארץ לבדוק אחר כל מי שנושא תעודת גיור האם הייתה קבלת מצוות בפועל, ואף מי שנושא תעודת גיור מבית דין מוכר על הדיינים לבדוק בציציותיו.
כהמשך לפסיקה זו, הוחתמו רוב דייני ישראל – כמאה ושמונים רבנים ודיינים – שפנו בקריאה לרושמי הנישואין, שלא לעשות חופה וקידושין לגרים שלא קבלו עליהם עול תורה ומצוות. מספר שנים לאחר מכן, בשנת תשמ"ח, פרסמו גם רבני העיר בני ברק, חוות-דעת הלכתית בנידון.
קישורים חיצוניים
- ממובילי המאבק בגיור האלטרנטיבי ראיון בשבועון בית משיח
- הדיין הרב אברהם שרמן בביקור בבריסל
