הבדלים בין גרסאות בדף "אברהם חיים אליהו לנדא"
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) |
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{קובץ|הרב א' לנדא}} | {{קובץ|הרב א' לנדא}} | ||
| − | הרב '''חיים אברהם אליהו לנדא''' הינו בנו של הרב [[יעקב לנדא]] ע"ה, ומכהן | + | הרב '''חיים אברהם אליהו לנדא''' הינו בנו של הרב [[יעקב לנדא]] ע"ה, ומכהן כראש ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. |
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
בצעירותו התחנך במוסדות הלימוד המקומיים בבני ברק, ולאחר מכן נכנס ללמוד בישיבת פוניבז', שם התחבב על רבותיו ועסק בקירוב התלמידים לחסידות חב"ד על ידי שיעור תניא שמסר בישוב על פי הוראת הרבי{{הערה| אחד מאלו שהתקרבו היה: הרב [[אברהם דונין]].}}, ובפעילות הצלה בקרב העולים במבצע 'מרבד הקסמים' - במסגרת ה'פעילים'{{הערה|כיום - '[[יד לאחים]]'.}}. | בצעירותו התחנך במוסדות הלימוד המקומיים בבני ברק, ולאחר מכן נכנס ללמוד בישיבת פוניבז', שם התחבב על רבותיו ועסק בקירוב התלמידים לחסידות חב"ד על ידי שיעור תניא שמסר בישוב על פי הוראת הרבי{{הערה| אחד מאלו שהתקרבו היה: הרב [[אברהם דונין]].}}, ובפעילות הצלה בקרב העולים במבצע 'מרבד הקסמים' - במסגרת ה'פעילים'{{הערה|כיום - '[[יד לאחים]]'.}}. | ||
| + | |||
| + | ראש ישיבת תומכי תמימים המרכזית בכפר חב"ד. | ||
עוד לפני נישואיו התמנה בהוראת הרבי לשמש כ[[ר"מ]] בישיבות [[תומכי תמימים לוד]] ו[[תומכי תמימים כפר חב"ד]], גם לאחר פטירת אביו, עזר לאחיו בניהול מערכת הכשרות. | עוד לפני נישואיו התמנה בהוראת הרבי לשמש כ[[ר"מ]] בישיבות [[תומכי תמימים לוד]] ו[[תומכי תמימים כפר חב"ד]], גם לאחר פטירת אביו, עזר לאחיו בניהול מערכת הכשרות. | ||
| − | לאחר ש[[נישואין|נשא]] את רעייתו מרת לאה, עזב בהדרגתיות את עיסוקו בניהול מערכת הכשרות{{הערה|אחת לשבע שנים, בשנת השמיטה, חוזר לניהול מערכת הכשרות, ועוזר לאחיו לנהל את עניני הכשרות הקשורים בהלכות ה[[שמיטה]].}}, | + | לאחר ש[[נישואין|נשא]] את רעייתו מרת לאה, עזב בהדרגתיות את עיסוקו בניהול מערכת הכשרות{{הערה|אחת לשבע שנים, בשנת השמיטה, חוזר לניהול מערכת הכשרות, ועוזר לאחיו לנהל את עניני הכשרות הקשורים בהלכות ה[[שמיטה]].}}, |
| − | הרב לנדא הינו אחד מגדולי | + | הרב לנדא הינו אחד מגדולי התורה החב"דיים, ובעל שמועה גדול{{הערה|ביום ב' ד[[ראש השנה]] [[תשכ"א]] ביקר בחצרות קודשנו, והרבי בירר אצלו בנוגע למנהגי אביו ב[[תקיעת שופר]].}}. ואף פעם העניק לו הרבי בסעודת חג שנערכה בבית הרבי מוהריי"צ נ"ע את הצלחת האישית שלו, לאחר שלא הגישו לו בשל טעות המלצר. |
בתקופת הקיץ מידי שנה נוסע להשתתף במעמד '[[ירחי כלה]]' העולמי בניו יורק, ומוסר שיעורים הלכתיים בכל רחבי הארץ. | בתקופת הקיץ מידי שנה נוסע להשתתף במעמד '[[ירחי כלה]]' העולמי בניו יורק, ומוסר שיעורים הלכתיים בכל רחבי הארץ. | ||
גרסה מ־04:36, 14 באוגוסט 2019
הרב חיים אברהם אליהו לנדא הינו בנו של הרב יעקב לנדא ע"ה, ומכהן כראש ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד.
תולדות חיים
הרב אליהו לנדא, נולד בכ"ו תמוז תרצ"ח בבני ברק, לאביו רב העיר הרב יעקב לנדא ולאמו מרת חיה מינא.
בצעירותו התחנך במוסדות הלימוד המקומיים בבני ברק, ולאחר מכן נכנס ללמוד בישיבת פוניבז', שם התחבב על רבותיו ועסק בקירוב התלמידים לחסידות חב"ד על ידי שיעור תניא שמסר בישוב על פי הוראת הרבי[1], ובפעילות הצלה בקרב העולים במבצע 'מרבד הקסמים' - במסגרת ה'פעילים'[2].
ראש ישיבת תומכי תמימים המרכזית בכפר חב"ד.
עוד לפני נישואיו התמנה בהוראת הרבי לשמש כר"מ בישיבות תומכי תמימים לוד ותומכי תמימים כפר חב"ד, גם לאחר פטירת אביו, עזר לאחיו בניהול מערכת הכשרות.
לאחר שנשא את רעייתו מרת לאה, עזב בהדרגתיות את עיסוקו בניהול מערכת הכשרות[3],
הרב לנדא הינו אחד מגדולי התורה החב"דיים, ובעל שמועה גדול[4]. ואף פעם העניק לו הרבי בסעודת חג שנערכה בבית הרבי מוהריי"צ נ"ע את הצלחת האישית שלו, לאחר שלא הגישו לו בשל טעות המלצר.
בתקופת הקיץ מידי שנה נוסע להשתתף במעמד 'ירחי כלה' העולמי בניו יורק, ומוסר שיעורים הלכתיים בכל רחבי הארץ.
משפחתו
אחיו
- הרב משה יהודה לייב לנדא - לשעבר, רב העיר בני ברק.
בניו
- יעקב לנדא.
- הרב ישראל לנדא - משגיח בישיבת תות"ל המרכזית כפר חב"ד.
- בנימין צבי לנדא.
חתניו
- הרב מאיר פישר.
קישורים חיצוניים
- מהו מקוה חב"ד? - שיעור וידאו עם הרב לנדא.
. - הרב לנדא התוועד באנטוורפן - אתר COL.
- הרב לנדא חוגג את יום הולדתו השבעים - אתר שטורעם. נט.
הערות שוליים
- ↑ אחד מאלו שהתקרבו היה: הרב אברהם דונין.
- ↑ כיום - 'יד לאחים'.
- ↑ אחת לשבע שנים, בשנת השמיטה, חוזר לניהול מערכת הכשרות, ועוזר לאחיו לנהל את עניני הכשרות הקשורים בהלכות השמיטה.
- ↑ ביום ב' דראש השנה תשכ"א ביקר בחצרות קודשנו, והרבי בירר אצלו בנוגע למנהגי אביו בתקיעת שופר.
