הבדלים בין גרסאות בדף "אברהם דוב הכט"
מ (החלפת טקסט – "==תולדות חייו==" ב־"==קורות חיים==") |
|||
| (29 גרסאות ביניים של 15 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | [[קובץ:הרב אברהם דוב העכט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אברהם דוב | + | [[קובץ:הרב אברהם דוב העכט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אברהם דוב הכט]] |
| − | הרב '''אברהם דוב | + | הרב '''אברהם דוב הכט''' (ה'[[תרפ"ב]] - ה'[[תשע"ג]]) - מתלמידי [[תומכי תמימים]] [[תומכי תמימים אטוואצק|באטווצק]], שליח [[הרבי הריי"צ]] ו[[הרבי]], לחם בתוקף לתיקון החוק [[מיהו יהודי]], וכיהן כיושב ראש איגוד רבני אמריקה. |
| − | == | + | ==תולדות חיים== |
| − | ה[[חסיד]] ר' '''אברהם דוב | + | ה[[חסיד]] ר' '''אברהם דוב הכט''' נולד לאביו ר' יהושע הכט, מראשוני החסידים ב[[ארצות הברית]], ולאמו מרת שרה, בתו של ר' יהושע אסטער. |
| − | את לימודיו בישיבות התחיל בישיבת חיים ברלין בשכונת [[בראנזוויל]] בעיר ניו-יורק, ואחרי מספר שנים הצטרף לשני אחיו ר' [[שלמה זלמן | + | את לימודיו בישיבות התחיל בישיבת ר' חיים ברלין בשכונת [[בראנזוויל]] בעיר ניו-יורק, ואחרי מספר שנים הצטרף לשני אחיו ר' [[שלמה זלמן הכט|שלמה זלמן]] ור' [[משה יצחק הכט|משה יצחק]], ולמד ב[[ישיבת תורה ודעת]] ב[[וויליאמסבורג]]. |
===התקרבותו לחסידות חב"ד=== | ===התקרבותו לחסידות חב"ד=== | ||
| − | התקרבותו של ר' אברהם ל[[חסידות חב"ד]] החלה כאשר אחיו, שלמה זלמן, משך אותו להצטרף לשיעור [[תניא]] שמסר ר' [[ישראל ג'ייקובסון]]. ר' ישראל הגיע לבראנזוויל מספר שנים אחרי משפחת | + | התקרבותו של ר' אברהם ל[[חסידות חב"ד]] החלה כאשר אחיו, שלמה זלמן, משך אותו להצטרף לשיעור [[תניא]] שמסר ר' [[ישראל ג'ייקובסון]]. ר' ישראל הגיע לבראנזוויל מספר שנים אחרי משפחת הכט, ובזמן קצר כבר היה מעורה בחיי הקהילה, ופעיל בהפצת [[תורת החסידות]] בישיבות השונות. האחים הכט הפכו לבני בית אצל ר' ישראל. |
| − | ב[[תרצ"ט]] התכוננה קבוצת בחורים לנסיעה ל[[תומכי תמימים אטוואצק|אטווצק]], לשהות וללמוד אצל [[הרבי הריי"צ]]. הקבוצה מנתה את ר' אברהם דוב | + | ב[[תרצ"ט]] התכוננה קבוצת בחורים לנסיעה ל[[תומכי תמימים אטוואצק|אטווצק]], לשהות וללמוד אצל [[הרבי הריי"צ]], ולהצטרף לאחיו ר' שלמה זלמן (ורעייתו), ועוד שני תלמידים{{הערה|[[בערל ליווי]] ו[[אברהם ברנצקי]].}} שנסעו בתחילת השנה. הקבוצה מנתה את ר' אברהם דוב, עם עוד חמישה חברים ור' ישראל ג'ייקובסון. |
| − | אותם ימים היו טרום ימי [[מלחמת העולם | + | אותם ימים היו טרום ימי [[מלחמת העולם השנייה]], וההורים התנגדו בכל תוקף לנסיעה מסוכנת זו. אחד מחברי הקבוצה, מרדכי פישר, כתב מכתב לרבי הריי"צ שהנסיעה התבטלה משום חשש ההורים. [[הרבי הריי"צ]] מיהר להשיב שאין מה לפחד כלל. |
בבוקרו של [[כ"ג מנחם אב]], יצאה האוניה מחופי ארצות הברית. הנסיעה ארכה ארבעה ימים, וביום שני לפנות ערב הגיעה הקבוצה לחופי [[צרפת]], שם ערך להם קבלת פנים ר' [[שניאור זלמן שניאורסאהן]]. באותה הזדמנות פגשו ר' אברהם וחביריו לראשונה את [[הרבי מלך המשיח]], שדיבר עמהם מספר דקות על גודל זכות הנסיעה לרבי, וברכם בהצלחה רבה בלימודים. | בבוקרו של [[כ"ג מנחם אב]], יצאה האוניה מחופי ארצות הברית. הנסיעה ארכה ארבעה ימים, וביום שני לפנות ערב הגיעה הקבוצה לחופי [[צרפת]], שם ערך להם קבלת פנים ר' [[שניאור זלמן שניאורסאהן]]. באותה הזדמנות פגשו ר' אברהם וחביריו לראשונה את [[הרבי מלך המשיח]], שדיבר עמהם מספר דקות על גודל זכות הנסיעה לרבי, וברכם בהצלחה רבה בלימודים. | ||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
פחות משבוע מהגעתם של ר' אברהם וחבריו אל הרבי, קיבלו הוראה מהשגרירות האמריקאית, שעליהם לעזוב את אדמת פולין. | פחות משבוע מהגעתם של ר' אברהם וחבריו אל הרבי, קיבלו הוראה מהשגרירות האמריקאית, שעליהם לעזוב את אדמת פולין. | ||
| − | קודם נסיעתם נכנסו אל הרבי הריי"צ ליחידות, והרבי בירכם. הרבי התבטא באותה יחידות: {{ציטוטון|שהשי"ת זאל העלפין אז מיר זאלין זיך זעהן געזונטרהייט}} [בתרגום חופשי: שהשם יתברך יעזור שנתראה בבריאות]. ואכן ב[[נס|נסים]] גדולים הצליחה הקבוצה להימלט מפולין, ולהגיע אל העיר [[ריגא]], חזרה לעבר ארצות הברית. | + | קודם נסיעתם נכנסו אל [[הרבי הריי"צ]] ליחידות, והרבי בירכם. הרבי התבטא באותה יחידות: {{ציטוטון|שהשי"ת זאל העלפין אז מיר זאלין זיך זעהן געזונטרהייט}} [בתרגום חופשי: שהשם יתברך יעזור שנתראה בבריאות]. ואכן ב[[נס|נסים]] גדולים הצליחה הקבוצה להימלט מפולין, ולהגיע אל העיר [[ריגא]], חזרה לעבר [[ארצות הברית]]. |
בחודש [[חשוון]] ה'[[ת"ש]], הגיעה הקבוצה לחופי ארצות הברית. | בחודש [[חשוון]] ה'[[ת"ש]], הגיעה הקבוצה לחופי ארצות הברית. | ||
| שורה 32: | שורה 32: | ||
בקיץ ה'[[תש"ה]] נסע ר' אברהם עם רעייתו לנופש בהרים. בכפר הנופש היה בית כנסת אחד, בו חלקו במשותף קהילות האשכנזים והספרדים. | בקיץ ה'[[תש"ה]] נסע ר' אברהם עם רעייתו לנופש בהרים. בכפר הנופש היה בית כנסת אחד, בו חלקו במשותף קהילות האשכנזים והספרדים. | ||
| − | באחד הימים ביקשו חברי הקהילה הספרדית מר' אברהם שימסור לפניהם שיעור תורה. ר' אברהם הסכים בחפץ לב, ולשיעור הגיע קהל רב. אנשי הקהילה נהנו מאד, ובסיום ביקשו שיקבל על עצמו את הנהגת הקהילה הסורית. נשיא הקהילה נפגש עם הרבי הריי"צ, והתייעץ אודות המינוי. הרבי הריי"צ המליץ בחום. | + | באחד הימים ביקשו חברי הקהילה הספרדית מר' אברהם שימסור לפניהם שיעור [[תורה]]. ר' אברהם הסכים בחפץ לב, ולשיעור הגיע קהל רב. אנשי הקהילה נהנו מאד, ובסיום ביקשו שיקבל על עצמו את הנהגת הקהילה הסורית. נשיא הקהילה נפגש עם הרבי הריי"צ, והתייעץ אודות המינוי. [[הרבי הריי"צ]] המליץ בחום. |
בחודש [[חשוון]] ה'[[תש"ו]] מונה ר' אברהם באופן רשמי לרב קהילת בני מגן דוד, שבשכונת בנסונהרסט - ניו יורק. הוא הקים מוסדות חינוך עבור ילדי הקהילה, ועם השנים קשר קשרים עם אישי ציבור רבים. דלתות רבני הספרדים היו פתוחות לפניו, והיה מרבה להשתתף בוועידות וכינוסים שונים. | בחודש [[חשוון]] ה'[[תש"ו]] מונה ר' אברהם באופן רשמי לרב קהילת בני מגן דוד, שבשכונת בנסונהרסט - ניו יורק. הוא הקים מוסדות חינוך עבור ילדי הקהילה, ועם השנים קשר קשרים עם אישי ציבור רבים. דלתות רבני הספרדים היו פתוחות לפניו, והיה מרבה להשתתף בוועידות וכינוסים שונים. | ||
| − | במקביל להנהגת הקהילה הסורית, ניהל ביד רמה את | + | במקביל להנהגת הקהילה הסורית, ניהל ביד רמה את איגוד רבני אמריקא, והשקיע במרץ רב לתיקון החוק האומלל - "[[מיהו יהודי]]", כשלצורך כך הוא מנצל את קשריו המסועפים עם ראשי הממשלה בארץ, שרים, חברי כנסת ועוד. |
==פטירתו== | ==פטירתו== | ||
| − | ר' אברהם נפטר ביום ראשון, [[כ"ד טבת]] [[תשע"ג]]. נטמן ב[[בית עלמין|בית החיים]] "מונטיפיורי" שברובע | + | ר' אברהם דב נפטר ביום ראשון, [[כ"ד טבת]] [[תשע"ג]]. נטמן ב[[בית עלמין|בית החיים]] "מונטיפיורי" שברובע קווינס, [[ניו יורק]]. |
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*נחמה קנטור, [[קראון הייטס]], [[ניו יורק]]. | *נחמה קנטור, [[קראון הייטס]], [[ניו יורק]]. | ||
*אסתר קפלן, [[קראון הייטס]], [[ניו יורק]]. | *אסתר קפלן, [[קראון הייטס]], [[ניו יורק]]. | ||
| − | *אלי | + | *אלי הכט, [[שליח|שליח הרבי]] בלומיטה, [[קליפורניה]]. |
| − | *יוסי | + | *יוסי הכט, [[שליח|שליח הרבי]] בניס, [[צרפת]]. |
*רחל וויינברג, [[דטרויט]], [[מישיגן]]. | *רחל וויינברג, [[דטרויט]], [[מישיגן]]. | ||
*שיינא פאסטן, [[ניו יורק]]. | *שיינא פאסטן, [[ניו יורק]]. | ||
| − | *יהושע | + | *יהושע הכט, [[שליח|שליח הרבי]] בנוראק, קונטיקט. |
| − | *ארי | + | *ארי הכט, [[שליח|שליח הרבי]] בס. פרנסיסקו. |
| − | *ישראל | + | *ישראל הכט, [[שליח|שליח הרבי]] בלוס אנג'לס, [[קליפורניה]]. |
| − | {{מיון רגיל: | + | ;נכדיו: |
| − | [[קטגוריה: חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | + | *הרב [[יוסף חיים קנטור]] - שליח הרבי ורבה הראשי של מדינת תאילנד |
| − | [[קטגוריה: חסידים | + | |
| + | ==לקריאה נוספת == | ||
| + | *קורות חייו באנגלית בספרו: | ||
| + | My Spiritual Journey: An Autobiography, 2006. | ||
| + | |||
| + | *מאמר באנגלית אודותיו: | ||
| + | A Chabad Rabbi who Led Sephardic Congregations - באתר Chabad.org מאת Dovid Zaklikowski | ||
| + | (7 בינואר 2013). | ||
| + | |||
| + | {{הערות שוליים}} | ||
| + | {{מיון רגיל:הכט, אברהם דוב}} | ||
| + | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
| + | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים אטווצק]] | [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים אטווצק]] | ||
[[קטגוריה:שלוחים שנשלחו על ידי אדמו"ר הריי"צ]] | [[קטגוריה:שלוחים שנשלחו על ידי אדמו"ר הריי"צ]] | ||
| + | [[קטגוריה:רבני חב"ד בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה:משפחת הכט]] | [[קטגוריה:משפחת הכט]] | ||
| − | |||
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]] | [[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]] | ||
| + | [[קטגוריה:בוגרי ישיבת תורה ודעת]] | ||
| + | [[קטגוריה:בוגרי ישיבת חיים ברלין]] | ||
| + | [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ב]] | ||
| + | [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ג]] | ||
גרסה אחרונה מ־13:32, 19 בינואר 2024
הרב אברהם דוב הכט (ה'תרפ"ב - ה'תשע"ג) - מתלמידי תומכי תמימים באטווצק, שליח הרבי הריי"צ והרבי, לחם בתוקף לתיקון החוק מיהו יהודי, וכיהן כיושב ראש איגוד רבני אמריקה.
תוכן עניינים
תולדות חיים[עריכה]
החסיד ר' אברהם דוב הכט נולד לאביו ר' יהושע הכט, מראשוני החסידים בארצות הברית, ולאמו מרת שרה, בתו של ר' יהושע אסטער.
את לימודיו בישיבות התחיל בישיבת ר' חיים ברלין בשכונת בראנזוויל בעיר ניו-יורק, ואחרי מספר שנים הצטרף לשני אחיו ר' שלמה זלמן ור' משה יצחק, ולמד בישיבת תורה ודעת בוויליאמסבורג.
התקרבותו לחסידות חב"ד[עריכה]
התקרבותו של ר' אברהם לחסידות חב"ד החלה כאשר אחיו, שלמה זלמן, משך אותו להצטרף לשיעור תניא שמסר ר' ישראל ג'ייקובסון. ר' ישראל הגיע לבראנזוויל מספר שנים אחרי משפחת הכט, ובזמן קצר כבר היה מעורה בחיי הקהילה, ופעיל בהפצת תורת החסידות בישיבות השונות. האחים הכט הפכו לבני בית אצל ר' ישראל.
בתרצ"ט התכוננה קבוצת בחורים לנסיעה לאטווצק, לשהות וללמוד אצל הרבי הריי"צ, ולהצטרף לאחיו ר' שלמה זלמן (ורעייתו), ועוד שני תלמידים[1] שנסעו בתחילת השנה. הקבוצה מנתה את ר' אברהם דוב, עם עוד חמישה חברים ור' ישראל ג'ייקובסון.
אותם ימים היו טרום ימי מלחמת העולם השנייה, וההורים התנגדו בכל תוקף לנסיעה מסוכנת זו. אחד מחברי הקבוצה, מרדכי פישר, כתב מכתב לרבי הריי"צ שהנסיעה התבטלה משום חשש ההורים. הרבי הריי"צ מיהר להשיב שאין מה לפחד כלל.
בבוקרו של כ"ג מנחם אב, יצאה האוניה מחופי ארצות הברית. הנסיעה ארכה ארבעה ימים, וביום שני לפנות ערב הגיעה הקבוצה לחופי צרפת, שם ערך להם קבלת פנים ר' שניאור זלמן שניאורסאהן. באותה הזדמנות פגשו ר' אברהם וחביריו לראשונה את הרבי מלך המשיח, שדיבר עמהם מספר דקות על גודל זכות הנסיעה לרבי, וברכם בהצלחה רבה בלימודים.
ביום רביעי ר"ח אלול, הגיעה הקבוצה ליעדה באטווצק שבפולין. את הקבוצה קיבלו ראש הישיבה, הרב יהודה עבער והתלמידים הוותיקים. יומיים לאחר מכן, ביום שישי בצהריים נכנסו חברי הקבוצה ליחידות אצל הרבי הריי"צ, וזכו לשמוע מאמר חסידות.
בחזרה לארצות הברית[עריכה]
פחות משבוע מהגעתם של ר' אברהם וחבריו אל הרבי, קיבלו הוראה מהשגרירות האמריקאית, שעליהם לעזוב את אדמת פולין.
קודם נסיעתם נכנסו אל הרבי הריי"צ ליחידות, והרבי בירכם. הרבי התבטא באותה יחידות: "שהשי"ת זאל העלפין אז מיר זאלין זיך זעהן געזונטרהייט" [בתרגום חופשי: שהשם יתברך יעזור שנתראה בבריאות]. ואכן בנסים גדולים הצליחה הקבוצה להימלט מפולין, ולהגיע אל העיר ריגא, חזרה לעבר ארצות הברית.
בחודש חשוון ה'ת"ש, הגיעה הקבוצה לחופי ארצות הברית.
כשהגיע הרבי לארצות הברית, בט' אדר ב' ה'ת"ש, עבר ר' אברהם ללמוד בישיבת תומכי תמימים שפתח הרבי, שם למד עד חתונתו בשנת ה'תש"ד, עם מרת ליבא גרונהוט. לאחר חתונתו העתיק את מושבו אל דרוצ'סטר בוסטון, מסצ'וסטס.
במסצ'סטס פתח ר' אברהם ישיבה ומוסדות תורה, ועסק בעצמו בגיוס הכספים עבור המוסדות.
רב קהילת הסורים[עריכה]
בקיץ ה'תש"ה נסע ר' אברהם עם רעייתו לנופש בהרים. בכפר הנופש היה בית כנסת אחד, בו חלקו במשותף קהילות האשכנזים והספרדים.
באחד הימים ביקשו חברי הקהילה הספרדית מר' אברהם שימסור לפניהם שיעור תורה. ר' אברהם הסכים בחפץ לב, ולשיעור הגיע קהל רב. אנשי הקהילה נהנו מאד, ובסיום ביקשו שיקבל על עצמו את הנהגת הקהילה הסורית. נשיא הקהילה נפגש עם הרבי הריי"צ, והתייעץ אודות המינוי. הרבי הריי"צ המליץ בחום.
בחודש חשוון ה'תש"ו מונה ר' אברהם באופן רשמי לרב קהילת בני מגן דוד, שבשכונת בנסונהרסט - ניו יורק. הוא הקים מוסדות חינוך עבור ילדי הקהילה, ועם השנים קשר קשרים עם אישי ציבור רבים. דלתות רבני הספרדים היו פתוחות לפניו, והיה מרבה להשתתף בוועידות וכינוסים שונים.
במקביל להנהגת הקהילה הסורית, ניהל ביד רמה את איגוד רבני אמריקא, והשקיע במרץ רב לתיקון החוק האומלל - "מיהו יהודי", כשלצורך כך הוא מנצל את קשריו המסועפים עם ראשי הממשלה בארץ, שרים, חברי כנסת ועוד.
פטירתו[עריכה]
ר' אברהם דב נפטר ביום ראשון, כ"ד טבת תשע"ג. נטמן בבית החיים "מונטיפיורי" שברובע קווינס, ניו יורק.
משפחתו[עריכה]
- נחמה קנטור, קראון הייטס, ניו יורק.
- אסתר קפלן, קראון הייטס, ניו יורק.
- אלי הכט, שליח הרבי בלומיטה, קליפורניה.
- יוסי הכט, שליח הרבי בניס, צרפת.
- רחל וויינברג, דטרויט, מישיגן.
- שיינא פאסטן, ניו יורק.
- יהושע הכט, שליח הרבי בנוראק, קונטיקט.
- ארי הכט, שליח הרבי בס. פרנסיסקו.
- ישראל הכט, שליח הרבי בלוס אנג'לס, קליפורניה.
- נכדיו
- הרב יוסף חיים קנטור - שליח הרבי ורבה הראשי של מדינת תאילנד
לקריאה נוספת[עריכה]
- קורות חייו באנגלית בספרו:
My Spiritual Journey: An Autobiography, 2006.
- מאמר באנגלית אודותיו:
A Chabad Rabbi who Led Sephardic Congregations - באתר Chabad.org מאת Dovid Zaklikowski (7 בינואר 2013).
