הבדלים בין גרסאות בדף "אביגדור בן חיים"
מ (החלפת טקסט – "אדמו"ר הזקן " ב־"אדמו"ר הזקן ") |
מ (החלפת טקסט – "ליטא " ב־"ליטא ") |
||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
בשנת [[תקנ"ו]] נעמד בראש הלוחמים נגד תנועת החסידות בכלל, ומנהיג החסידות ברחבי [[ליטא]] בפרט - [[אדמו"ר הזקן]]. | בשנת [[תקנ"ו]] נעמד בראש הלוחמים נגד תנועת החסידות בכלל, ומנהיג החסידות ברחבי [[ליטא]] בפרט - [[אדמו"ר הזקן]]. | ||
| − | בעקבות הלשנות נוראיות שהעליל על [[אדמו"ר הזקן]] הצליח להוביל ל[[מאסר אדמו"ר הזקן|מאסרו]], אך לאחר דין ומשפט התברר שהכל האשמות שווא. גם לאחר שחרורו של [[אדמו"ר הזקן]] מהמאסר ניסה להמשיך ולהעליל עלילות נוספות, עד שב[[ב' מנחם אב]] [[תק"ס]] מושל ליטא הגיע למסקנה הסופית שאין כל יסוד להאשמות, ו[[אדמו"ר הזקן]] חף מכל פשע. | + | בעקבות הלשנות נוראיות שהעליל על [[אדמו"ר הזקן]] הצליח להוביל ל[[מאסר אדמו"ר הזקן|מאסרו]], אך לאחר דין ומשפט התברר שהכל האשמות שווא. גם לאחר שחרורו של [[אדמו"ר הזקן]] מהמאסר ניסה להמשיך ולהעליל עלילות נוספות, עד שב[[ב' מנחם אב]] [[תק"ס]] מושל [[ליטא]] הגיע למסקנה הסופית שאין כל יסוד להאשמות, ו[[אדמו"ר הזקן]] חף מכל פשע. |
לאחר שנכשל במשימה שלקח על עצמו לאסור את אדמו"ר הזקן, ירדה קרנו בעיני ה[[מתנגדים]] והם הדיחו אותו מרבנות העיר פינסק. | לאחר שנכשל במשימה שלקח על עצמו לאסור את אדמו"ר הזקן, ירדה קרנו בעיני ה[[מתנגדים]] והם הדיחו אותו מרבנות העיר פינסק. | ||
גרסה מ־20:01, 19 באוגוסט 2016
אביגדור בן חיים (נקרא גם בשם חיימוביץ), היה רב מתנגד מהעיר פינסק, שניהל את המלחמה של המתנגדים בחסידות לאחר פטירתו של הגר"א מוילנא, והוביל למאסרו של אדמו"ר הזקן ולהדחתו של ר' לוי יצחק מברדיטשוב מרבנות העיר פינסק.
תוכן עניינים
תולדות חיים
נולד בעיר קאליץ לאביו שכיהן כרב העיר. בבחרותו נסע לוילנא כדי ללמוד תורה מפיו של הגר"א, וכבר בצעירותו התמנה כרב בעיר ליסלי, כשבמקביל הוא שולח ידו במסחר, עד שהפך לאיש אמיד.
בעקבות השנאה הגדולה שרחש לחסידים, החליט להצר את צעדיו של רבי לוי יצחק מברדיטשוב שכיהן באותו זמן ברבנות העיר פינסק ובאמצעות תשלום לפריץ המקומי ותשלומי שוחד לראשי הקהילה, הצליח להדיח את ר' לוי יצחק ממשרת הרבנות ולהתמנות במקומו, כשהוא מנצל את נסיעתו של ר' לוי יצחק למגיד ממעזריטש, על מנת להציק לבני המשפחה ולגרש אותם מהעיר כדי שלר' לוי יצחק לא יהיה להיכן לחזור[1].
בשנת תקמ"א חתם יחד עם רבנים נוספים בפינסק על כרוז הקורא להחרים את עדת החסידים, ואוסר לבוא עמהם במגע, ובאותה תקופה זייף מכתב בכתב ידו של אדמו"ר הזקן, על מנת להבאיש את שמו בוילנא.
בשנת תקנ"ו נעמד בראש הלוחמים נגד תנועת החסידות בכלל, ומנהיג החסידות ברחבי ליטא בפרט - אדמו"ר הזקן.
בעקבות הלשנות נוראיות שהעליל על אדמו"ר הזקן הצליח להוביל למאסרו, אך לאחר דין ומשפט התברר שהכל האשמות שווא. גם לאחר שחרורו של אדמו"ר הזקן מהמאסר ניסה להמשיך ולהעליל עלילות נוספות, עד שבב' מנחם אב תק"ס מושל ליטא הגיע למסקנה הסופית שאין כל יסוד להאשמות, ואדמו"ר הזקן חף מכל פשע.
לאחר שנכשל במשימה שלקח על עצמו לאסור את אדמו"ר הזקן, ירדה קרנו בעיני המתנגדים והם הדיחו אותו מרבנות העיר פינסק.
נפילתו
סופו של אביגדור היה שהתקיים בו הפסוק "שלח ידיו בשלומיו חלל בריתו"[2], ובסוף ימיו נפל לשכרות[3]. והיה מסתובב בשווקי העיר יחד עם נשים נוכריות, והיה מסתובב בעיירות יהודיות כדי לבקש נדבות[4].
הרבי סיפר[5] שבימים בהם נפל לשכרות היה מסתובב אצל חסידים בהתוועדויות ומבקש משקה, ובשיחה אחרת[6] העיר שגם אצל אביגדור התקיימה 'קללתם' של גדולי החסידים שצאצאיהם יתקרבו לחסידות ויהפכו לחסידי חב"ד.
ראו גם
הערות שוליים
- ↑ בית רבי חלק א'
- ↑ תהילים נה, כא.
- ↑ 'המשפיע' עמוד קכג.
- ↑ שבחי הרב עמוד 18.
- ↑ שיחת שבת פרשת בשלח תשי"ד.
- ↑ שבת פרשת וישב תשי"ב.
