אברהם יצחק שם טוב

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אברהם שם טוב

הרב אברהם יצחק שם טוב (תרצ"ו) בנו של הרב בן ציון שם טוב, הינו שליח הרבי בעיר פילדלפיה שבמדינת פנסילבניה. ומכהן כיושב ראש ועד הפועל של אגודת חסידי חב"ד העולמית.

תולדות חיים

הרב אברהם נולד לאביו הרב בן ציון ולאמו מרת גולדה בברית המועצות בה' באדר תרצ"ו, למד בישיבות תומכי תמימים בסמרקנד ובטשקנט. לאחר מלחמת העולם השנייה הצליח לצאת יחד עם משפחתו מברית המועצות. בראשית תשי"ג הגיע ל-770; הוא עשה את דרכו באוניה יחד עם הרב שלום בער פוטרפס, והם זכו לקבל מברק מיוחד מהרבי בי"ג בתשרי.

בהיותו בחור ב770 זכה לשמש כחוזר יחד עם ידידו הקרוב הרב יואל כהן ושניהם זכו שהרבי ביקש מהם שיכנסו לחדרו הק' לעשות "חזרה" על כל התוועדות פורים תשח"י[1].

בשנת תשכ"ב, לאחר נישואיו למרת בת-שבע (בת הרב אליעזר גרשון לזרוב), נתמנה לשליח הרבי למזרח מדינת פנסילבניה, ופתח בית חב"ד בעיר פילדלפיה. בשנת תשל"ה הדליק את החנוכיה ציבורית הראשונה בעולם, מול פעמון החירות בפילדלפיה[2].

עסקנות ציבורית

מאז תשכ"ד התעסק רבות ביצירת קשרים עם אנשים רבים בממשל האמריקאי, וכן התעסק בחיזוק הקשר בין הרבי לנשיאי ארצות הברית. בהקשר זה, הקים בתשל"ב את הארגון ידידי ליובאוויטש בארצות הברית. ויזם את קביעתו של יום י"א ניסן יום הולדתו של הרבי ליום החינוך בארה"ב על ידי הנשיא דאז - רונלד רייגן[3], הוא עמד בראשות משלחת רבני חב"ד לטקס זה. ומאז ועד היום המשיך בטקס זה עם כל הנשיאים שכיהנו. בתשל"ד מונה על ידי הנשיא רונלד רייגן לאחד מחמשת חברי "המועצה הלאומית לחינוך מבוגרים" בארצות הברית.

החל משנת תשכ"ט, כאשר סידר את השטח בפארקסוויל ניו יורק ששימש מאז ועד היום כמיקומה של מחנה קיץ גן ישראל, עומד בראש המחנה.

לרגל כ' מנחם-אב תשל"ד, יום ההילולא השלושים של הרב לוי יצחק שניאורסאהן (אב אדמו"ר שליט"א) ייסד את הכינוס התורני ירחי כלה - שמתקיים מאז ועד היום בקריית גן ישראל בימים הסמוכים ליום ההילולא כ' מנחם-אב.

בשנת תשמ"ה מונה ע"י הרבי ליו"ר ועד הפועל של אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית[4].

בסוף שנות המ"מים מונה לעמוד בראש מוסדות בית רבקה קראון הייטס.

התעסקותו בהצלת ספריית הרבי

בשנת תשל"ח, לאחר שהתגלה שחלק מאוסף הספרים של אדמו"ר הריי"ץ נמצא בספריה בוורשא, התבקש ע"י הרבי לטפל בהחזרת הספרים למקומם, לספריית אגודת חסידי חב"ד, ואכן פעל בהצלחה רבה יחד עם עמיתיו הרבנים שמחה צירקינד, אריה חיטריק ועורך הדין יוסף שוסטאק.

בהמשך להצלחתם, התבקש ע"י הרבי לטפל יחד עם עורך הדין מר שוסטק בהחזרת כמה כתבי-יד קודש של אדמו"ר הצמח צדק שהתגלגלו לספריית האוניברסיטה העברית בירושלים, וזאת לאחר שהניסיונות הקודמים לא צלחו, ולאחר שנתיים חזרו כתבי-יד אלה אל מקומם בספריית לספריית אגודת חסידי חב"ד[5].

כאשר התפוצצה פרשיית הספרים, מונה ע"י הרבי לאגו"ח (כנ"ל) והיה מראשי המתעסקים במשפט הספרים.

משפחתו

הערות שוליים